שש עשרה מלאו לנער קריוקי
גבי שושן
מילים: עלי מוהר
לחן: צביקה נוי וקובי אושרת
האזן לדוגמית פלייבק / קריוקי
גבי שׁוּשָׁן (13 בינואר 1950 – 6 בפברואר 2016) היה זמר, מוזיקאי ושחקן ישראלי.
גבי שושן נולד ב-1950 בקזבלנקה שבמרוקו, וב-1955 עלה לישראל. תחילה התיישבה משפחתו במעברת אופקים, וב-1961 עברה למחנה ישראל, בסמוך ללוד.[1]
כבר בגיל צעיר נמשך שושן למוזיקת פופ ובמיוחד לקליף ריצ’רד והצלליות, שסרטם “הצעירים” (אנ’) השפיע עליו בבחירת הכיוון המוזיקלי.[2] הוא הצטרף ב-1965 ללהקת “הגולדפינגרז” יחד עם הזמר והגיטריסט ניסים סרוסי. ב-1968 עבר שושן אל להקת “השוקולדה”, שכללה את צביקה פיק ושוקי לוי, איתה שר בפסקול הסרט “לופו” (יצא לאור ב-1970) ובמחזמר “שיער”, שעלה על הבמות בקיץ 1970. במחזמר שיחק שושן את ברגר, אחד מגיבורי העלילה.[3] הצלחת המחזמר ופרסומו הפכו את שושן לכוכב. שש עשרה מלאו לנער קריוקי
לאחר שעזב את “השוקולדה” שיחק שושן בסרטים “השוטר אזולאי” ו”קזבלן”, השתתף במחזמר “אני שאיש לא מכיר”, והקליט כסולן את השירים “רגע של שקט” (מילים: משה בן-שאול, לחן ועיבוד: דני שושן) ו”אני לא יודע”. ב-1971 הצטרף ללהקת “אחרית הימים”, בה היה חבר עד להתפרקותה כעבור שנה.
במחזמר “אני שאיש לא מכיר” הכיר שושן את קובי אשרת, והחל לעבוד עמו על אלבום הסולו הראשון שלו, “נער שחור עיניים”, שיצא ב-1973. כתוצאה מהתלבטותו של שושן בין השתלבות במוזיקה העברית לבין המשך התמקדות במוזיקת פופ, חצי מהאלבום היה בעברית וחציו באנגלית. הלהיטים מתוכו היו: “שש עשרה מלאו לנער”, “בראשית”, שבוצע במקור על ידי אבישי אביבי בשם “תנו ללכת”‘ “עין בלי דמעה” (מילים: עלי מוהר) ו”People Get Together” (אשר שושן הקליט לו מאוחר יותר גרסה עברית בשם “שיר לאוהבים הצעירים” לאלבומו השני). בהקלטות האלבום השתתפו הרכב הליווי “או שכן או שלא” (איציק ברנס בגיטרה, יוסי אטיאס בתופים ואבי סרוסי בבס), אלונה טוראל בפסנתר, יצחק קלפטר בגיטרה חשמלית, אורי נדיר בתופים, וישראל בורוכוב בבס. שש עשרה מלאו לנער קריוקי
אלבומו השני, “שירים שאהבנו”, שיצא ב-1974 בחברת התקליטים “קוליפון”, שהתמחתה במוזיקה מזרחית, היה כבר כולו בעברית. בלטו בו השירים: “להשתטות לפעמים” (מילים: אילן גולדהירש, לחן: מרקו בכר, עיבוד: אלדד שרים) “ילדה קטנה” (מילים: סמדר שיר, לחן: צביקה נוי, עיבוד שלמה מזרחי), “גברת שוש” (מילים ולחן: עוזי חיטמן, עיבוד: שלמה מזרחי), “תודה לאבא ואמא” (מילים יענקל’ה רוטבליט, לחן: יצחק קלפטר, עיבוד: שלמה מזרחי). בהקלטות האלבום השתתפו חברי להקת “הבמה החשמלית”, הרכב הליווי “או שכן או שלא”, אלדד שרים, אלונה טוראל, דודי רוזנטל בפסנתר וסינתיסייזר מוג, חיים רומנו, ויצחק קלפטר בגיטרות, אלי מגן בבס, ומאיר ישראל בתופים. בקולות רקע השתתפו נאוה ברוכין (מהנשמות הטהורות), גלי עטרי, וחברי “אף אוזן גרון”.
ב-1975 נסע לארצות הברית עם רעייתו הטריה. השניים השתקעו בניו יורק ונולד להם בן. הופיע בפני יהודים בשירי ארץ ישראל, שיחק בסרטים ובפרסומות והקים הרכב בשם “זברה”. בני הזוג נפרדו תוך זמן קצר, יחסית, והחלו בהליכי גירושין. ב-1977, לאחר סיום הליכי הגירושין, עבר שושן ללוס אנג’לס. שם התמכר לקוקאין ולאחר זמן מה עבר טיפול גמילה. על תקופת הקוקאין סיפר: “זה היה ממש לא כיף כל התקופה הזו. לא הקוקאין, שהיה כיף, אלא הכסף שנגמר – זה מה שהיה לא כיף בכל הסיפור הזה.” הוא שב לניו יורק ומצא עבודה במועדון “פינג’אן” הישראלי ומאוחר יותר חזר שוב לסמים. לאחר שפוטר מהמועדון ונגמל מהסמים מצא עבודה במועדון “שירוקו” של אריס סאן, שם עבד כשלוש שנים
קרדיט: ויקיפדיה