יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי

יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי

סולם #F

האזן לדוגמית פלייבק / קריוקי

 

אביתר בנאי (נולד ב-8 בפברואר 1973, ו’ באדר א’ ה’תשל”ג) הוא זמר-יוצר ישראלי, בן למשפחת בנאי.
אביתר בנאי נולד ב-1973 בבאר שבע וגדל ביישוב עומר. הוא בנם של השופט יצחק בנאי ושל שמחה בנאי, ואחיהם של אורנה בנאי, מאיר בנאי ואפרת בנאי. בשנת 1982 הקדיש לו אחיו מאיר את שירו הראשון, “אביתר”.
בנאי למד במגמת קולנוע בבית הספר התיכון אשל הנשיא בשנים 1987 עד 1991. כמו כן למד פסנתר במשך שמונה שנים. במהלך שירותו הצבאי כתב תסריט לקומדיה בשם “שש”, שהוקרנה מאוחר יותר בערוץ הראשון. בנאי גם ביים את הסרט והלחין את הפסקול.
לאחר שירותו הצבאי, עבר בנאי לרמת הגולן והתגורר זמן מה בקיבוץ, שם כתב מחזה ופנה לשחקן רמי הויברגר על מנת שיביים אותו. לצורך העבודה על המחזה, עבר בנאי בשנת 1995 להתגורר בתל אביב. אלא שהויברגר ויתר על המחזה, ובנאי נשאר לגור בתל אביב בדירה שכורה.
על הפסנתר בדירה זו כתב והלחין את שירי אלבומו הראשון. כמו כן כתב באותה תקופה מוזיקה להצגה “לוקח את הזמן”, שהועלתה בתיאטרון הפרינג’ בתל אביב. בנאי החל להופיע עם שירי האלבום הראשון במקומות קטנים ואינטימיים כתיאטרון בית ליסין וצוותא 2, ולאחר מכן קיבל הצעה מהמפיק חיים שמש להקליט אלבום בכורה שיהיה מבוסס על המופע. הוא החל להקליט את שיריו עם חבר ילדות שלו, צח דרורי, ולאחר מכן הצטרפו להפקה אסף אמדורסקי וקורין אלאל, שהפיקו כל אחד שלושה שירים. באלבום השתתפו גם הגיטריסט פיטר רוט, בת זוגו של בנאי דאז, השחקנית אפרת בן צור, ששרה עמו דואט בשיר “שמתי לי פודרה”, ואמו של בנאי, שמחה, שהשתלבה בשיר “שן לידי” בשירת קטע מתוך השיר “שכב בני” של עמנואל הרוסי, בלחנו של שלום חריטונוב מחסידות חב”ד.
האלבום “אביתר בנאי” יצא בשנת 1997, והפתיע רבים כשהפך להצלחה מסחרית ומכר כ-50,000 עותקים. בין השירים הבולטים באלבום היו “מתי נתנשק”, “כלום לא עצוב”, “יש לי סיכוי” ו”תתחנני אלי”. אחרי יציאת האלבום המשיך בנאי להופיע, ובחלק מהמופעים אף שילב נגנית צ’לו. כמו כן השתתף במופע ובאלבום “חברים שרים קורין”, בהם ביצע משיריה של קורין אלאל, ובמופע מיוחד משירי יוני רכטר בפסטיבל ישראל. במקביל, הקליט בנאי גרסת כיסוי לשירו של אריאל זילבר “ברוש” עבור הפרויקט “עבודה עברית”, והשתתף במופע משירי יונה וולך בשיר “גם הים נסוג” שהלחין למילותיה של וולך. את השיר הקליטה מאוחר יותר אפרת בן צור באלבום הבכורה שלה, “צוללת”, בהפקתו של בנאי. מתי נתנשק אביתר בנאי פלייבק קריוקי יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי
בשנת 2012 יצא האלבום בהוצאה מחודשת בסדרת “סימני דרך”, שכללה בנוסף לאלבום דיסק ובו גרסאות מוקדמות לשירים שהופיעו ובו ושני שירים שלא נכנסו לאלבום המקורי, וסרט תיעודי בעקבות האלבום ששודר באותה שנה בערוץ 8 כחלק מהסדרה “האלבומים”.
לאחר כשנתיים של הופעות, החליט בנאי לצאת לטיול ארוך בהודו ובהרי ההימלאיה, לצורך “הפסקה ומילוי מצברים”. על טיול זה אמר בראיון: “(גיליתי) שהעולם גדול, שיש אופציות אחרות. שהאופציה שחייתי בה עד אז היא לא היחידה. שיש עוד עומקים אחרים, שיש נופים אחרים בבריאה. שאם עוצרים להתבונן – אז קורה משהו”. בשובו לישראל עבר למצפה רמון, שם עבד עם צח דרורי על אלבומו השני. לצורך הקלטת האלבום בנו השניים אולפן ביתי בדירה ששכרו במצפה רמון. התוצאה הייתה האלבום “שיר טיול”, שיצא בשנת 1999, גם הוא בהפקת חיים שמש. האלבום הוא אלבום קונספט מורכב, יצירה שלמה המושפעת ממוזיקה אלקטרונית, ג’אנגל, טראנס ומוזיקה הודית. על עטיפת האלבום מופיעות דמויותיהם המטושטשות של הרב קוק וא”ד גורדון, המייצגים על פי בנאי את שני קצוות הרוחניות הישראלית, הדתית והחילונית. יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי
האלבום “שיר טיול” נכשל מסחרית, וגם סיבוב ההופעות שליווה אותו לא עלה יפה. בעקבות הכישלון, חזר בנאי למופעים קטנים ואינטימיים יותר. בשנת 2000 החל להשתתף כאורח בסיבוב הופעות של עמיר לב, ובעקבותיו יצא לסיבוב הופעות משותף עם לב וערן צור בארצות הברית. כבר במהלך סיבוב ההופעות החל בנאי לעבוד עם לב על מה שיהיה הסינגל הראשון מתוך “עומד על נייר”, אלבומו השלישי.
בארבע השנים הבאות עבד בנאי על האלבום, אותו הפיק גיל סמטנה. במהלך התקופה הלך והתקרב אל המסורת, שינוי רוחני שהתבטא בתמונה על האלבום השלישי, בה הוא מצולם חבוש כיפה גדולה. בשנת 2004 נישא בנאי. באותה שנה נולד בנו הבכור, ומאוחר יותר נולדו לבני הזוג ארבעה ילדים נוספים. הוא עבר אל דירה חדשה בתל אביב, אשר הגדיר (בתוכניתו של יואב קוטנר) כחלק משינוי אשר מצריכים הנפש ותא המשפחה שהקים לאחרונה. באותה שנה הוציא את הסינגל “תחרות כלבים”, הראשון לאחר שש שנים של שתיקה. בהמשך, בחג פורים 2005, יצא האלבום כולו, עליו כתב בנאי באתרו הרשמי: “”עומד על נייר” הוא מעין סגירת מעגל, ופתיחת מעגל חדש. הוא מסכם עשר שנות עצמאות עבורי ופותח דרך חדשה, של אמונה בחיים, אמונה בעצמי, ויצירה ממקום שלם יותר”. יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי
האלבום זכה לביקורות נלהבות ונכנס למקום הראשון במצעדי המכירות מיד עם צאתו. מספר חודשים לאחר מכן, בנובמבר 2005, הגיע האלבום למעמד אלבום זהב. סינגלים נוספים מהאלבום היו “מתנות”, “פקק תנועה” ו”שוב אני לבד”. עם צאת האלבום חזר בנאי להופיע, הן במקומות אינטימיים והן במקומות גדולים, עם להקת הליווי שניגנה איתו באלבום. יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי
בשנת 2006 היה בנאי אחראי על הפקת השירה באלבומה של סיון שביט “וניל”, וכן השתתף באלבום בדואט “יפה יותר מיפה”. בנובמבר של אותה שנה יצא בנאי לסיבוב הופעות בשם “תן לשינוי לצמוח”, במשותף עם הגיטריסט והמפיק המוזיקלי אמיר צורף. ההופעה הראשונה התקיימה בפסטיבל הפסנתר במרכז סוזן דלל, ולאחריה המשיכו השניים להופיע במועדונים ובאולמות רבים ברחבי ישראל. סיבוב ההופעות הסתיים בחנוכה 2007.
בשנת 2007 הפיק בנאי את אלבומו של יונתן רזאל “סך הכל”, ואף שר איתו את השיר “ציון”. כמו כן הקליט גרסת כיסוי לשיר “חתונה לבנה” עבור האלבום “הדרכים הידועות”, אלבום מחווה של אמנים ישראלים שונים לאלבומו של שלום חנוך “חתונה לבנה”.
בינואר 2008 קיים בנאי שתי הופעות מיוחדות תחת הכותרת “ארבעתנו”, בהן חשף את כל שירי אלבומו הבא. באפריל של אותה השנה יצא לסיבוב הופעות חדש בשם “לילה כיום יאיר”, כשם האלבום. הסיבוב נגמר בספטמבר 2010. בהופעות האחרונות השתתף הגיטריסט והזמר ארז לב ארי.
ב-16 במרץ 2009 יצא לרדיו סינגל ראשון לקראת האלבום, “אותיות פורחות באוויר”, אליו צירף בנאי מכתב ובו הוא מתאר את תהליך כתיבת השירים שירכיבו את האלבום. ב-24 במאי יצא הסינגל השני – “עד מחר”. שני השירים זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו, והגיעו לראש מצעדי הפזמונים השונים. גם הסינגלים “אבא”, “לילה כיום יאיר” ו”מחיאות כפיים” שיצאו לאחר צאת האלבום זכו להצלחה גדולה. מתי נתנשק אביתר בנאי פלייבק קריוקי
ב-22 ביוני 2009 יצא לחנויות האלבום המלא, “לילה כיום יאיר”, בהפקתו של אמיר צורף. באלבום ניתן לראות את תהליך התקרבותו של בנאי לדת, בשירים כמו “אורייתא” שמספר על ההתחברות שלו עם התורה, בשיר “אבא”, שמכוון אל הקב”ה, בשיר הנושא, “לילה כיום יאיר”, שמדבר על התמודדות יומיומית והקושי בקיום מצוות, ובשאר שיריו שקטעים רבים מהם לקוחים מספר תהילים או ממגילת שיר השירים.
בעקבות האלבום נבחר בנאי כ”זמר השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי הן של רשת ג’ והן של גלגלצ. שלושת הסינגלים הראשונים שיצאו מהאלבום הגיעו לששת המקומות הראשונים במצעד של רשת ג’, ובגלגלצ נבחר “עד מחר” כ”שיר השנה”. בינואר 2010 הגיע האלבום למעמד אלבום פלטינה.
האלבום “לילה כיום יאיר” זיכה אותו בפרס אקו”ם להישג השנה למלחין.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין. יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים. אני איתך אברהם טל פלייבק
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. מתי נתנשק אביתר בנאי פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב. מתי נתנשק אביתר בנאי פלייבק קריוקי
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית. מתי נתנשק אביתר בנאי פלייבק קריוקי
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. מתי נתנשק אביתר בנאי פלייבק קריוקי
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית. אני איתך אברהם טל פלייבק
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. מתי יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים.
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף. מתי נתנשק אביתר בנאי פלייבק קריוקי
על אף הצטמצמות יצירת הרוק החדשה המשיכו רוב אמני הרוק הוותיקים להוציא אלבומים מצליחים תוך שהם שומרים על סגנונם הייחודי ואף מחפשים כיוונים מוזיקליים חדשים. בין האלבומים הבולטים בעשור זה ניתן למצוא את האחר ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף; ענה לי של אהוד בנאי; קונגו בלו ולא יפריד דבר של דני סנדרסון; עיר קטנה של יהודית רביץ; כל דבר מזכיר לי של יהודה פוליקר; שפויים ואושר אקספרס של שלמה ארצי; והחבר אני של רמי פורטיס.
מקלט 18 במופע “מחוה לאריק איינשטיין” בחמדת ימים מתי נתנשק אביתר בנאי פלייבק קריוקי
לצד יצירת הרוק הפופולרי מתקיימת בישראל סצנת אינדי רוק משמעותית, שהתפתחה בעיקר במאה ה-21 עם דחיקת הרוק מהמיינסטרים המוזיקלי ועליית כוחה של רשת האינטרנט, וכוללת יוצרים והרכבים רבים ומגוונים. בדומה לסגנונות מוזיקליים אחרים הפועלים תחת הכותרת אינדי מתאפיינת גם יצירת הרוק המחתרתי הישראלי בקו טקסטואלי חריג ובסאונד שונה מהמיינסטרים, המקשה על התקבלותה בקהל הרחב. יוצרים אלו לרוב פועלים שלא במסגרת חברת תקליטים ונשענים על תמיכת הקהל הפועל למענם במדיות שונות, בעיקר דרך בלוגים, רשתות חברתיות ופרויקטים לגיוס כספים. מרכז סצנה זו הוא בתל אביב, במועדונים דוגמת תמונע ו”לבונטין 7″, בתחנות רדיו כמו 88FM או קול הקמפוס, וכן בפסטיבלים ייעודיים דוגמת פסטיבל יערות מנשה והאינדינגב. יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי
על אף המרחק מהעין הציבורית, היו אמנים לא מעטים שפרצו את גבולות הסצנה וזכו להצלחה בקהל הרחב, כדוגמת רונה קינן, תמר אייזנמן ואסף אבידן שאף זכה להצלחה נרחבת בחו”ל. עם זאת יוצרים רבים רואים ביצירה המחתרתית ערך בפני עצמו בשל החופש האמנותי והעצמאות שהיא מאפשרת.
בין היוצרים הבולטים ניתן למנות את שלום גד שהוציא אלבומים רבים החל משנת 1996 ובהם טרילוגיית “המצב”, שלושה אלבומים העוסקים בפנים שונות של החברה הישראלית; רם אוריון שפעל במסגרת הלהקות נושאי המגבעת, הפה והטלפיים ועוד ועבר ליצירת סולו; שי נובלמן שזכה להצלחה בארץ ומעבר לים עם אלבומיו בשפה האנגלית ועבר אחר כך ליצירה בשפה העברית. וכן אמנים רבים נוספים בהם יובל גורביץ’, יהוא ירון, אבי בללי, אביב גדג’ ואורי קליאן. בסצנה זו פועלות גם מספר רב של להקות צעירות, בהן ששרות בעברית כדוגמת נערות ריינס, דפנה והעוגיות ומריונטה סול לצד להקות הפועלות באנגלית כדוגמת הקולקטיב ואלקטרה.
מבחינה סגנונית קיים גם בסצנה זו מגוון רחב, החל מיוצרים כדוגמת אלון עדר החוזרים לרוק המתקדם של שנות ה-70, דרך מוזיקת המחאה של קוואמי והבילויים, פאנק רוק של כל החתיכים אצלי וכלה בפולק רוק באנגלית של עמית ארז וגבע אלון. בנוסף, מאז שנות השמונים הייתה בישראל סצנה מחתרתית פעילה של אמנים אלטרנטיביים שניגנו דת’ מטאל, דום מטאל ובלאק מטאל. להקות המטאל הישראליות הידועות ביותר הן סיילם ואורפנד לנד המשלבות מטאל ואלמנטים מזרחיים עם מילים המתמקדות בנושאים ישראליים ויהודיים, ולהקת הבלאק מטאל מלכאש. המיזוג בין מוזיקה יהודית מזרחית ומטאל נקרא “מטאל אוריינטלי” והוא מזוהה בעולם עם סצנת המטאל הישראלית. בתחום המטאל הפופולרי יותר (הארד רוק) בולטים קרוספייר, לאוד נ’ קלייר וריח מטאל. יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי
רבים משירי המחאה לאורך השנים התייחסו למצב הפוליטי-ביטחוני ובפרט למלחמות ישראל, כמו גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני כשלא פעם רגישותו הרבה של הנושא הביא לפסילתם משידור. ראשון משירי המחאה בנושא זה ברוק הישראלי היה השיר “חייל של שוקולד” שכתב חנוך לוין לשלישיית החלונות הגבוהים בתחילת 1967 ונפסל לשידור לאור הרגישות הציבורית ביחס לחללי צה”ל. באותה שנה, לאחר מלחמת ששת הימים, הוציא מאיר אריאל את אלבום הבכורה שלו ובו השיר ירושלים של ברזל שנכתב כפרפרזה על השיר ירושלים של זהב, ובניגוד אליו עסק בצידה השלילי של המלחמה.
לאחר מלחמת יום כיפור ועם פריצת הרוק הישראלי למרכז הבמה הפכה הביקורת ממוקדת יותר. את הצעד הראשון עשתה להקת כוורת בשירה “נתתי לה חיי” שייצג את ישראל באירוויזיון 1974 ותחת מסווה של שיר אהבה קליל כלל מחאה כנגד ראש הממשלה דאז גולדה מאיר ובעד הקמת מדינה פלסטינית, שלא הובחנה על ידי הציבור הישראלי של זמנו. למלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 התייחסו שירים שמחו על הפער בין החיילים הלוחמים בלבנון לבין האזרחים השלווים כביכול, ביניהם “חצבים פורחים” של להקת תיסלם ו”התותח מצלצל פעמיים” ו”רכבת לילה לקהיר” של להקת משינה. האינתיפאדה הראשונה בסוף שנות השמונים גררה אחריה שירי מחאה רבים, ובתחום הרוק בלטו במיוחד האלבום מחכים למשיח של שלום חנוך עם שירים כדוגמת “לא עוצר באדום”, ולונדון של חוה אלברשטיין ובו שירים כדוגמת “לונדון” העוסק בירידה מהארץ ו”חד גדיא” שתיאר את מחיר הדמים של השליטה הישראלית ביהודה ושומרון ונאסר אף הוא לשידור.
העיסוק בנושאי מלחמה ושלום בשנות התשעים בלט בשיריו של אביב גפן שהרבה לעסוק בנושאי מלחמה, שלום והגיוס לצבא ומאוחר יותר ברצח רבין. להקת אתניקס אף היא התייחסה למצב הביטחוני ולשאיפה לשלום, כשהמפורסם משירים אלו הוא השיר “תותים”. ב-1998 בלטה גם להקת הרוק הרך בג”ץ, שאלבומה “כשאלוהים הלך לישון” כלל שירים שמחו על היהדות, אלוהים, מעשי צה”ל בשטחים והתרבות הישראלית בכלל, ועורר סערה רבה (על עטיפת האלבום נכתב ש”ההאזנה לאלבום מזיקה לבריאות” – כלומר, שהשילוב של השירים המלודיים יחד עם מילותיהם המחאתיות יעורר אנטגוניזם). יפה כלבנה אביתר בנאי קריוקי
בתחילת שנות האלפיים התבלטה להקת הבילויים שהרבתה לבקר בשיריה את החברה הישראלית, בין השאר ביחס למילטריזם ולמחיר המלחמות ואף הוציאה שיר בשם “שאול מופז” על שם הרמטכ”ל של אותה תקופה. בשנת 2012 הוציא יזהר אשדות את השיר עניין של הרגל שמתח ביקורת על השפעת שליטת צה”ל ביהודה ושומרון על החיילים ונפסל לשידור בגלי צה”ל תוך שהוא מעורר מחלוקת ציבורית רחבה.
מול עמדתם השמאלית של רוב האמנים היו גם דוגמאות לעמדה ימנית, שבולטת בהן תמיכתו של אריאל זילבר במחאה נגד תוכנית ההתנתקות, שפרסם מספר שירים שתמכו במאבק ובמתיישבים. מתי נתנשק אביתר בנאי פלייבק קריוקי
השסע העדתי בישראל התבטא אף הוא ברוק הישראלי, כשבולט בהקשר זה האלבום אהוד בנאי והפליטים משנת 1987, בשיר “עבודה שחורה” ביחס לעולים מאתיופיה. האלבום כלל שירי מחאה נוספים ונחשב לאבן דרך במוזיקה הישראלית גם מבחינה זו ואהוד בנאי עצמו הרבה לעסוק בנושאים הקשורים למצב החברתי בארץ בהמשך דרכו. מחאה ביחס לקשיי החיים בפריפריה הישראלית בלטה בעיקר בשיריה של להקת טיפקס, שחבריה היו תושבי שדרות, כמו גם בשירים שונים של להקת אתניקס.
בנוסף לסוגיות הייחודיות לחברה הישראלית עסקו יוצרים רבים בביקורת על מאפייני החברה המודרנית. להקת תיסלם בשירה “פרצופה של המדינה” יצאה כנגד התרבות הפוליטית בישראל ובשיר “ככלות הקול והתמונה” ביקרה את תופעת הידוענים. ביקורת על החברה המודרנית ותרבות הצריכה היא קו בולט באלבום רדיו בלה בלה של להקת החברים של נטאשה, באלבום קונספט העוסק בחייו של אדם בעולם המודרני. קו דומה אך קודר יותר קיים באלבום רישומי פחם של מאיר אריאל משנת 1995 העוסק בהתמודדותו של האדם בעידן הקפיטליזם והטכנולוגיה. ברי סחרוף הרבה לבטא ביקורת חברתית מעין זו ביצירתו שבלטה באלבומו האחר שנת 2001. אביב גדג’, באלבומו ילדים של מהגרים משנת 2013, ביטא ביקורת חריפה על החברה הישראלית שמאותה תקופה, מזווית חברתית ומזווית פוליטית-ציבורית.
ביקורת אנטי-ממסדית בוטאה באלבומו של שמוליק קראוס “מדינת ישראל נגד קראוז שמואל” משנת 1977, שפורסם לאחר שחרורו של קראוס ממאסר עקב עבירות אלימות. הקליפ לשיר “שישי חם” שיצא מתוכו אף נפסל לשידור בטענה שהוא מרמז לסמי הזיה.
המצב הכלכלי מוצא אף הוא ביטוי בשירים כדוגמת שיר הנושא של האלבום מחכים למשיח של שלום חנוך משנת 1985 שהתייחס למשבר הכלכלי של התקופה ושיר הנושא של האלבום עברנו את פרעה של מאיר אריאל משנת 1990, שתיאר את המצב מתוך נקודת מבט אופטימית. בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011 פרסמה להקת הג’ירפות שיר בשם “דפני דפני” כמחווה לדפני ליף, ממובילות המחאה, וכן שיר בשם “קיץ 2”.