זה כל הקסם פלייבק קריוקי

זה כל הקסם פלייבק קריוקי

זמרת בארים אדומה ברים אדומה

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

נימרוד לב (נולד ב-2 באוגוסט 1970) הוא זמר ויוצר מוזיקלי ישראלי.
כבר בגיל צעיר למד נימרוד לב לנגן על כלים שונים כמו כינור, צ’לו, גיטרה ופסנתר. לב הוא בעל השכלה מוזיקלית מקיפה ובוגר בית הספר לאמנויות ע”ש תלמה ילין בהתמחות בנגינת גיטרה קלאסית. לאחר תום שירותו הצבאי פנה לב ליצירת מוזיקת רוק והופיע כמה שנים במועדונים ברחבי הארץ במסגרת להקות שונות שהקים כמו “נערת החודש”.
לב היה חבר בצוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2 והשתתף בצוות המסקר את האירועים בעזה. ב-1998 הוציא נימרוד לב את אלבומו הראשון, “אין חלום אחר” בהפקתו של חמי רודנר. כל השירים באלבום נכתבו והולחנו על ידי לב מלבד “7 שורות על פלא הירקון” שהלחין לטקסט של המשורר רוני סומק. הסינגל הבולט מאלבום זה הוא “זה כל הקסם”, דואט של נימרוד לב והשחקנית אורלי פרל שהיו בעבר זוג אך כבר פרודים באותה תקופה. השיר זכה בתואר “שיר השנה” הן במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג’ והן במצעד הפזמונים העברי של גלי צה”ל, והביא לשניהם פרסום רב. לב זכה בתואר “תגלית השנה” במצעד. ב-1999 הופיע לב עם דייוויד ברוזה במצדה בהופעה שהוקלטה ויצאה באלבום, חימם את ההופעה של סוזאן וגה ויצא לסיבוב הופעות עם שירים מאלבומו. באותה שנה הוא קיבל פרסים רבים, ביניהם “שיר השנה” בטקס פרסי תמוז ובטקס פרסי נוצת הזהב, ובנובמבר 2000 קיבל אלבום פלטינה על מכירות אלבומו. “זה כל הקסם”, על פי פרסומי אקו”ם, הוא השיר השלישי המושמע ביותר בעשור האחרון.
בתחילת 2001 הוציא לב את אלבומו השני, “מציאות הפוכה”, שכלל את הלהיטים “ימים טובים” (שדורג במקום ה-10 במצעד השנתי של גל”צ של אותה שנה) ו”כדורים פורחים”. בעקבות רצונו בקריירה עצמאית, ללא תכתיבים מסחריים ובעקבות טענתו על ניצול של האמנים מצד חברות התקליטים, עזב לב את חברת “הד ארצי” (שפשטה את הרגל מאוחר יותר) ופצח בקריירה עצמאית. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
בהמשך שנת 2001 יצא “Starlight Flies”, הסינגל הראשון של ההרכב Rhythm Beating Silence – RBS, בו חבר נימרוד לב עם אירית ועם יניב שנק, במסגרת “טאלה הפקות”, הלייבל העצמאי של RBS. בשנת 2002 הוציא ההרכב את הסינגלים “בשמש העולה” ו”על הכביש” שזכה בפרס נוצת הזהב ל”קליפ השנה”, בשנת 2003 את הסינגלים “עולמות אחרים” ו”צ’יינה” (שבו השתתף גם יהל) ובשנת 2004 את “פתאום ורשת החשמל” (שהוקלט במסגרת התוכנית 9 שעות ושיר בערוץ מוסיקה 24). רק השיר “צ’יינה” נכנס לרשימת ההשמעה של גלגלצ, ובעקבות כך הקליט ההרכב את השיר “וגאס”, שבו מתוארת התחנה כ”חבורה של רובוטים” שבוחרת מה תשמע מדינה שלמה.
לב השתתף באלבומם של “חיילי הנקמה” ויחד עם חבריו ל-RBS הפיק וביים את הקליפ לשיר “אמריקה” של להקת אתניX.
בין השנים 2003-2006 הגיש נימרוד לב יחד עם חבריו בRBS תוכנית רדיו “הסינדיקט” ברדיו צפון ללא הפסקה.
בזמן מלחמת לבנון השנייה הוציאו חברי ההרכב RBS, העובדים וחיים בצפון ישראל, את “The Web Digital Album”, אלבומם הראשון שאינו ניתן לרכישה בחנויות אלא רק בהורדה חופשית באינטרנט. השיר “מקום שהוא בית” המופיע באלבום כולל הקלטות נפילת קטיושות ורעמי תותחים כפי שהוקלטו בעת המלחמה באולפן של RBS. השירים “מקום שהוא בית” ו”הפכתי שבוי” מופיעים גם באוסף “לצפון באהבה” שהוציאה רשת ג’ אחרי מלחמת לבנון השנייה.
בהזמנת “קול ישראל”, הפיק מוזיקלית וביצע בשנת 2010 חידוש לשיר “יש לי חלום” של משה וילנסקי ויחיאל מוהר, לכבוד ספיישל מאה שנה להולדת וילנסקי. השיר יצא במהדורה מוגבלת ושודר לראשונה בפסח אותה שנה. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
ב-2011 שב נימרוד לב לפעילות סולו, יצא לסיבוב הופעות יחד עם אלון גל ואף הפיק מוזיקלית את שיריו של גל. כחלק מסיבוב זה הוציא לב שיר בשם “קיץ בא”.
ביולי 2012 הוציא שיר ראשון מתוך אלבום חדש, “אוקיינוס”, שאת מילותיו כתבה בת זוגו, העיתונאית נועה בנוש. הוצאת השיר לוותה בפעילות אינטרנטית חדשנית שכללה וידאו קליפ להפצה דרך יו-טיוב ובו תיעדו בני הזוג את חיי החתולים שלהם, וקמפיין ראשון מסוגו בעולם לבחירת עטיפת הסינגל ברשת החברתית לשיתוף תמונות “אינסטגראם”.
סינגלים נוספים שיצאו מהאלבום עד כה, הם “אדום”שנכתב בידי בנוש והלחין לב בעקבות מבצע “עמוד ענן” והשיר “אחי הגדול”[2] שכתב נמרוד לזכר אחיו שנפל בעת שירותו הצבאי. בשיר מנגנת אמו הפסנתרנית נעמי לב, בעיבוד לפסנתר שכתב עבורה דניאל סלומון.
בינואר 2013 השתתף נמרוד לב גם בפרויקט “פנסים” של המוזיקאי אלירן אביתר לוי ושר את הסינגל השני מתוכו, “מתחיל עכשיו”.[3]
ביולי 2013 התפרסם קליפ לשיר “לחלום אותך”, מתוך אלבום הסולו של נמרוד לב. בקליפ הלא שגרתי, שביים אופיר לובל (שלישית “פרוזאק”, “ארץ נהדרת”), מופיעה ליאת הר לב (כוכבת הסדרה “רמזור”), ככלתו של לב הנקלעת ביום חתונתם לעימות עם נינג’ות ומפליאה בהם את מכותיה. בקליפ השתתפו גם מומחי אמנויות לחימה. הקליפ זכה להפצה נרחבת ברשת על ידי הגולשים. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
בדצמבר 2013 הוציא לב אלבום חדש אחרי 12 שנה, בשם “זורק לך עוגייה”.
כחלק מ-RBS, לב כתב ונאם בעד שיתוף קבצים, וקרא לאמנים “לשחרר” את המוזיקה שלהם. כאשר אתרים כמו WarezFaw הועמדו לדין על הפרת זכויות יוצרים, לב ו-RBS הודיעו על תמיכתם באתרים ופרסמו בהם שירים שלהם בחינם. בהרצאה שהעביר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה שזכתה להפצה נרחבת באינטרנט, דיבר לב על “האמת לגבי תרבות הקומבינה הרדודה של תעשיית המוזיקה הישראלית”. בשנת 2006 הוזמנו לב ו-RBS להשתתף ולהציג בוועידה הבינלאומית של Creative Commons בריו דה ז’ניירו.
לב הוא מהאמנים היחידים שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות, הופיע בהתנדבות בהפגנת סטודנטים באוניברסיטת תל אביב נגד המהלך והתראיין לעיתונות ולטלוויזיה, שם טען כי הפינוי מסוכן לדמוקרטיה הישראלית ודיבר על פוסט-ציונות.
בסוף שנת 2005 נאם לב בכנס הבחירות המסכם של בנימין נתניהו והודיע על תמיכתו בנתניהו ובליכוד בבחירות לכנסת ה-17. במהלך מערכת הבחירות כתב לב בלוג חברתי באתר וואלה!. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
במהלך מלחמת לבנון השנייה, הלחינו והקליטו נימרוד לב ו-RBS יחד עם קרנית גולדווסר את השיר “הפכתי שבוי”, שכתב משה קלוּגהפט. לב היה שותף פעיל במחאה הציבורית שקמה אחרי המלחמה, השתתף בהפגנות וקרא לממשלה להתפטר.
כשהיה לב בן 11, נהרג אחיו אדי (דוד) לב, טייס קרב בחיל האוויר, בהתרסקות מטוסו. ב-2013 פרסם לזכרו את השיר “אחי הגדול”.
בפברואר 2013 נישא נמרוד לב לבת זוגו נועה בנוש.
ממרץ 2011 משמש לב כחבר במליאת רשות השידור ויו”ר ועדת המדיה הדיגיטלית של מוסדות הרשות (מ-2012). מ-2012 מכהן כחבר הוועד המנהל של התזמורת הסימפונית ירושלים.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים. אני איתך אברהם טל פלייבק
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים.
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
על אף הצטמצמות יצירת הרוק החדשה המשיכו רוב אמני הרוק הוותיקים להוציא אלבומים מצליחים תוך שהם שומרים על סגנונם הייחודי ואף מחפשים כיוונים מוזיקליים חדשים. בין האלבומים הבולטים בעשור זה ניתן למצוא את האחר ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף; ענה לי של אהוד בנאי; קונגו בלו ולא יפריד דבר של דני סנדרסון; עיר קטנה של יהודית רביץ; כל דבר מזכיר לי של יהודה פוליקר; שפויים ואושר אקספרס של שלמה ארצי; והחבר אני של רמי פורטיס.
מקלט 18 במופע “מחוה לאריק איינשטיין” בחמדת ימים אני איתך אברהם טל פלייבק
לצד יצירת הרוק הפופולרי מתקיימת בישראל סצנת אינדי רוק משמעותית, שהתפתחה בעיקר במאה ה-21 עם דחיקת הרוק מהמיינסטרים המוזיקלי ועליית כוחה של רשת האינטרנט, וכוללת יוצרים והרכבים רבים ומגוונים. בדומה לסגנונות מוזיקליים אחרים הפועלים תחת הכותרת אינדי מתאפיינת גם יצירת הרוק המחתרתי הישראלי בקו טקסטואלי חריג ובסאונד שונה מהמיינסטרים, המקשה על התקבלותה בקהל הרחב. יוצרים אלו לרוב פועלים שלא במסגרת חברת תקליטים ונשענים על תמיכת הקהל הפועל למענם במדיות שונות, בעיקר דרך בלוגים, רשתות חברתיות ופרויקטים לגיוס כספים. מרכז סצנה זו הוא בתל אביב, במועדונים דוגמת תמונע ו”לבונטין 7″, בתחנות רדיו כמו 88FM או קול הקמפוס, וכן בפסטיבלים ייעודיים דוגמת פסטיבל יערות מנשה והאינדינגב.
על אף המרחק מהעין הציבורית, היו אמנים לא מעטים שפרצו את גבולות הסצנה וזכו להצלחה בקהל הרחב, כדוגמת רונה קינן, תמר אייזנמן ואסף אבידן שאף זכה להצלחה נרחבת בחו”ל. עם זאת יוצרים רבים רואים ביצירה המחתרתית ערך בפני עצמו בשל החופש האמנותי והעצמאות שהיא מאפשרת.
בין היוצרים הבולטים ניתן למנות את שלום גד שהוציא אלבומים רבים החל משנת 1996 ובהם טרילוגיית “המצב”, שלושה אלבומים העוסקים בפנים שונות של החברה הישראלית; רם אוריון שפעל במסגרת הלהקות נושאי המגבעת, הפה והטלפיים ועוד ועבר ליצירת סולו; שי נובלמן שזכה להצלחה בארץ ומעבר לים עם אלבומיו בשפה האנגלית ועבר אחר כך ליצירה בשפה העברית. וכן אמנים רבים נוספים בהם יובל גורביץ’, יהוא ירון, אבי בללי, אביב גדג’ ואורי קליאן. בסצנה זו פועלות גם מספר רב של להקות צעירות, בהן ששרות בעברית כדוגמת נערות ריינס, דפנה והעוגיות ומריונטה סול לצד להקות הפועלות באנגלית כדוגמת הקולקטיב ואלקטרה.
מבחינה סגנונית קיים גם בסצנה זו מגוון רחב, החל מיוצרים כדוגמת אלון עדר החוזרים לרוק המתקדם של שנות ה-70, דרך מוזיקת המחאה של קוואמי והבילויים, פאנק רוק של כל החתיכים אצלי וכלה בפולק רוק באנגלית של עמית ארז וגבע אלון. בנוסף, מאז שנות השמונים הייתה בישראל סצנה מחתרתית פעילה של אמנים אלטרנטיביים שניגנו דת’ מטאל, דום מטאל ובלאק מטאל. להקות המטאל הישראליות הידועות ביותר הן סיילם ואורפנד לנד המשלבות מטאל ואלמנטים מזרחיים עם מילים המתמקדות בנושאים ישראליים ויהודיים, ולהקת הבלאק מטאל מלכאש. המיזוג בין מוזיקה יהודית מזרחית ומטאל נקרא “מטאל אוריינטלי” והוא מזוהה בעולם עם סצנת המטאל הישראלית. בתחום המטאל הפופולרי יותר (הארד רוק) בולטים קרוספייר, לאוד נ’ קלייר וריח מטאל. מחוזקים לעולם פלייבק קריוקי
רבים משירי המחאה לאורך השנים התייחסו למצב הפוליטי-ביטחוני ובפרט למלחמות ישראל, כמו גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני כשלא פעם רגישותו הרבה של הנושא הביא לפסילתם משידור. ראשון משירי המחאה בנושא זה ברוק הישראלי היה השיר “חייל של שוקולד” שכתב חנוך לוין לשלישיית החלונות הגבוהים בתחילת 1967 ונפסל לשידור לאור הרגישות הציבורית ביחס לחללי צה”ל. באותה שנה, לאחר מלחמת ששת הימים, הוציא מאיר אריאל את אלבום הבכורה שלו ובו השיר ירושלים של ברזל שנכתב כפרפרזה על השיר ירושלים של זהב, ובניגוד אליו עסק בצידה השלילי של המלחמה. זה כל הקסם פלייבק קריוקי
לאחר מלחמת יום כיפור ועם פריצת הרוק הישראלי למרכז הבמה הפכה הביקורת ממוקדת יותר. את הצעד הראשון עשתה להקת כוורת בשירה “נתתי לה חיי” שייצג את ישראל באירוויזיון 1974 ותחת מסווה של שיר אהבה קליל כלל מחאה כנגד ראש הממשלה דאז גולדה מאיר ובעד הקמת מדינה פלסטינית, שלא הובחנה על ידי הציבור הישראלי של זמנו. למלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 התייחסו שירים שמחו על הפער בין החיילים הלוחמים בלבנון לבין האזרחים השלווים כביכול, ביניהם “חצבים פורחים” של להקת תיסלם ו”התותח מצלצל פעמיים” ו”רכבת לילה לקהיר” של להקת משינה. האינתיפאדה הראשונה בסוף שנות השמונים גררה אחריה שירי מחאה רבים, ובתחום הרוק בלטו במיוחד האלבום מחכים למשיח של שלום חנוך עם שירים כדוגמת “לא עוצר באדום”, ולונדון של חוה אלברשטיין ובו שירים כדוגמת “לונדון” העוסק בירידה מהארץ ו”חד גדיא” שתיאר את מחיר הדמים של השליטה הישראלית ביהודה ושומרון ונאסר אף הוא לשידור.
העיסוק בנושאי מלחמה ושלום בשנות התשעים בלט בשיריו של אביב גפן שהרבה לעסוק בנושאי מלחמה, שלום והגיוס לצבא ומאוחר יותר ברצח רבין. להקת אתניקס אף היא התייחסה למצב הביטחוני ולשאיפה לשלום, כשהמפורסם משירים אלו הוא השיר “תותים”. ב-1998 בלטה גם להקת הרוק הרך בג”ץ, שאלבומה “כשאלוהים הלך לישון” כלל שירים שמחו על היהדות, אלוהים, מעשי צה”ל בשטחים והתרבות הישראלית בכלל, ועורר סערה רבה (על עטיפת האלבום נכתב ש”ההאזנה לאלבום מזיקה לבריאות” – כלומר, שהשילוב של השירים המלודיים יחד עם מילותיהם המחאתיות יעורר אנטגוניזם).
בתחילת שנות האלפיים התבלטה להקת הבילויים שהרבתה לבקר בשיריה את החברה הישראלית, בין השאר ביחס למילטריזם ולמחיר המלחמות ואף הוציאה שיר בשם “שאול מופז” על שם הרמטכ”ל של אותה תקופה. בשנת 2012 הוציא יזהר אשדות את השיר עניין של הרגל שמתח ביקורת על השפעת שליטת צה”ל ביהודה ושומרון על החיילים ונפסל לשידור בגלי צה”ל תוך שהוא מעורר מחלוקת ציבורית רחבה.
מול עמדתם השמאלית של רוב האמנים היו גם דוגמאות לעמדה ימנית, שבולטת בהן תמיכתו של אריאל זילבר במחאה נגד תוכנית ההתנתקות, שפרסם מספר שירים שתמכו במאבק ובמתיישבים. אני איתך אברהם טל פלייבק