מחרוזת שירי פורים פלייבק קריוקי
האזן לדוגמית פלייבק
האזן לדוגמית קריוקי
לאחר שהמלך אחשוורוש הורה על הוצאתה להורג של אשתו ושתי, הוציא צו המחייב כל אישה בממלכה להתייצב בפני המלך, עד לבחירתו אישה שתחליף את ושתי כמלכה. הדסה ((אסתר בשמה העברי), שיש הטוענים שהייתה בת יותר מ-40), התייצבה לפי הפירושים שלא מרצונה בפני בחירת המלך והסתירה את יהדותה. הנס לפי המגילה היה שהמלך בחר דווקא באסתר היהודיה, שהייתה כהת עור (סבזה-ירוקה; בשפה הפרסית), דבר שהיה לאו-דווקא אידאל היופי בפרס של אותה התקופה, ובכך התאפשר מאוחר יותר הצלתם של יהודי הממלכה מזממו של המן.
על פי המסופר במגילת אסתר, נקבע החג לזכר הצלת היהודים באימפריה הפרסית בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש הראשון. באותה עת שלטו הפרסים על חלקים נרחבים מיבשת אסיה, ובירתם הייתה שושן.
על פי המסופר במגילה, זמם המן האגגי שר שהיה מקורב ביותר למלך אחשוורוש, שמונה להיות “מעל כל השרים”, “להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים” שחיו בכל ממלכת פרס, ולבוז את רכושם. הסיבה למזימה זו הייתה נקמה על כך שמרדכי היהודי סירב לכרוע ולהשתחוות להמן. הסיבה שנתן למלך הייתה ‘יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ’. (פרק ג’ ח-ט) המלך נעתר לבקשה, והוציא כתב מלכות המיעד תקציב לתשלום לאלו שיוציאו את הצו לפועל, ביום י”ג באדר, יום שאותו בחר המן על ידי הטלת “פור” – גורל. ואולם מזימה זו סוכלה הודות לשורה של אירועים, במעורבותם של אסתר ומרדכי שהובילו במקום להוצאתו להורג של הזומם; המן, בני המן ועושי דברו של המן. כמו כן, מהמלך יצאה פקודה חדשה המאפשרת ליהודים להתגונן ולעמוד על נפשם באותו יום מיועד. לפי הפירושים הודעה זו הגיעה לערים ללא החומות, בבוקר יום י”ג באדר, ולערים עם החומה (עקב עיכוב בגישה לכניסה לערים אלו), בערב י”ג באדר. שעות בהן עד שההודעה הגיעה נטבחו יהודים רבים על ידי עושי דבר צו המלך.
ביום המתוכנן, י”ג באדר, הרגו היהודים כ-500 איש בשושן הבירה ו-75 אלף איש ביתר הממלכה, אלו משונאיהם; אלו שטבחו ביהודים ו/או שהיו מעורבים בקנוניה להשמידם (המן, משפחתו, עושי צו המלך שקיבלו תשלום על המשימה להרוג את היהודים, ואלו שהתרברבו איזה יהודי הם הולכים להרוג ולרשת); ולא נגעו ברכושם. אסתר ביקשה וקיבלה מהמלך רשות להאריך את המלחמה בשושן הבירה ביום נוסף, שכן בשושן עד שהצו המבטל הגיע יהודים רבים נטבחו, ולא זכו לנקמה. ביום זה י”ד באדר נתלו עשרת בניו של המן, ונהרגו כ-300 איש נוספים. במגילת אסתר מסופר שלמחרת היום המיועד, כלומר בי”ד באדר, נחו יהודי הערים ללא החומה, וב-ט”ו באדר נחו יהודי שושן הבירה ואז נהגו ב-“יום משתה ושמחה”זאת לאחר שהיהודים שיעודו להשמד ניצלו.
מגילת פורים מספרת כיצד בעקבות המאורעות הללו, נקבעה חגיגה מדי שנה באותו תאריך שבו נחו וחגגו היהודים לאחר המלחמה את הנס שבהצלתם. המגילה מתארת כיצד מנהג זה נקבע בעקבות שתי איגרות שנשלחו מאת מרדכי היהודי ואסתר המלכה אל כל היהודים בה ציוו לחגוג את חג הפורים בכל שנה, זאת על-מנת לחזק את האחווה בין עם-ישראל עצמו ואת אחוות ישראל עם העמים בהם הם שוכנים, דרך משלוח המנות והמתנות לאביונים, כאמירת נגד לאמרת המן: “עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים”
קריאת מגילת אסתר: בליל החג ובבוקרו, כחלק מפרסום הנס, והודיה על ההצלה. על פי המקובל, המגילה נקראת בפומבי בבית הכנסת מתוך מגילת קלף ובנעימה מיוחדת של טעמי המקרא, והקהל מקשיבים ועוקבים אחרי הקריאה הפומבית. הקריאה הפומבית בבית הכנסת נעשית כחלק מסדר תפילת ערבית ותפילת שחרית ביום הפורים. גם נשים מחויבות בקריאת המגילה, אף על פי שהיא נמנית בין מצוות עשה שהזמן גרמן משום שגם הן ניצלו בנס הפורים, או משום שעיקר הנס, למעשה, נעשה על ידי אישה. מתקיימות קריאות נפרדות עבור נשים שאינן יכולות להגיע לבית הכנסת בזמן הקריאות המרכזיות. מחרוזת שירי פורים פלייבק קריוקי.
סעודת פורים – משתה ושמחה: כנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות “ימי משתה ושמחה”. אף על פי שהחג מתחיל מהלילה, בתלמוד (מסכת מגילה) נקבע שמצוות הסעודה היא דווקא ביומו של החג. כחלק ממצוות המשתה והשמחה, מוזכר בתלמוד מצווה לשתות יין, ולהשתכר “עד דלא ידע בין ‘ארור המן’ ל’ברוך מרדכי'”, זאת מפני שהנס נעשה באמצעות משתה היין שערכה אסתר לאחשוורוש. דעות שונות הושמעו בשאלת מידת חיוב ההשתכרות, ויש אף פוסקים אשר סברו כי מצווה זו נדחתה מהלכה. יש הטוענים שהמצווה בתוקף אך אין צורך להגיע לשכרות מלאה אלא מספיק להתבסם עד להגעה לשינה ובעת שנתו אין האדם מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי (המאירי). כיום השכרות כשאר מצוות החג בולטת אצל תלמידי ישיבות צעירים, אך רבים אחרים מקיימים את מצות “עד דלא ידע” בביתם.
משלוח מנות איש לרעהו: מצווה לשלוח זה לזה מנות מזון ומיני מטעמים, ומקובל למסור לשכנים ולמכרים חבילות ארוזות של חטיפים, ממתקים ומגדנאות. מלשון הכתוב במגילת אסתר, “משלוח מנות איש לרעהו” – כאשר המילה “מנות” בלשון רבים, והמילה “רעהו” בלשון יחיד, הסיקו חז”ל שעל כל אדם לשלוח לפחות שני פריטי מאכל, לפחות לאיש אחד. הטעם המקובל למצווה זו הוא לחזק את האחדות בעם ישראל.
מתנות לאביונים: לפי ההלכה כל אדם צריך לתת ביום זה צדקה לשני נזקקים, או להעביר סכום כסף למי שיחלק אותו לנזקקים. הרמב”ם מציין כי “מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו”.