להינשא הלילה דנה לפידות פלייבק
האזן לדוגמית פלייבק
דנה לפידות נולדה וגדלה בבאר שבע בבית מוזיקלי. מגיל צעיר היא הכירה את עולם המוזיקה, דרך אמה, חנה לפידות, בה היא נעזרת עד היום לכתיבה והלחנה של שירים מקוריים. סבה של דנה היה זמר אופרה, ואחותה הגדולה, קרין לפידות, היא זמרת בארצות הברית.
לפידות החלה לכתוב שירים בגיל 12. אחד השירים שכתבה בגיל זה הוכנס לאלבומה הראשון. בגיל 17 התקבלה לפידות להרכב הראשון של להקת "חמסה".
בגיל 18 החלה לפידות בעבודה על אלבומה, כשפנתה לנדב ביטון, המפיק המוזיקלי, שהפיק את אלבומיו של עמיר בניון. ביטון הדריך את לפידות לגבי תהליך ההפקה והמשאבים הכלכליים. לאחר גיוסי כספים החלה לפידות לעבוד על האלבום, כשבמקביל עבדה כזמרת. שנתיים לאחר מכן, כששמעה את המוצר המוגמר ולאחר שבחנה אותו מזווית מקצועית החליטה לגנוז את האלבום. בטרם גניזת האלבום יצא לתחנות הרדיו סינגל בשם "חיפושים", שלא זכה להצלחה גדולה.
בשנת 2001 לפידות התאחדה עם להקת חמסה, והתמודדו בקדם האירוויזיון עם השיר תן לי בדרבוקה שכתב ארלט ספדיה, אך לא עלו לשלב התחרות.
בשנת 2006 הגיעו הקלטותיה של לפידות לחברת "הד ארצי", ומשם היא התחילה את דרכה לאלבום בכורה. שנתיים לאחר החתמת החוזה בחברה, בשנת 2008, יצא הסינגל הראשון, "מוניות". ביולי 2008 יצא הסינגל "משוגעת", שזכה להשמעות רבות והגיע לראש מצעדי הפזמונים השונים. ב-28 באוגוסט יצא האלבום השלם, "דנה לפידות", בעיבוד מוזיקלי של משה דעבול. סינגלים נוספים שיצאו היו "בובת קברט", שהיה למעשה גרסה מחודשת של השיר "חיפושים", ו"הפוכים".
בחודשים מרץ ואפריל 2009 יצאה לפידות לסיבוב הופעות אקוסטי ברחבי ישראל.
בחודש אוקטובר 2010 יצא לתחנות הרדיו סינגל בשם "הלו אדון שלום גברתי" מתוך האלבום השני של לפידות. בחודש דצמבר 2010 יצא לרדיו הסינגל השני מתוך האלבום השני של דנה לפידות – "הרגלים רעים" , מילים, לחן והפקה מוזיקלית: הנרי.
בחודש מרץ 2011 הוציאה דנה לפידות לתחנות הרדיו את הסינגל השלישי מהאלבום השני, "בגלל געגועיי". מילים: שי מור יוסף, לחן: אייל ניסים, הפקה מוזיקלית: ניצן קייקוב. ביולי 2012 הוציאה את השיר "ואולי היום" לרדיו, לשיר צולם קליפ. בנובמבר 2012 שוחרר הסינגל "גן המשחקים" לרדיו. בחודש יוני 2013 שחררה את הסינגל "ניו יורק" לרדיו, לשיר צולם קליפ. בנובמבר 2013 שחררה את הסינגל "רק טוב" לרדיו. עם זאת כל הסינגלים שהוציאה בשנתיים הללו לא נכנסו לאלבומה השני. הסינגל הראשון שהוציאה היה "כמו בהתחלה" בחודש מאי 2015. הסינגל השני "מסתובב בעולם" יצא לרדיו בחודש יולי 2015. השיר זכה להשמעות רבות ואף נכלל בפלייליסט של גלגלצ. השיר לווה בקליפ. באוגוסט 2015 שחררה את השיר "יום שישי" כסינגל לרדיו. עם צאת האלבום הוציאה כסינגל רביעי את השיר "חיבוק של אמא" לרדיו.
ביוני 2014 נישאה לשמוליק וקסלר.
ב-2015 כתבה והלחינה את השיר "מנגינה" של עדן בן זקן. בנוסף, הוציאה בחודש דצמבר 2015 את הדיסק השני הנושא את השם "כמו בהתחלה".
נישואים (מקובלת גם הצורה "נישואין") הם מיסוד קשר בין בני זוג. לעתים קרובות, זוג יינשא לפני הבאת ילדים, אך אין קשר הכרחי בין השניים. ההגדרה המדויקת של נישואים השתנתה לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, אך אפשר להגדיר כמה מאפיינים עיקריים: נישואים יוצרים קשר פומבי ומחייב בין אנשים שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה; לקשר הנישואים השלכות חברתיות, משפטיות ודתיות.
חתן עונד טבעת נישואין לכלתו
הנישואים מסדירים שלושה מישורים של סטטוס הנישואים:
נישואים במסגרת דתית, שבהם בני הזוג מקיימים את התהליך הנדרש לנישואים מתוקף דתם או שמוסד דתי מקנה לנישואים את מעמדם.
נישואים אזרחיים, שבהם המדינה, כגוף חילוני, מקנה לנישואים את מעמדם.
נישואים מונוגמיים כוללים שני בני זוג. זוהי צורת הנישואים המותרת היחידה במרבית מדינות העולם המערבי, כאשר נישואים ליותר מבן זוג אחד נקראים ביגמיה ואסורים על פי החוק.
נישואים פוליגמיים הם נישואים שבהם אדם אחד נשוי למספר בני זוג.
ביהדות מעיקר הדין גבר אינו מחויב לאישה אחת ויכול לשאת מספר נשים, אך לפני כאלף שנים תוקן חרם דרבנו גרשום האוסר על גבר לשאת אישה נוספת. חרם זה התקבל על ידי קהילות אשכנז, אולם בקהילות רבות אחרות, כגון הקהילות היהודיות בתימן ובמרוקו, לא התקבל החרם.
נישואים פוליגמיים מתחלקים לשתי צורות:
פוליגניה: נישואים שבהם גבר אחד נשוי למספר נשים. נישואים אלו קיימים בתרבות פטריאכלית בה הגברים הם השולטים בחברה, והנישואים למספר נשים מעידים על מצב כלכלי וחברתי גבוה של הגבר. כמו כן קיימים נישואים אלו בחברות המתפרנסות מחקלאות אקסטנסיבית בהן כל אישה נוספת מעלה את ההכנסה המשפחתית- להפך מהחברות בהן האישה תלויה כלכלית בבעל ולכן רק מעט גברים יכולים להרשות לעצמם ריבוי נשים. בנוסף לכך, צורת נישואים זו מאפשרת לגבר להעמיד מספר רב יותר של צאצאים מאשר בנישואים מונוגמיים. נישואים למספר נשים מותרים בדת האסלאם ולפיכך מותרים בחלק ממדינות האסלאם. מקרה פרטי של פוליגניה הוא ביגמיה – נישואים של גבר אחד לשתי נשים.
פוליאנדריה: נישואים שבהם אישה אחת נשואה למספר גברים. אף שהתופעה נדירה, היא קיימת בתרבות פטריאכלית או מטרילינאלית החיה במחסור – האדמות הראויות לגידולים חקלאיים קטנות. כיוון שלראש משפחה אין מספיק אדמות לחלק לכל בניו, בניו מקבלים את האדמה כאחד, ונישאים לאישה אחת בלבד.
מבחינה סוציולוגית ניתן לסווג את סוגי הנישואים לשתי צורות:
אנדוגמיה – נישואים בין בני זוג מאותה קבוצה חברתית (דת, גזע, מעמד, שבט, אידאולוגיה).
אקסוגמיה – נישואים בין בני זוג, אשר אינם מאותה מסגרת חברתית.
לעתים ישנו שילוב בין אנדוגמיה ואקסוגמיה, לדוגמה, נישואים בין משפחות מלוכה ממדינות שונות (על מנת ליצור קשרים כלכליים) הם מקבוצה שונה מבחינת הלאום, ולעתים מבחינת הדת, אך הם נמצאים באותה הקבוצה מבחינת המעמד החברתי והכלכלי.
נישואים הם בדרך כלל, אך לא תמיד, בין גבר לאישה. מספר מדינות מאפשרות נישואים חד-מיניים, שבהם בני הזוג הם שני גברים או שתי נשים. במהלך המאה ה-20 נכתבו הגדרות אלטרנטיביות רבות לנישואים, ועורערו רבות מן ההנחות החברתיות לגבי אופי ומטרת הנישואים והמשפחה.
בני אדם נשואים מנהלים לרוב יחידה כלכלית אחת ונושאים באחריות כלכלית זה כלפי זה. עם זאת, כיום ישנם העורכים הסכם ממון בטרום הנישואים למקרה של גירושים, אז אחד מבני הזוג לא יהיה זכאי לקבל רכוש שנצבר בתקופה שלפני הנישואים.
את הנישואים ניתן לבטל במרבית התרבויות המערביות (למעט איסור גרושים בדת הקתולית, שאינו מתבטא בדרך כלל בחוקי המדינה) באמצעות גירושים, ולהגיע לסטטוס משפחתי של "גרוּשים". צעד, לעתים פורמלי ולעתים בלתי פורמלי, בדרך אל הגירושים הוא פרוד – מצב שבו בני הזוג חדלים לחיות ביחד, אך עדיין אינם גרושים.
סיום נישואים מתרחש במקרה של פטירת אחד מבני הזוג. במקרה זה בן הזוג הנותר משתחרר מזיקת הנישואים, ומעמדו המשפחתי הופך להיות "אלמן" או "אלמנה". מעמדם החברתי וההלכתי של האלמן או האלמנה בתרבויות המערביות, טוב יותר בדרך כלל ממעמדם של הגרושים, שבחרו מרצונם לסיים את הנישואין. לאלמן (ולאלמנה) זכויות קנייניות ברכושו של בת הזוג – הוא יורש אותו וזכאי לחלק מסוים מרכושו לפחות. במדינות מסוימות הוא אף זכאי לרשת רכוש אחר כגון קרנות פנסיה. בישראל יהיה זכאי לפחות למחצית הרכוש שנצבר במהלך הנישואים.
דרך נוספת לסיום הנישואים הוא ביטול הנישואים אם מלכתחילה נמצא בהם פגם משפטי או דתי שיכול להביא לביטולם, אם כי דרך זו איננה שכיחה.
חתונה יהודית, ציור מאת יוסף ישראלס, משנת 1903
ביהדות המקור לנישואים של בני נח, כלומר גויים, הוא בפסוקים הראשונים של המקרא: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד." (בראשית, ב' כ"ד). המקור לנישואים בין יהודים הוא בספר דברים "כי יקח איש אשה" (דברים, כ"ד, א').
על פי היהדות האורתודוקסית, על בני הזוג המתכוונים להנשא לעבור שני שלבים נפרדים: הקידושין (בלשון התורה "אירושׂים") והנישואין. בשלב הקידושין מקדש הגבר את האישה באמצעות כסף, שְווה כסף, שטר אירוסין או ביאה תוך אמירת "הרי את מקודשת לי בביאה/שטר/כסף/חפץ זה כדת משה וישראל". ביהדות הרפורמית, טקס הקידושין נערך באופן שיוויוני. לאחר הקידושין נחשבת האישה "אשת-איש" ואסורה להינשא לאחר.
הנישואין הם ההתייחדות של שני בני הזוג בביתם שלהם. כיום נהוג לשלב מספר שיטות להשגת מטרה זו בתהליך החופה: הכניסה תחת לחופה וכניסה ל"חדר ייחוד".
ביהדות יש מגבלות אחדות על התקשרות בנישואין איסורי חיתון, כך שאנשים מסוימים אינם רשאים להינשא זה לזה. ממזר אינו רשאי להתחתן עם מי שאינו ממזר למעט עם גרים. זו מגבלה קשה מאוד, שחלה על אוכלוסייה קטנה של אנשים שנקבעו כממזרים. צאצאיו של הממזר או הממזרת הם ממזרים עד סוף כל הדורות.
מגבלות אחרות: כהן אינו רשאי לשאת סוגים אחדים של נשים (ראו איסורי נישואים לכהן); קרובי משפחה דוגמת אח ואחות, אב ובתו, סבתא ונכד, אחיין ודודתו אינם רשאים להתחתן זה עם זו; אדם שמערכת הרבייה החיצונית שלו (אבר המין או האשכים) נפגעו בצורה הגורמת לו עקרות, אינו רשאי לשאת אישה יהודיה.
כמו באסלאם ובמרבית הזרמים בנצרות, על פי היהדות שני בני זוג מאותו המין אינם רשאים להינשא.
במקרא מוגדרות שלוש חובות בסיסיות של הגבר כלפי האישה: שאר, כסות ועונה, כלומר מזונות, ביגוד ויחסי אישות. "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע:" (שמות, כ"א י'). חז"ל הוסיפו עוד שבעה ובהם: רפואתה, פדיונה וקבורתה וקבעו ארבע מחויבויות של האישה כלפי הבעל והם מעשי ידיה, מציאתה, פירות מנכסיה, וירושתה.[2] חובתה של האישה היא סיפוקו המיני של הבעל בעת שירצה,בדומה למחויבותו כלפיה בכל עת שתרצה ותרמז לו, ובנוסף הוא גם חייב במצווה מהתורה, לקיים עימה יחסים בזמנים קבועים אלא אם כן אינה חפצה בכך, וזו היא מצוות עונה.
החובות והזכויות של בני הזוג נידונים במשפט העברי בעיקר במסכת כתובות במשנה ובתלמוד, ובחלק אבן העזר של השולחן ערוך. נהוג שבני הזוג מחלקים ביניהם את מטלות משק הבית והכלכלה באופן כזה או אחר ומשתתפים ביחד בגידול הילדים.
על פי החוק העברי לאישה אין זכויות על רכוש בעלה, והיא אינה יורשת את בעלה, אלא רק בניה.על פי החוק הישראלי, לבני זוג נשואים יש זכויות זה על רכושו של זה, כך שאם אחד מבני הזוג נפטר, בן הזוג וילדיהם המשותפים יורשים את רכושו.
בשנה הראשונה לאחר הנישואין מצווה הבעל לשמח את אשתו. בשנה זו נוהגים שהבעל לא יתרחק מהבית למשך יותר מיממה. בספר דברים מופיעה התייחסות מפורשת לכך:
"כִּי-יִקַּח אִישׁ, אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא, וְלֹא-יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל-דָּבָר: נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ, שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח אֶת-אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-לָקָח" (ספר דברים כ"ד)
כלל זה חל בזמן מלחמת רשות, אך למלחמת מצווה "הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (סוטה פ"ח מ"ז).
לפי ההלכה, אין אפשרות להפקיע נישואים אלא באמצעות גט. הנישואין פוקעים גם עם פטירת בן / בת הזוג. עם זאת, במקרים קיצוניים מסוימים, שבהם התברר שהבעל הסתיר מידע קריטי מאשתו, יכול בית הדין להפקיע את הנישואים. הדבר נעשה בכמה דרכים:
באמצעות הקביעה כי הקידושין היו "קידושי טעות" מעיקרם, מאחר שהוסתר מידע קריטי על ידי אחד הצדדים.
באמצעות שימוש בכלל 'אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה', שמשמעו הפקעת הקידושין וביטולם. במקרים של עגינות יהיה לעתים שימוש בכלי משפטי זה על מנת להתיר אישה מעגינותה, אך בכל הדורות נעשה שימוש מועט בלבד בכלי זה.
לעתים נעשה פשפוש בפרטי הקידושין וניסיון לבטלם על ידי מציאת פגם כלשהו בעדים.
בפסק דין האח והאחות נעשה שימוש בכלי נוסף. שם באמצעות הפקעת גרות של הבעל, קבעו שהוא לא היה יהודי בשעה שקידש את אשתו, וממילא הקידושין לא חלו.
על פי הרב והפילוסוף יוסף דב סולובייצ'יק בספר "אדם וביתו" (עמ' 38 – 41), מצבו הבסיסי של האדם הוא בדידות קיומית, באשר האדם נושא עמו סוד והוא בבחינת תעלומה שאינה מודעת אף לעצמה. אפשר להנצל מבדידות זו, רק כאשר פוגשים אישיות עצמאית נוספת מהצד שכנגד. ולכן בני האדם צריכים "חבר לדאגה", שיוכלו לחלוק איתו את המשברים ואת ההצלחות. אדם שבו יוכלו לבטוח שיהיה "חבר לדעה", שיהיה כזה שלא יפיק עונג מרושע מתבוסתינו וכשלונינו ומאידך פניו לא יוריקו מקנאה לשמע הצלחותינו. ואז הנישואין מהווים איחוד שני לבבות בודדים הפועמים באותו הקצב. לשיטתו יכולה להיות מטרה נוספת במוסד הנישואין והיא חברות למען הגשמתו של חלום או חזון משותף. אחוה של אידאלים משותפים.