כותל המזרח פלייבק קריוקי

כותל המזרח פלייבק קריוקי

האזן לדוגמית פלייבק על כותל המזרח

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

דודו ברק נולד וגדל בשכונת רחביה, ירושלים. בילדותו השתייך למקהלת פינת הילד של קול ישראל. בנעוריו עבר עם משפחתו לחולון. את שירותו הצבאי העביר כקריין וכעורך מוזיקלי בגלי צה”ל. לאחר שחרורו מהצבא התקבל ללימודי טלוויזיה באוניברסיטת RSA בברודוויי, ניו-יורק. עם שובו כעבור שנה שב לגור בירושלים ולמד באוניברסיטה העברית ספרות עברית, פולקלור יהודי, אמנות וחינוך. בשנת 1970 החל את דרכו כעורך מוזיקלי בגל הקל של “קול ישראל”, שהיה לימים ל”רשת ג'”. בשנת 2004 פרש מ”קול ישראל”, לאחר 35 שנה.
ברק החל לפרסם שירים ופזמונים בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים. בין שיריו הראשונים היה “הילדים של סיוון”, שאותו כתב לזמרת אילנית, ששרה רבים משיריו. רבים מפזמוניו הראשונים כתב ללהקות הצבאיות ובהם: “”ארץ ישראל יפה”, “סיירת אגוז”, “היום היום”, “לצפון באהבה” ו”פרחים בקנה” שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים ושנבחר ביום העצמאות ה-56, בין חמשת שירי הלהקות הצבאיות האהובים במצעד שערך ערוץ 2. בראשית דרכו הרבה לכתוב עם המלחינים שייקה פייקוב, נורית הירש, נחום היימן, אפי נצר ומוני אמריליו. דודו ברק מזוהה בעיקר עם שירי ארץ ישראל שכתב והוא מרבה לתאר בשיריו את נופיה וחגיה. משיריו הבולטים בתחום זה: “דרך ארץ השקד”, “בצל כפות תמר”, “ארץ שבעת המינים”, “זמרת הארץ”, “אהבת איתמר בן אב”י” ו”דרך ישנה”. בשנת 2004 כתב תקליטור שכולו שירי חגים שהלחין טוני הלפמן בביצוע רונית אופיר. בין שיריו גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל, כמו “אחי גיבורי התהילה” ו”בפרוט נבל ועוגב”, שהקדיש אותם לחבריו שנפלו במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור.
לצד שירים אלה הרבה ברק לכתוב גם שירים בסגנונות אחרים, בהם שירי פופ כמו “חייך וחיי” ו”חופשי ומאושר”, שכתב בראשית דרכו לבעז שרעבי ומאוחרים יותר כמו “זודיאק”, של ירון חדד. הוא פנה גם לזמר הים תיכוני בשירים כמו “כותל המזרח” של אביבה אבידן ודקלון, “אין לי יום אבי”, של עופר לוי ועוד. ברק כתב ותרגם אלבומים לשירים דרום אמריקאים, בולגריים, מרוקאים ושירי שנות החמישים והשישים של ארצות הברית. הוא תרגם שירים מיוונית של ניקוס דימיטראטוס וכתב שירי ילדים. שירו “למה ככה”, בביצוע אבי טולדנו ועירית ענבי זכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים הראשון, בשנת 1970.
לברק זיקה הדוקה אל ירושלים, עליה כתב גם מספר שירים כמו “שובי בת ירושלים” ו”כותל בירושלים”, שכתב עם המלחין נחום היימן. ברק אהד במיוחד את הזמרת שושנה דמארי, שלה כתב כמה שירים כמו “שובי בת ירושלים” ולכבוד זכייתה בפרס ישראל, בשנת 1988, כתב את השיר “עגילי דמאר” שביצעה ירדנה ארזי. כמו כן חיבר את השיר “ירושלמי שכמוך”, לכבוד חתן פרס ישראל יהורם גאון ואת השיר “נתיבה”, לכבודה של נתיבה בן יהודה.
ברק חיבר מילים לכמה פסקולי סרטים ובהם “נורית”.
בין המלחינים הבולטים שעמם עבד נמצאים גם משה וילנסקי, סשה ארגוב, דובי זלצר, יאיר רוזנבלום, קובי אושרת, יאיר קלינגר, יוני רועה, בועז שרעבי, אבי טולדנו, קורין אלאל ויצחק קלפטר. שיריו זכו עם השנים לגרסאות כיסוי רבות.
בסוף שנות השבעים החל לפרסם ספרי שירה וספרי ילדים. הוא ערך ספר פזמונים של הלהקות הצבאיות וספר שירי לאה גולדברג ושני ספרים מפזמוניו בשם “דרך ארץ השקד” ו”היום היום”. בין ספריו “פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ” – שאותו כתב בעקבות מסע שורשים שקיים טרם נפילת מסך הברזל לפולין, שם גדלו הוריו. על ספר זה הוענק לו פרס ראש הממשלה לספרות לשנת 1988.
בשנת 1971 זכה עם שירו “ושוב אתכם”, בביצוע אילנית במקום השני בפסטיבל השירים הבינלאומי באתונה. שלוש שנים אחר כך זכה שירו “שירו שיר לשמש”, גם כן בביצוע אילנית, במקום השלישי בפסטיבל השירים הבינלאומי בטוקיו.
במרץ 2009 זכה ברק בפרס אקו”ם על מפעל חיים. ביוני 2012 העניקה לו אוניברסיטת בר-אילן אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי, במסגרת אירועי הכנס השנתי “מי אני שיר ישראלי”.
דודו ברק נישא בשנת 1973 ליעל, ממנה התגרש בשנת 1992 ולהם שלושה ילדים: אופיר (כתב רשת ב’ בכנסת), ינאי והרן. הוא ממשיך להתגורר בירושלים, בשכונת בית הכרם.
יוני רועה נולד בנתניה. בגיל 14 הקים את להקת “נערי החוף”, שביצעו גרסאות כיסוי ללד זפלין, צביקה פיק ועוד. את שירו הראשון הקליט בשנת 1979 שם השיר “האם זה נכון” יחד עם חבריו בן חיים משה (פולו) חיים סרוסי וגמליאל אלברט באולפני טריטון. בשירותו הצבאי שירת בלהקת פיקוד גדנ”ע, ולאחר מכן הצטרף ללהקת “גן עדן”.
להצלחתו הראשונה זכה רועה בשנת 1986, לאחר שחברו ללהקה הפגיש אותו עם אלי לוזון, אז זמר מתחיל. רועה, שלימד את לוזון לנגן בקלידים, הבחין בכישרון השירה של לוזון, והשניים הקימו צמד. באותה שנה טס הצמד לבריסל שבבלגיה, ושם הופיעו במועדון ישראלי. כעבור שנה חזרו לישראל והקליטו אלבום לאלי לוזון. רועה הלחין את כל שירי האלבום, ממנו זכור בעיקר השיר “איזו מדינה” שכתב במשותף עם לוזון. בשנת 1988 נפרד הצמד וכל אחד הלך לדרכו. בשנת 2013 לפני יום הבחירות כתב בית נוסף לשיר “איזו מדינה” לקשת שרית חדד, את השיר ביצע אחד הזמרים ששרית סיפחה לעצמה כמנטורית ב”דה וויס”.
בשנת 1988 חופני כהן הכיר ליוני את שלומי שבת, אז זמר מתחיל שחזר ארצה מארצות הברית. השניים החלו לעבוד יחד, לאחר ששלומי נכשל עם אלבומו “מן החושך חזרתי”. זמן קצר לאחר מכן הקליטו אלבום חדש בהפקתו המוזיקלית וניהולו האמנותי של יוני עם הסינגלים המצליחים – “מחרוזת מרגריטה”, “האדמירל”, “נשירה” ו”בגלל הרוח”. האלבום זכה להצלחה גדולה מאוד, כעבור שנתיים הקליטו השניים את האלבום “אל תלכי רחוק מדי” ולאחר צאתו נפרדו דרכיהם.
זמן קצר לאחר מכן הכיר רועה את הזמרת אביבה אבידן. רועה כתב לה את שירה המוכר ביותר, “פרי גנך”, אותו כתב לזכר חברו חן ברוד שנהרג בלבנון. השיר הוקלט פעם נוספת בדואט של אביבה אבידן ואלי לוזון וזכה להצלחה גם הוא.
בתחילת שנות ה-90 הפך רועה לפזמונאי ומלחין מצליח, וכתב שירים רבים, ביניהם “לכי אחרי במדבר” לאורנה ומשה דץ, “כותל המזרח” בביצוע אביבה אבידן ודקלון, “על אם הדרך” בביצוע אלכס זודיאק, “את לי אור” בביצוע לאה לופטין ועופר לוי, “חלום בלבן” לאלכס ו”זודיאק” לירון חדד, איתו הופיע בקדם אירוויזיון 1992.
ב1992 יוני כתב את השיר “יום סבבה” ללהקת “אטרף” ולשלומי שבת. באותה שנה כתב יוני את הגרסאות החדשות לשיריה של זהבה בן לסרט “טיפת מזל”.
בשנת 1993 הוזמן רועה להיות המנהל המוזיקלי של התוכנית החדשה “בטברנה” עם שמעון פרנס. בשנת 2000 הפך למנחה התוכנית.
בשנת 1994 יצא האלבום “יוצא לדרך”, ובו שירים שכתב והלחין לזמרים אחרים. האלבום נמכר בלמעלה מ-50,000 עותקים. באותה שנה הועלה ערב למענו בפסטיבל ערד, ובו הופיעו אמנים איתם עבד. רועה זכה לפרסום כלל ארצי, ומאוחר יותר עלה המופע בכל רחבי הארץ. עוד באותה שנה כתב את הלהיט “מנואל” לגליקריה.
בשנת 1997 קיבל יוני פרס הוקרה ממשרד החינוך והתרבות על כתיבת האורטוריה “שירת הים”, היצירה נכתבה עבור מופע שורשים במסגרת פסטיבל ישראל והוצגה על בימת תיאטרון ירושלים בליווי תזמורת הסימפונייט, מקהלה בת 50 זמרים עם הסולנים ישראל רנד, אלי לוזון, אבי כהן, ג’נט רוטשטיין.
בשנת 1999 הלחין לשייקה לוי את השיר “חברים” למילים של דודו ברק, ואת “חברים בכל מיני צבעים” לשרית חדד, שכתבה חנה גולדברג בשנה זו יוני כתב את השיר “שיר ישראלי” ביחד עם חמי רודנר לכבוד שבוע הזמר העברי.
בשנת 2000, לצד הנחייתו בתוכנית בטברנה בערוץ הראשון, הלחין את השירים “תצלום שהצהיב” ו”עכשיו כמו פעם” לנורית גלרון, ואת “רוצה לעשות מה שבא לי” לשרית חדד.
בשנת 2003 הלחין רועה יחד עם יוג’י גבאי את השיר “מילים לאהבה” שכתב יוסי גיספן, איתו התחרה ליאור נרקיס באירוויזיון. באותה שנה כתב והלחין לזהבה בן את השיר “גשם של ברכה”, לאלי לוזון את “שיבוא שלום” ולשרית חדד את “אהבה מעבר לפינה” שכתב יואב גינאי, אשר שימש כשיר הפתיחה של סדרת הטלוויזיה “אהבה מעבר לפינה”.
ב-2004 כתב לבר כהן את “בלעדייך מרגיש אבוד”.
בשנת 2007 כתב יוני את השיר “מעגל שבור” ביחד עם יענקלה רוטבליט וזה מתוך אלבום מיוחד “זעפרן” אשר שילב רוק כבד עם התזמורת הערבית מנצרת. העבודה על האלבום תועדה בסרט דקומנטרי לערוץ 24.
בשנת 2010 כתב יוני ביחד עם אהובה עוזרי את השיר “מעיין” שהיה שיר בונוס באלבום האוסף שבו חידש יוני להיטים שכתב לאחרים כמו “זודיאק”, “חברים”, “את לי אור”, “מנואל” ועוד. ואת השיר “מודה אני” לאלבום המזרחי של הזמר החסידי יעקב שוואקי מארצות הברית.
בשנת 2011 יוני רועה כתב לזמר עומר אדם את הלהיט הגדול “נמס ממך” ואת “ילד טוב בגוף של ילד רע”. באותה שנה כתב יוני גם לליאור נרקיס את השיר “פצצה”, לאייל גולן את “לילד הזה התפללתי”, שיצא במקור ע׳׳י חיים ישראל. בשנת 2012 כתב לשרית חדד את השיר “כמה כמה” ביחד עם הזמר והיוצר קובי אוז. באותה שנה יוני כתב את “השגחה עליונה”, שיר האודישנים של תוכנית הטלוויזיה “אייל גולן קורא לך”.ב-2014 כתב לזמר רז חדד את השיר “אל תבכי ” ולזמרת שני יצהרי את ” צמוד צמוד ” ב-2015 כתב ביחד עם קובי אוז לאלי לוזון ולרז חדד את השיר ” מלכודת התשוקה”
בנובמבר 2013 יצא השיר “שדות” כסינגל ראשון מתוך אלבומו השישי בביצועו שראה אור באפריל 2014 כשהלהיטים הבולטים מתוך אלבום זה הם “הבית ריק”, “ברך”, “למונילי”, “שתמיד יהיו לי מילות תודה”, “נאחז בחלום”.
בשנת 1998 הקליט רועה את אלבום הבכורה שלו, “זו אותה הרוח”. הלהיט הגדול ביותר ממנו היה הדואט “זו אותה הרוח” עם חוה אלברשטיין, שכתבה והלחינה את השיר, והייתה היועצת האמנותית של האלבום. באלבום בלטו גם השירים “שיר אושר” שכתב רוני סומק, “כשתבוא”, שכתב רועה לבנו הבכור ובוצע במקור על ידי אביבה אבידן,”אז מה אם היא אוהבת” ושיר הבונוס “פרי גנך” שהוקלט מתוך הופעתו.
בשנת 2000 הקליט דואט לשיר “עכשיו” מאת רמי סערי שהלחין לנורית גלרון. בשנת 2001 הקליט את אלבומו השני, “טבק” עם הלהקה הקבועה של התוכנית “בטברנה”. באלבום בלטו השירים “אלה” (דואט עם דקלון), “אם תבואי עכשיו”, “היא כל כך יפה”, “חיטה” ו”אנה נ’חבק”.
בשנת 2005 הוציא את אלבומו השלישי, “בלדות”, בו שבעה שירים שאת כולם הלחין, פרט לדואט “בשקט שנשאר” עם מפיקו המוזיקלי יוסי פרץ, שכתב והלחין את השיר.
2015- הלחין וביצע את שירו של המשורר ארז ביטון “צבעים” במסגרת הסדרה “גיבורי תרבות” שהפיקו צוותא ת”א למשורר. השיר יצא כסינגל לרדיו.
בשנת 1993 מונה לתפקיד המנהל המוזיקלי של התוכנית בטברנה בערוץ הראשון, ובשנת 2000 הנחה את התוכנית.
בשנת 2002 הופק הסרט “אגדה ים-תיכונית” שתיעד את סיפור חייו והצלחתו של יוני.
בשנים 2002–2004 הנחה את התוכנית “שירה בשידור”, בהשתתפותם של זמרים רבים, כששולחן ענק בצורת גיטרה משמש תפאורה עיקרית לתוכנית. התוכנית שודרה בערוץ הראשון.
בשנת 2009 הנחה ביחד עם השחקנית והזמרת גלית גיאת את התוכנית “חלום לים התיכון” בערוץ 24.
בשנת 2011 השתתף בפאנל השופטים של התוכנית היכל התהילה בערוץ 24.
בשנת 2012 השתתף בוועדה המקצועית של התוכנית כוכב נולד.
בשנת 2004 כתב וערך יוני את האנתולוגיה “סלסול ישראלי” אשר עוסק בהתפתחות המוזיקה הישראלית והים-תיכונית משנות הארבעים ועד היום. הספר מכיל 120 שירים נבחרים המסודרים בצורה כרונולוגית לפי עשורים, עם תווים ומילים. בספר מופיעים מאמרים ממספר רב של יוצרים ומוזיקאים כגון: אביהו מדינה, עוזי חיטמן, שלמה בר, אהובה עוזרי, ננסי ברנדס, וקובי אוז.