אבא אמא וארץ ישראל פלייבק

אבא אמא וארץ ישראל פלייבק

אבא אמא וארץ ישראל האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

אילנה אביטל נולדה בפריז, צרפת כבריז’יט אביטבול למשפחה ממוצא תוניסאי. ב-1971 כשהייתה בת 11 עלתה ארצה עם משפחתה. כבר ב-1973 בגיל 13 הקליטה לחברת תקליטים גדולה מצרפת 3 שירים בצרפתית. ב-1976 בגיל 16 הפנה אותה מורה לפיתוח קול למפיק שלמה צח. צח ערך אודישנים לזמרי ליווי ליזהר כהן, ובריז’יט הגיעה לאודישן עם השם החדש אילנה אביטל, אותו החליפה כבר ב-1972 בגיל 12, וכבשה מיד את תשומת לבו בעוצמתה הקולית. היא לא התקבלה כזמרת הליווי, אבל צח החתים אותה אצלו.
אביטל פרצה לתודעה הישראלית בפסטיבל הזמר 1977, כשהייתה בת 17, עם השיר “אותך” שכתב והלחין שייקה פייקוב.
ב-1978 השתתפה אביטל בפסטיבל הזמר הבינלאומי בצ’ילה עם השיר “לאהוב”, הגיעה למקום ה-3 ואף זכתה בפרס ההופעה הטובה ביותר. בשנה זו יצא אלבומה הראשון “לאהוב”. בשנתיים הבאות היא כמעט שלא הופיעה, והתרכזה בגידול בנה עמית, לימים מוזיקאי.
בספטמבר 1981 יצא תקליטון הבכורה של אביטל בשיר “שלום חבר”, לקראת אלבום בצרפתית. השיר נסק לראש מצעד הפזמונים של מונטריאול. בקריירה שלה מחוץ לישראל היא השתמשה בשמות הבמה “לנה” ו”סנדי מילר”.
ב-1983 השתתפה אביטל בקדם האירוויזיון עם השיר “עוד ועוד”, וזכתה במקום ה-5. ב-1984 הוציאה אלבום בישראל בשם “בזכות ימים כאלה”, שכלל שירי ילדים, והשתתפה בפסטיגל עם השיר “אבא, אמא וארץ ישראל”, אותו הלחינה בעצמה. באותה שנה, השתתפה אביטל בקדם האירוויזיון של צרפת, שם הגיעה למקום השני. ב-1985 עברה אביטל עם בעלה ועם בנם לגור בצרפת. באותה שנה התחרתה שוב במסגרת הפסטיגל עם השיר “בוא אל החגיגה” וזכתה במקום השלישי. ב-1987 השתתפה אביטל בקדם האירוויזיון הישראלי עם השיר “די לי די”, לאחר שהגישה מועמדות גם לאירוויזיון בלוקסמבורג. באותה שנה הלחינה עבור עדנה לב את השיר “הדגל שלי” (למילים של יורם טהרלב), שזכה במקום השלישי בפסטיגל. ב-1991 חזרה אביטל לתחרות קדם האירוויזיון עם השיר “אהבתי האחרונה”, שהגיע למקום ה-9 בתחרות. ב-1996 הוציאה אביטל קלטת וידאו בשם “אשת חיל”, קלטת מיועדת לנשים ועוסקת בטיפוח חן, ומדריכה כיצד להפוך לאישה נשית ומושכת ולבצע את מטלות הבית בחדווה. בשנה זו ניסתה שוב את מזלה בקדם אירוויזיון עם השיר “לס מואה טמה” שזכה במקום השביעי.
ב-1998 שיחקה במחזמר “היפה והחיה” בתפקיד המכשפה.
שנת 2001 הייתה שנה משמעותית בקריירה שלה: היא חזרה לתודעה אחרי שנים של שקט יחסי, בעקבות הטלנובלה “לגעת באושר” שהפכה להצלחה, ובעקבותיה הופיעה בתחרות הפסטיגל שהתבסס על הסדרה. בנוסף, השתתפה בתפקיד קטן בסרט ההמשך הכושל בסדרת הסרטים “אסקימו לימון”, “אסקימו לימון-החגיגה נמשכת”, ובסדרה “סיטי טאוור”.
במאי 2002 עלה המחזמר “מרי לו” ב”הבימה” בהשתתפותה, וב-2004 נסע כל צוות המחזמר לארצות הברית למופעים אחדים בפני הקהילה היהודית. באותה שנה יצא דיסק האוסף הכפול “סיכוי לאהבה”, שכלל את “שיר הפרחה”, בגרסה חדשה. עוד הופיע בדיסק דואט בשם “סיכוי לאהבה”, שכתב עמית בנה. את השיר הקליטה יחד עם אמיר פיי גוטמן. עוד באותה שנה כתבה את ספר הילדים “היה לי פעם חלום”, שהוא למעשה גם ספרה הראשון. ב-2003 השתתפה בתוכנית “המופע של סטיב”. בשנת 2005 שיחקה במחזמר “צלילי המוסיקה” וב-2006, במחזמר “סינדרלה”.
אביטל שמשה סגנית מנהלת אמנותית של בית הספר “הבמה”, בית הספר לאמנויות הבידור בחיפה. טענות רבות הופנו כלפי טוהר הכוונות של בית הספר, ויש שטענו כי הוא נוצר על מנת לעשות כסף על גבם של ילדים ששואפים להתפרסם.
ב-2007 הוציאה אביטל סינגל חדש בשם “צא מהסרט”, והופיעה בהופעת בידור חדשה, “איזה מין שיפוצניק”, לצד יוסי בובליל. בתחילת 2011 הוציאה אביטל סינגל חדש בשם “אז אני לבד” המכונה גם “המנון הגרושות”. באותה שנה השתתפה בתוכנית המציאות של ערוץ 24 “היכל התהילה”.
ב-2012 מופיעה במסגרת הרכב משולש עם אדם ומייקל הרפז, כוכבי היכל התהילה.
ב-1978 התחתנה עם שלמה צח ממנו נולד ב-1979 בנה עמית. במאי 1987 התגרשו אביטל ושלמה צח. ב-1988 נישאה אביטל בשנית לאיש העסקים שי טוכמאייר, וב-1993 נולד בנה ברק. בשנת 2001 הם התגרשו.