סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי

 79.00

מק"ט: אין מידע קטגוריה:

סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי

דני סנדרסון

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית ביוטיוב

 


דני סנדרסון (נולד ב-30 בנובמבר 1950) הוא גיטריסט, זמר, מוזיקאי, סופר, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי. זוכה פרס אקו"ם. נחשב לאחד מאבותיו של הרוק הישראלי. בעבר היה חבר בין היתר בהרכבים "כוורת", "גזוז" ו"דודה".
סנדרסון נולד בכפר בלום להורים אמריקאים וגדל בחיפה, סביון וניו יורק. במהלך ילדותו למד מדודו לנגן בגיטרה ובבנג'ו, והושפע מזרמים מוזיקליים שונים על ידי בני משפחתו השונים. כבר בילדות הפגין כישרונות מוזיקליים ובידוריים. בשנת 1958 עבר עם משפחתו לסביון ובשנת 1960 היגר יחד איתה לניו יורק שבארצות הברית, שם שהה שבע שנים. במשך שהותו שם נחשף סנדרסון למוזיקה אמריקאית בכלל, ולזרמי הבלוז והרוק אנד רול בפרט. עוד בנערותו למד סנדרסון לנגן בגיטרה חשמלית ובפסנתר ובגיל 14 החל אף ללמד נגינה. בשנת 1966 הצטרף סנדרסון להרכב בשם "הירח" ("The moon").
בשנת 1967 חזר סנדרסון לישראל, והתגייס לצה"ל במסגרת להקת הנח"ל. במהלך שירותו הצבאי יצר סנדרסון קשרים עם מאיר פניגשטיין, אלון אולארצ'יק, גידי גוב ואמנים אחרים. בשנת 1970 החל סנדרסון להלחין ולעבד יצירות בשביל להקות צבאיות שונות, וכן להרכב השלושרים, ולמחזה המוזיקלי "קפוץ" שנכשל מסחרית. במקביל לשירותו הצבאי ניגן סנדרסון בלהקת "השניצלים". לאחר שחרורו מהשירות הצבאי ב-1971 פתח סנדרסון בקריירת זמר יחיד. בשנת 1972 הוציא סינגל שאותו כתב, הלחין ועיבד בשפה האנגלית. הסינגל לא משך תשומת לב רבה. באותה שנה יצא סנדרסון ללונדון.
בסוף שנת 1972 שב סנדרסון לישראל והקים את להקת "כוורת", שהייתה להקת הרוק הישראלית הראשונה שזכתה להצלחה ונחשבת לאחת הלהקות החשובות והמשפיעות ברוק הישראלי. מלבד הקמת הלהקה היה סנדרסון דומיננטי בכתיבת השירים שהתאפיינו במלודיות עשירה ובהומור נונסנס, מאפיינים שהפכו מאוחר יותר למוטיבים בולטים ביצירתו. לאחר פירוקה של כוורת ב-1976 כתב סנדרסון ספר ראשון בשם "נחירה פומבית". בשנת 1978 הפיק מוזיקלית את תקליט המופע של יהונתן גפן, "שיחות סלון". באותה שנה הקים יחד עם גידי גוב את להקת גזוז, שפעלה בהצלחה עד לשנת 1979. לאחר שלהקה זו התפרקה הקים את להקת דודה, שזכתה לפחות הצלחה מקודמתה, והתפרקה לאחר שנה. סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי
בשנת 1982 יצא לחנויות אלבום הסולו הראשון של סנדרסון, "גודל טבעי", ממנו התפרסמו השירים: "פיקששתי", "גלשן", "סיבה לחיות". האלבום לווה גם בסיבוב הופעות באותו שם. בשנת 1983 הוזמן סנדרסון על ידי המפיק חיים סבן ללוס אנג'לס לשם ניסיון לפיתוח קריירה בשוק המוזיקה האמריקאי. הניסיון לא הצליח וסנדרסון חזר לישראל. בקיץ של שנת 1984 השתתף סנדרסון בהופעות האיחוד הראשונות של כוורת. באותה שנה יצא אלבומו השני "חף מפשע", שמכר יותר מ-15,000 עותקים. באלבום בלטו השירים "חושב עלייך" ו"מה הדאווין שלך", שהוקלט בהופעות שליוו את האלבום וצורף לו מאוחר יותר.
אלבומו השלישי "חכם על קטנים" מ-1987, זכה לשבחים ונמכר ביותר מ-30,000 עותקים. בלטו בו השירים "אצל הדודה והדוד" ו"חתונה". בשנת 1988 ערך סנדרסון את תקליטי כוורת להוצאה מחדש לקומפקט דיסק. באותה שנה יצא סנדרסון במופע בשם "בבת אחת", שבו ביצע את כל להיטיו השונים.
בשנת 1990 השתתף סנדרסון בהופעות איחוד כוורת בפעם השנייה, שזכו להצלחה גדולה אף יותר מהופעות האיחוד הראשונות. ב-1991 יצא אלבומו הרביעי של סנדרסון, "קופץ לשנייה", שאת רוב שיריו כתב, הלחין ועיבד בעצמו. מהאלבום התפרסם בעיקר הלהיט: "זה הכל בשבילך", שבוצע ביחד עם מזי כהן. ב-1992 יצא אלבום האוסף של סנדרסון, "הטובים לטיס", שהכיל להיטים מאלבומים קודמים ושיר אחד מימי להקת דודה. שנתיים מאוחר יותר יצא אלבומו החמישי של סנדרסון, "מת לבכות 2", אלבום שהוגדר על ידיו כאלבום "הבעייתי מבין אלבומיו". באותה שנה יצא במופע סטנדאפ.
בשנת 1995 החל להגיש סנדרסון תוכנית אירוח אישית בערוץ 1, שהציגה מוזיקאים שונים שניגנו במשותף ובנפרד מסנדרסון. בשנת 1997 יצא אלבומו השישי, שתואר בפי רוב המבקרים (ובהם יואב קוטנר) כאלבום הטוב ביותר שיצר – "הלא נודע". אלבום זה התאפיין בסגנון רוקנ'רול קלאסי משנות השישים, כששיר הנושא הופך לאחד הלהיטים הגדולים של הרוק הישראלי בשנות התשעים ומלווה בוידאו-קליפ מושקע. ב-1998 סנדרסון הגיש יחד עם אבי אטינגר את "ציפורי לילה נשאבות לתוך מנוע של מטוס ג'מבו" בגלי צה"ל. עוד באותה שנה לקח סנדרסון חלק בהופעת האיחוד של כוורת בפארק הירקון, ובשנת 2000 השתתף שוב באיחוד של כוורת, הפעם למטרת מימון ניתוח דחוף לחבר הלהקה יצחק קלפטר. סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי
בשנת 2001 הוציא סנדרסון אלבום מיוחד בשם "תולדות המים – שירים לאחרים", שהורכב משירים חדשים לחלוטין שחיבר עבור זמרים אחרים, בעיבוד והפקה משותפים עם אותם מבצעים. סנדרסון עצמו מתארח בשירה רק באחד השירים שבאלבום ("חיים שקטים" בביצוע מזי כהן). האלבום היווה ניסיון ליצור גרסה עברית לאלבומה של להקת סנטנה, Supernatural, בעל הקונספט הדומה. כעשרת אלפים עותקים של האלבום נמכרו. באוקטובר 2001 שודר ברשת ג' "מצעד שירי דני סנדרסון". השיר האהוב ביותר על הקהל הישראלי על פי מצעד זה הוא הדואט עם מזי כהן, "זה הכל בשבילך".
ב-25 בספטמבר 2005 נפטרה אשתו, המעצבת נעמי סנדרסון, בגיל 52 ממחלת הסרטן. ימים ספורים קודם לכן יצא אלבומו השביעי של סנדרסון והראשון שלו כאמן מבצע מזה שמונה שנים, "קונגו בלו", אותו הקליט והפיק בשיתוף עם רן שם-טוב. אחד הסינגלים מתוך האלבום, "עוזבת למקום רחוק", פורסם לאחר פטירתה של נעמי סנדרסון וסמוך אליה, אך למרות זאת לא נכתב עליה ישירות.
ב-28 בפברואר 2006 קיבל סנדרסון פרס מפעל חיים למחבר מאקו"ם. תגובתו של סנדרסון לזכייה הייתה: "כשצלצלו אלי ואמרו לי שזכיתי בפרס, נבהלתי. זה נשמע כל כך סופי. אני בדיוק מחמם את הקנה וכבר מקפלים את המטרות". באותה שנה יצא האוסף הכפול "המיטב", הכולל דיסק של 18 להיטים בשם "גלויים" (ביניהם "אצל הדודה והדוד", "הלא נודע", "זה הכל בשבילך", "הגלשן שלי", "מה הדאווין שלך", "הכיסא נמוך מדי", "שקט שקט", "שיר רועים" ו"פקששתי") ודיסק של 16 שירים מוכרים פחות בשם "נסתרים" (ביניהם "אל תדברו איתי", "לא רע", "אני כועס רק עלי" ו"תהיה ריאלי"). האלבום כולל 12 שירים המופיעים בפעם הראשונה על גבי תקליטור. כמו כן כולל האלבום את שני הווידאו קליפים "אצל הדודה והדוד" ו"אל תדברו איתי". סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי
בדצמבר 2008 הוציאה חברת NMC את ארבעת אלבומיו הראשונים של סנדרסון מחדש על גבי תקליטור. מתוכם, שלושת הראשונים מופיעים לראשונה כתקליטור.
בנובמבר 2009 הוציא סנדרסון אלבום סולו שמיני בשם "לא יפריד דבר". בניגוד לאלבומי הסולו האחרים של סנדרסון, באלבום זה שרו את השירים גם חברי הלהקה, ובהם תמר אייזנמן, כפיר בן ליש, יותם בן חורין וקרן מלכה. באלבום נכללה גרסת כיסוי בביצועה של מלכה לשיר "מהשתיל הזה", ששרה במקור גלי עטרי באלבומו של סנדרסון "תולדות המים", וכן גרסה מחודשת לשיר "זאת שמעל לכל המצופה", שכתב סנדרסון במקור לשלישיית הגשש החיוור. שני הסינגלים הראשונים מהאלבום, "אתה לבד" ששר סנדרסון ו"אם בחיים לא נאהב" בביצועו של בן חורין, זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו.
בשנת 2010 קיים סנדרסון בליווי הרכב חלקי שכלל את מאיה רוטמן ואדם מדר, מופע מיוחד במסגרת פסטיבל "הפסנתר מארח", כאשר בהתאם לרוח הפסטיבל ניגן סנדרסון במרבית שירי ההופעה דווקא על פסנתר וכלי קלידים אחרים. במהלך ההופעה סיפר שזו לו הפעם הראשונה בה הוא מופיע בנגינה על פסנתר בפני קהל מזה 25 שנה. הוא שב והופיע בפסטיבל ב-2012, הפעם עם הרכבו המלא. בשתי הפעמים בוצעו שירים פחות מוכרים מהקריירה של סנדרסון.
בשנת 2012 הועלה בתיאטרון הבימה מחזמר בשם "נתתי לה חיי" המבוסס על שיריו של סנדרסון. המחזמר, בבימויו של מאור זגורי מגולל את סיפורו של יורם צוקרמן (עידן אלתרמן), רווק תל אביבי שנואש מחייו, תוך הצעת פרשנויות חדשות והקשרים חדשים לשירים המוכרים. סנדרסון עצמו לא היה שותף פעיל ביצירת המחזה. באוגוסט אותה שנה, הוציא סנדרסון לרדיו את השיר "בוכה וגם צוחק". סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי
בשנת 2013 השתתף סנדרסון בהופעות האיחוד הרביעי של להקת כוורת. לרגל האיחוד הוציאה הלהקה מארז בשם "כוורת בקופסה", בו נכללו הקלטות שראו אור לראשונה לאחר שנשמרו על ידי סנדרסון לאורך השנים. בנובמבר של אותה שנה יצא לרדיו הסינגל "מכאן הדרך".
בשנת 2015 הוציא סנדרסון את השירים "לא כדאי לי" ו"מקנא בציפורים" לקראת אלבום חדש. באותה שנה רוב חברי ההרכב של דני התחלפו למעט כפיר בן ליש, שעובד איתו החל מ-1997. ב-2016 שוחררו סינגלים נוספים, ״להציל את העולם״, ״גורל שדוד״ ו-״תתני לו להסביר״.
בשנת 2017 הוציא סנדרסון את האלבום ״מכאן הדרך״, אלבומו הראשון מזה 7 שנים. בניגוד לאלבומים הקודמים, שירי האלבום מציגים פן יותר אישי ופרטי של סנדרסון ופחות שירים הומוריסטיים ועלילתיים. האלבום התקבל באהדה ע״י מבקרים.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז'אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית'ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים "בלדות האהבה". אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב. סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים ("תזמורת בצורת"). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב"פלייבקים" אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג "טין פופ" (Teen Pop, בתרגום חופשי: "פופ לבני נוער").
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה "גבוהה" יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג'יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום "מנועים קדימה" ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג' וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום "דודו טסה והכוויתים" בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג'וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו"ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג'ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד"ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. בלעדייך גידי גוב פלייבק קריוקי סיבה לחיות סוניה פלייבק קריוקי
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ"ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.

עגלת קניות