טוב שבאת גידי טוב פלייבק

 69.00

קטגוריה:

טוב שבאת גידי טוב פלייבק

מילים: עלי מוהר
לחן: יוני רכטר

האזן לדוגמית פלייבק


גידי גוב נולד ברחובות, בנם של ציפורה (ציפה) לבית כץ ודניאל (דני) גוב, נכדו (מצד אמו) של איש המינהל ומבקר האמנות יצחק כץ ונינו של הרופא הראשון של תל אביב, חיים חיסין. אחיו הוא מיקי גוב, מפיק מוזיקלי של פסטיבל ישראל ופסטיבלי ג’אז בים האדום.
כילד, סבל גוב ממחלת האסתמה, ומשום כך, בחרה משפחתו לעבור להתגורר באילת, בתקווה שהאקלים שם ייטיב את מצבו. באילת גדל גוב והתחנך וגם היה פעיל בשבט הצופים בעיר. כנער לא תכנן גוב להיות זמר, ורק כאשר התגייס לצה”ל בשנת 1969 נבחן, בהמלצתו של יאיר רוזנבלום, ללהקת הנח”ל. הוא התקבל ללהקה, ובה החלה קריירת השירה והמשחק שלו. התוכנית הראשונה של הלהקה שבה שירת עלתה בשנת 1970 ונקראה “בהיאחזות הנח”ל בסיני”. השתתפו בה מירי אלוני, דני סנדרסון, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, לאה לופטין (שהייתה בת זוגו של גוב בתקופה זו), אלון אולארצ’יק, רותי הולצמן, עמוס טל שיר, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין ועוד. בתוכניתה הבאה של הלהקה, “הפלנ”חניק”, שעלתה בשנת 1972, היה גוב בין הסולנים הבולטים בלהקה, בין השאר בשירים “נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי”, “הפרוטה והירח”, “מעבר לנהר” ו”בלדה על יצחק שדה”. בתוכנית זו שירת עם ירדנה ארזי, אפרים שמיר, יהודה עדר, דורית פן (שדה), ראובן גבירץ, איציק בן מלך, ומי שעתידה להיות אשתו, ענת מיבר. טוב שבאת גידי טוב פלייבק
פריצתו הגדולה הראשונה של גוב לתודעת הקהל הישראלי התרחשה על במת “פסטיבל הזמר והפזמון” 1973 בשיר “יעלה ויבוא” (מילים: יורם טהרלב; לחן: בני נגרי). השיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, אך הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל לדורותיו. באותה שנה הקים גוב יחד עם כמה מחבריו ללהקת הנח”ל (אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ’יק ומאיר פניגשטיין) ושניים נוספים (יוני רכטר ויצחק קלפטר) את להקת כוורת. הלהקה הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם “נתתי לה חיי” וזכתה ארבע פעמים ברצף בתואר “להקת השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל. במקביל הקליט גוב שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל – “משירי תנועות הנוער” ו”משירי ארץ ישראל הישנה” – בהנחיית הבמאית נעמי פולני שיצאה בתוכנית רדיו בשם “דו רה מי” בליווי גיל אלדמע באקורדיון. שגם יצא על גבי תקליט בשם “משירי תנועות הנוער “,שם שרו איתו: אריק לביא, אילנה רובינא, חנן יובל ורבקה זהר. בין השירים שהקליט היו “בין שלוש ובין ארבע”, “סורו מני” ו”זמר לספינה”, שהופיעו באלבומי הסולו שלו מאוחר יותר. באותה שנה, שודרה תוכנית הטלוויזיה “כל המנגינות” בהנחייתו של המנצח נעם שריף לשירי סשה ארגוב, גם הם בעיבודה של נעמי פולני. לצידו שרו: חנן יובל, עליזה רוזן, דבורה דותן ונתנאלה (יונה עטרי כזמרת אורחת). את השיר “זמר לספינה” (שקיעה נוגה) בלבד, ביצע בתוכנית נוספת של “כל המנגינות” שהוקדשה למלחין דוד זהבי, אף היא בעיבודה של נעמי פולני.
בשנת 1975 השתתף בתוכניות רדיו שונות האחת, במאי, בתוכנית “פגישות מוזיקליות” בהפקת “קול ישראל”, בה אירחה שלישיית קצת אחרת, שם טוב לוי, שלמה יידוב ושלמה גרוניך את גוב (יחד איתו התארחו: מירי אלוני, מתי כספי ואפרים שמיר). שם ביצע את “שירי סוף הדרך” (זהו הביצוע הראשון לשיר אשר הופיע שנה מאוחר יותר באלבום הבכורה של שם טוב לוי) ואת השיר על “שפת האגם” יחד עם השלישייה. באותה שנה בחודש אוקטובר התארח במופע “הכל זורם” שהופק על ידי גלי צה”ל. במופע זה ליוו אותו בקולות, אפרים שמיר ושלמה יידוב ויצחק קלפטר בגיטרה, בשיר “המוות בקצות מחשבותיי”. במופע זה גם השתתפו חבריו לכוורת יוני רכטר, אפרים שמיר ויצחק קלפטר. המופע הוצג פעמיים במוזיאון תל אביב. באותה שנה ביצע והקליט את שירו של נתן זך “כשצלצלת רעד קולך” בלחנו של אבנר קנר (לימים יזכה השיר לפרסום רב בביצועה של נורית גלרון בלחן שחובר בידי חנן יובל) באותה שנה השתתף גוב בליווי קולות באלבומו הראשון של דורי בן זאב “הכיוון מערב” ואצל אסתר שמיר באלבומה הראשון בשיר “עברתי רק כדי ליראות”. טוב שבאת גידי טוב פלייבק
בשנת 1976 השתתף גוב ב”פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח”-תשל”ז.שם ביצע את “נשבעתי עיני” של נתן אלתרמן שהולחן ועובד בידי שם טוב לוי.
בשנת 1977, לאחר פירוקה של כוורת, היה גוב חבר בלהקת “פרנסה טובה” יחד עם יהודית רביץ ושמוליק בילו. הלהקה הקליטה גרסאות כיסוי לשירים ישנים, אך לא הגיעה לכדי הוצאת אלבום אולפן. באותה שנה השתתף במחזהו של יהושע סובול “גוג ומגוג שואו”, של תיאטרון חיפה, בבימוייה של נועה צ’לטון. זו הייתה מעין סאטירה, על פוליטיקה ושילטון, שלוותה בשירים אותם הלחין יוני רכטר. לצידו של גוב שיחקו מוני מושונוב, סנדרה שדה ואחרים. באותה שנה השתתף בתוכנית רדיו נוספת בהפקת גלי צה”ל ונחום היימן שהוקדשה לשירי נתן יהונתן ונתן אלתרמן. עם שירם “פנס הזיכרונות” ועם לחנו של היימן. בין היתר, השתתף גוב בשנה זו בסרט סטודנטים בשם בלוז להאזנה קלה של הבמאי ערן ריקליס. עוד השתתפו בסרט זה: שם טוב לוי וסנדרה שדה. טוב שבאת גידי טוב פלייבק
בשנת 1978 הצטרף גוב ללהקתו של דני סנדרסון, גזוז, ואיתה הקליט את שני אלבומיה, “גזוז” ו”גלגול שני”. באותה שנה ביצע גוב את השיר “שלוש בלילה בעיר” (דן מינסטר/יוני רכטר) בפסטיבל הזמר והפזמון, והגיע למקום האחרון בתחרות. השיר נכלל באלבומו הראשון כסולן, שיצא באותה השנה ונשא את השם “תקליט ראשון”. לצד “סורו מני” ו”זמר לספינה” הוותיקים, הופיעו באלבום גם שירים חדשים כ”העיקר זה הרומנטיקה” (עלי מוהר/יוני רכטר), “בואי נישאר” (יעקב גלעד/יצחק קלפטר) ו”בלעדייך” (דן מינסטר/יוני רכטר). את האלבום הפיק מוזיקלית יוני רכטר. באותה שנה הצטרף למופע “הכבש השישה עשר” יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.
במקביל לקריירה המוזיקלית, לאורך שנות השבעים השתתף גוב בסדרת הטלוויזיה “דלת הקסמים” (1974), ובסרטי הקולנוע הישראלים “מסע אלונקות” (1977), שבו גם שר את שיר הנושא יחד עם להקת ששת, סרט סטודנטים של הבמאי ערן רקליס בשם “בלוז להאזנה קלה” (1977) ,”חרבת חיזעה” (1978), “הלהקה” (1978), שמתאר את החיים בלהקה צבאית, “דיזנגוף 99″ (1979) ו”אל תשאלי אם אני אוהב” (1979).
בשנים 1979–1993 הופיע גוב לסירוגין כמנחה וכשחקן בתוכנית הבידור המצליחה “זהו זה!”, ששודרה במסגרת הטלוויזיה החינוכית.

עגלת קניות