מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי

מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

גלי עטרי (נולדה ב-29 בדצמבר 1953) היא זמרת ושחקנית ישראלית. החלה בקריירת זמרה בנעוריה שנמשכת מזה ארבעה עשורים, במהלכם ייצגה עטרי את ישראל בתחרויות בינלאומיות וזכתה עם להקת “חלב ודבש” באירוויזיון 1979. הצלחתה הביאה גם להשתתפותה בסרטי קולנוע ישראלים.
עטרי נולדה בשם אביגיל עטרי בשכונת שעריים ברחובות. היא אחות לשדרנית הרדיו שוש עטרי ולזמרת והשחקנית יונה עטרי. הוריהן עלו לארץ מצנעא שבתימן. בשנת 1957 כשהייתה עטרי בת 4 התייתמו האחיות מאביהן. לאחר מותו של אביה היא ומשפחתה עברו להתגורר בתל אביב, שם גדלה והתחנכה. לאחר סיום לימודי התיכון עטרי שאפה לקריירה של קריינית רדיו, ניגשה לבחינות של גלי צה”ל ועברה אותן בהצלחה, אך בשל חוסר תקן נאלצה להמתין שנתיים לגיוס הבא ולבסוף ויתרה על רעיון זה.
בשנת 1970 בהיותה בת 17 הקליטה עטרי שני שירים ראשונים, שיר אחד באנגלית בשם, “Give Love” (בעברית: “תן אהבה”), ושיר אחד בעברית בשם, “יש לך שמש”, שכתבה שמרית אור והלחינו דוד קריבושי ומוטי המר. עטרי נסעה עם השיר ליפן על מנת לייצג את ישראל בתחרות בשם “פסטיבל טוקיו”. בישראל הפך השיר ללהיט ועטרי הקליטה לו גם גרסה ביפנית, שזכתה להצלחה בעיקר ביפן.
בשנת 1971 בגיל 18 נסעה עטרי לניו יורק, והשתתפה במחזמר “לחיות עוד קיץ, לעבור עוד חורף” לצד אחותה יונה וחנן גולדבלט, והופיעה לסירוגין במועדון של אריס סאן בניו יורק. בתקופת מגוריה בניו יורק החלה עטרי ללמוד ג’אז ופיתוח קול. לאחר חזרתה לישראל הקליטה לפרנסתה ג’ינגלים ופרסומות.
בשנים שלאחר מכן חלה האטה בהתקדמותה של עטרי. השיר הבא שהקליטה, “על ארץ החלום”, יצא בשנת 1974 כסינגל ולא משך תשומת לב מיוחדת, והוא לא יצא עד היום על גבי דיסק. זהו אחד השירים הנדירים ביותר של עטרי. בשנת 1975 השתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר, “שיר תמים”, ובאותה שנה שרה עם צמד רעים בפסטיבל הזמר החסידי את השיר “ולירושלים עירך” של שייקה פייקוב, שהגיע למקום השני, ואת, “שים שלום”. היא גם הקליטה שיר אחד כסולנית, “סבתי מן היישוב”, וכן הקליטה שני שירים לפסטיבלי ילדים: “נערה ושמה שוקולי” בדואט עם יורם ארבל (שיר ששימש זמן קצר לאחר מכן כפרסומת לשוקולית) ו”קלרה אפרסק” שהגיע למקום השישי. לאחר מכן הציע קובי אשרת לעטרי להשתתף בתוכנית הטלוויזיה לילדים, “ראש כרוב”, כמחליפה לזמרת רותי נבון, שהחלה תהליכים של חזרה בתשובה. עטרי כיכבה בתוכנית זו לצידם של חנה לסלאו, אלי מגן ומנחם עיני.
בשנת 1976 נשלחה עטרי לייצג את ישראל בשנית בפסטיבל טוקיו שביפן עם השיר, “בוא היום”, שהלחין אשרת ושאת מילותיו כתבה אחותה שוש עטרי. תקופה קצרה לאחר מכן נשלחה עטרי לייצג את ישראל בפסטיבל בפוארטו ריקו, שם הציעו לה חוזה הקלטות, אך היא דחתה את ההצעה בטענה שהיא כבר חתומה על חוזה בישראל שאינה רוצה להפירו. מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
בשנת 1978 שיחקה עטרי בסרט “הלהקה” של אבי נשר את דמותה של מלכה (מלי) לוי, בחורה יפה, מוכשרת וחסרת ביטחון שאינה מודעת ליופיה ולכישרונה. על משחקה בסרט זכתה עטרי בתואר “שחקנית השנה” ובפרס “ורד הכסף”. למרות הפרסים שקטפה בשלב מוקדם בקריירה שלה, עטרי עדיין לא הייתה משוכנעת שייעודה הוא להיות זמרת והחלה לעבוד כדיילת באל על. במהלך הקמת להקת גזוז הציעו לה דני סנדרסון וגידי גוב להצטרף כקול הנשי. עטרי הסכימה אך התנתה זאת בתיאום זמני החזרות עם עבודתה כדיילת. תוך זמן קצר מאוד ההסכמה לא התממשה כיוון שלא היה לעטרי נוח לשלב בין עבודתה כדיילת לבין עבודה כזמרת.
שמרית אור וקובי אשרת כתבו את השיר, “נסיך החלומות” (“ולנטינו”), עבור אילנית שייצגה את ישראל באירוויזיון 1977, אך ועדת השיפוט דחתה אותו וכעבור שנה העבירו השניים את השיר לעטרי שהשתתפה בפסטיבל הזמר בשנת 1978. באותה תחרות ניצח יזהר כהן עם השיר, “אבניבי”, ועטרי הגיעה למקום השלישי. לאחר הצלחתה בפסטיבל הזמר הפך “נסיך החלומות” ללהיט, ובעקבות פרסומה פרשה עטרי מעבודתה כדיילת והמשיכה בקריירת הזמרה.
באותה שנה יצא לאור אלבומה הראשון, “נסיך החלומות”, שהניב מספר שירים שזכו להצלחה במצעדי הפזמונים, בהם שיר הנושא “נסיך החלומות”, “יש לך שמש”, “בוא היום”, “One Night איתו” ו”אי שם” (המוכר יותר בשם “בלב הים התיכון”). מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
בשנת 1979 הקליטה עטרי את השירים “דרך ארוכה” ו”שמש אדומה”, שזכו שניהם להצלחה. השירים יצאו רק כתקליטי שדרים, ולא נכללו באלבום אולפן של עטרי.
בשנת 1979 חל מפנה בקריירה של עטרי, כאשר נבחרה לבצע את השיר “הללויה” (שמרית אור/קובי אשרת) יחד עם להקת “חלב ודבש”. שנה קודם לכן הוצע השיר “הללויה” לפסטיבל הזמר והפזמון בביצוע להקת הכל עובר חביבי, אולם חברי הלהקה סירבו לבצע אותו אחרי שסולנית הלהקה שלומית אהרון קיבלה מכת חשמל חלשה באמצע חזרות. משהוצע השיר לעטרי, נוצרה בעיה הואיל והשיר נכתב במקור לזמרת סולנית ולשלושה מלווים. אל עטרי צורפו שלושה זמרים מתחילים: יהודה תמיר, ראובן גבירץ ושמוליק בילו. הם קראו לעצמם “גלי עטרי ולהקת חלב ודבש”. השיר זכה בפסטיבל ונבחר לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה בבנייני האומה בירושלים בהנחיית ירדנה ארזי ודניאל פאר, לאחר ששנה קודם לכן זכה יזהר כהן בתחרות. ההצבעה הייתה צמודה ובסופה העניקה ספרד, שהייתה המדינה האחרונה בסדר ההצבעה, עשר נקודות לישראל, ואלה הביאו את הניצחון ל”הללויה” – זכייה שנייה ברציפות של ישראל באירוויזיון.
בעקבות הזכייה הוזמנו עטרי וחברי הלהקה לראיונות בתוכניות טלוויזיה ולהופעות ברחבי אירופה, בין היתר בשווייץ, בבריטניה, בגרמניה ובצרפת. “הללויה” תורגם לשפות שונות והסינגל שלו נמכר ברחבי אירופה ב-4.5 מיליון עותקים. הרביעייה אף הקליטה גרסאות בלועזית לשיר – באנגלית, צרפתית ואפילו ערבית. השיר הגיע למקום החמישי במצעד הבריטי, וחברי הלהקה השתתפו בתוכנית “Top of the Pops” לצד אלטון ג’ון ומייקל ג’קסון. לאור ההצלחה עטרי והלהקה (שהפכה מחד פעמית ללהקה של ממש) הקליטו באנגליה חמישה שירים חדשים, באנגלית, בגרמנית ובצרפתית. הם הופיעו בפני מלכת בריטניה ולצד אמנים מפורסמים כגון הבי ג’יז, בוני אם ואחרים. עטרי זכתה בתואר “זמרת השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל לשנת תשל”ט, והשיר “הללויה” זכה בתואר “שיר השנה”. כמו כן, שימש השיר למתיחת אחד באפריל כאשר קול ישראל הודיע הודעה כוזבת לפיה השיר יהפוך להמנון החדש של ישראל במקום “התקווה” של נפתלי הרץ אימבר.
לאחר זכייתה בתואר שחקנית השנה על משחקה בסרט “הלהקה”, נבחרה עטרי על ידי הבמאי אבי נשר לככב בסרט “דיזנגוף 99” באחד התפקידים הראשיים, לצדם של גידי גוב וענת עצמון. הסרט מספר על חבורת צעירים בתל אביב של שנות השבעים. הדמות שגילמה בסרט הייתה של מירי, חברתו של נתי (גידי גוב), מוזיקאית צעירה, מוכשרת וסקסית, אך עם זאת, אישה קשה ומניפולטיבית. עטרי עוררה סערה כאשר חשפה את החזה שלה בשתי סצנות אורגיה בסרט. עטרי טענה בזמנו שעקב סצנות אלו, לו היה בידה התקציב, הייתה רוכשת מכספה את כל העתקי הסרט ומשמידה אותם לבלי זכר, אולם עם הזמן שינתה את יחסה בנוגע לסצנות.
הצלחת השיר “הללויה” הביאה להמשך פעילותה של להקת “חלב ודבש”, ויחד איתה הקליטה עטרי מספר שירים נוספים. מהם הצליחו במיוחד השירים “גלגל ענק” שנבחר כ”שיר השנה” במצעד השנתי של קול ישראל לשנת תש”ם, “שיר לשירים”, “יחד” ו”אולי עוד קיץ”. מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
בשנת 1980, לאחר שנה של עבודה אינטנסיבית, מסע הופעות, ריאיונות והקלטות באירופה, נאלצה עטרי לפרוש מלהקת “חלב ודבש” עקב סכסוך עם אמרגנה שלמה צח. הסכסוך נוצר לאחר שעטרי הגישה תביעה נגד צח ושותפו למשרד האמרגנות. בתביעה שהגישה טענה עטרי שהנתבעים הפרו בצורה גסה וחמורה מאוד הסכמים שחתמו עימה, וגרמו לה נזקים חמורים במאות אלפי שקלים. היא טענה כי הופיעה בכשישים תוכניות טלוויזיה באירופה, אולם לא קיבלה את התשלום שהובטח לה עבור הופעות אלו. סיבה נוספת שבגינה עטרי הגישה את התביעה הייתה הוצאת תקליטה השני של “חלב ודבש”, “חלב ודבש 2”. בצידו השני של התקליט, שיצא באותה שנה בהרכבה החדש עם הסולנית החדשה לאה לופטין, נכללו ללא הסכמתה של עטרי חמישה שירים שהקליטה הלהקה טרם פרישתה. המשפט נגד צח ומשרדו נמשך קרוב לארבע עשרה שנים, ולבסוף ניצחה עטרי במשפט, ובשנת 1994 קיבלה פיצוי של 800 אלף שקל, החזרים ופיצוי על ההופעות והשתתפויות העבר בתוכניות טלוויזיה. מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
בשנת 1981 חל מפנה נוסף בקריירה של עטרי, שיצאה לדרך חדשה בתור זמרת סולנית, לאחר פרישתה מלהקת “חלב ודבש”. יחד עם המלחין והמעבד המוזיקלי ירוסלב יעקובוביץ’ הקליטה את השיר “טירוף במה”, שהתפרסם מאוחר יותר בביצועו של אריק איינשטיין. לאחר מכן הקליטו יחד אלבום רוק בשם “קח אותי הביתה”, שהניב להיטים רבים, בהם “דואט פרידה” עם הזמר מני בגר, “לא יודעת”, “עד שנשיב” (שהיה יוצא דופן כיוון שהיה שקט), “שלך עד אתמול” ועוד. בתקליט זה נשמעה עטרי שונה מקטלוגה המוכר עד אז כ”זמרת לכל המשפחה”, והשינוי הפתיע רבים. התקשורת כינתה שינוי זה בשם “הגל החדש של גלי”.
לצורך קידום יחסי הציבור של האלבום שינתה עטרי גם את תדמיתה החיצונית. האלבום נמכר בכ-13,000 עותקים, ובעקבות הצלחתו יצאה עטרי למופע משותף עם בגר. בשנה זו זכתה עטרי בשם האלבום “קח אותי הביתה” בתואר “הפקת השנה”. מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
בשנת 1984 הוציאה עטרי אלבום סולו שלישי, “ממריאה ברוח”. את האלבום כולו הפיק ועיבד מוזיקלית מתי כספי, והוא הניב להיטים כ”עוד יום”, “ממריאה ברוח”, “מחר יהיה יום יפה” (שביצעה במקור קורין אלאל), “הייתי אומרת” ו”בעקבותיו”, אך נכשל מסחרית.
בשנת 1985 שיחקה עטרי בסרט המוזיקלי “שוברים”, גם הפעם בבימויו של אבי נשר. עטרי גילמה תפקיד של זמרת מפורסמת בשם יפה טללים, שלמרות הצלחתה הגדולה סובלת מחוסר ביטחון עצמי. עטרי תרמה את קולה לשלושה שירים בפסקול הסרט: “אהבה הלילה” שביצעה יחד עם צוות השחקנים בסרט, “תינוקת בוכה” אותו ביצעה לבדה והדואט “איך לאהוב אותך” עם יזהר אשדות, שזכה להצלחה במצעדי הפזמונים. לשיר הופק קליפ מיוחד, שביים אבי נשר. במקור בהתחלת הקליפ היו אמורים עטרי ואשדות להתנשק, אך בגלל התעקשותה של עטרי שלא לשדר בטלוויזיה תמונה נוספת בעלת קונוטציה מינית, התסריט שונה בכך שהתחיל כאשר עטרי ואשדות יושבים על ספסל בגן. מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
בשנת 1986 יצא אלבום הסולו הרביעי של עטרי, “אמצע ספטמבר”, בהפקתו ובעיבודו המוזיקלי של אילן וירצברג ועם ייעוץ אמנותי של יעקב גלעד. שירי האלבום נכתבו בהשראת טבח סברה ושתילה ובשל כך מרבית השירים בו פסימיים, כשחלקם עוסקים באופן סמוי במצב מלחמתי. האלבום הניב להיטים רבים שכבשו את מצעדי הפזמונים, ובהם “אין לי ארץ אחרת”, “הכל עומד במקום”, “סוף העונה”, “סתיו ישראלי”, “אסמרלדה”, ו”אמצע ספטמבר” שכתבה וביצעה במקור אסתר שמיר. הוצאת האלבום לחנויות הוקדמה במספר חודשים בגלל הביקוש בחנויות התקליטים, והוא נמכר בלמעלה מ-30,000 עותקים. בעקבות הצלחת האלבום יצאה עטרי במופע יחיד בפעם הראשונה בקריירה שלה. בשנה זו נשלחה עטרי למסע הופעות באירופה מטעם משרד החוץ. באותה שנה השתתפה עטרי בפסטיבל בצבעים טבעיים (שהחליף את פסטיבל שירי הילדים) עם השיר “בוא נשכח ונסלח”, שהצליח גם הוא. מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
בשנת 1988 יצא לאור “צעד אחד לפני הנהר”, אלבום הסולו החמישי והמצליח ביותר של עטרי, גם הוא בהפקת וירצברג. כל תקליט שדרים מהאלבום שיצא לרדיו זכה להצלחה והגיע לפסגת מצעדי הפזמונים. בין להיטי האלבום היו “עוד מעט”, “קסמים” (מילים: עדית פאנק), “רק אתמול”, “נפאל” (שכתבה רחל שפירא בהשראת מספר מונומנטים הנמצאים בעיר פטן שבנפאל), “נ.ב” (“כי איתך”), בדואט עם שמעון גלבץ, “צעד אחד לפני הנהר” ו”מקדש האהבה״(שכתבה אסתר שמיר) ו”מֵקִיץ אל החלום”. גם הפעם הוקדם מועד הוצאת האלבום לשוק במספר חודשים, בגלל אותה סיבה לאלבום הקודם. האלבום נמכר בלמעלה מ-80,000 עותקים ועטרי קיבלה עליו פלטינה כפולה. בעקבות הצלחתו הגדולה של האלבום יצאה עטרי במופע בכל רחבי ישראל שזכה להצלחה.
בשנת 1989 יצא לאור אלבום נוסף של עטרי, השישי במספר, הנושא את השם “בראשית”. את כל המילים לשירים באלבום כתבה הפזמונאית רחל שפירא, חלקם שירים שהולחנו במיוחד עבור האלבום וחלקם גרסאות כיסוי לשירים ישנים, הן כאלה שכתבה שפירא במקור לאמנים אחרים והן תרגומים שלה ללהיטים לועזיים. “בראשית” הניב מספר להיטים, ובהם שיר הנושא שתרגמה שפירא על פי השיר “In the Beginning” של דון מקלין, “אמצע שום מקום”, “עוף מוזר”, “כמו עשב בניסן” ו”פרח משוגע”. האלבום נמכר בכ-15,000 עותקים, ועטרי שוב יצאה למופע בעקבות האלבום. ב-27 ביוני באותה שנה נישאה לאודי הרשקוביץ
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים. אני איתך אברהם טל פלייבק
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים. מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית. אני איתך אברהם טל פלייבק
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. מקיץ אל חלום פלייבק קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים.
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים