ילדותי השניה מתי כספי פלייבק

ילדותי השניה מתי כספי פלייבק

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

מתי כספי (נולד ב-30 בנובמבר 1949) הוא זמר, מלחין, פזמונאי, מוזיקאי ומעבד מוזיקלי ישראלי. זוכה “פרס אקו”ם” בתחום המוזיקה.

כספי נחשב על ידי רבים לאחד המוזיקאים המוכשרים הפועלים בישראל. יצירתו מקיפה קרוב לאלף שירים, מהם שנכתבו לאמנים אחרים ומהם שביצע בעצמו. יצירתו המוזיקלית ידועה במורכבותה, במיוחד במהלכים ההרמוניים הייחודיים. עם זאת, שיריו כתובים במתכונת הפופולרית של הזמר העברי, והיו בהם רבים שהפכו ללהיטים והותירו חותמם לאורך השנים. כספי מנגן במגוון רחב של כלים, ובהם פסנתר, גיטרות ותופים.
מתי כספי נולד בקיבוץ חניתה שבגליל המערבי להורים יוצאי רומניה מהעיר גאלאץ. כשהיה בן 5 התחיל לנגן בחלילית ובמנדולינה. כשהיה בן 8 נהג ללכת לצפות בהופעותיו של שמואל גוגול, שבהן ניגן גוגול במפוחית. גוגול הציע לכספי את המפוחית, בתנאי שילמד לנגן בפסנתר. כך החל כספי בלימודי פסנתר, בקונסרבטוריון בנהריה. כספי למד על חשבון קיבוץ חניתה, שאף רכש עבורו פסנתר, דבר שלא היה מקובל אז. כשהיה כספי בן 15 קיבל משימה ממורו לכתוב עיבוד לתווים. כספי ראה באותו תרגיל כנקודת מפנה בדרכו המוזיקלית, מכיוון שבאמצעותו עבר מתאוריה למעשה.
כספי הופיע בתוכנית “תשואות ראשונות”. בגיל 17 הקליט את שירו הראשון, “ליצן כיפורים”, במסגרת תקליט בשם “הידד לצעירים” שהורכב משירים של כשרונות צעירים. התקליט יצא בעת שירותו הצבאי של כספי, ונכללו בו שני שירים נוספים בביצועו, “המאושר באדם” ו”חופי זהב”.
ב-1968 התגייס כספי לצה”ל והצטרף ללהקת פיקוד הדרום. תוכניתה הראשונה של הלהקה שבה השתתף הייתה “זמר בדרום”, שעלתה באותה שנה. כספי הלחין עבור התוכנית שני שירים, “שישה חודשי הוספה” ו”והיה ביום ההוא”, וכן שר בדואט עם בהירה שלום שיר בשם “עלומים”. התוכנית הבאה בהשתתפותו נקראה “מעוז א’ א'”, וכללה להיטים כ”לאילת”, “בסיירת שקד”, “אני אצבוט לך” ושיר שהלחין כספי בשם “אני מת” (מילים: יורם טהרלב), שהיה אחד משיריה המצליחים ביותר של התוכנית. כספי שר את השיר יחד עם גדי אורון ויעקב נוי, שיחד איתו היוו את “שלושת השמנים”. השלושה ביצעו במסגרת הלהקה גם מערכוני בידור, וכן שרו את השיר “שלוש רגליים”, שגם אותו הלחין כספי למילים של טהרלב. ילדותי השניה מתי כספי פלייבק
לאחר שהשתחרר כספי מצה”ל המשיך בשיתוף פעולה עם אורון ועם נוי, ויחד איתם הקים את שלישיית “לא אכפת להם”. ב-1971 יצא אלבומה היחיד של הלהקה, “לא אכפת להם”, בהוצאת חברת פונודור. שירי האלבום הוקלטו עוד בטרם שחרורם של חברי הלהקה משירותם הצבאי. בין שיריו המוכרים של האלבום היו “ייאוש פגש ייאוש”, “שתי ציפורים” (מאיר אגסי/כספי), ו”למה לא כל יום שבת” (יוסי בכר/כספי). את רוב שירי האלבום הלחין כספי, שגם ביצע בו את העיבודים הקוליים.
לאחר הוצאת האלבום השתתפה הלהקה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר “ציפורים בראש” (שמרית אור/כספי), והקליטה מספר שירים נוספים, ובהם את לחנו של כספי לשיר “שושנת יעקב”. לאחר מכן עזב כספי את הלהקה, שהמשיכה להתקיים עוד זמן קצר לאחר מכן, עם דני עמיהוד במקומו של כספי.
לאחר שעזב את הלהקה החל כספי להקליט מספר שירים שיצאו על גבי תקליטי שדרים, אך לא התגבשו לכדי אלבום שלם.
בשנת 1971 שיתף פעולה לראשונה עם המוזיקאי שלמה גרוניך. שיתוף הפעולה הראשון ביניהם היה במחזה “עיר הגברים”, שכספי הלחין ועיבד את שיריו וגרוניך ניגן בו בפסנתר. ילדותי השניה מתי כספי פלייבק
ב-1972 הוציאו תקליט שדרים בן שני שירים: “ציור” ו”בן-גוריון”. בהמשך אותה שנה העלו את המופע המשותף “מאחורי הצלילים”. פרט ל”ציור” ול”בן-גוריון” נכללו במופע להיטים כ”אחרי שנסעת” (“ואותך”) (גרוניך/כספי) שאיתו השתתף כספי בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה ו”כשאלוהים אמר בפעם הראשונה” (נתן זך/כספי) שהלחין כספי עבור ערב שירי משוררים של גלי צה”ל. כספי וגרוניך הלחינו חלק משירי המופע במשותף, כ”אבי” ו”אלוהים מרחם על ילדי הגן” (יהודה עמיחי).
ב-1973 יצא האלבום “מאחורי הצלילים”, שתיעד את המופע.
בתקופה שבין שחרורו מצה”ל לתחילת קריירת הסולו שלו, הרבה כספי לשתף פעולה עם אמנים אחרים, בין אם בהלחנת שירים עבורם ובין אם בהפקה מוזיקלית. לתוכניתו של צוות הווי הנח”ל “חופשה דמיונית” שעלתה ב-1969 הלחין שני שירים, ושני שירים נוספים בלחנו נכללו בתקליטו של הצוות שנשא שם זה. ב-1970 הלחין לדדי בן עמי את השיר “דסדמונה” (מילים: גד קינר), שהיה להיטו הגדול ביותר. לאלבומה של חוה אלברשטיין “משירי ארץ אהבתי” שיצא באותה שנה הלחין כספי את שירו של ירון לונדון “אליעזר בן יהודה”, שהיה משיריו המוכרים ביותר של האלבום. שיר נוסף באלבום בלחנו של כספי היה “לישון לבד”, שאת מילותיו כתבה דפנה אילת.
ב-1971 הפיק את אלבומם של צמד הדודאים “העולם בשחור לבן”, שהיה האלבום הראשון שאותו הפיק. כספי גם הלחין ארבעה שירים עבור האלבום. לשולה חן הלחין באותה שנה את השיר “ביתו של סבא” (מילים: מאיר אגסי). עוד באותה שנה הלחין כספי את שירי המחזה “עיר הגברים” מאת דן אלמגור, המבוסס על סיפורים של דיימון ראניון. הלהיט הגדול של המחזה היה “פנקס הקטן”, שאותו שר ששי קשת בליווי אבירמה גולן. קשת הקליט את השיר גם עבור אלבום הבכורה שלו שיצא באותה שנה. שירי המחזה תועדו גם על גבי תקליט.
ב-1972 שימש כמפיק המוזיקלי של צוות הווי הנדסה קרבית בתוכניתו “בואו נבנה לנו גשר”, והשתתף בהקלטות שירי התוכנית בקולות רקע ובנגינה. התוכנית כללה גם שני שירים שהלחין, “אהבה” (“שני דגים”) למילים של דליה רביקוביץ ו”נערה היא מנגינה” למילים של אהוד מנור. כמו כן עיבד באותה שנה את רוב שירי המופע “שירי נעמי שמר” של “חבורת בימות”, שמבוסס על שיריה של נעמי שמר.
לאלבומה של חוה אלברשטיין “אישה באבטיח” שיצא בשנה זו הלחין את השירים “שמלות” ו”פרידה מתיבת נוח”, שניהם למילים של נורית זרחי. לעפרה פוקס הלחין את אחד משיריה המוכרים ביותר, “שיר אהבה” (“כמו גלגל”), שאת מילותיו כתב אהוד מנור, בעלה של פוקס. לתיקי דיין הלחין את השירים “איך זה שכוכב” ו”כלבלב הו בידי בם בם”, שניהם למילים של נתן זך. שני השירים הפכו מאוחר יותר ללהיטים בביצועו של כספי עצמו. בסוף אותה שנה הופיעה יפה ירקוני בפסטיבל שירי הילדים עם השיר “אחותי הקטנה” שהלחין כספי למילים של מנור.
ב-1973 הקליט צוות הווי חיל התותחנים עם הסולנית מלי ברונשטיין את השיר “בלילות הקיץ החמים”, שהלחין כספי למילים של דן מינסטר. השיר היה ללהיט גדול. כספי הלחין ועיבד שירים ללהקה כחלק משירות המילואים שלו, ואת השיר הזה הלחין לבקשתה של ברונשטיין. באותה שנה העלה צוות בידור חיל האוויר את התוכנית “מסביב לעולם ב-80 דקות”, שכספי הלחין כמעט את כל שיריה, וכן עיבד והפיק מוזיקלית. בין חברי אותו הרכב הייתה הזמרת נתנאלה, שהמשיכה בשיתוף פעולה עם כספי לאחר שחרורה מהצבא. ילדותי השניה מתי כספי פלייבק
כמו כן הלחין לתוכניתה של להקת גייסות השריון “שיר-יון הרצל” מאותה שנה את השיר “25 שנה” למילים של יהונתן גפן. לאלבומן של סוזאן ופראן “אמש” שיצא באותה שנה הלחין כספי את השיר “לא דיברנו עוד על אהבה” (מילים: אהוד מנור), שהיה לאחד השירים המוכרים ביותר של הצמד. לאלבום זה הלחין כספי יחד עם שלמה גרוניך את השיר “סוסי הפרשים” למילותיו של המשורר אמיר גלבע, ועיבד עבורו מספר שירים נוספים. באותה שנה הקליטה שלישיית אף אוזן גרון את שירו של כספי “שלא ייגמר לי הלילה” (מילים: יהודה שביט). השיר בוצע מאוחר יותר גם על ידי שלישיית הנשמות הטהורות, בהפקה מוזיקלית של כספי.
לאלבומה של חוה אלברשטיין “לו יהי” שיצא ב-1973 הלחין כספי שני שירים למילים של יורם טהרלב, “בלדה על סוס עם כתם על המצח” ו”להפוך ענבים ליין”. השיר “בלדה על סוס עם כתם על המצח” היה לאחד הלהיטים הגדולים של האלבום. כספי גם עיבד מספר שירים עבור האלבום. עוד ב-1973 עלה המחזה “לילי גם” מאת אהוד מנור, שכספי הלחין את כל שיריו. בין השירים המוכרים של המופע היו “חלומות שמורים” בביצועו של יזהר כהן, “הבלון שלי” בביצועו של רומן שרון ו”מימי המתוקה” בביצועם של כהן ושרון.
במלחמת יום הכיפורים הופיע כספי בצוות הווי עם אילנה רובינא, אושיק לוי ופופיק ארנון. צוות זה הקליט שיר אחד בשם “אין לנו מילים”, שכתבו ארבעתם ביחד והלחין כספי. לחלק מההופעות הצטרף הזמר הקנדי לאונרד כהן. אחרי המלחמה הופיע ההרכב מספר פעמים בפני קהל אזרחי, אך הופעות אלו לא האריכו ימים.
ב-1974 עיבד כספי את שירי תוכניתה של להקת חיל הים “הללו-ים”, וכן הלחין עבורה שני שירים. לאלבומו של אושיק לוי “אושיק לוי” שיצא באותה שנה הלחין כספי את השיר “זה מכבר” למילים של לאה גולדברג. השיר היה ללהיט, ולאחד משיריו המוכרים ביותר של לוי. לפסטיבל שירי הילדים הרביעי שהתקיים בפסח 1974 הלחין כספי למילים של אהוד מנור את השיר “מי ראה את באני”, שאותו ביצעה תיקי דיין. לפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה הלחין כספי למילים של שמרית אור את השיר “שיר היונה”, שאותו ביצעה הזמרת נתנאלה. השיר זכה להצלחה והפך לאחד משיריה המוכרים ביותר של נתנאלה. נתנאלה גם השתתפה בפסטיבל שירי הילדים החמישי שנערך בסוף אותה שנה עם השיר “בן” שהלחין כספי למילים של אהוד מנור.
ב30 במאי 1974 הוציא כספי את אלבום הבכורה שלו, “מתי כספי”, שכלל 10 רצועות שאת כולן הלחין, ובכולן ניגן בכל הכלים וביצע את קולות הרקע. את עטיפת האלבום צילמה אלונה איינשטיין. בראיון עיתונאי סיפר כספי כי מי שנתן לו את הדחיפה להוציא את האלבום היה הזמר אריק איינשטיין, וזאת לאחר שכספי השמיע לו את שירו “אלוף משנה במילואים” למילותיו של יעקב רוטבליט.
רוב שירי האלבום למעשה לא נוצרו במיוחד עבורו, אלא עבור מסגרות שונות שבהן פעל כספי בראשית שנות השבעים. כך למשל מופיע באלבום השיר “נח” שאותו שר כספי עם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה, וכן גרסאות מחודשות לשירים “כשאלוהים אמר בפעם הראשונה” ו”אחרי שנסעת” שנכללו במופע “מאחורי הצלילים”. את השיר “הבלון שלי” (מילים: אהוד מנור) הלחין כספי להצגה “לילי גם” שבה שר את השיר רומן שרון והשירים “כלבלב הו בידי בם בם” ו”איך זה שכוכב” שכתב נתן זך בוצעו לראשונה על ידי תיקי דיין. ילדותי השניה מתי כספי פלייבק
ב-1975 הפיק כספי את אלבומה של רביעיית הזמר של חיל האוויר “משירי מרדכי זעירא ועוד שירים יפים”. כספי הלחין ארבעה משירי האלבום, שהמוכר מהם הוא “אם תלך עכשיו” (“במקום פרידה”) למילים של המשורר נתן יונתן. כמו כן הפיק באותה שנה את אלבום הבכורה של להקת שוקולד מנטה מסטיק, שבו נכלל השיר “נוח”, ושיר נוסף שהלחין כספי בשם “שיר של אמא”. כספי גם עיבד באותה שנה מספר שירים באלבומה המצליח של חוה אלברשטיין “כמו צמח בר”. לאלבום זה הלחין את אחד משיריו המוכרים ביותר, “ימי בנימינה” למילים של אהוד מנור. בפסטיבל שירי הילדים של אותה שנה השתתפה תיקי דיין עם שירו “שלום כיתה א'” (מילים: מנור). שיר נוסף בלחנו של כספי שהתפרסם באותה שנה הוא “מקום לדאגה” (מילים: יהונתן גפן) בביצועה של שרה בדישי.
ב-1975 זכה כספי בתואר “מלחין השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה”ל. אהוד מנור זכה בתואר “פזמונאי השנה”, ויחד יצרו מנור וכספי את “שיר הנבחרים” של אותו מצעד, “הנה הנה”.
באותה שנה הלחין כספי את מוזיקת הרקע של סרט הקולנוע “חגיגה בסנוקר”. אחת הנעימות שהלחין עבור הסרט שימשה בסיס לשירו “ברית עולם” (מילים: אהוד מנור), שאיתו השתתף בחגיגת הזמר העברי שנערכה ב-1976. השיר זכה להצלחה, והפך לאחד משיריו האהובים ביותר של כספי.
עטיפת אלבום הסולו השני של מתי כספי, עיצוב: דוד טרטקובר ילדותי השניה מתי כספי פלייבק
את אלבומו השני, שנקרא גם הוא “מתי כספי”, הוציא בשנת 1976. את עטיפת האלבום עיצב הגרפיקאי והאמן דוד טרטקובר, ומופיע בה פעמון דלת טיפוסי עם השם “מתי כספי” (את הצילום ביצע הצלם ז’ראר אלון). עד היום נחשבת עטיפת האלבום לאחת מעטיפות האלבומים הישראליות האיקוניות ביותר.
בשונה מאלבומו הקודם, אירח הפעם כספי מספר מוזיקאים מובילים בשניים משירי האלבום (בשאר השירים מנגן כספי לבדו על כל הכלים): שלמה יידוב, גידי גוב ואבנר קנר. את רוב השירים באלבום כתב אהוד מנור, שמאז הפך לשותפו הקבוע של כספי ליצירה. באלבום נכללו השירים “הנה הנה” ו”ברית עולם”, וכן “לא ידעתי שתלכי ממני”, “אין שלווה” ו”יום שישי חזר”. שלושת השירים באלבום שאותם מנור לא כתב היו שירי משוררים: “עיר עצובה” שכתבה תרצה אתר, “יום יום אני הולך למעונך” שכתב יעקב פיכמן ו”סוזי דולצינאה” שכתבה דליה רביקוביץ. השיר “יום יום אני הולך למעונך” הולחן עבור ערב שירי משוררים השני של גלי צה”ל[9].
רבים משירי האלבום הפכו ללהיטים. בשנת 2008 נבחר האלבום כאלבום החשוב במוזיקה הישראלית של שנות ה-70 בסיכום 60 שנה למדינת ישראל בעיתון ידיעות אחרונות.
עוד ב-1976 הלחין כספי את השיר שייצג את ישראל באירוויזיון של אותה שנה, “אמור שלום” שכתב אהוד מנור ושרה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק. כספי גם ניצח על השלישייה בתחרות, שבה הגיע השיר למקום השישי. השיר נכלל באלבומה השני של השלישייה, שגם אותו הפיק כספי. לאלבומו של יוסי בנאי “מאזן האהבות” שיצא באותה שנה הלחין את השיר “דקה דומיה” למילים של יהונתן גפן. לאלבומה של נתנאלה “אל ארצי” הלחין למילים של מנור את השיר “עוד יבוא היום”.
מתי כספי במופע “ארץ טרופית יפה”
גם ב-1976 זכה כספי בתואר “מלחין השנה” במצעד הפזמונים השנתי של גלי צה”ל. אהוד מנור זכה שוב בתואר “תמלילן השנה”, ויחד יצרו שוב את “שיר הנבחרים” של השנה, “פעם הייתי ילד קטן”, שאותו שר “זמר השנה” אריאל זילבר. זילבר הקליט את השיר מאוחר יותר עבור אלבומו “אריאל זילבר ולהקת ברוש”.
בנובמבר 1977 הפיק כספי במסגרת תוכנית הרדיו “דו-רה-ומי-עוד” את התוכנית “ארץ טרופית יפה”, שהורכבה מתרגומים של מנור לשירים ברזילאים. בתוכנית השתתפו לצדו של כספי הפרברים, יוריק בן דוד, צילה דגן, יהודית רביץ וקורין אלאל. בין שיריה המוכרים היו “ארץ טרופית יפה”, “סמבה בשניים” ו”אושר”. שירי התוכנית תועדו על גבי אלבום בשם “ארץ טרופית יפה”, ובעקבות הצלחת התוכנית והאלבום העלה ההרכב מופע בשם זה.
לאלבומו של דורי בן זאב “לימונדה” שיצא באותה שנה הלחין כספי את השיר “ואתם רוקדים” למילים של בן זאב.
ב-1978 החל כספי בעבודה על אלבום סולו שלישי. לאחר שהקליט שני שירים, “פרלוד” ו”תופים השניים”, החליט לגנוז את האלבום, והחל לעבוד במקום על אלבומו “צד א’ צד ב'” שיצא באותה שנה. האלבום הורכב ברובו מגרסאות כיסוי לשירים שהלחין כספי במקור עבור זמרים אחרים. בין היתר נכללו בו ביצועיו של כספי ל”שיר אהבה” (“כמו גלגל”) שהלחין לעפרה פוקס, “בלילות הקיץ החמים” שהלחין לצוות הווי חיל התותחנים ו”אליעזר בן יהודה” שהלחין לחוה אלברשטיין. כמו כן נכללה באלבום גרסה מחודשת לשיר “כמה שירים אפשר להמציא בכלל”, שאותו הקליט כספי במקור ב-1973. את מילות השיר כתב כספי, וזהו שירו הראשון שאת מילותיו כתב בעצמו. ילדותי השניה מתי כספי פלייבק
לאלבומו של דני ליטני “יחס חם” שיצא באותה שנה הלחין כספי את השיר “לא טוב היות האדם לבדו” (נתן זך) ששר ליטני בדואט עם יהודית רביץ. רביץ השתתפה באותה שנה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר “מישהו” שהלחין כספי למילים של אהוד מנור. השיר לא זכה להצלחה גדולה בפסטיבל, אך הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ביותר של רביץ. הוא נכלל באלבום הבכורה שלה שיצא ב-1979, שעבורו הלחין כספי להיט נוסף, “לקחת את ידי בידך” (יעקב רוטבליט). באותה שנה הפיק כספי את אלבומם של הדודאים “הם רוכבים ושרים”. לאלבומו של יוסי בנאי “יוסי בנאי” שיצא באותה שנה הלחין את השיר “מרוב אהבה” (מילים: בנאי).
באותן שנים שודרה תוכנית הטלוויזיה לילדים “קרוסלה”, שחלק מהשירים שבה הולחנו על ידי כספי למילים של לאה נאור. בין השירים המוכרים של התוכנית היו שיר הפתיחה “קרוסלה” ו”הסביבון שלי”.
בינואר 1980 הפיק כספי במסגרת תוכנית הרדיו “דו-רה-ומי-עוד” תוכנית בשם “שירי הבלקן”, שהורכבה מתרגומים של יורם טהרלב לשירים מארצות הבלקן- יוגוסלביה, רומניה, מקדוניה ובולגריה. בתוכנית השתתפו לצד כספי נורית גלרון, צילה דגן, ששי קשת, רותי הולצמן ויונית שוהם. שירי התוכנית תועדו על גבי אלבום.
באותה שנה הוציא כספי את האלבום “צד נוסף”, שכמו “צד א’ צד ב'” הורכב ברובו משירים שהלחין כספי לזמרים אחרים והוקלטו על ידיו עבור האלבום. באלבום נכללו בעיקר שירי ילדים שהלחין כספי, כ”אחותי הקטנה” (מילים: אהוד מנור, במקור של יפה ירקוני), “בן” (מילים: מנור, במקור של נתנאלה) ו”מי ראה את באני” (מילים: מנור, במקור של תיקי דיין). מספר שירים הולחנו במיוחד עבור האלבום, כ”אולי זה מעליב” שכתב יהודה אטלס. כמו כן נכללה באלבום גרסה מחודשת לשיר “כלבלב הו בידי בם בם”, שכספי כבר הקליט בעבר בעצמו, עבור אלבומו הראשון.
עוד ב-1980 הפיק כספי את אלבומו של אריק לביא “אריק לביא שר”, והלחין עבורו את השיר “שיר ערב” למילים של נתן זך. כמו כן השתתף כספי באותה שנה באלבום “קוים”, שהורכב כולו מקטעים אינסטרומנטליים בביצועם של מוזיקאים שונים. כספי הלחין לאלבום שישה קטעים.
בשנת 1981 הוציא כספי את אלבומו השאפתני ביותר, “סוף היום”. הפקת הענק שאירגן לכספי יוריק בן דוד כללה את טובי המוזיקאים בארץ באותה תקופה, ובהם אריק סיני, ז’אן פול זימבריס, חיים רומנו, מזי כהן ונורית גלרון. בין השירים הבולטים באלבום: “עוד תראי את הדרך” (שמרית אור/כספי), “שיר מלילה” (נתן זך/כספי), “ימי בצורת” (יעקב גלעד/כספי) ו”מי ששר” (אהוד מנור/כספי).
באותה שנה העלה כספי מופע בשם “עמק הנהר האדום”, ובו תרגומים של אהוד מנור לשירים שעוסקים במערב הפרוע. במופע השתתפו לצדו של כספי בני אמדורסקי, דפנה ארמוני, דורי בן זאב, ריקי גל ומנור. המופע תועד על גבי אלבום. כמו כן הפיק כספי באותה שנה את אלבומם של הפרברים “פרברים טרופיקל”.
עוד ב-1981 הפיק כספי את אלבומו של אושיק לוי “לילות שרב”. כספי הלחין שני שירים עבור האלבום, שניהם למילים של זאב טנא: “אפשר היה למשוך את זה שנים” ו”לילות שרב”. אלבום נוסף שהפיק באותה שנה היה “צל כבד” של אריק סיני. כספי הלחין עבור האלבום את אחד משיריו המוכרים ביותר, “סיבה טובה”, למילים של אהוד מנור. לאלבומה של נורית גלרון “שירים באמצע הלילה” שיצא באותה שנה הלחין את השיר “כמעט טוב” למילים של נתן זך.
בשני אלבומיו הבאים שיתף כספי פעולה עם המלחין סשה ארגוב. ב-1982 יצא האלבום “מתי כספי שר סשה ארגוב”, שהורכב ברובו מגרסאות מחודשות של כספי לשירים שהלחין ארגוב, כ”כשאור דולק בחלונך”, “שיר ערש” ו”זמר מפוחית”. ארגוב הלחין במיוחד בעבור האלבום את השיר “האהבה שלי אינה תלויה בדבר” (מילים: חיים חפר). ארגוב אף צולם על עטיפת האלבום לצדו של כספי, על אף שלא השתתף ביצירתו, למעט דקלום מספר שורות בשיר “שיר ערש”.
ב-1984 יצא האלבום מתתיהו ואלכסנדר, שהכיל רק מעט גרסאות כיסוי, כ”וידוי” ו”שיר משמר”, והורכב בעיקר משירים חדשים שהלחין ארגוב. מהם התפרסמו “עד” (מילים: אהוד מנור) ו”הם בזמר הזה” (מילים: קובי לוריא).
לאחר יציאת האלבום השני נמכרו שני האלבומים המשותפים של כספי וארגוב במארז אחד. בתקופה זו הופיעו כספי וארגוב במשותף, כאשר כספי שר וארגוב ניגן בפסנתר. ילדותי השניה מתי כספי פלייבק
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים. אני איתך אברהם טל פלייבק
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. ילדותי השניה מתי כספי פלייבק
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. אני איתך אברהם טל פלייבק
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית. אני איתך אברהם טל פלייבק
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית.
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים.
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.
על אף הצטמצמות יצירת הרוק החדשה המשיכו רוב אמני הרוק הוותיקים להוציא אלבומים מצליחים תוך שהם שומרים על סגנונם הייחודי ואף מחפשים כיוונים מוזיקליים חדשים.