מלאך מסולם יעקב פלייבק קריוקי
האזן לדוגמית פלייבק
האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות
יורם טהרלב נולד וגדל בקיבוץ יגור, לסופר והמשורר חיים טהרלב. בעת שירותו הצבאי שימש כתב בעיתון “במחנה”.
טהרלב כתב מספר רב של שירים ופזמונים, רבים מהם לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון. כמו כן פרסם ספרים רבים: ספרי שירה, ספרי פזמונים ועוד. שימש במשך שנים רבות כעורך בהוצאת משרד הביטחון.
לטהרלב רפרטואר מגוון. בין שיריו אפשר למצוא שירי אהבה, שירי מולדת, שירי טבע, שירי רעות ושירי הומור. השיר “גבעת התחמושת” הוא בין השירים שהשאירו את רישומיהם בזכות תיאורו האותנטי של הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. “היֵה לי חבר היֵה לי אח” הוא שיר רעות ידוע והשיר “הבלדה על יואל משה סלומון” בביצוע אריק איינשטיין, שמתחיל במלים “בבוקר לח בשנת תרל”ח”, הוא תיאור אפיזודה בהיסטוריה של ארץ-ישראל (ייסוד פתח תקווה). השיר “על כפיו יביא” בביצועה של רבקה זוהר, נכתב על סמך מפגש עם נגר מובטל באחת משכונות העוני בארץ, היושב מיואש בבית מלאכתו השומם, וכולו כמיהה לבנות כיסא לאליהו הנביא שיבוא ויגאל אותו מצרותיו. שירו “הורה”, בעל הניחוח הארצישראלי, זכה בביצועו של אבי טולדנו במקום השני בתחרות האירוויזיון בשנת 1982.מלאך מסולם יעקב פלייבק קריוקי
רבים משיריו כתב טהרלב בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור, בהם: “ההר הירוק תמיד” שכתב על ילדותו אל מול הר הכרמל שלרגליו שוכן הקיבוץ, “ארבע אחר הצהריים” המתאר את הווי החיים היומיומי בקיבוץ, “בפרדס ליד השוקת” שכתב על המטעים בהם עבד ואליהם נהג ללכת להתבודד ו”צל ומי באר” המבוסס על מאורע מ-1945, כשליגור הובאו מעפילים ששוחררו ממחנה המעצר בעתלית, כדי שיסתתרו מפני הבריטים. עליהם הוא כתב “מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת, ועד עולם יוכל להישאר”.
טהרלב כתב שירים רבים יחסית בגוף ראשון נקבה, חלקם היתוליים וחלקם רציניים .
המנגינות למלותיו נכתבו בידי טובי המלחינים של הזמר העברי, בהם משה וילנסקי, נחום היימן, נורית הירש, מתי כספי, מוני אמריליו, שלום חנוך ואפי נצר. הראשון שהלחין את מלותיו היה המלחין נחום היימן, שלקיבוצו בית אלפא שלח טהרלב את מלות השיר “את ואני והרוח” עם בקשה שיואיל להלחינו. השיר פורסם בבצוע צמד “הפרברים”.
קשר חברות מיוחד היה לו עם המלחין יאיר רוזנבלום, והם יצרו יחד להיטים רבים ללהקות הצבאיות, בהם: “ישנן בנות”, “היֵה לי חבר היֵה לי אח”, “גבעת התחמושת”, “שירו של צנחן” ו”אין כבר דרך חזרה”. שירים נוספים שכתב ללהקות הצבאיות היו השירים ההומוריסטים “חסקה”, “הוא לא כל כך חכם”, “המלווה”, “יידישע פיראטען” ו”אני מת” (לראות אותה הלילה), שירי מולדת כמו “מלאך מסולם יעקב”, “עוד לא תמו כל פלאייך”, “קום והתהלך בארץ”, “אל הנח”ל”, “נגן אקורדיון”, “בן-גוריון” ועוד. שיר משותף נוסף של השניים הוא “זה הזמן”, בביצוע של נירה גל. מלאך מסולם יעקב פלייבק קריוקי
מספר שירים שלו הולחנו ובוצעו בסגנון פופ ורוק, כמו “אינך יכולה” ללהקת “החלונות הגבוהים”, “יעלה ויבוא” של גידי גוב ו”חשמל זורם בכפות ידיך” בביצוע רותי נבון, אך בעיקר מזוהה כתיבתו של טהרלב עם סגנון אמצע הדרך ושירי ארץ ישראל. בין המבצעים הנוספים שביצעו את שיריו ניתן למנות את יהורם גאון (“בפרדס ליד השוקת”, “לילה של פריחות”, “בואי נשוב אל הטנגו”, “עץ האלון”), חוה אלברשטיין (“את חרותי”, “בשביל אל הבריכות”, “עץ הכוכבים”, “בלדה על סוס עם כתם על המצח”, “נשים רוקדות”), ירדנה ארזי (“אתה לי ארץ”, “שהשמש תעבור עלי”, “לילה טוב לך ארצי”), גשר הירקון (“הגביע”), הפרברים (“את ואני והרוח”, “החולמים אחר השמש”, “ריח תפוח אודם שני”, “ציפורים נודדות”), הדודאים (“לא נדע הלילה”), עדנה לב (“קרן שמש קרן זוהר”, “שתי אחיות”, “אם תשוב”), החמציצים (“שיר פרידה לקיץ”, “את מה שרציתי”), אילנית (“בלליקה”, “רק בינתיים”), בועז שרעבי (“לפעמים אני מרגיש שאני צריך כנפיים”), אילנה רובינא (“מים מתוך הבאר”), מתי כספי (“נח”), להקת מגפיים (“סתיו לבן”) ועוד.
טהרלב כתב גם שירי ילדים רבים, בהם שירים לפסטיבל שירי ילדים כמו “המשפחה שלי” בביצוע שלמה ניצן, “ברבאבא” ו”מר אפצ’י” בביצוע ציפי שביט, “לא נעצור” ו”שובי הרמוניקה” בביצוע ירדנה ארזי, “דונלד דק” בביצוע מייק בורשטיין, ו”מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד” בביצוע שוקולד מנטה מסטיק. את השיר “הדרך אל הכפר” כתב לרבקה זוהר על סמך סיפור חייה, מילדותה ועד שובה ארצה לאחר התנסות קשה עם סמים בארצות הברית. את השיר הלחינה נורית הירש לפסטיגל 1985 והוא זכה בביצועה של זוהר במקום הראשון. שנה לאחר מכן כתבו טהרלב והירש את השיר “חלקת אלוהים”, שהושר על ידי זוהר בפסטיגל 1986 וזכה גם הוא במקום הראשון. בין השירים הנוספים של טהרלב שבוצעו במסגרת הפסטיגל ניתן למנות את “הדגל שלי” (עדנה לב), “אבא’לה אמא’לה” (חנה לסלאו), “אבא אמא וארץ ישראל” (אילנה אביטל), “ממשה ועד מוחמד” (סמיר שוקרי) ועוד. עוד שירי ילדים ידועים שכתב: “בים בם בום” (“שני חברים יצאו לדרך”), “כולם הלכו לג’מבו”, פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו “דלת הקסמים” ו”שכונת חיים” ועוד.
בנוסף לעיסוקו במוזיקה כתב עשרות ספרים. מלבד קובצי פזמונים, יצאו לאור ספרים הסוקרים את תולדות הזמר העברי, ביניהם “שירו הביטו וראו” יחד עם ד”ר מרדכי נאור ו”מדריך לכתיבת מקאמות”. בספרו “וטהר לבנו”, הוא כתב פרשנות הומוריסטית על ספר אורח חיים יהודי שמצא באקראי בחנות ישנה, כתיבה שעוררה עליו את חמת הממסד החרדי, והוא הוזמן בעטיו למשפט בפני בד”ץ. קובץ פזמונים שלו לנוער המתבגר הוא כינס בספר “הנשיקה הראשונה”, שמלבד הפזמונים המתאימים לקהל היעד, יש בו דפים מתוך ספרי לימוד במקצועות שונים שנלמדים בבית ספר תיכון. לפני שנים אחדות יצא לאור ספר שלו בשם “מצע אשה מצע טוב”, (פראפרזה על פסוק מספר “משלי”, “מצא אשה מצא טוב”), ובו פרשנות אישית לגבי דמויות תנ”כיות נשיות שונות. לרגל חגיגות ה-60 לישראל הוציא את הספר “איזו מדינה!”, בו התאים פזמונים ישראליים ידועים לסיפורים וחוויות שונות שהתרחשו בחברה הישראלית בימי היישוב והמדינה. הוציא את ספר הילדים “הדודה שלי מרחוב הנביאים”.מלאך מסולם יעקב פלייבק קריוקי
טהרלב כתב מסכתאות ליישובים וארגונים רבים, בהם נכללו קטעי קישור ופזמונים רלוונטיים להווי היישוב. בשנים האחרונות הוא מרבה להופיע בפני קהל בסיפורים ובשירים מפרי עטו בלוויית זמרת, בתוכניות כמו “וטהר ליבנו” ו”קום והתעלף בארץ” (פראפרזה על שירו “קום והתהלך בארץ”), ובערב משותף עם המוזיקאי פרדי ברק, ערב שירה בציבור המוקדש כולו ליצירתו של טהרלב.
יורם טהרלב נבחר לקבל אות הוקרה על מפעל חיים לזמר עברי מטעם נשיא אוניברסיטת בר-אילן. בנימוקי הזכייה צויין כי טהרלב הוא אחד היוצרים הפוריים ביותר בזמר העברי וכי הוא “תורם בעל משמעות לתרבות המתחדשת של שירי ארץ ישראל”.
בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ונוער 2016 זכתה ההצגה “הנשיקה הראשונה” המבוססת על ספרי שירי הנעורים של טהרלב במקום הראשון בקטגוריית הנוער. כמו כן קיבל טהרלב אות הוקרה במסגרת הפסטיבל מטעם תיאטרון חיפה.
בשנת 2016 יצא לאור ספרו “על ברכי אבות – פירוש מרענן למסכת אבות”.
נורית הירש נולדה וגדלה בתל אביב, לזוג הורים שעלו לישראל ממזרח אירופה והשתלבו היטב בארץ. אביה הילל, היה זמר אופרה שפתח בית מסחר לעטים נובעים, ואמה לאה הייתה עורכת דין. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בעירוני א’ בעיר. מגיל צעיר עבדה כפסנתרנית בתיאטרון “החמאם” ביפו, בתיאטרון “הבימה” ובסטודיו לבלט, וליוותה בנגינה זמרים של האופרה הישראלית ואת רביעיית מועדון התיאטרון.מלאך מסולם יעקב פלייבק קריוקי
את שירותה הצבאי עשתה בלהקת גייסות השריון וב-1962 השתתפה בתוכניתה החמישית של הלהקה “זמר לשריון”. לאחר שחרורה מהצבא, החלה בהלחנת שירים.
הירש היא בוגרת האקדמיה למוזיקה ע”ש רובין במגמה לפסנתר, שם למדה פסנתר אצל אלכסנדר בוך, הלחנה אצל מרדכי סתר, יחזקאל בראון ויצחק סדאי, ניצוח אצל לסלו רוט ותזמור אצל נועם שריף. בנוסף, ניגנה בכיתתו של עדן פרטוש מוזיקה קאמרית ולמדה גם לנגן בקלרינט אצל יעקב ברנע. לאחר מכן, יצאה הירש ללימודים בארצות הברית, שם למדה הלחנה בניו יורק והשתלמה בהלחנה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס, בתחומי מוזיקה לסרטים ומוזיקה אלקטרונית.
הירש הייתה נשואה בעבר לאיש העסקים יורם רוזנפלד, בנו של העתונאי שלום רוזנפלד. לזוג שני ילדים: רותי רוזנפלד, זמרת אופרה המתגוררת בגרמניה, ודני רוזנפלד, אשר נחשב לאחד מגדולי נגני החצוצרה בג’אז הישראלי והעולמי ומתגורר בארצות הברית. בן זוגה הנוכחי של הירש הוא משה לינדן. השניים מתגוררים בתל אביב.
שירה הראשון שהתפרסם היה “פרח הלילך”, שהלחינה ב-1965 למילותיו של אורי אסף. השיר הוקלט לראשונה על ידי שלישיית שריד. שיר זה התפרסם לאחר מכן בביצוע הזמרת חוה אלברשטיין, שהקליטה אותו לאלבומה הראשון מ-1967. שירה המצליח השני היה “כחולה כחלום” שבשנת 1965 ביצעה שלישיית גשר הירקון בתוכניתה השנייה.
בין כותבי המלים עמם הרבתה הירש לשתף פעולה, נמנה אהוד מנור. היא הלחינה את שיריו “הבתים שנגמרו ליד הים”, “בשנה הבאה”, “ללכת שבי אחרייך” ועוד עשרות שירים שהפכו ללהיטים גדולים. גם עם יורם טהרלב יצרה הירש להיטים גדולים כמו “מלאך מסולם יעקב” (צוות הווי נח”ל), “בפרדס ליד השוקת” (יהורם גאון), “אתה לי ארץ” (ירדנה ארזי) ו”חשמל בכפות ידיך” (רותי נבון). הזמרת אילנית הירבתה לבצע את שיריה של הירש, בהם היו “אל הדרך”, “אהבתה של תרזה דימון”, “כבר אחרי חצות”, “ושוב איתכם” ו”נחמה”.
הירש הגיעה להשגים עולמיים כאשר שיריה זכו להצלחה באירוויזיון. באירוויזיון 1973, כאשר השתתפה ישראל לראשונה באירוויזיון, היא יוצגה בשיר “אי שם” שהלחינה הירש למלותיו של אהוד מנור ובוצע על ידי אילנית. השיר הגיע למקום הרביעי כשהירש מנצחת על התזמורת שלוותה את השיר. זו הייתה גם הפעם השנייה (הראשונה הייתה המנצחת השוודית באותה שנה) שאישה ניצחה על תזמורת האיריוויזיון. שיא הצלחתה באירוויזיון היה באירוויזיון 1978, כשישראל זכתה במקום הראשון עם ביצועו של הזמר יזהר כהן לשיר “אבניבי”, למלותיו של מנור וללחן של הירש. בעקבות הזכייה תורגם השיר לשפות נוספות והיה ללהיט עולמי.
הירש פעלה גם בתחום הזמר היהודי-מסורתי. לחנה ל”עושה שלום במרומיו” נכתב במקורו לפסטיבל הזמר החסידי הראשון, שנערך ב-1969, אולם בבתי כנסת ובקהילות יהודיות רבות בחרו מאז להכליל אותו כלחן תפילה. מלאך מסולם יעקב פלייבק קריוקי
הירש הלחינה נעימות ופזמונים למספר סרטי קולנוע ישראלים, כשהבולטים ביניהם היו “בלדה לשוטר”, שיר הנושא של הסרט “השוטר אזולאי” של אפרים קישון, שבוצע על ידי אושיק לוי ו”תני לי יד”, שיר הנושא של הסרט “מאחורי הסורגים” בביצועו של בועז שרעבי. הירש כתבה גם את הלחנים למחזמר “סאלח שבתי”, אף הוא של אפרים קישון, בתיאטרון “הבימה”. אחד השירים במחזמר, “אח יא ראב”, הפך ללהיט גדול שהושר על ידי כוכב ההצגה, זאב רווח. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה – ביניהם זה של הסדרה “קרובים קרובים”.
היא תרמה להיטים גם ללהקות הצבאיות בהם: “לצפון באהבה”, “לאחד החיילים”, “רק בישראל”, “אל הנחל” ו”בוא בשלום”.
הירש הלחינה גם שירי ילדים רבים, חלקם לפסטיבל שירי ילדים ולפסטיגל. בין הנודעים מביניהם ניתן למנות את “ברבאבא” ו”אני ג’ינג’י” בביצוע ציפי שביט וכן את “הדרך אל הכפר” ו”חלקת אלוהים” בביצוע רבקה זוהר. חוה אלברשטיין ביצעה חלק משירי הילדים של הירש ובייחוד נודעו שיריה “מקהלה עליזה”, למילותיה של לאה נאור ועץ הכוכבים היידי במקור. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו “פרפר נחמד”, “הבית של פיסטוק” ו”דלת הקסמים”. בשנת 1992 הפיקה הירש יחד עם מיכל חזון קלטת וידאו עם שירי משחק וריקודים לילדים בשם “דיג דיג דוג”. הקלטת זכתה להצלחה גדולה כשנמכרה במאות אלפי עותקים, ועל פיה הועלה מופע לילדים שזכה גם הוא להצלחה. הירש וחזון הפיקו בהמשך עוד שלוש קלטות המשך בשם זה.
ב-2014 הלחינה הירש שיר לפסוקי שירת דבורה עבור טקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל, שהיה בסימן “זמן נשים”. השיר בוצע על ידי אסתר רדא.
נורית הירש מרבה להופיע כזמרת עם שיריה במקומות שונים, ומוכיחה את עצמה גם כאישיות בימתית כשהיא שרה עם הקהל ומלווה את האירועים בנגינה בפסנתר.
ב-2016 זכתה הירש בפרס ישראל עבור תרומתה לזמר העברי ולאומנות עממית, ובאותה שנה בחנוכה תופיע במופע “מותק של פסטיבל”.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. מלאך מסולם יעקב פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.
ספרים