,

יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי

 69.00

מק"ט: אין מידע קטגוריות: ,

יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 


נעמי שמר (13 ביולי 1930, י”ז בתמוז ה’תר”ץ – 26 ביוני 2004, ז’ בתמוז ה’תשס”ד) הייתה פזמונאית, מלחינה, זמרת ישראלית ומתרגמת שירים. כלת פרס ישראל לזמר עברי. שמר כתבה שירים רבים, בהם שנעשו ל’נכסי צאן ברזל’ במורשת הישראלית, כמו “ירושלים של זהב”, “חורשת האקליפטוס”, “לו יהי”, “על כל אלה” ו”שירת העשבים”.
נעמי שמר בגיל 17 עם משפחתה. בשורה מאחור מימין לשמאל: האם רבקה, נעמי, האב מאיר, האחות רותיק. מלפנים עומד האח יענקל’ה.
בית ילדותה של נעמי שמר על הגבעה בקבוצת כנרת. הבית היה אחד משלושת הבתים הראשונים שנבנו ואוכלסו בשנת 1929
לוחית זיכרון על ביתה של נעמי שמר ברח’ אופנהיימר 14 בתל אביב
שמר נולדה, גדלה והתחנכה בקבוצת כנרת בשם “נעמי ספיר”, למאיר ספיר (ספירוב) ממייסדי הקבוצה, ולרבקה, בתם של חנה ויונה שפרירי. בעידודה של אמה החלה שמר לנגן בפסנתר כבר בגיל שש. לאחר שסיימה את לימודי התיכון דחתה את שירותה הצבאי ולמרות התנגדותם של חלק מחברי הקבוצה יצאה ללימודי מוזיקה תחילה בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב ובהמשך באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בין מוריה היו פאול בן חיים, פרנק פלג, אבל ארליך, אילונה וינצה-קראוס, ויוסף טל. כששבה לאחר לימודיה באקדמיה לקבוצה, לימדה את ילדי הקיבוץ ריתמיקה וכך נולדו שיריה הראשונים, כגון “הדואר בא היום” ו”אחינו הקטן” (יפה ירקוני הקליטה אותם לאחר מספר שנים באלבומה “שירים מכנרת”).
בשנת 1951, לאחר דחיה של כ-4 שנים, התגייסה לצה”ל ושירתה בפיקוד הנח”ל כפסנתרנית. ב-1953 פגשה את השחקן גדעון שמר, בעת שעבדו במשותף על עצרת של חטיבת בני איחוד הקבוצות והקיבוצים בנצר סרני. ב-1954 הם נישאו וב-1956 נולדה בתם, הללי.
לאחר שחרורה כתבה שירים לתיאטרון. היא שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזמר “פשיטה בכפר” (מאוחר יותר נודע בשם “חמש-חמש”, שבו כתבה מילים, תחת שם העט ש. כרמל, ללחניו. עם פזמוניה המוכרים יותר מן המחזמר נמנים “תרנגול בן-גבר”, “רב האור והתכלת” ו”שיר הבר”. לאחר מכן היא כתבה פזמונים ל”העיקר ובת האיכר” של תיאטרון האהל.יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
כשהזמין אותה חיים טופול לכתוב לתוכנית הראשונה של להקת “בצל ירוק”, החלה להלחין את מילותיה, כשהשיר הראשון במתכונת זו, “משירי זמר נודד” (הידוע בפי העם כ”הדרך ארוכה היא ורבה”) שנכתב בשנת 1957, זכה להצלחה רבה ונחשב ללהיטה הראשון. גם שירה “נועה”, שהעידה כי כתבה אותו על עצמה, נכלל במופע זה. להצגה “דבר אל הקיר” שהועלתה בתיאטרון הסמבטיון ב-1958 כתבה והלחינה את השיר “הלילה הולך בשדרות”, שאותו שר בהצגה שמעון ישראלי.
שירים שכתבה בקצב מסחרר ללהקות הצבאיות זכו כמעט כולם להצלחה מיידית: כמו “חמסינים במשלט”, “הכול בגלל מסמר” (על פי שיר אנגלי נושן) ועוד רבים אחרים. באותה תקופה כתבה לצמד הדודאים את “כיבוי אורות” ו”שיירת הרוכבים”, שאותו בחרה לפרסם תחת השם העט “אליפז”. את השיר הלחין שמעון ישראלי. כמו כן כתבה את “עיר לבנה” ששר הזמר לוליק בסרט קצר על תל אביב.יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
בשנת 1958 כתבה את “הופה היי” עבור תוכנית צבאית בקול ישראל. שנתיים לאחר מכן זכה הפזמון בפרס ראשון בתחרות באיטליה. בשנת 1960 כתבה את “בשדה תלתן” ללהקת פיקוד הצפון. באותה שנה כתבה גם את השירים “ליל אמש”, שהתפרסם בביצועו של שייקה לוי, ו”שיר השוק”, עבור ההצגה “עשרת הצדיקים”.שיר זה התפרסם כעבור שנה בביצוע להקת התרנגולים. בסוף שנת 1960 יצאה לסיבוב הופעות בארצות הברית שנמשך תשעה חודשים. ב-1962 כתבה את השיר “אחרי השקיעה בשדה” למקהלת גברי השריון. אחר כך חיברה ללהקת הנח”ל את “מחר”, “מטריה בשניים”, “מחבואים” (“חפש אותי”) ועוד. באותה שנה נפרדה מבעלה (השניים התגרשו רשמית ב-1968).
בשנת 1963 כתבה את “חורשת האקליפטוס” למחזמר “כיצד שוברים חמסין”, שהועלה לציון סיום המחזור הראשון של בית הספר היסודי בקבוצת כנרת. באותה שנה הלחינה את שירה של רחל המשוררת “כנרת” (“שם הרי גולן”), עבור להקת פיקוד המרכז.
בשנת 1964 כתבה לתוכניתה הראשונה של שלישיית גשר הירקון, “אהבה ראשונה”, את “אהבת פועלי הבניין”, “סרנדה לך”, “איילת אהבים”, ו”לילה בחוף אכזיב”, ששולב גם בסרט “דליה והמלחים” שבו השתתפה השלישייה. באותה שנה יצאה לפריז עם בתה. שם כתבה שירים ששיקפו השפעות שאנסונייריות בולטות כמו “העיר באפור” (שנכתב עבור שלישיית גשר הירקון), וכתבה נוסח עברי לשירים צרפתיים כמו “אילו ציפורים” (של ז’אן פייר קאלבה וז’אן ברוסול), “שלגיה” (גי ביאר) ו”אין אהבות שמחות” (ז’ורז’ ברסנס), שאת חלקם הגדול ביצע יוסי בנאי.יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
לאחר שובה של שמר לישראל פנה אליה ב-1966 המפיק אשר חבקין והציע לה להקים רביעיית בנות. שמר הקימה את “האחיות שמר” שכללה את דינה גולן, דליה אורן, אמנה גולדשטיין ורותי ביקל. בתיה שטראוס שימשה כמנהלת מוזיקלית. התוכנית שהעלתה הרביעייה כללה את “בגני” (“בגני נטעתיך”) ו”זמר” (“לך ועליך”) ו”שירו של אבא”, אולם נכשלה כלכלית והרביעייה התפרקה.
אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר היה בשנת 1967, כאשר כתבה את השיר “ירושלים של זהב”. השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה, שלא במסגרת תחרות השירים עצמה. השיר זכה להצלחה רבה בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן, ששמר בחרה בה, בעצת בתה הללי, משום שקול הסופרן הצלול שלה מצא חן בעיניה.
שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה אוחדה ירושלים בשלטון ישראל, שמר הוסיפה לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת “איכה יבשו בורות המים” ו”ואין פוקד את הר הבית” הכריז הבית החדש “חזרנו אל בורות המים” ו”שופר קורא בהר הבית”.בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש.
מאז “ירושלים של זהב” הפכה שמר בעיני רבים – אף כי לא בעיני עצמה – ל”פזמונאית לאומית” האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.
במאי 2005 פרסם העיתון “הארץ” כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, כי שמעה שיר עם באסקי ישן (השיר “Pello Joxepe”, ששמעה בביצועו של פאקו איבנז והושפעה ממנו באופן לא מודע בכתיבת הלחן ל”ירושלים של זהב”.בימי חייה הכחישה שמר את הטענות על פלגיאט. שמר עצמה תיארה את חדירת הלחן הבאסקי לשיר כ”תאונה מצערת”, ואמרה שגרמה לה עוגמת נפש כה רבה, עד שאפשר שהביאה למחלתה. חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, אינו רואה כל בעיה של פלגיאט בלחן של “ירושלים של זהב”, אלא רק השפעה המקובלת בשירה, ועל תגובתה של שמר אמר: “לדעתי נעמי מייחסת להשפעה של השיר הבאסקי משקל גדול מדי ביצירה שלה, וכנראה זה העיק עליה כל השנים, וכשהייתה כבר במצב של שכיב מרע אמרה לעצמה: ‘אדברה וירווח לי’.”כלומר שההתבטאות במכתב הייתה לדעתו בעיקר מתוך מצוקה רגשית.
נעמי שמר ביצעה אף היא את השיר, ומאוחר יותר הקליטו אותו זמרים רבים אחרים, בהם עפרה חזה, יפה ירקוני, רן אלירן ועוד. על פי נתוני אקו”ם, לשיר מעל ל-300 גרסאות שונות. הוא תורגם לשפות רבות, בהן אספרנטו. הביצועים הידועים של השיר בשפות זרות: יפה ירקוני (ספרדית), דוד עשת (יידיש) ועוד. השיר גם נהיה לשיר ילדים בביצועה של אסנת פז בתקליט “ארץ ישראל שלי”. הסרט “רשימת שינדלר” הסתיים בגרסתו המקורית עם ביצוע מקהלה לשיר.
חורשת האקליפטוס ע”ש נעמי שמר ליד קיבוץ כנרת.יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
בשנת 1969 נישאה לעורך הדין מרדכי הורוביץ ובשנת 1970 נולד בנם, אריאל הורוביץ, מלחין ומבצע בזכות עצמו. בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים המשיכה שמר לכתוב פזמונים ובהם “שנינו מאותו הכפר”, “בהיאחזות הנח”ל בסיני”, “לשיר זה כמו להיות ירדן”, “שבחי מעוז” ו”בארץ להד”ם”.
בתוכניתה של להקת הנח”ל “הנחלאים באים” שעלתה ב-1967 נכלל השיר “ואלס להגנת הצומח”. שמר כתבה את השיר במקור לרביעיית “האחיות שמר”, אך להקת הנח”ל הייתה הראשונה להקליט אותו.יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
בעקבות ביקור בהיאחזות נח”ל בסיני ב-1968 כתבה שמר את השיר “בהיאחזות הנח”ל בסיני” ללהקת הנח”ל. השיר בוצע על ידי מירי אלוני בתוכניתה של הלהקה “בהיאחזות הנח”ל בסיני” שעלתה באותה שנה.ב-1969 הקליטה להקת פיקוד המרכז את שירה של שמר “שנינו מאותו הכפר”, שאותו כתבה שלוש שנים קודם לכן. באותה שנה הלחינה שמר ללהקת השלושרים את שירו של נתן אלתרמן “פגישה לאין קץ”.
לתוכניתה של להקת חיל הים “שירת הים” שעלתה ב-1971 הלחינה את שירו של אלתרמן “על אם הדרך”. סולנית השיר הייתה חיה ארד. לתוכנית היחיד של חוה אלברשטיין שעלתה באותה שנה כתבה שמר את השיר “שיר סיום”, על פי לחן של מאנוס חג’ידאקיס. בחנוכה של אותה שנה ביקרה שמר במוצב בסיני, ובעקבות ביקור זה כתבה ללהקת פיקוד הדרום את השיר “שבחי מעוז”, שתחילתו מבוססת על הפיוט “מעוז צור”.
בשנת 1972 יצאה “חבורת בימות” בערב משירי שמר, שכלל את המיטב שבשיריה בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. נוסף לשירים המוכרים כלל המופע גם שירים שחשפו פן מוכר פחות של שמר, עם שירים כמו “מר נרקיס” העוסק ברווק כרוני, “שיר ערש למקרים מיוחדים” שהוא שיר ערש לבתם של הורים גרושים, “אנשים יפים” העוסק במיופייפי החברה הגבוהה, ו”המכשפות” על עיתונות רכילאית. בערב נכללו גם השירים “ארבעים” (“יצאתי תמיד עם יותר צעירים… ולבשתי ביקיני אחרי גיל עשרים”) ו”אני מגדלת בעל” (“וכשאומר שאני גידלתי בעל, הם ישלחו אותי ישר לגן עדן”). שמר נמנעה מלכלול את שני האחרונים בלקטי הפזמונים הרבים שהוציאה במהלך השנים. בין הלהיטים הגדולים ממופע זה היו “לשיר זה כמו להיות ירדן” ו”בארץ להד”ם”, שניהם בביצועה של מירי אלוני.
בחלק האמנותי של פסטיבל הזמר והפזמון באותה שנה הופיעה שלישיית הגשש החיוור עם שירה של שמר “יש לי חג”. שיר נוסף של שמר שהתפרסם באותה שנה הוא תרגומה לשירו של ז’אק ברל “אהבה בת עשרים”, בביצועו של יוסי בנאי.יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שמר את “לו יהי”. במקור נכתב השיר כנוסח עברי לשירם של הביטלס “Let it be” (ניתן לראות זאת בפזמון “לו יהי לו יהי / אנא לו יהי / כל שנבקש לו יהי”), אך כשהציגה את השיר לזמרת חוה אלברשטיין, אמר לה בעלה, מרדכי הורביץ, שחזר אז משירות מילואים, “אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית”.נעמי שמר הצמידה לחן חדש למלים והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה, במיוחד בביצועה של שלישיית הגשש החיוור וכן בביצועה של חוה אלברשטיין, אשר הוציאה אלבום בו היה השיר שיר הנושא. השיר זכה לעוד ביצועים רבים.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה.יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית.
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים.
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.יש לי יום יום חג פלייבק קריוקי
על אף הצטמצמות יצירת הרוק החדשה המשיכו רוב אמני הרוק הוותיקים להוציא אלבומים מצליחים תוך שהם שומרים על סגנונם הייחודי ואף מחפשים כיוונים מוזיקליים חדשים. בין האלבומים הבולטים בעשור זה ניתן למצוא את האחר ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף; ענה לי של אהוד בנאי; קונגו בלו ולא יפריד דבר של דני סנדרסון; עיר קטנה של יהודית רביץ; כל דבר מזכיר לי של יהודה פוליקר; שפויים ואושר אקספרס של שלמה ארצי; והחבר אני של רמי פורטיס.
מקלט 18 במופע “מחוה לאריק איינשטיין” בחמדת ימים

עגלת קניות