נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי

נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי

כלים חיים

האזן לדוגמית פלייבק / כתוביות

ישי לוי (נולד ב-20 בינואר 1963) הוא זמר ישראלי. הנחשב לאחד ממובילי המוזיקה המזרחית והים תיכונית בישראל.
לוי נולד בראש העין כבן בכור למשפחה דתית ברוכת ילדים יוצאת תימן, לאב סופר סת”ם ולאם עקרת בית. אחיו הוא הזמר נתי לוי. בגיל 13 עזב את הבית ושר במועדונים ובחפלות. בצה”ל שירת בחיל התותחנים שנה וחצי. לאחר הצבא היה חבר קרוב של זוהר ארגוב.
תחילת דרכו המוזיקלית נעשתה אצל המפיק המוזיקלי ונגן הגיטרה משה בן מוש, כחלק מהרכב שעסק בהפקת מוזיקה לאירועים ושירי “חאפלה”. בתקופה זו התפרסמו שירו “ילדונת” והקאברים שביצע לשירים “ליסה ליסה”, שביצע אלי עידן, ו”אלוהים נתן לך במתנה” שהלחין וביצע איתן מסורי.
בסוף 1984 יצא אלבום הבכורה שלו, שכונה “חפלה עם בן-מוש עם הסולן ישי לוי”. האלבום למעשה הוקלט עקב דרישה של הקהל, שראה את לוי בהופעות. מכיוון שללוי לא היה עדיין חומר מקורי, הוא הקליט ביצועים שלו ללהיטים של זמרים אחרים במוזיקה המזרחית (חלקם הגדול שירים חדשים שיצאו לשוק זמן קצר בלבד לפני כן). כך לדוגמה, השיר שפתח את האלבום, “ילדונת” (מ’: ציון שרעבי, ל’: האחים רחבני הלבנוניים), הופיע במקור באלבומו של חיים משה “תן לזמן ללכת”, שיצא באותה שנה. דוגמאות נוספות: שירים מאלבומו של זוהר ארגוב – “כך עוברים חיי”: “מרלן”, “כמו שיכור” ו”כוכבי לילה יזהירו”; מחרוזת שירים מאלבומו של אבנר גדסי “דף חדש”, שכללה את: “חלפו ימיי” “בין קשת לענן”, “יום רודף יום” ו”בתשובה לתפילתי”; שיר של אהובה עוזרי, “קול קורא”, וכן שיר במרוקאית “עין אזרקא”. האלבום היה אחד הראשונים שהופק והופץ על ידי חברת תקליטים חדשה שהוקמה אז על ידי האחים משה ואביגדור בן מוש (ואשר עתידה להפוך לאחת משתי החברות הבולטות בז’אנר המוזיקה המזרחית לצד החברה הוותיקה יותר של “האחים ראובני”). נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
בתחילת שנות ה-90 יצאה גרסת הדיסק של האלבום ואליה צורפו 4 שירים נוספים, שלא הופיעו באלבום המקורי, והוקלטו בתקופה מאוחרת יותר: חידושים ל”אלוהים נתן לך במתנה” (של איתן מסורי) ו”ליסה ליסה” (שהוקלט במקור על ידי אלי עידן ב-1986), כן שני שירים בערבית: “יא אמירה” (מ’ ול’: ציון שרעבי), ו”יא סלט א זיין” (ערבי עממי). את כל העיבודים באלבום עשה משה בן מוש עצמו, שניגן גם בגיטרה מזרחית ואיתו שני נגנים נוספים בלבד: חיים חדד בקלידים וסינטיסייזר ואריה ברקוביץ’ בגיטרה בס. כמו במרבית ההפקות המוזיקליות של בן מוש, נעשה בהקלטות שימוש בתופים ‘מתוכנתים’ במקום בתופים ‘חיים’. למרות שהאלבום הורכב מגרסאות כיסוי בלבד, הוא נחל הצלחה מסחרית עצומה ונמכר במאות אלפי עותקים (ההערכות מדברות על למעלה מ-300,000). נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
בברנז’ה המזרחית החל דיבור על הפירמידה הים תיכונית שבראשה ניצב זוהר ארגוב, ומשני צידיו – הטוענים לכתר – חיים משה וישי לוי.
ב-1986 יצא אלבומו השני, “הנה בא היום”. כמעט כל שירי האלבום הפכו לקלאסיקות במוזיקה המזרחית/ים-תיכונית, וביניהם שיר הנושא, “חלום” (מ’ ול’: אביהו מדינה”), “רעיה” (מ’: אביהו מדינה, ל’: אפוסטולוס קאלדארס היווני), “אחת ויחידה” (מילים: עוזי חיטמן, לחן: יווני), “נשים וחופשיות” (מילים: אביהו מדינה, לחן: אביהו מדינה ומשה בן מוש), “צליל ענבלים (מילים: אברהם לוי, לחן: יהודה בדיחי). וכן מחרוזת “זה לא חלום” (מילים: דודו מויאל, לחן: מרוקאי) ו”שוב רוקדת” (מילים: ציון שרעבי, לחן: פרסי). אביהו מדינה ייעץ מוזיקלית, יהודה קיסר ומוני ארנון הקליטו וערכו את המיקסים באולפני “קיסר”. קרדיט משותף על העיבודים ניתן ליגאל חרד ולמשה בן-מוש, שגם ניגן בגיטרה חשמלית מזרחית, ואיתו אריה ברקוביץ’ בגיטרה בס ובקלידים, וכן חברי להקת “ברוש” המיתולוגית (שניגנה ברוב ההפקות של המוזיקה הים תיכונית בשנות ה-80): איקי לוי בתופים וכלי הקשה, יוסי מנחם בגיטרה בס, שמוליק בודגוב בגיטרות ליווי וקצב, ודריו מלכי בקלידים. את קולות הרקע שרו מירי אומידי, ורונית שפירא. האלבום זכה גם להצלחה מסחרית רבה, כאשר ההערכות מדברות על כ-120,000 עותקים שנמכרו מתוכו. נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
כמו במקרה של זוהר ארגוב, עם בוא ההצלחה הגדולה, הכסף והפרסום הגיעה הנפילה המהירה לסמים קשים, וכך זוהר ארגוב וישי לוי הפכו לחברים קרובים לצורך שימוש בסם. בעקבות התמכרות זו, נפגעה מאוד מקצועיותו של ישי לוי. הוא התקשה מאוד להגיע להופעות ולא היה צלול.
בסוף 1987, באחד ממפגשיהם המשותפים, יצא ישי מדירתו בחולון בה שהה יחד עם חברתו, איריס גבאי (לימים אשתו) ועם ארגוב. בזמן שלוי שהה מחוץ לדירה, נסעה איריס עם ארגוב לבית אמו בראשון לציון, שם, לטענתה של איריס, ארגוב ניסה לכפות את עצמו בכוח עליה. בעקבות המקרה, היא הגישה תלונה במשטרה וארגוב נעצר שוב. ב-6 בנובמבר 1987 הוא נמצא תלוי על סדין שכרך סביב צווארו כשהיה במעצר.
באותה תקופה, במקביל להידרדרות האישית והמקצועית של ישי לוי, דרך כוכבו של האח הצעיר נתי. הוא הוציא את אלבום הבכורה שלו, שזכה להצלחה רבה, והקדיש מתוכו את השיר “פרא אדם” לאחיו המצוי בשפל.
בסוף 1989 לאחר ניסיונות גמילה, יצא אלבומו השלישי של ישי לוי, “להתחיל מבראשית”, כששיר הנושא מדבר על חייו ומצב הקריירה הנוכחי שלו. המפיקים היו ניסים בן חיים ואלברט מיכאלי. כל העיבודים המוזיקליים הופקדו בידיו של מוזיקאי צעיר באותם ימים, יעקב למאי, שגם ניגן באלבום במגוון רחב של כלים: קלידים, סינטיסייזר, בס, תופים וכלי הקשה, ואיתו יהודה קיסר בגיטרה חשמלית מזרחית, אלברט אליאס בחליל, סלים נאדף בכינור, וכן נגנים שהובאו מטורקיה, ביניהם הכנר ילמז טשטצ’שמה, ונגן הקאנון מומין ססלר. נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
השיר שפתח את האלבום, “ריקדי” (מילים: אברהם לוי, לחן: יואב ארבלי), הפך ללהיט היסטרי בתחילת שנות ה-90 ונחשב לאחת הקלאסיקות הגדולות בזמר המזרחי/ים תיכוני. האלבום עצמו הפך גם הוא לרב מכר, ונמכר בכ-60,000 עותקים רשמיים. עטיפת האלבום בה לוי צולם כחוש עם עיניים אדומות העידה יותר מהכל על מצבו. מלבד “ריקדי”, כלל האלבום גם את “אימרי לי אהובה” (מילים: יוש גרנות, לחן: ערבי), “ילדונת” ו”רק חיוכים” (בשניהם – מילים ולחן: רוני אחיאל), וכן את השיר הנושא (מילים ולחן: אברהם לוי, לחן: יואב ארבלי). באלבום ביצע לוי גם מחרוזת שכללה שתי קלאסיקות ישראליות משנות ה-70: “אני אוהב אותך לאה” (במקור של צביקה פיק), ו”מי ידע שכך יהיה” (במקור של בועז שרעבי).
למרות ההצלחה המפתיעה, והביקוש המחודש והגובר להופעותיו, לא הצליח לוי לעלות על דרך המלך. ניסיונות גמילה חוזרים ונישנים לא צלחו, והוא חזר אל מאורות הסמים. נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
בסוף שנת 1991 יצא אלבומו הרביעי של לוי, “מביט מהצד”. ציון שרעבי ואלי (‘קפה’) לוי ניהלו אומנותית, נחום עושרי הופקד על מרבית העיבודים המוזיקליים, וגם ניגן בגיטרות, בס, תכנות תופים וקלידים. בנוסף אליו, ניגנו באלבום גם מיקי צברי בקלידים נוספים, יגל כוכבי בכלי הקשה, אורי מנשה בגיטרה מזרחית, ויאיר שדה. בקולות רקע השתתפה הזמרת הירושלמית שוש רם. בין שירי האלבום בלטו: “מונה מונה” (מילים: אלי ‘קפה’ לוי, לחן ועיבוד: נחום עושרי), שנכתב לזכרה של שחקנית הקולנוע ונערת הזוהר של הבוהמה התל אביבית בשנות ה-60 וה-70, מונה זילברשטיין, וכן 3 דואטים של ישי עם האח נתי: “אחי הטוב” (מילים: אברהם לוי, לחן: יוני רועה), “כמה כמה” (מילים: ציון שרעבי, לחן: יווני), ו”עשה לה ילד” (מילים ולחן: ציון שרעבי, עיבוד: יאיר שדה). בין הביצועים המחודשים נמנו: גירסת דיסקו ללהיט הגדול מהאלבום הקודם – “ריקדי”, שהופקה מוזיקלית על ידי בצלאל גלעדי, ו”עדיין כאן” (במקור מהאלבום “אור” של שושנה דמארי). נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
במאי 1992 יצא אלבומו החמישי, “עלם חמודות”. למרות שהאלבום לא זכה להכרה הראויה בזמן אמת, הוא מכיל שירים מצוינים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהרפרטואר של לוי. מלבד שיר הנושא – בלדת אהבה מרגשת שנכתבה והולחנה על ידי משה נגר, בלטו גם “כמו נהר” (מילים: אברהם לוי, לחן: יהודה בדיחי), “עוד יהיו ימים” (מילים ולחן: מיקי מדר), שביצע באותה שנה גם האח נתי לוי באלבומו “רוח סתיו”, ו”מי לי תאמר” (מילים: אברהם לוי, לחן: מיקי מדר). גם באלבום זה, לוי לא ויתר על ביצועים שלו לשירים של אחרים: “אהבה בעשן” (שיר מתחילת שנות ה-70 של הזמר משה הילל) ו”זינגואלה” (במקור שיר של סטליוס קאזנג’ידיס היווני), שביצע יהודה פוליקר זמן קצר לפני כן באלבומו “לעיניך הכחולות”. יעקב למאי חזר לעמדת המעבד המוזיקלי וניגן בקלידים, ואיתו משה בן מוש בגיטרה חשמלית מזרחית, אבי סינגולדה בגיטרות אקוסטיות וחשמליות, בנצי יטיב בתופים וכלי הקשה, אלברט אליאס בחליל, זיקי נרדיה במפוחית, ואריס נחום בבוזוקי.
לאחר האלבום “עלם חמודות” נכנס ישי לוי לתהליך גמילה נוסף שצלח לפחות זמנית. את האלבום הבא הוא הקליט לראשונה זה תקופה ארוכה, כאשר הוא ‘נקי’ מסמים. נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
ביוני 1993 הוציא לוי את אלבומו השישי “בת אלמוות”, שחציו כלל שירים חדשים, וחציו חידושים לשירים של אחרים. בין השירים המקוריים באלבום: שיר הנושא (שהוקדש לרעיה איריס), “אל תעצבי” (מילים: דן ריבלין, לחן: אייבי קזס) ו”הייתה לי פעם אשליה” (מילים: רוני אחיאל, לחן: יאיר אליאס). בין השירים המחודשים בלטו: “לתת” (במקור של בועז שרעבי), “אני העבד” (איציק קלה), “עדיין כאן” (שושנה דמארי), “הגברים בוכים בלילה” (אבנר גדסי), ו”חלון משקיף לים התיכון” (יהודה פוליקר). כמו כן, הקליט לוי שני ביצועים מחודשים לשירים שלו עצמו, שהופיעו כבר באלבומו “מביט מהצד” – “מונה מונה”, ו”מינה”. אלברט מיכאלי היה המפיק והמנהל האומנותי. את מרבית העיבודים באלבום ביצע רובי בן שמעון ששמו הושמט, משום מה, מרשימת הקרדיטים באלבום. בן שמעון ניגן בקלידים, סינטיסייזר, סמפלרים, פסנתר, תכנות מחשב וכלי הקשה. אייבי קזס בקלידים ותכנות תופים היה אחראי על עיבודים נוספים. עוד ניגנו באלבום – יהודה קיסר בגיטרה מזרחית, אבי סינגולדה בגיטרות נוספות, וסטאלוס בבוזוקי.
בסוף 1993, עם חתימת ההסכמי השלום בין ישראל לארגון אש”ף וההסכמה על יציאת כוחות צה”ל מהעיר עזה, נכתב עבור לוי שיר מיוחד לרגל המאורע ההיסטורי – “שלום לך עזה” (מילים: אברהם לוי, לחן: יואב ארבלי, עיבוד: משה בן מוש ודודי רוזנטל). השיר זכה להשמעות מרובות, והוא אף הופיע עמו בתוכנית הטלוויזיה “פולטיקה” של דן מרגלית בערוץ 2 החדש. נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
ב-1994 חזר לוי שוב לביצת הסמים. בשנה זו הוא הוציא את השיר “אבישג” (מילים ולחן: משה נגר), בו ניכרה השפעת הסמים הקשים בקולו.
בקיץ 1995 הוציא ישי לוי את אלבומו השביעי, “האמונה”. מתוך האלבום בלט במיוחד השיר “תלתלים שחורים” (מילים ולחן: מייק לוק), שהפך ללהיט גדול והחזיר את לוי לתודעה. השיר ניתן במקור לזמר אלמוני בשם איציק עמר. לוי נתקל בשיר כשעבד על האלבום, וביקש מעמר רשות לבצע את השיר. האחרון אישר זאת בתנאי שלוי יוציא את השיר אחריו. לוי קיים את הבטחתו. כמו באלבום הקודם, אלברט מיכאלי היה המפיק בפועל וכן היועץ האומנותי ואחראי על איסוף החומרים לאלבום. את מרבית העיבודים המוזיקליים ביצע אייבי קזס, שגם ניגן בקלידים, תכנת תופים וכלי הקשה וכן הקליט וערך את המיקסים באולפן. נגנים נוספים שהשתתפו בהקלטות: אבי סינגולדה, שמוליק בודגוב ויוסי מדמוני בגיטרות, צביקה דרכמן בבס, אמיר שהסר בקלרינט, ילמז טשטצ’שמה בכינור, אריס נחום בבוזוקי. את קולות הרקע שרו טלי עמר, וצופית לוי (אחותם של ישי ונתי). מלבד “תלתלים שחורים”, בלטו גם “לבד על אם הדרך” (מילים: רוני אחיאל ואייבי קזס, לחן: איביי קזס) “ולילות קסומים” (מילים ולחן: רוני אחיאל). האלבום כלל גם שתי מחרוזות בעיבודו של רפי טלבי: האחת כללה את “יצאנו אט” ו”שיר אהבה ישן” (‘אניטה וחואן’), והשנייה את “שיח ורדים” (שבוצע גם באלבום “עלם חמודות”) וכן שיר מקורי “אבישג השונמית” (מילים ולחן: משה נגר). עוד שירים מחודשים היו: “שירי לי אחותי” (במקור שיר של צדוק צוברי משנות ה-70), וכן “ברצלונה” – אחד מאבני היסוד של המוזיקה המזרחית, שנכתב ובוצע במקור על ידי ג’ו עמר (וחודש גם על ידי זוהר ארגוב בתחילת שנות ה-80 באלבומו השני “היו זמנים”). נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
ביולי 1997 הופיעו האחים ישי ונתי לוי יחדיו במופע משותף בפסטיבל הזמר העברי בערד. את המופע הנחה שמעון פרנס, וניגנו בו בין היתר: רביב וגדי בן-מנחם בקלידים, מקס מקסים בגיטרה חשמלית, אמנון זנדני (לימים המנהל האישי של משה פרץ) בתופים, ויואב מטרי בכלי הקשה.
בנובמבר 1997 יצא אלבומו השמיני של ישי לוי, “זירת חיי”, שלדעת רבים נחשב למושקע ולמלוטש ביותר מבין אלבומיו בשנות ה-90. באלבום הפגין לוי את שיא כוחו, כשהוא בריא ובשל. העיבודים באלבום נחלקו בין נחום עושרי (6 שירים), משה דנינו (3 שירים) ואריה ברקוביץ’ (שיר אחד). בין שירי האלבום בלטו במיוחד בלדות הרוק: שירי הנושא (מילים ולחן: יאיר מדינה), “איפה את היום” (מילים ולחן: מיקי מדר) ו”רגעים של נחת” (מילים: אברהם לוי, לחן: מיקי מדר). ישי לוי סיפר כי השיר “איפה את היום” נכתב בעקבות מריבה בינו לבין רעייתו איריס, שבסופה עזבה את הבית. אלמנטים ספרדיים וערביים בלטו בשירים: “בכיוון הזרימה” (מילים: יהודית רבינוביץ’, לחן: אביחי מליחי), “שבע” (מילים: אהוד מנור, לחן: ציון שרעבי), ו”גל אהבה” (מילים: דורון דוידסקו, לחן: עופר לב). בין השאר ניגנו באלבום: נחום עושרי בגיטרות, בס, וקלידים, משה דנינו בקלידים, אריה ברקוביץ’ בקלידים ובס, אבי סינגולדה ויהודה קיסר בגיטרות, אשר פדי ורן ורד בתופים, וכן האחיות אופירה ורוית יוספי בקולות רקע. האלבום זכה להערכה ולשבחים מצד מבקרי המוזיקה הים התיכונית, אך נחל הצלחה פחותה בצד ההשמעות והמכירות בחנויות.
לוי היה מתוסכל, כנראה, מחוסר ההצלחה המסחרית של האלבום, לעומת ההצלחה ההיסטרית באותה תקופה של תלמידו – אייל גולן עם חברי להקת “אתניקס”, וסירובם של האחרונים לשתף גם עמו פעולה. בלא מחשבה יתרה, הוא מיהר להקליט גרסה משלו ל”אין כמו אמא”, שיר שלהקת “אתניקס” הוציאה זמן קצר לפני כן כתקליט שדרים, מתוך אלבומם “ברוכים הבאים לישראל”. חברי “אתניקס” אף פנו בעניין לבית המשפט בתביעה לאסור את השמעת הגרסה של ישי לוי. את הגרסה של לוי הפיקו מוזיקלית יהודה קיסר וגק’י אסולין שניגנו גם בגיטרות ובבס יחד עם רוני דדון בדרבוקה. השיר “אין כמו אמא” יצא ב-1998 באלבום “ישי לוי מארח”, שלא היה בעצם אלבום אולפן, אלא אוסף שירים בביצועים של זמרים שונים. באלבום נכללו גם “שבע” (שהופיע באלבום “זירת חיי”) וכן הגרסה בערבית ל”אמרי לי אהובה” (שהוקלטה לאלבום “להתחיל מבראשית” ב-1989).
עוד באותה שנה הקליט לוי דואט ביחד עם גאולה מדיאל (אחותו של הזמר חיים משה), “שבועות אוהבים” (מילים ולחן: ליאורה אושמי, עיבוד: משה דנינו). השיר זכה לכמות השמעות נאה ונכלל באלבומה היחיד של מדיאל. עוד ב-1998 חידש לוי בפרויקט “חברים שרים זוהר” את השיר “בדד” (עיבוד: רובי בן שמעון). בתחילת 1999 השתתף לוי באלבום “דרבוקה ישראלית” (פרויקט שהופק על ידי גל”צ ובו חידושים לקלאסיקות ישראליות על ידי זמרים ים תיכוניים שונים), ובו ביצע את “חדר משלי” (במקור של ארקדי דוכין) ואת “עוד תראי את הדרך” (במקור של מתי כספי) – שניהם בעיבוד של תמיר הרפז. נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
ב-1999 יצא האלבום “פנים לעתיד” שכולו גרסאות טראנס (שהיה בשיא הפופולריות שלו באותה תקופה, פרי רעיון ויוזמה של המפיק אלברט מיכאלי) לשיריו של ישי לוי מהאלבומים “בת אלמוות” ו”האמונה”. המוזיקאי והזמר שיקו חייק עיבד וניגן בקלידים, סינטיסייזר וסמפלרים, ואיתו שמוליק בודגוב בגיטרה חשמלית ואבי סינגולדה בגיטרה ספרדית.
ב-1999 רכשה חברת התקליטים של האחים “בן-מוש” את הזכויות על אלבומיו של לוי, “להתחיל מבראשית”,”עלם חמודות”, “בת אלמוות” ו”האמונה”, והוציאה אותם במהדורה מחודשת עם מילות השירים. באותה שנה חידש לוי את הקשר עם חברת התקליטים של האחים “בן מוש”. האלבום הראשון שיצא באותה שנה במסגרת שיתוף הפעולה המחודש היה “בלהיטי היובל”, שהיה מורכב כולו מחידושים לקלאסיקות ישראליות מכל הזמנים, דוגמת: “ירושלים של זהב”, “עטור מצחך” ו”לבכות לך”. אף שהביצועים הקוליים של לוי היו ללא דופי, האלבום, שהופק מוזיקלית בצורה מינימליסטית, כשל אומנותית ומסחרית. העיבודים הופקדו בידיו של עמי אופיר (נגן הבס של שלמה ארצי במחצית השנייה של שנות ה-90). אופיר ניגן גם בכל הכלים באלבום והצטרף ללוי בשירה ב”עטור מצחך”. נתיב ייסורי ישי לוי פלייבק קריוקי
בשנת 2000 עלה לוי לכותרות בהקשר הפלילי, כאשר פרץ לדירת שכנתו, וגנב ממנה מכשירי חשמל, על מנת לממן לעצמו מנות סם. זמן קצר לאחר האירוע הוציא לוי לרדיו את השיר “טעיתי אני טועה”, שכתב והלחין לו רמי ברזל, בעיבוד של משה דנינו. השיר יצא כתקליטון שדרים, אך מעולם לא הופיע באלבום של לוי. בספטמבר 2000 יצא לרדיו הסינגל “רק אני ואתה”, דואט של ישי לוי עם ישי לפידות, סולן להקת הדאנס החרדית “אוף שימחעס”, שגם כתב את המילים והלחן, עם עיבוד של אריה ברקוביץ’.
בתחילת 2003 הקליט לוי שיר ראשון עם בנו, שיר: “מילים הורגות” (מילים ולחן: מיקי מדר, עיבוד: תמיר צור). השיר הופיע באלבום הדואטים “שניים סוכר 1”. בקיץ 2003 נעצר לוי שוב, ונגזר עליו עונש מאסר בגין תקיפה ואיומים כנגד אשתו, איריס.
באוקטובר 2003, במהלך ריצוי עונשו בבית הסוהר, יצא אלבום האולפן הבא של לוי, “נתיב ייסורי”, בהפקה של חברת התקליטים של האחים “בן-מוש”. היה זה ניסיון לשחזר את ההצלחה האומנותית והמסחרית לה זכו שני אלבומיו הראשונים בחברה. לוי חידש באלבום מספר שירים: “שיר פרטי” (במקור של זוהר ארגוב), “קפה אצל ברטה” (יגאל בשן), “ערב כחול עמוק” (ריטה), “רחוק רחוק” (שכתבה חוה אלברשטיין לגליקריה) וחידוש לשיר “אילו יכולתי” (שביצע במקור הזמר שרון כהן באלבום הבכורה שלו מ-1997). בנוסף לשיר הנושא, בין השירים המקוריים בלטו עוד: “בעצבות שקטה” (מילים: יאיר מדינה, לחן: אביחי מליחי), “יין זמר נשים” (מילים: יוש גרנות, לחן: אביחי מליחי) ו”אושרי שלי” (מילים ולחן: אביחי מליחי), שנכתב לזכרן של שתי בנות שנהרגו בשנת 2000 בתאונת דרכים. למרות ההערכה הרבה מצד מבקרי המוזיקה הים תיכונית (עמוס אורן, מבקר המוזיקה של ‘ידיעות אחרונות’ דאז, כינה את האלבום “יצירה נצחית”), האלבום לא נחל הצלחה מרובה במכירות ושיריו הושמעו באופן מועט יחסית ברדיו. את כל העיבודים באלבום ביצע משה דנינו, שניגן גם בקלידים ובאקורדיון. עוד ניגנו באלבום: רן ורד, ואשר פדי בתופים, גדי סרי בכלי הקשה, משה בן מוש בגיטרה סולו ובוזוקי, אבי סינגולדה ויהודה קיסר בגיטרות נוספות, אריה וולניץ, ואבי יפרח בגיטרה בס, ואברהם פלדר בחצוצרות.

השנים 2004–2006