הכותל פלייבק קריוקי
האזן לדוגמית פלייבק
האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות
הכותל המערבי הוא הקיר של החומה המערבית, שהקיפה את חצר בית המקדש השני בירושלים, ולא הקיר של בית המקדש עצמו.
חומה זו ,שלא חרבה בזמן החורבן השני, נבנתה בידי הורדוס המלך על גבי חומת בית המקדש הראשון.
מקום המקדש עצמו מצוי מעל הכותל המערבי, באזור הר הבית, במקום שעומד בו היום מסגד כיפת הסלע.
הר הבית הוא הר המוריה המקודש ליהודים מדורי דורות, שעליו בנה שלמה המלך את בית המקדש הראשון, ובתקופת שיבת ציון (515 לפנה”ס) בנו עליו עזרא ונחמיה גם את בית המקדש השני.
הכותל המערבי הפך למקום הקדוש ביותר ליהודים בכל הדורות ולסמל להזדהות עם בית המקדש, שהיה מרכז חיי הדת והלאום של עם ישראל.
הוא מהוה מרכז של עליה לרגל ליהודים מכל רחבי העולם, הנוהגים לבוא אליו ולהתפלל בקרבתו כל השנה ובייחוד בשלוש הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
המבקרים בכותל נוהגים לשים בין אבניו פתקאות עליהן רשומות בקשות שונות.
הכותל מכונה גם “כותל הדמעות” ו”כותל הקינות”, כי כל מי שצער בלבו בא אליו לבכות ולהתחנן לאלוהים.
לפני קום המדינה היה הכותל נושא למאבק בין היהודים לערבים. הערבים הפריעו ליהודים להתפלל לידו. מאז קום המדינה היה הכותל בשליטת ממשלת ירדן, וליהודים לא ניתנה אפשרות הגישה אליו. רק במלחמת ששת הימים – ביום כ”ח באייר תשכ”ז (7.6.1967) שוחרר הכותל המערבי על ידי צנחני צה”ל. יום זה הפך ליום היסטורי “יום שחרור ירושלים”.
הרחבה שליד הכותל פונתה מבתי הערבים, והתפנה מקום למתפללים. אורך הכותל החשוף כיום למתפללים מגיע לכ- 100 מטרים.
כמעט 1900 שנה לאחר שרומאים החריבו את בית המקדש, שב הכותל לריבונות יהודית.
כיום משמש הכותל לא רק כסמל דתי, אלא גם כסמל היסטורי לאומי. ברחבת הכותל נערכים בר-מצווה, תפילות מיוחדות וגם טקסים ממלכתיים ומסדרים צבאיים, כמו טקס פתיחת יום הזיכרון לחללי צה”ל וטקסי השבעת חיילים.
הכותל, כמו כל העיר העתיקה נכבש על ידי צה”ל במלחמת ששת הימים. תצלום הצנחנים בכותל המערבי הוא מהתמונות המפורסמות בתולדות המדינה. זמן קצר לאחר מכן הרסו דחפורי צה”ל את שכונת המוגרבים ששכנה בסמוך אל הסימטה הצרה של הכותל, ובמקומה נבנתה רחבה למתפללים ולמבקרים.
בשבועות תשכ”ז נפתחו שערי העיר העתיקה לתנועה חופשית של תושבי ישראל. יותר מ-200,000 איש הגיעו בהתרגשות רבה לבקר באזור, שביקורים בו נמנעו מהם במשך כשני עשורים.
עקב התנועה הרבה שלעתים הייתה כרוכה בחילול חג המוני נדרשו כללים וסדרים חדשים להתנהלות במקום, תוך תשומת לב לקדושתו וחשיבותו התרבותית. בח’ בתמוז תשכ”ז, ביולי 1967) – חוקקה הכנסת את חוק השמירה על המקומות הקדושים. האחריות למתחם הכותל המערבי, סדריו, תחזוקתו וניהולו עברו מן הרבנות הצבאית אל משרד הדתות, אז בראשותו של השר זרח ורהפטיג. תקנות שהותקנו מכוח חוק זה קובעות את המותר והאסור בכותל המערבי ובאזור הסמוך אליו.
לקראת תשעה באב תשכ”ז 1967 התחיל חיל הנדסה בהתקנת פנסים וזרקורים להארת המקום, כדי שאפשר יהיה לשהות בו גם בלילה, וכן נהרסו מבנים שנמצאו בסכנת התמוטטות. בתקופה זו התמנה האדריכל יוסף שנברגר לשמש יועץ שר הדתות לפיתוח רחבת הכותל. פרופ’ בנימין מזר מונה לשמש ראש המשלחת הארכאולוגית לחפירות בכותל הדרומי ובכותל המערבי. במשך מספר חודשים שימש החלק הדרומי של רחבת הכותל כעזרת גברים, ואילו החלק הצפוני אשר מוגבה יותר שימש כעזרת נשים. הוחלט ליישר את השטח הצפוני המוגבה, ונחשפה הכניסה מתחת לבנין המחכמה. עפר, פסולת ושברי אבנים, מתחת לבנין המחכמה עד לקשת וילסון פונו. כמו כן חודשה משרת רב הכותל ועוגנה בתקנות מדינת ישראל במסגרת הרבנות הראשית לישראל וחוק השמירה על המקומות הקדושים. משנת 1988 נמצא הכותל באחריות מלאה של הקרן למורשת הכותל המערבי, שהוקמה בשנה זו. הקרן למורשת הכותל, הכפופה למשרד ראש הממשלה, אחראית על כל ענייני האדמיניסטרציה הקשורים בכותל המערבי, על אחזקה וניקיון של רחבת הכותל המערבי ומנהרות הכותל, פיתוח ובינוי של רחבת הכותל וסביבתה, וכן על תחומי חינוך הקשורים בכותל המערבי.
אזור תחום ברחבה המשתרע עד הכותל עצמו נחשב כבית כנסת אורתודוקסי, בו נערכים מאות של מניינים במהלך כל היום ולפיכך קיימת בו הפרדה בין נשים לגברים. בכניסה אליו מתבקשים המבקרים לכסות את ראשם, והנשים מתבקשות לשמור על כללי הצניעות. נהוג שנערים המגיעים לגיל מצוות באים לכותל כדי לעלות לתורה. התפילה במקום מתנהלת על פי מנהגי היהדות האורתודוקסית.
עקב זאת, מדי פעם מתעוררות מחלוקות; למשל בעקבות ניסיונות של קבוצת נשות הכותל (חלקן בנות התנועה ליהדות מתקדמת) להתפלל ברחבת הכותל כשהן עטופות בטליתות. פנייה לבג”ץ הביאה לפשרה שעל פיה תנוהל תפילתן בסמוך לכותל, מחוץ לאזור התחום ברחבה. לשם כך נקבע אזור בגן הארכאולוגי, עזרת ישראל, סמוך לקשת רובינסון, המיועד לתפילות משותפות של נשים וגברים.
הכותל המערבי הוא אתר מרכזי בטקסי ההשבעה של צה”ל; ברחבת הכותל משביעים את חיילי חטיבת כפיר, חטיבת הצנחנים, חטיבת הנח”ל וחיל המשטרה הצבאית בנוכחות מכובדים, אורחים ומשפחות החיילים; וכן נערכים בו אירועים ממלכתיים נוספים, כמו פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.
מבקרים בכותל נוהגים לכתוב פתקים עם בקשות לאלוהים ולשימם בין אבני הכותל. מספר ארגונים יהודיים מפעילים מצלמת-אינטרנט המשדרת תמונה עדכנית במהלך כל שעות היום מהכותל. כמו כן, ישנו שירות חינם של חברת בזק לקבלת בקשות מכל רחבי העולם בפקס ובדואר אלקטרוני, על מנת לשים אותן בכותל. אחת לכמה זמן אוספים שמשי הכותל את הפתקים הרבים ומעבירים אותם לגניזה.
כל אבן מאבני הכותל זכתה ל”תעודת זהות” משלה. כל האבנים מתועדות במערכת ממוחשבת המנהלת מעקב אחר מצב האבן, סדקיה ומימשקיה עם האבנים שסביבה. כתוצאה ממגע ידיים ונשיקות, סופגות האבנים לחות, זיעה ושומן שיחד עם הצמחייה והאקלים השורר במקום מביאים לבלייה של האבנים ומעלים את הצורך לבצע בהן פעולות שימור מורכבות