שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי

שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי

צלילי חליל אל החולות של המדבר

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

יצחק (צ’רצ’יל) קלפטר (נולד ב-31 במרץ 1950) הוא מוזיקאי, זמר, מלחין וגיטריסט ישראלי. היה חבר בלהקות כוורת, אחרית הימים, והצ’רצ’ילים.
קלפטר נולד בחיפה וגדל בתל אביב. כשהיה בן 15 הקים עם חיים רומנו, מיקי גבריאלוב ואחרים את להקתו הראשונה, והפך לחלוץ הרוק הישראלי. הלהקה נקראה על שם כינוי של קלפטר, “הצ’רצ’ילים”. קלפטר ניגן עם הלהקה עד גיוסו לצה”ל, אז פרש מההרכב. הוא שירת בשריון ובצוות הווי חטיבה 14, ובמקביל ניגן בלהקת הקצב “הסגנונות”. הצ’רצ’ילים נשארו עם השם ובהמשך דרכם הפכו לגדולה ולחשובה שבלהקות הקצב הישראליות.
לאחר שחרורו השתתף במספר הקלטות כנגן, בחלקן ללא קרדיט. קלפטר ניגן בלהקת הליווי של אריק איינשטיין, ועיבד עבור אלבומו “יסמין” מספר שירים. הקטע המפורסם ביותר בהשתתפותו מאותה תקופה הוא “שיר סתיו” של אריק לביא. לביא, כמו אמנים נוספים אז, רצה להשתעשע בביצוע קטע רוק חדשני. קלפטר תרם לו סולו חשמלי, שהפך שיר שלא היה יותר מקוריוז לאבן דרך בתולדות הרוק הישראלי.
ב-1971 הצטרף להרכב “אחרית הימים”, שהקים המתופף והמלחין זהר לוי והשתתפו בו גם גבי שושן, אלי מגן ומירי אלוני. הלהקה שמה לעצמה למטרה לשלב רוק עם טקסטים עבריים באוריינטציה אומנותית, אך למרות הצלחה אמנותית לדעתם של מבקרים נכשלה מסחרית, והתפרקה לאחר פחות משנה של פעילות. בשנת 1972 יצא אלבומה היחיד של “אחרית הימים”, ובו כמה מקטעי סולו הגיטרה המפורסמים ביותר של קלפטר: “העץ הוא גבוה”, “תחת עץ האקליפטוס”, “אין מקום לשניים על עמוד חשמל” ו”פתחי לי את הדלת”. אולם, בזמן יציאת האלבום הלהקה כבר לא הייתה קיימת.
ב-1973 הוזמן קלפטר להצטרף ללהקת “כוורת”. הלהקה סימנה מפנה בדרכו המוזיקלית והמקצועית. מרבית חברי “כוורת” באו מלהקת הנח”ל ולא מלהקות קצב, והרפרטואר, הגם שעדיין היה מבוסס על רוק, פנה לכיוונים נגישים יותר מאלה של “אחרית הימים” ועשה שימוש רב בהומור. קלפטר השתלב במהירות בלהקה, וכתב עבורה כמה מלחניו הראשונים. לאלבומה הראשון, “סיפורי פוגי”, הלחין את השיר “יו יה” יחד עם דני סנדרסון. באלבומה השלישי, “צפוף באוזן”, קיבל לראשונה תפקיד סולו, ב”שיר הטמבל”, שאותו גם הלחין. שיר אחר שהלחין לבדו לאלבום הוא “היא כל כך יפה”. בכמה שירים אחרים היה חתום על הלחן לצד חברי להקה אחרים: “טנגו צפרדעים”, “ככה היא באמצע” ו”לך ספר לסבתא”. שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
בשנת 1976 השתתף קלפטר בהקלטת אלבומם של אריק איינשטיין ויוני רכטר “האהבה פנים רבות לה”, לצד יוצאי “כוורת” נוספים: אלון אולארצ’יק ומאיר פניגשטיין.
פירוק כוורת בשנת 1976 הכניס את קלפטר לתקופה קשה של אי ודאות כלכלית. בנוסף, הוא נקלע לקשיים משפטיים ואיבד את ביתו. התקופה הקשה של קלפטר נמשכה כשנתיים, עד שקיבל הצעה מיהונתן גפן להשתתף במופע “שיחות סלון”. עבור המופע הזה הלחין את אחד משיריו האהובים ביותר, “שיר אהבה בדואי” (מילים: איציק ויינגרטן), שבתחילה ביצע בעצמו עם יעל לוי ואחר כך בוצע גם על ידי דויד ברוזה, עם לוי ובלעדיה. לחנים נוספים של קלפטר במופע היו לשיר “אי ירוק בים”, לקטע הווקאלי “תמונה” (המשמש כנעימת הפתיחה של התוכנית “ארבע אחרי הצהריים” של גל”צ), בביצועה של לוי, ולשיר “עד עולם אחכה”, שביצע בדואט עם לוי. לאחר מספר הופעות עזב קלפטר את המופע, ואת מקומו תפס ברוזה. באלבום שתיעד את המופע נכללו השירים בביצועו של ברוזה, ולא של קלפטר.
לאלבומו של גידי גוב “תקליט ראשון” משנת 1978 הלחין קלפטר את שיריו של יעקב גלעד “חשבון פשוט” ו”בואי נישאר”. באלבום “הכבש השישה עשר”, שיצא באותה שנה, נכלל לחנו לשיר “אני אוהב”.
בשנת 1979 חבר לשלמה יידוב ושם טוב לוי, ליצירת השלישייה “צליל מכוון”. לאלבום של “צליל מכוון” תרם קלפטר את לחניו לשירים “לוקח ת’זמן” (מילים: יהונתן גפן), “שיר אהבה בדואי” (מילים: איציק ויינגרטן) ו”צליל מכוון”, שכתב בעצמו. השיר “צליל מכוון” היה לאחד מלהיטיה הבולטים של הלהקה.
בסוף שנות השבעים פתח קלפטר בקריירת סולו. קלפטר הלחין את מרבית שיריו, וכמו כן הלחין שירים רבים ללהקות שבהן השתתף ולזמרים אחרים.
ב-1980 השתתף קלפטר בפסטיבל הזמר והפזמון, שבו שר עם יעל לוי את השיר “בלילה”, שהלחין למילים של יורם טהרלב. אף על פי שהשיר לא זכה באחד המקומות הראשונים, הוא הביא להתייחסות רצינית יותר של קלפטר לזמרה. קלפטר החל ללמוד פיתוח קול, ובסוף 1980 הוציא תקליט שדרים עם שני שירי סולו ראשונים, “עניין של עונה” ו”אני ואת אז”, שאת שניהם כתב והלחין. שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
ב-1981 הקליט קלפטר את אלבומו הראשון, “יצחק”, בהפקתו של ירוסלב יעקובוביץ’. ממנו הצליחו השירים “נפגשנו” ו”האהבה שלי היא לא האהבה שלו”, וכן “אני ואת אז” והרגאיי “מהי הדרך”. קלפטר הלחין את רוב שירי האלבום, וכן כתב חלק מהם. כותבים נוספים היו יהונתן גפן והילה רז.
ב-1981 הקליט קלפטר עם יגאל בשן את הדואט “שנינו ביחד”, שכתבו והלחינו שניהם במשותף. השיר נכלל באלבומו של בשן “לא לבד”. לאלבומו של אריק סיני “צל כבד” שיצא באותה שנה כתב והלחין את השיר “אם אתה בסביבה” (“העיירה שלי”), שהפך לאחד מלהיטיו הגדולים של סיני. באלבום הבכורה של יעל לוי מאותה שנה נכללו לחניו לשירים “תמונה” ו”אי ירוק בים”, במקור מתוך המופע “שיחות סלון”, וכן השיר “בלדה לנאיבית”, שהלחין למילים של יהונתן גפן.
ב-1982 החל קלפטר בשיתוף פעולה עם אריק איינשטיין, כשהלחין את כל שירי אלבומו “יושב על הגדר”. כמקובל באלבומיו של איינשטיין, קיבל קלפטר קרדיט לצדו על גבי עטיפת האלבום. בין להיטי האלבום היו “יושב על הגדר”, “טירוף במה” ו”אתמול היה הרגע”. קלפטר עצמו כתב חלק מהשירים, ובהם “טירוף במה” ו”בשבחי הסמבה”. השיר “טירוף במה” הוקלט עוד לפני איינשטיין על ידי גלי עטרי.
ב-1983 הוציאו קלפטר ואיינשטיין אלבום משותף נוסף, “שביר”. באלבום זה כתב איינשטיין את כל המילים, כולם ללחנים של קלפטר. בין שיריו הבולטים היו “שביר”, “פנים טובות בתוך החשיכה”, “כי שיכור אני”, “יד אחת עושה את זה” ו”תל אביב גדות הירקון, 1983″. קלפטר השתתף כגיטריסט באלבומים רבים נוספים של איינשטיין: “פסק זמן”, “אוהב להיות בבית”, שעבורו גם הלחין את השיר “אין לו זמן” למילים מאת אריק איינשטיין, “על גבול האור”, “הייתי פעם ילד”, “יש בי אהבה”, שעבורו כתב והלחין וכן ניגן בשיר “כאן לבד הלילה”, ועוד. שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
ב-1983 הלחין גם את שירה של לאה גולדברג “הביתה” לאריק סיני. השיר יצא על גבי תקליט שדרים בלבד ולא נכלל באלבום אולפן של סיני, אך זכה להצלחה במצעדי הפזמונים.
ב-1984 הוציא קלפטר את אלבומו השני, “לבד”, שבו כתב והלחין את כל השירים. בעיבודי השירים השתתפה אלונה טוראל. האלבום לא הצליח מסחרית ולא הותיר להיטים. בעקבות כישלונו נכנס קלפטר לדיכאון ושקל פרישה מקריירת סולו, אך מופע איחוד של להקת “כוורת” באותה שנה, שתועד באלבום “כוורת – הופעה חיה, קיץ 1984”, שיפר את מצבו הכלכלי והרגשי. במסגרת המופע שר את שיריו “צליל מכוון” ו”שיר אהבה בדואי”.
לאלבומה של גלי עטרי “אמצע ספטמבר” מ-1986 הלחין את השיר “סוף העונה” למילים של רוני ערן. לאלבומה של רבקה זוהר “עברייה” מאותה שנה הלחין את שירו של קובי לוריא “הלאה”. ב-1987 יצא אלבומו של אריק סיני “עכשיו”, ובו שישה שירים שכתב והלחין קלפטר. מהם התפרסם השיר “המשורר”.
ב-1988 הקליט אלבום סולו שלישי, “מחזיק מעמד”. על אף להיטים כ”מחזיק מעמד” ו”דמיון חופשי”, גם אלבום זה נכשל מסחרית, ולקראת סוף העשור פעילותו המוזיקלית של קלפטר הלכה והידלדלה. באותה שנה הקליטה גלי עטרי את לחנו של קלפטר לשירה של רחל שפירא “רק אתמול”, במסגרת אלבומה “צעד אחד לפני הנהר”. לחן נוסף של קלפטר באלבום היה לשיר “ארץ טירוף ונביאים”, שאת מילותיו כתב ברוך פרידלנד.
לאורך שנות השמונים חיבר קלפטר מוזיקה למספר סרטים ישראליים, ובהם “כביש ללא מוצא” (1982) של יקי יושע, “לנה” (1980) ו”עד סוף הלילה” (1985) של איתן גרין ו”נישואים פיקטיביים” (1988) של חיים בוזגלו.
ב-1991 ביצע בדואט עם חיה סמיר את השיר “פשוט אהבה”, שזכה להצלחה והפך לשיר הנושא של אלבומה הראשון של סמיר באותה שנה.
לאלבומה של יעל לוי “אל תקנה לי ורד” מ-1992 כתב קלפטר את מילות השיר “אתה יוצא מהמחזור”, שהלחינה ורד קלפטר.
ב-1993 יצא אלבום אוסף של קלפטר בשם “יצחק, לבד, מחזיק מעמד”. באותה שנה יצא גם אלבומו “הרחובות ההם”, בהפקתו של ירוסלב יעקובוביץ’. באלבום נכללה גרסה עברית לשירו של ג’ימי הנדריקס “Little Wing”, שתרגם קלפטר כ”כנף קטנה”.
ב-1998 השתתף בהופעת האיחוד של “כוורת”, שתועדה על גבי האלבום “כוורת בפארק”. במופע שר קלפטר את שירו “אני ואת אז”, וכן את השיר “אם אתה בסביבה” כחלק ממחרוזת שירים שהציגה את קריירות הסולו של חברי הלהקה. שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
בשנת 2000 התגלה גידול סרטני בראשו של קלפטר והוא נזקק לניתוח. חברי “כוורת” ארגנו עבורו מופע התרמה. הניתוח עבר בהצלחה ולאחר שהחלים שב קלפטר לפעילות ואף חזר להופיע. בשנת 2001 יצאה לרדיו גרסה חדשה שלא זכתה להצלחה לשיר ששר עם חיה סמיר ב-1991 “פשוט אהבה”. בשנת 2003 הלחין את השירים “מחכה עם הכלבים” ו”נאהב עד שנמות” לאלבומו של אריק סיני “נאהב עד שנמות”, שניהם למילותיו של איתן נחמיאס גלס. קלפטר גם השתתף באלבום בנגינה. לאלבומה של גלי עטרי “חבק אותי לאט” מאותה שנה הלחין את שירו של מאיר גולדברג “מה שאת אוהבת”, שהיה מלהיטיו הגדולים של האלבום. לאלבומה של נורית גלרון “מה שהשמיים נותנים” מ-2006 הלחין את שירו של נתן זך “הציפור”, שעל שם שורה מתוכו נקרא האלבום. בשנת 2007 כיכב בקליפ לשירו של שלומי שבן “מוכן לאהבה”.
בשנת 2008 שב קלפטר לפעילות מלאה. קלפטר הקליט שיר עם אשתו לשעבר ורד קלפטר, לאלבומה “אהבה אחת גדולה”, והוציא את הסינגל “אנשים משתנים”, מתוך אלבום אולפן חדש, “קצת דיפלומט”. לאחר מכן הוציא כסינגל את שיר הנושא של האלבום. רוב שירי האלבום נכתבו על ידי קלפטר כ-13 שנים לפני צאתו, והוא כולל ביצוע לשיר “אני אוהב” של יהונתן גפן, שהלחין במקור עבור האלבום “הכבש השישה עשר”. באלבום מנגן הפסנתרן יוחאי ובר, שהיה גם שותף בעיבודים. האלבום זכה לתשבחות מצד מבקרי המוזיקה. בין הנגנים שהתארחו באלבום היו אלונה טוראל, משה לוי, פיטר רוט, ניצן עין הבר, אלון הלל ויוחאי ובר. במקביל התארח קלפטר בתוכנית מיוחדת של “כוכב נולד” שהוקדשה לשיריו. שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
בתחילת 2008 זכה בפרס על מפעל חיים למלחין בתחום הזמר העברי על שם נעמי שמר מטעם אקו”ם. בנימוקי השופטים למתן הפרס נכתב בין השאר: “יצחק קלפטר הינו מוזיקאי מחונן שכותב רק מהלב. הוא יוצר שלא רדף מעולם אחר אופנות. לחניו מאוד פשוטים, מקוריים ומרגשים. הם על גבול הנאיביות וזה למעשה כל הקסם כי רק דרך הנאיביות ניתן לחדור באמת ללבם של אנשים. הגיטרה של קלפטר נשמעת ממש כמו אדם ששר. הוא אמן בלוז אמיתי ויצירותיו לא ממצות עצמן לעולם. כל שיר שלו אפשר לשמוע שוב ושוב ולהנות בכל פעם מחדש”.
בראשית 2009 הוציאה חברת אן אם סי אלבום הופעה של קלפטר בשם “דמיון חופשי”, ובו הקלטה של הופעה שנערכה בבית המורה בתל אביב בשנת 1989. בהופעה זו ביצע קלפטר, לצד שירים מאלבומי הסולו שלו, גם שירים שהלחין לאחרים, כ”יושב על הגדר” ו”תמונה”. באותה שנה יצא גם אלבום הופעה של קלפטר עם אפרים שמיר ואלון אולארצ’יק, שתיעד את מופעם המשותף “נפגשנו”. באלבום המופע נכללו שיריו של קלפטר “דמיון חופשי”, “שיר אהבה בדואי”, “צליל מכוון”, “האהבה שלי היא לא האהבה שלו” וכן שיר שכתב קלפטר במיוחד עבור המופע, “שווה זהב”.
קלפטר, מעשן כבד, אושפז ב-7 בפברואר 2011 בבית החולים איכילוב בעקבות סיבוכי מחלת ריאות חסימתית כרונית[1]. ביולי שוחרר מבית החולים, והחל תהליך שיקום ארוך. בראיון לנדב בורנשטיין סיפר כי במהלך תקופה של כחצי שנה לא יוכל להופיע ושהוא מתקשה לנגן “כמו פעם”[2]. באותה שנה יצא אלבום אוסף של אריק איינשטיין בשם “שר יצחק קלפטר”, המסכם את שיתוף הפעולה של השניים. באלבום נכלל שיר מקורי אחד בשם “מעבדות לחירות”, שהלחינו קלפטר וגיא בוקאטי למילים של יעקב רוטבליט, וכן גרסה מחודשת של איינשטיין לשירו של קלפטר “צליל מכוון”. שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
בשנת 2013 התארח באלבומה של להקת הדג נחש “זמן להתעורר”, בהקלטת השיר “יום שישי”. בחודשי הקיץ של אותה שנה נטל חלק בחמש הופעות האיחוד של להקת כוורת, בבריכת הסולטאן ובפארק הירקון. ב-2012 הקליט גרסה מחודשת לשירו “דמיון חופשי”, עבור פסקול הסרט “בשר תותחים” בבימויו של איתן גפני.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית. שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית. שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. בלעדייך גידי גוב פלייבק קריוקי שיר אהבה בדואי פלייבק קריוקי
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.