חי עפרה חזה קריוקי Remix
גרסת Remix
מילים: אהוד מנור
לחן: אבי טולדנו
האזן לדוגמית פלייבק / קריוקי
עפרה חזה (19 בנובמבר 1957; כ”ה בחשוון תשי”ח – 23 בפברואר 2000; י”ח באדר א’ תש”ס) הייתה זמרת ושחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית, שזכתה להצלחה בינלאומית. ארבע פעמים ברציפות הוגדרה “זמרת השנה” בישראל (בשנים 1980–1983), ופעם כזמרת השנה בגרמניה (1988). זוכת פרס כינור דוד. בשנת 1990 זכתה בתואר “האמן הישראלי הנמכר ביותר בכל הזמנים” במונטה קרלו.
בשנת 1993 הייתה חזה המועמדת הישראלית הראשונה לפרס גראמי כ”זמרת מוזיקת עולם”, בזכות אלבומה המצליח שהיה שבועות רבים במקום הראשון במצעד המכירות של המגזין בילבורד, והיא נחשבה לזמרת הייצוגית של ישראל בעולם. בנוסף, אלבומה ה-13, Shaday, נמכר בלמעלה ממיליון וחצי עותקים בעולם.מתוכו, הוציאה חזה את הלהיט “Im Nin’alu” שנמכר בכ-3 מיליון עותקים.
בין להיטיה נמצאים שירים רבים שהפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי: יד ביד, “חי”, “תפילה”, “מישהו הולך תמיד איתי”, “אם ננעלו”, “שיר הפרחה”, “לאורך הים” ועוד.
נולדה בשם בת שבע חזה כבת זקונים ליפת ושושנה חזה בשכונת התקווה שבתל אביב. הוריה היו מסורתיים שעלו מתימן. הוריה החליטו לקרוא לה בת שבע, שכן הייתה הבת השביעית במשפחתה, אבל השם לא מצא חן בעיני אחיותיה הגדולות ושונה לעפרה. שם המשפחה – חַזָה – נגזר משמו של הכפר בתימן שבו התגוררו הוריה. שם הכפר “לחג'”, ומשפחתה הייתה המשפחה היהודית היחידה שחיה בו. את האהבה לשירה רכשה מגיל צעיר מאמה, שבתימן הייתה זמרת מבוקשת בחגיגות חינה.
חזה למדה בבית הספר “עוזיאל” ובו התגלה כישרון השירה שלה לראשונה כשצורפה כסולנית למקהלת בית הספר. בגיל 11 השתתפה במקהלה של מנשה לב-רן, ולשם כך נסעה אחת לשבוע ל”בית ברגר” שמחוץ לשכונתה. חי עפרה חזה קריוקי
בקיץ 1971, בגיל 13, הופיעה חזה בחתונה, ושם שמע אותה משה ערוסי, שהיה חבר בסדנת התיאטרון של שכונת התקווה. את הסדנה, שהייתה מקום מפגש חברתי לצעירי השכונה ומרכז תרבותי וקהילתי, ניהל בצלאל אלוני. לאחר שהסכים לבחון ילדה כה צעירה, קיבל אותה אלוני לסדנה. זאת הייתה תחילתה של דרך משותפת ארוכת שנים בינה לבין אלוני. חי עפרה חזה קריוקי Remix
בתחילת הקריירה המוזיקלית שלה גילמה חזה בעיקר דמויות משנה בהצגות ושימשה כמחליפה. בערב הבכורה החגיגי במועדון “צוותא” למחזה בשם “סמבוסק, מתי הבחירות?”, נטש השחקן הראשי את הסדנה ואת ההצגה כמה שעות לפני ההופעה. חזה, אשר ידעה בעל-פה את כל תפקידי הצגות הסדנה מצפייה ומהקשבה, הוזעקה באופן בהול על ידי אלוני, ובאלתור, תוך הפיכת התפקיד הגברי לנשי, כבשה את לב הקהל.
לאחר הופעת הבכורה שלה החלה חזה להופיע במסגרת הסדנה באופן שוטף. בשנת 1973 נסעה סדנת התיאטרון לסיני להופיע מול החיילים במלחמת יום כיפור עם הצגה חדשה בשם “אהבה ראשונה”. זו הייתה ההצגה הראשונה של הסדנה ששיריה הוקלטו, ושירה של חזה, “געגועים”, שודר ברדיו והגיע אל ראש המצעדים.
בשנת 1974 השתתפה חזה ב”פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח”, שהתקיים מדי שנה, וזכתה בו במקום השלישי. לאחר הזכייה החליטה לממש את הפוטנציאל שלה בדרך להיות זמרת סולו, ביחד עם אלוני. היא החלה ללמוד פיתוח קול, ריקוד ותנועה והמשיכה להופיע ברחבי הארץ. התפתחותה המקצועית הביאה להגדלת תפקידיה על הבמות, ובשנת 1975 הופיעה עם חברי הסדנה בפסטיבל הזמר עם השיר “פרשת דרכים”. באותה שנה יצאה חזה להופעות בארצות הברית לצד זמרים נוספים עם המופע “כאן ישראל”. חי עפרה חזה קריוקי Remix
בתקופה זו החליט אלוני לוותר על ניהול הסדנה ולהפוך להיות האמרגן והמנהל האישי הצמוד של חזה. החלטה זו הביאה בסופו של דבר לסגירת הסדנה, שכן איש לא לקח על עצמו את ניהולה אחריו. על מנת להרים את קריירת הסולו שלה, ארגן אלוני מופע שהוצג בפני המפיק הידוע אברהם דשא (פָּשָנֶל). התלהבותו של פשנל הייתה מיידית וחזה חתמה על חוזה לחמש שנים, אולם ב-28 בפברואר 1976, בגיל 18, התגייסה לצה”ל. לאחר הופעות מזעריות במסגרת להקת הנח”ל עזבה לתפקיד פקידה פלוגתית בסדנת השריון. לאחר שנה נענתה בקשתה לקיצור שירותה הצבאי, ולאחר סיום השירות המשיכה את הקריירה המוזיקלית שלה תחת ניהולם של דשא ואלוני.
הצעד הראשון של חזה אחרי שחרורה מהצבא היה לחזור למסגרת של הֶרְכֵּב. באותם ימים פרשה ירדנה ארזי משלישיית “שוקולד מנטה מסטיק”, ואחריה גם לאה לופטין. פשנל החליט ליצור הרכב חדש, ולרותי הולצמן, היחידה שנותרה מההרכב המקורי, הוא צירף את ישראלה קריבושי ואת חזה. תחילת הקריירה של ההרכב החדש הייתה במסע הופעות בן שישה שבועות בסקנדינביה. התלהבותה הראשונית של חזה מתפקידה החדש החלה להתפוגג כבר בהופעות בסקנדינביה; העבודה בלהקה לא הייתה לרוחה, וההרכב התפרק עוד לפני שהחל להופיע בישראל. לאחר הפירוק הודיעה חזה לאלוני כי ברצונה לפתוח בקריירת סולו.
בשנת 1979 זכתה לטעום לראשונה את טעם ההצלחה, כאשר לוהקה לתפקיד דינה, בתו של פולי בסרטו של אסי דיין “שלאגר”, לצִדם של “הגשש החיוור”. בסרט נכללה סצנה שבה דינה יוצאת נגד בן-זוגה שמקניט אותה על רצונה לרקוד כמו “פְרֵחָה”, ובתגובה היא מתחילה לרקוד ולשיר במועדון את “שיר הפרחה”. בתוך זמן קצר הפך השיר הפרובוקטיבי ללהיט ונותר חמישה שבועות בראש מצעד הפזמונים, וקטע השירה שלה מהסרט הוקרן בטלוויזיה. בגלי צה”ל נפסל השיר לשידור במשך חודשים ארוכים, מפני שנחשב לנועז במיוחד בגלל תדמית הפרחה: אישה קלת דעת והמונית, פשוטה, גסה וחסרת השכלה. צעד זה היה אחד מבין רבים ושונים שפגעו באופן מסוים בקריירה של חזה, מאחר שאיש לא רצה קשר עם תדמית הפרחה, אף שהייתה שונה מאישיותה. על אף כל אלה, קהל המעריצים של חזה החל לצבור תאוצה והיא הפכה לדמות מוכרת לכול. (מאוחר יותר הותר השיר להשמעה בגלי צה”ל וברדיו בכלל). חי עפרה חזה קריוקי Remix
ההצלחה של “שלאגר” עודדה את פשנל ללהק את חזה לתפקיד ראשי בסרט נוסף, “נערת הפרברים” של הבמאי ג’ורג’ עובדיה, לצד מנחם עיני ואבנר דן. חזה גילמה שם את ורד, רוכלת שהתעוורה בתאונה בילדותה, שבזכות תרומה שמשיגים לה שלושה בטלני רחוב עם לב זהב עוברת ניתוח וזוכה מחדש במאור עיניה; לאחר הניתוח היא פוגשת אמרגן, והופכת לזמרת מצליחה, אולם חוויית הסרט הייתה רחוקה מלהיות חיובית עבור חזה, והיא ויתרה על קריירה קולנועית בהמשך דרכה.
בתחרות השירוויזיון לילדים שנערך בחנוכה 1979, השתתפה עם השיר “פלאש גורדון”, וזכתה במקום הראשון.
בשלב זה בקריירה שלה, לאחר תקופה ארוכה שבה איש לא היה מעוניין לשתף פעולה איתה, החליט בצלאל אלוני לסיים את החוזה עם פשנל והחל לנהל את עסקיה באופן עצמאי, דבר שכלל גם כתיבת מרבית שיריה באותה תקופה. לאור העובדה שמספר להיטים כבר הופקו, השניים החליטו כי יש להוציא אלבום. על בסיס השירים מ”שלאגר” ומ”נערת הפרברים” הקליטה חזה בשנת 1980 את אלבום הבכורה שלה כסולנית, “על אהבות שלנו”, במסגרת החוזה שחתמה בחברת “פונוקול” (אלבום אחר שיצא בשנת 1978, “שיר השירים בשעשועים”, אינו אלבום סולו, אלא אוסף משיריה של חזה בתקופת סדנת התיאטרון של שכונת התקווה). האלבום הניב להיטים רבים, כמו “שיר הפריחה”, “כמו ציפור”, “הגשם”, “על אהבות שלנו” ו”שיר אהבה לחייל”. חזה זכתה לתואר “זמרת השנה” במצעדים של תחנות הרדיו “גלי צה”ל” ו”רשת ג'” ועל ידי העיתונים “ידיעות אחרונות” ו”מעריב”. האלבום מכר כ-20,000 עותקים, וזכה במעמד של אלבום זהב. באותה שנה השתתפה חזה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר “על אהבות שלנו” וזכתה במקום השישי. באותה שנה השתתפה חזה שוב בשירוויזיון עם השיר “סימנים של אוהבים”, וזכתה במקום השלישי. כמו כן, שלחה את השיר “הוא” לוועדת הקדם-אירוויזיון, אך השיר נדחה. לאחר מכן התבקשה חזה להתמודד עם השיר בפסטיבל “מדיטור” בפורטוגל כנציגת ישראל. היא הסכימה, ואז גם הוחלף שם השיר ל-“תפילה”. במקביל הייתה חזה נציגת ישראל ב”טלתרום” בצ’ילה.
פחות משנה אחר כך יצא תקליטה השני, בוא נדבר, גם הוא בחברת “פונוקול”. גם אלבום זה כלל חומרים פרי עטו של בצלאל אלוני, ואף הוא בתקליט זהב. רבים משיריו הפכו גם הם ללהיטים, בהם “אין זמן לתעות”, “סימנים של אוהבים”, “כשנהיה בני 73” ו-“תפילה”. לאותם התארים שאפפו את אלבום הבכורה זכה גם אלבומה השני, וחזה עצמה זכתה בתואר זמרת השנה בשנית. באותה שנה השתתפה פעם בשירוויזיון לילדים עם השיר “מלכת הקסמים”, ושוב זכתה במקום הראשון. לאחר מספר שנים הפיק יוסי פלג מופע כשם השיר, שזכה להצלחה גדולה. חי עפרה חזה קריוקי Remix
בשנת 1982 עברה חזה לחברת התקליטים “הד ארצי”, שם הוציאה את אלבומה השלישי, פיתויים; האלבום הוציא גם הוא מספר להיטים: “כל יום מתחילה שנה”, “מלכת הקסמים”, “מכתב אהבה” ו”גבריאל”. גם אלבום זה זכה באלבום זהב. אז גם יצאה לראשונה במופע הנושא את שם האלבום, בהפקה מוזיקלית של אלדד שְרֵים, שם החלה לצבור ניסיון הופעה על הבמה. באותה השנה השתתפה בשירוויזיון עם השיר “סופרסטאר”. באותה שנה זכתה ב”פרס כינור דוד” וכן שוב בתואר “זמרת השנה” על ידי כל כלי התקשורת בארץ. באותה שנה הוציאה חזה גם את האלבום עפרה חזה לילדים, שכלל 30 ביצועים שלה לשירי ילדים מפורסמים. דֶמוֹ מהאלבום שכלל 10 שירים מתוכו, יצא כתקליט גמיש כמתנה של חברת אגפא בשנת 1984. חי עפרה חזה קריוקי Remix
בשנת 1983 עתיד היה האירוויזיון להתקיים במינכן שבגרמניה. אהוד מנור חש צורך שדווקא שם יעמוד נציג ישראלי וישיר שוב ושוב את המילה “חי”. הוא כתב את השיר “חי” והציע אותו לירדנה ארזי לקראת הקדם-אירוויזיון, אך ארזי סירבה לקבל את השיר, בטענה שכבר הכינה שיר, “שירו שיר אמן”. מנור פנה לחזה, שמיד הסכימה לבצעו. בפעם הרביעית מאז שניסתה חזה להתקבל לתחרות התקבל השיר ששלחה, ובתחרות הקדם-אירוויזיון שנערכה בירושלים זכתה במקום הראשון, עם 73 נקודות ונבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון 1983. ארזי הגיעה למקום השני, בפער של נקודה אחת, ויש הטוענים[דרושה הבהרה] שתחרות זו היא שפתחה את המאבק-לכאורה בינה לבין חזה, ובעיקר בין מעריצותיהן, “מאבק” שנמשך מספר שנים.
האלבום חי, שיצא מיד לאחר הקדם-אירוויזיון, זכה להצלחה מסחרית ניכרת עם יותר מ-43,000 עותקים, והיה לאלבום הפלטינה הראשון של חזה. האלבום הפיק מספר להיטים, וביניהם: “חי”, “סופר סטאר”, “אמן למילים” ו”בלדה למלך”, שיר ששרה בימי סדנת תיאטרון שכונת התקווה, וזכה לחידוש.
במהלך ההכנות לתחרות האירוויזיון בגרמניה ביקרו חזה ושאר הצוות הישראלי במחנה הריכוז דכאו, שם אף פגשו ניצולי השואה מישראל, אשר ביקשו מהם להיזכר במראות ממחנה הריכוז טרם ביצוע השיר בתחרות. גם בגדי ההופעה באירוויזיון של חזה ושל מלוויה עוצבו בהקשר לשואה: דורין פרנקפורט, מעצבת התלבושות, בחרה להלביש את עפרה חזה בחליפה לבנה ואת מלוויה בבגדים צהובים, מתוך מטרה להנציח ואולי להזכיר את הטלאי הצהוב שענדו יהודים על אדמת אירופה.[7] השיר הישראלי דורג במקום השני בתחרות, בהפרש של שש נקודות בלבד מהשיר הזוכה. גם בישראל זכה השיר להצלחה מרובה, כאשר נבחר לשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג’ לשנת תשמ”ג. חזה זכתה בשנה זו בפעם הרביעית ברציפות בתואר “זמרת השנה”.
עוד ב-1983, לאחר החזרה מהאירוויזיון, הוציאה חזה את האלבום שירי מולדת, שכלל חידושים שלה לקלאסיקות עבריות, וזכה לביקורות משבחות. מכירות של יותר מ-40 אלף עותקים הפכו את שירי מולדת לנקודת מפנה בקריירה של חזה, כאשר הצליחה לפנות בשיריה גם לקהל המבוגר ובו-זמנית לקרב את הדור הצעיר לשירים שלא פנו אליו. עוד באותה שנה הוצא אלבום שכלל מבחר להיטים של סדנת תיאטרון שכונת התקווה עם חזה. מאותה שנה ובמשך שנתיים כתבה חזה טור בעיתון “מעריב” בשם “אקורד נוסף”, שבו כתבה על דברים שקרו לה, על יחסי דת ומדינה, על הקונפליקטים בין העדות, על עניינים המעסיקים את אנשי שכונת התקווה ועוד. הטור הופיע מדי יום שישי במדור הפובליציסטיקה של “מעריב”, לצד טורים של אנשי ציבור.
באביב 1984 הוציאה חזה את האלבום בית חם. זו הייתה תקופה שבה נערות רבות עזבו את בית הוריהן, ובתקשורת התגוללו סיפורים על נערות שלא מצאו בביתן בית חם. חזה ביקשה מבצלאל אלוני שיכתוב שיר בנושא, והוא נענה. השיר, הנושא גם את שם התקליט, סיפר על חלום ילדות נושן של חזה שלפיו, אם יהיה לה יום אחד “הרבה הרבה כסף”, היא תייסד מעון לילדים נזקקים, שיהיה בית חם. מהאלבום יצאו להיטים רבים כגון: “יד ביד”, “עזור לי”, “בן פרבר” ו-“איתך הלילה”. גם אלבום זה הוגדר כאלבום זהב. חי עפרה חזה קריוקי Remix
בשנת 1984 החלו חזה ואלוני בפרויקט שאפתני: אלבום שכל שיריו יהיו שירי עם תימניים, שאותם תבצע חזה כמחווה למורשתה. תחילה הקליטה שני שירים לניסיון: “גאלבי”, שנכתב והולחן על ידי אהרן עמרם, ו-“אסאלק”, למילותיו של ר’ שלם שבזי עם לחן מאת עמרם. בהמשך בחר אלוני את שאר השירים, ואף לימד אותה כיצד לקרוא את הטקסט בהטעמה תימנית. חזה הקדישה חצי שנה להקלטות, כשדגש רב מושם על איכות קולית וטכנית. האלבום, שירי תימן, יצא בדצמבר 1984 וחזה חידשה בו שירים תימניים ישנים ממגוון של תקופות ומקורות, מסוף המאה ה-17 (של רבי שלום שבזי), ומתקופות מאוחרות יותר, בעיבודים חדשים של בני נגרי. שלושה משירי התקליט הושרו בערבית וכל השאר היו בעברית, בנעימה תימנית, והעיבודים שנעשו לתקליט כללו שילוב מקורי של צלילים ומקצב עממי תימני עם כלים ותזמור קלאסיים. כשיצא האלבום, שהיה אחר כך לפריצת הדרך של חזה מחוץ לישראל, הוא הושמע רק בתוכניות הזמר המזרחי; באף תוכנית רדיו אחרת לא גילו עניין בשירי האלבום, שהיה שונה באופיו מהמוזיקה שהייתה מקובלת אז בזרם המרכזי. אלוני פנה ליאיר ניצני לצורך הכנת רמיקסים, וניצני היפנה אותו ליזהר אשדות, שהכין את הרמיקס לשיר “גאלבי”. לאחר אי-ההתעניינות המתמשכת נשלח השיר לאנגליה על ידי צעיר אנגלי בשם גרנט אשר גילה בו עניין. מספר עותקים של התקליט ושל הסינגלים המחודשים הגיעו אל חברת התקליטים האנגלית “Ace Records”. בחברה התרשמו מאוד, קנו את זכויות התקליט מ”הד ארצי” ושיווקו אותו בשם Fifty Gates Of Wisdom (חמישים שערי חוכמה). התקליט נמכר באנגליה, זכה לשבחי הביקורת של עיתוני המוזיקה היוקרתיים ביותר והחל את הצלחתה הבינלאומית של חזה.
קרדיט: ויקיפדיה