לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי

לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי

האזן לדוגמית פלייבק / כתוביות

שָׁלוֹם חֲנוֹךְ (נולד ב-1 בספטמבר 1946, ה’ באלול ה’תש”ו) הוא זמר-יוצר, פזמונאי ומלחין ישראלי, הנחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי. יצירתו, הן במסגרת שיתופי פעולה עם אמנים אחרים בתחילת דרכו והן לאחר מכן כסולן, השפיעה רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל. במיוחד מוכר שיתוף הפעולה שלו עם הזמר אריק איינשטיין, שהניב את אלבומי הרוק הישראליים הראשונים.
עבודתו המוזיקלית של חנוך לאורך השנים זכתה להערכה גדולה הן מצד המאזינים והן מצד המבקרים, והוא נחשב לאחד מגדולי היוצרים בישראל. חנוך היווה השראה למוזיקאים רבים, ואף זכה לאלבומי מחווה מצד אמנים שונים בישראל
שלום חנוך נולד בקיבוץ משמרות לשרה וחיים חנוך, יוצא לטביה מהעיירה וארקליאן, ואחד ממייסדי הקיבוץ. כבר כילד גילה את כישרונו המוזיקלי, כאשר ניגן על חלילית ומנדולינה, ובטרם גילה את הרוק הקשיב למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, מקלאסי, דרך שירי עם רוסיים ועד גוספל ובלוז.
כשהיה בן 12 קיבל חנוך גיטרת ג’אז והתחיל לנגן ולחבר שירים, וכעבור שנתיים כתב והלחין את שירו הראשון, “לילה”. כמה משיריו הבאים נכתבו עבור להקת הקיבוץ, “המשמרון”, שבה היה חבר גם מאיר אריאל. אחדים מהם התפרסמו אחר כך בביצועיהם של זמרים אחרים, כ”אגדת דשא”, “ניסע לים”, “ריסים” ו”יום אחרון”. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר לתיאטרון “בית צבי”.
שירו הראשון של חנוך שיצא לרדיו היה “סתיו”, שהלחין למילותיה של חברתו דאז שמרית אור, גם היא תלמידה צעירה ב”בית צבי”. את השיר ביצע הצמד חדווה ודוד, שהיה אז בראשית דרכו.
עם גיוסו לצה”ל התקבל חנוך ללהקת הנח”ל, והשתתף בתוכניות “מהנח”ל באהבה” (1966) ו”הנח”לאים באים הנח”לאים באים” (1967). בין השאר בלט קולו בשירים “סרנדה לעדה”, “ארבע אחרי הצהריים”, “ולס להגנת הצומח”, “הללויה”, “הייתי נער” ו”אילו ציפורים”. לתוכנית “הנח”לאים באים הנח”לאים באים” הלחין שיר אחד בשם “רכלניות”, דבר שנחשב חריג, שכן לא היה מקובל באותה תקופה שחברי הלהקה בסדיר מלחינים שירים לתוכניותיה. חנוך השתחרר מן הלהקה בתחילת שנת 1968, לא לפני שהקליט יחד איתה את התקליט “כל הכבוד לנח”ל”, שכלל את מיטב להיטי להקת הנח”ל משנות החמישים עד תחילת שנות השישים. בתקליט זה שר חנוך את השיר “מטרייה בשניים” יחד עם כוכבת הלהקה שולה חן. השניים צוינו לראשונה על גבי העטיפה כסולני השיר, דבר שהיה חדשני בתקליטי הלהקות הצבאיות. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
בשנת 1967 החל חנוך להופיע במועדון “החלונות הגבוהים” בתל אביב עם שירים שכתב, כחימום ללהקת החלונות הגבוהים. השחקן יוסי פולק הוא שהכיר בין חנוך הצעיר לבין מי שהיה כבר אז אחד הכוכבים הגדולים בישראל, אריק איינשטיין, שהבחין בכישרונו וביקש ממנו לכתוב לו שירים. באמצע 1967 יצא התקליטון “הגר”, ובו ארבעה שירים, כולם בהלחנתו של חנוך: “הגר” (שחנוך כתב גם את מילותיו), “שבת המלכה”, “ריסים” ו”פתאום בלעדיו”. שירים אלו נכללו כעבור שנה באלבום האוסף “ישן וגם חדש”, שאיגד את רוב הקלטותיו של איינשטיין ב”הד ארצי” בשנות השישים.
הפריצה הגדולה של חנוך התרחשה בשנת 1968, כאשר הקליט איינשטיין את אלבומו השני, “מזל גדי”, שבו הלחין חנוך את כל השירים, ואף כתב את המילים לשישה מתוכם. בין השירים היו “רוח רוח”, “הימים הארוכים העצובים”, “לילה”, “סיפור מותם של עלמה ועלם” ו”מכופף הבננות”. שיתוף הפעולה בין השניים המשיך גם בפסטיבל הזמר תשכ”ט, שבו ביצע איינשטיין את שירו של חנוך “פראג”. השיר המורכב, שעסק בפלישה הסובייטית לצ’כוסלובקיה, היה חריג בין שירי הפסטיבל האחרים בכך שעסק באקטואליה. הוא הגיע למקום השביעי בפסטיבל אך זכה להצלחה ולהשמעות ברדיו בתקופה שלאחר מכן. השיר נכלל באלבומו של איינשטיין “פוזי”, שיצא באותה שנה. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
ב-1969 הצטרפו חנוך וחברו ללהקת הנח”ל חנן יובל לשלישייה שהקים והפיק בני אמדורסקי, “השלושרים”. חנוך הלחין רבים משירי ההרכב, ביניהם “מי מפחד מגברת לוין” (מילים: יהונתן גפן), “לילי שלי” (מילים: יענקל’ה רוטבליט), “צרות טובות” (מילים: שמרית אור), “האוהבים את האביב” (מילים: יורם טהרלב) ואחרים. בשנים אלה הרבה חנוך לכתוב לאמנים אחרים: לשולה חן הלחין את “אוריה החיתי” (מילים: יהונתן גפן), “תחת כובד התפוח” (מילים: יורם טהרלב) ו”איזידור” (מילים: שמרית אור), לפופיק ארנון את “בלדה בין כוכבים”, לאושיק לוי את “חוזה לך ברח” ו”לישון לישון”, לשלישיית “שובבי ציון” את “השומרים” ו”נוגה”, ולשלישיית הגשש החיוור תרם לחן לשירו של ניסים אלוני “כמו אריה וכמו קוף”.
בשנת 1970 יצרו איינשטיין, חנוך ולהקת הצ’רצ’ילים צליל ישראלי חדש, שהושפע מהרוקנ’רול האנגלו-אמריקני. צליל זה בא לידי ביטוי באלבום “שבלול”, שבו הלחין חנוך את כל השירים. האלבום היה משופע להיטים, בהם “מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר”, “אבשלום”, “קח לך אישה”, “לילה של כוכבים”, “אל תוותרי עלי”, “אני שר”, “למה לי לקחת ללב”, “מה שיותר עמוק יותר כחול” ו”טוב לי”. הצ’רצ’ילים, שניגנו ברוב שירי האלבום, הייתה להקה המושפעת מהפסכידליה של סוף שנות השישים, והדבר בא לידי ביטוי בחלק מן השירים, כמו בסולו הגיטרות בשיר “מה שיותר עמוק יותר כחול”, שבו שר חנוך לבדו. ביטוי נוסף לחדשנות התקליט היה השוני בטקסטים. שפת השירים הייתה שפה מדוברת ולא שפה גבוהה, שאפיינה את הפזמונאות העברית עד אז. השיר “אני שר” היה במקור שיר מלא גסויות, ועוּדן בגרסת התקליט. לצד שירים חדשניים אלה הופיע באלבום שיר אחד בסגנון ארץ ישראל, “הבלדה על יואל משה סלומון”, שכתב יורם טהרלב. באותה שנה השתתף חנוך בסרטו של בועז דוידזון “שבלול”, שתיעד, בין היתר, את תהליך הפקת האלבום. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
“פלסטלינה”, האלבום המשותף הבא של איינשטיין וחנוך, הוקלט כארבעה חודשים אחרי “שבלול”. שירי האלבום, שבשונה מ”שבלול” היו תוצר של עבודה קבוצתית שבה נטלו חלק כל חברי חבורת לול, הוצגו גם בתוכנית הטלוויזיה השנייה שהפיקה החבורה, “לול 2”. מהאלבום התפרסמו השירים “אמא שלי”, “מאיה”, הדואט של איינשטיין וג’וזי כץ “מה איתי”, “כתבו עליו בעיתון” ו”שחק אותה”.
באותה שנה כתב והלחין חנוך את שיר הנושא לסרט “התרוממות” של אורי זוהר. בשנת 1971 יצא חנוך ללונדון בניסיון לפתוח בקריירה בינלאומית. עם זאת, הלחין לאיינשטיין שני שירים לאלבומו הבא, “יסמין”: “כמה טוב שבאת הביתה” ו”ברלה צא”, המבוסס על שיר הנושא האינסטרומנטלי מהאלבום
בלונדון הוחתם חנוך על ידי המפיק דיק ג’יימס, שבאותה תקופה ניהל גם את אלטון ג’ון. בשנת 1971 הקליט חנוך אלבום סולו באנגלית בשם “Shalom” בחברת התקליטים של ג’יימס DJM, כשהוא מלווה בנגניו של אלטון ג’ון באותה תקופה, ובראשם הגיטריסט כיילב קוואי. התקליט הורכב בחלקו משירים שהוקלטו בעבר בעברית (“מאיה”, ונעימת “פלסטלינה” שחוברו לה מילים באנגלית), ושירים שנכתבו במיוחד לאלבום. אחדים מאלה זכו מאוחר יותר לגרסאות עבריות באלבום של להקת “תמוז” ובאלבומי הסולו של חנוך. אחד השירים, “You Do Need Some Sleep”, הוקלט מחדש בעברית רק כ-25 שנים מאוחר יותר לאלבומו של שלום “ערב ערב” (1997). שיר נוסף מהאלבום, “Under Tropical Moonlight”, זכה להצלחה מינורית, אך התקליט עצמו נכשל מסחרית. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
שלום חנוך ואמנים נוספים מחבורת לול, מופיעים בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים
בתקופה זו ביקר חנוך בישראל מספר פעמים, ובין היתר הקליט את שיר הנושא לסרטו המפורסם של אורי זוהר, “מציצים”, שאותו גם כתב והלחין. עם שובו ארצה ב-1973 טען חנוך כי היה לו מאוד קשה להצליח בחו”ל, וכי קשה לו לכתוב באנגלית, ולכן חזר לארץ.
האלבום יצא גם בישראל בשנת 1971, בחברת “התקליט חיפה” שהיו נציגי חברת DJM בישראל. בשנת 1976, בעקבות יציאת אלבומה של להקתו תמוז, הודפס האלבום “Shalom” בישראל במהדורה נוספת, על ידי חברת סי.בי.אס, אך עד מהרה אזלו העותקים המעטים שהודפסו. האלבום לא הודפס שוב, ולא הופץ לציבור הרחב במהדורת תקליטור. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
בשנת 1973 חזר חנוך לישראל. הקלטותיו הראשונות עם שובו ארצה היו השירים “לך לפסיכיאטר” ו”לא יודע איך לומר לך” עם הרכב “בני נח” בהנהגתו של פרד פילד. ניסיונו להקים הרכב על בנוסח קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג עם מתי כספי, אריאל זילבר ודני ליטני הוביל עם פרישתם של כספי וליטני להקמת להקת תמוז. בהנהגתם המשותפת של חנוך ואריאל זילבר ובשיתוף יהודה עדר (גיטרה) מאיר ישראל (תופים) ואיתן גדרון (בס), הפכה תמוז ללהקת הרוק המשמעותית ביותר של שנות ה-70. אלבומה היחיד של הלהקה, “סוף עונת התפוזים” (1976) בהפקתו המוזיקלית של לואי להב, נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק הישראלי, ולאלבום הבולט של תקופתו. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
“תמוז” יצאה לסיבוב הופעות מצליח על מנת לקדם את האלבום. אמנם הלהקה זכתה להצלחה גדולה, אך ההפקה המהוקצעת עלתה כסף רב, והלהקה הפסידה כסף. על רקע המצב הפיננסי הקשה, ועקב חוסר שביעות רצון של זילבר מהכיוון המוזיקלי המלוטש שהניב שיתוף הפעולה עם להב, נוצר מתח רב בינו ובין חברי הלהקה, ובמיוחד עם חנוך. המצב החמיר עד כדי כך, שזילבר היה עולה להופעות עם שקית נייר על ראשו, ולפעמים אף היה הורס קטעים בכוונה. הלהקה החליטה להתפרק, אך ערכה סיבוב הופעות מוצלח אחרון כדי לכסות את חובותיה.
לאחר פירוק תמוז הקליט חנוך את אלבום הסולו הראשון שלו בעברית, “אדם בתוך עצמו” (1977). השירים היו שקטים ומינוריים, בהם שיר הנושא ו”לילות שקטים”. רוב שירי האלבום עסקו בחייו של חנוך עצמו, שהיה לאחר פרידה קשה מאשתו. באלבום ניגנו אלונה טוראל על פסנתר וכלי הקשה, אוהד אינגר על גיטרה בס, אלון הלל על תופים וכלי הקשה, חיים קריו על גיטרה חשמלית ואקוסטית, וכן חנוך עצמו בגיטרות אקוסטיות. את ההפקה לאלבום ביצע לואי להב. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
בשנת 1978 הופיע חנוך בפסטיבל נביעות 1978, שנערך בנואיבה. הופעותיו בפסטיבל זכו להצלחה רבה והיו משיאי הפסטיבל. בתקופה זו הקליט את השירים “כל זמן זה הזמן” ו”היה כדאי” שהיו להיטים גדולים. באותה שנה הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של חברו מאיר אריאל, “שירי חג ומועד ונופל”. הייתה זו הפעם הראשונה שבה היה חנוך חתום על אלבום כמפיק מוזיקלי.
בשנת 1979 יצאו אריק איינשטיין ושלום חנוך למסע הופעות משותף. המופע הוקלט בהיכל התרבות ויצא על גבי האלבום “אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת”. האלבום כלל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך כשאחד מהם הוא השיר “סן פרנסיסקו על המים”.
בשנת 1980 הפיק מוזיקלית את אלבומו של אריק איינשטיין “ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד’: משירי סשה ארגוב”. באותה שנה כתב והלחין ליהודית רביץ את “שיר ללא שם”. בנוסף הלחין לאלבומו של אריק איינשטיין “חמוש במשקפיים” את השירים “עצים”, “סן פרנסיסקו על המים” ו”תל אביב גדות הירקון 1950″. בשנת 1981 הלחין לנורית גלרון את השיר “עץ השדה” למילותיו של המשורר נתן זך.
ב-1981 יצר חנוך את אחד האלבומים החשובים בקריירה שלו: “חתונה לבנה”. המעבדים ירוסלב יעקובוביץ’ ולואי להב שמו דגש על תפקידי הכלים, ונוצר צליל כבד ולעיתים צורמני שהאפיל על השירה של חנוך. חנוך חדל לשיר בקול הגבוה שאפיין אותו בתחילת הקריירה, והחל לשיר בקול נמוך וצרוד – סגנון שירה שמלווה אותו מאז לאורך כל הקריירה. השירים היו מורכבים גם מבחינת הטקסט, ועסקו בגירושיו של חנוך, יחסים, כסף והצלחה. בין השירים היו “הדרכים הידועות”, “חתונה לבנה” ו”שיר דרך” היותר קליל. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית גדולה בזמנו, אך כיום הוא מזוהה כחדשני לתקופתו, ביצירת רוק כבד ומחוספס בעברית.
בשנת 2008 הוציאה חברת הד ארצי בהפקתו של משה לוי אלבום מחווה ל”חתונה לבנה”, בשם “הדרכים הידועות”. האלבום כלל גרסאות כיסוי של שירי האלבום, שבוצעו על ידי זמרים שונים. התפרסמו מתוכו ביצועיהם של אביתר בנאי ל”חתונה לבנה”, של אסף אמדורסקי ל”זה רק געגוע” ושל מוש בן ארי ל”הדרכים הידועות”. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
בשנת 1983 הקליט חנוך את האלבום “על פני האדמה”, שכלל בעיקר חידושים לשירים שכתב לאמנים אחרים, “עץ השדה”, “עצים”, ו”הבלדה על יואל משה סלומון”. לצדם מנה האלבום שלושה שירים חדשים: “על פני האדמה”, “ירוק על ירוק” ו”ניגע אל החלום”. להפקה המוזיקלית באלבום היה שותף לראשונה משה לוי, שהפיק מאז את כל אלבומיו של חנוך. האלבום לא הצליח, וכן גם המופע שקידם אותו, ולאחר מכן לקח חנוך הפסקה למשך שנה.
בדצמבר 1984 וינואר 1985 הקליט חנוך את אלבומו המצליח ביותר, “מחכים למשיח”, שבו בלטו שירי מחאה פוליטיים וחברתיים: “מחכים למשיח”, שעסק בנפילת הבורסה ובמשבר הכלכלי, “לא עוצר באדום”, שההשערה הרווחת היא שנכתב על אריאל שרון, שר הביטחון במלחמת שלום הגליל, “אין מחלוקת” ו”שוקו”. לצדם נכללו שירים אישיים כמו “זה לא נוח” ושירי אהבה כמו “קרן שמש מאוחרת” ו”דז’ה וו”. האלבום כלל הפקה יותר פופ-רוקית שהתאימה לרוח התקופה ולמוזיקה האמריקאית הפופולרית של ברוס ספרינגסטין, שהצליח באותו זמן עם האלבום “Born In The USA”. האלבום יצא במרץ 1985 והצליח רבות ביקורתית ומסחרית, ומכר עד סוף שנות ה-90 בפורמט של תקליט ובהוצאה מחודשת על דיסק כ-70,000 עותקים. הופקו קליפים לשירים “מחכים למשיח” ו-“דז’ה וו”, שצולמו בהאנגר בנמל יפו שם נערכו חזרות למופע. עם חנוך בשירה וגיטרה השתתפו המעבד משה לוי בקלידים וקולות, חיים רומנו בגיטרה, אוהד אינגר בבס ואלון הלל בתופים. בחלק מההופעות הצטרפו ירוסלב יעקובוביץ’ בסקסופונים ודפנה ארמוני בשירה. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
בעקבות האלבום תכנן חנוך מסע הופעות באולמות קטנים, אך בסופו של דבר הוחלט לקחת הימור ולערוך ארבע הופעות אצטדיון גדולות בבריכת הסולטן בירושלים, באמפיתיאטרון בקיסריה, באמפי בצמח ובפארק הירקון, שם הופיע חנוך מול 150,000 איש. הופעות אלו נחלו הצלחה חסרת תקדים, שהפכה את חנוך לכוכב הרוק הפופולרי בישראל באותה תקופה. התופעה “מחכים למשיח” והביקוש הבלתי נגמר הובילו לכך שנערכו עוד 10 הופעות ענק ב-1985, ביניהם בפסטיבל טאבה ביולי ובהיכל התרבות בתל אביב, ולעוד סיבוב שנקרא “מחכים למשיח ב'” עם 14 הופעות באמצע 1986, ביניהם שוב בפארק הירקון, בצמח, בבריכת הסולטן ועוד. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
בשנת 1986 הפיק חנוך מוזיקלית את אלבום הבכורה של דפנה ארמוני, וכתב והלחין בו את רוב השירים, בהם “אלה”, “אוהבת אותך עוזבת אותך”, “למה דווקא איתך” ו”היא תיקח אותך”. באותה שנה חיבר את המוזיקה לסרט כפפות בבימויו של רפי אדר.
בשנת 1988 הפיקה גרושתו של חנוך, ליהי, סרט המתעד את הופעותיו בשם “רומן אמיתי”. בסרט תועדו הופעותיו בשנה זו בעיקר עם חומר חדש שטרם יצא על גבי אלבום. הקהל עדיין נהר להופעות, אך לא עיכל בקלות את השירים החדשים. בהמשך השנה הופיעו שירים אלה ואחרים באלבום “רק בן אדם”, שכלל שירים כ”נגד הרוח”, “כדי לחיות”, “בסוף אמצא אותך” ושיר הנושא. האלבום לא זכה להצלחה, לדעת חנוך מכיוון שנגינת הכלים הוקלטה באנגליה ואילו השירה בישראל, מה שגרם לניתוק בין השניים. האלבום קיבל גם ביקורת על כך שניגנו נגנים לא ישראלים. גם ההופעות שליוו את האלבום לא זכו להצלחה רבה.
בשנת 1991 הקליט חנוך את אלבומו “בגילגול הזה”, שזכה להצלחה גדולה. בין השירים בלטו “אומרים שבלי” (למילותיו של מאיר אריאל), “דיאלוג”, “בדיוק כמוך”, שיר הנושא ו”ככה וככה”, שהיה הסינגל המצליח ביותר מהאלבום.
בשנת 1992 הוציא אוסף שירים שקטים (חלקם מתוך סיבוב הופעות אקוסטי שנקרא “מישהו הפסיק את הזרם”), בשם “לא יכול לישון עכשיו”, ובו שיר אחד חדש, “מביאה הכול”, שהוקדש לידידתו של חנוך, השחקנית טליה שפירא, שנפטרה באותה תקופה.
בשנת 1994 הקליט חנוך את אלבומו “א-לי-מות”, שבו בלטו השירים “לאט לאט”, “אל תוותר”, “במכונית החדשה של אבא” ושיר הנושא. אלבום זה נחשב לאלבום איכותי, ותוכנו עסק בעיקר באלימות המתגברת והולכת בארץ. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
בשנת 1997 הקליט חנוך את אלבומו “ערב ערב”, שבו בלטו השירים “אל תקרא לי עם”, “המלצה ליומית”, “הליקופטר”, “לעולם לא אעזוב אותך עוד”, “אוזניים לטלפון” ושיר הנושא. בהמשך השנה הלחין לאלבומו של אריק איינשטיין “לאן פרחו הפרפרים” את השיר “שלום חבר” למילותיו של יעקב רוטבליט, שנכתב לזכר ראש הממשלה יצחק רבין. היה זה שיתוף פעולה ראשון של איינשטיין ושל חנוך לאחר 17 שנה. שיתוף הפעולה הביא להקלטת אלבום משותף של השניים, “מוסקט”, שיצא ב-1999. חנוך הלחין את כל שירי האלבום, כתב את המילים לחלק מהם, ועיבד אותם יחד עם משה לוי ואמיר צורף. בין השירים בלטו הדואט של חנוך ואיינשטיין “כל אחד רוצה”, “גיטרה וכינור”, “שמור על עצמך” ו”אישה מבוגרת”.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה. לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. היה או אולי לא היה פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. למה ליבך כמו קרח פלייבק קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. בלעדייך גידי גוב פלייבק קריוקי למה ליבך כמו קרח פלייבק קריוקי לילה שלום חנוך פלייבק קריוקי
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.