הנני רופא לך פלייבק קריוקי

הנני רופא לך פלייבק קריוקי

אברהם פריד / יוסי גרין

סולם פה מינור

האזן לדוגמית פלייבק / קריוקי

 

אברהם פריד (נולד בשם אברהם שבתאי הכהן פרידמן בי”ב באדר ב’ תשי”ט, 22 במרץ 1959) הוא זמר חסידי בולט, יליד ארצות הברית, המשתייך לחסידות חב”ד.
נולד בשכונת קראון הייטס ליעקב משה פרידמן. את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב”דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה שנשתמרו על סלילי הקלטה ישנים שילב פריד בכמה משיריו במשך השנים כשהוא מלווה את עצמו בקולו העכשווי.
באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עמו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון “No Jew Will Be Left Behind” (“אף יהודי לא יישאר מאחור”), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב המוזיקה החסידית המרכזי עד אז – מרדכי בן דוד (שסייע, לבקשתו של המפיק, בהפקת האלבום כ”עוזר מפיק”).
אברהם פרידמן שגדל והתחנך בישיבה חבדי”ת התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו “אברהם פריד” – שם שדבק בו, והפך לשמו השני. הנני רופא לך פלייבק קריוקי
שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית (“אל ההודאות” “וזכנו לקבל שבתות” “וקרב פזורנו” ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי היום הוא מתבייש להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.
כחסיד חב”ד לא עשה פריד צעד בלא קבלת אישור מרבו, רבי מנחם מנדל שניאורסון, “הרבי מליובאוויטש”. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת ה’תשמ”ה (1985), כשנערך סיום לימוד מסלול הרמב”ם היומי הראשון ביקשו מארגני הכינוס מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעת אברהם פריד – קיבלו את ברכת הדרך מהרבי, ומאז החל פריד להופיע בארץ בצורה סדירה. כשהגיע פריד לקבל עצה וברכה מרבו לפני הופעתו הראשונה, יעץ לו הרבי לשים לפני תחילתה של ההופעה כסף בקופת צדקה, וכן בסופה. מאז ועד היום נוהג כך אברהם פריד בכל הופעותיו ולעתים הוא אף משלב את הסיפור על קופת הצדקה ושני הדולרים שקיבל מהרבי תוך כדי ההופעות עצמן.
פריד הוא אחד הבולטים בתחום הזמר החסידי. שיריו, רובם ככולם לקוחים או שואבים את השראתם מטקסטים יהודיים מוכרים. השירים מבוצעים על פי רוב בעברית בהגייה אשכנזית. המוזיקה המלווה את השירים היא על פי רוב מוזיקה חסידית מודרנית הנשענת על בסיס המוזיקה החסידית המסורתית בליווי כלים חדשים ובמקצב מהיר יותר, בהשפעה בולטת של סגנונות הרוק ומוזיקה מערבית אחרת.
בין שיריו המפורסמים: “אדרבה”, “תניא”, “ירושלים אורו של עולם”, “רצה”, “עלה קטן” (מילים מקוריות שכתב והלחין בעבורו ישי לפידות), וכן התפרסם מחוץ לציבור הדתי והחרדי בקאברים לשירים “רק תפילה אשא” המוכר בשם “שהשמש תעבור עלי” ו”מישהו הולך תמיד אתי” ובין השאר הופיע עם חנן יובל, דוד ד’אור, יהורם גאון, בועז שרעבי, קובי אפללו ורמי קליינשטיין.כי הרבית אברהם פריד פלייבק קריוקי גרסה1
כחסיד חב”ד הקליט פריד ארבעה תקליטים המכילים רק ניגוני חב”ד והפופולריות שלהם תרמה להפצת הניגונים גם בקרב קהלים שאינם מזוהים עם חב”ד. הנני רופא לך פלייבק קריוקי
פריד מתגורר בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק. אחייניו הם הזמרים: בני פרידמן, שמחה פרידמן, ולהקת היום השמיני(אנ’).
בשנת תשע”ד כתב פריד כמה פעמים טור אישי שבועי בשבועון החרדי “משפחה”, תחת כותרת ביידיש שפירושה “לשיר ולומר”.
בשנת ה’תשע”ו הוציא סינגל בשם הנני בידך שהלחין הרב פנחס ברייער והפך ללהיט בציבור החרדי.
ובראש חודש סיון תשע”ו הוציא פריד אלבום “אוצר של יראת שמים”.
מוזיקה חסידית, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית. במקור, המונח כלל רק ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס למוזיקה תפקיד חשוב בעבודת השם. הנני רופא לך פלייבק קריוקי
בימינו התרחב המונח והוא כולל את מרבית הז’אנרים המוזיקליים הרווחים בחברה היהודית אורתודוקסית.
מוזיקה חסידית מודרנית הנשענת על בסיס המוזיקה החסידית המסורתית בליווי כלים חדשים ובמקצב מהיר יותר, בהשפעה בולטת של סגנונות הרוק, הפופ, הדאנס ומוזיקה מערבית אחרת.
בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את הזמרים מרדכי בן דוד, אברהם פריד, יעקב שוואקי, אוהד מושקוביץ, ליפא שמלצר, בני פרידמן ועוד, את המלחינים (חלקם גם מעבדים) יוסי גרין, פנחס (פינקי) ובר, ישראל לאם, משה מרדכי (מונה) רוזנבלום, משה לאופר רובי בנט ועוד.
במוזיקה החסידית בולטת הופעת ילדים, המהווים תחליף לקול הסופרן הנשי. מקהלות ולהקות של ילדים מבצעות על פי רוב שירים השייכים לז’אנר החסידי. מקהלות הילדים משמשות הן כז’אנר בפני עצמו והן כקרש קפיצה של הסולנים לקריירה מוזיקלית בעתיד, בהסתמך על כישורים ופרסום שרכשו כחברים במקהלות ובלהקות. בין הלהקות והמקהלות הבולטות שפעלו בעבר: פרחי לונדון של יגאל צליק (נחשב כאבי להקות ה”פרחי”), פרחי טורונטו של ירחמיאל ביגון שהקים בהמשך את פרחי מיאמי, צליל וזמר של אברהם רוזנברג ועמודי שיש של שמואל בורגר, ובישראל: רננו חסידים של חיים בנט, ופרחי צברים ואנעים זמירות של משה מרדכי רוזנבלום.
בין הלהקות והמקהלות הפעילות כיום: הקינדרלעך, פרחי ירושלים ומלאכים (של תלמידי בית הספר “מלאכים” לקול ולמוזיקה יהודית אומנותית), ובחו”ל: פרחי מיאמי של ירחמיאל ביגון ופרחי בני הישיבות (“ישיבה בויס”).כי הרבית אברהם פריד פלייבק קריוקי גרסה1
עם ילדי הפלא הבולטים בעבר ובהווה נמנים: יוסל’ה רוזנבלט, חיים אליעזר הרשטיק ובנו ישראל, אברהם פריד, מוטי זינגבוים, אהרן הלוי (מוכר מאז כמוטי ויזל), עמית ליסטוונד, רפי ביטון, נתי שיש, דודי הרץ, מידד טסה, יונתן שינפלד, מישל כהן (מהסולנים הראשיים של “פרחי ירושלים” ומצטיין העונה הראשונה של התוכנית בית ספר למוסיקה). הנני רופא לך פלייבק קריוקי
מוזיקה דתית מזרחית המושפעת ממוזיקה ערבית וממוזיקה ים תיכונית ישראלית. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את הזמרים אורי שבח, חיים ישראל, יניב בן משיח, איציק אשל, איציק דדיה וגד אלבז ואת המלחינים שמואל יונה ושרון אבילחק. אביהו מדינה הוא זמר, כותב ומלחין מהבולטים ביותר במוזיקה המזרחית.
מוזיקה יהודית מקורית (נקראת גם מוזיקה אלטרנטיבית) היא מוזיקה עכשווית הכוללת מגוון סגנונות כגון רוק, פופ, מוזיקת עולם, מוזיקה אתנית ועוד. המשותף לכולם הוא המסר שמנסים האמנים להעביר דרך שיריהם. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את שני האחים אהרן ויונתן רזאל, אודי דוידי, יוסף קרדונר,ישי ריבו, עדי רן ושולי רנד.
בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית, שלמעשה יצר זרם נוסף בתוכה, הוא הרב שלמה קרליבך. הוא הושפע מניגונים חסידיים רבים ובמיוחד מניגוני חב”ד ומודז’יץ, וממהפכת המוזיקה של שנות ה-60 ואמנים דוגמת בוב דילן והביטלס. במוזיקה שלו הוא שילב אלמנטים של מוזיקת רוק ומוזיקת נשמה, והתחיל ז’אנר ייחודי שנקרא שירת קרליבך בין האמנים המגדירים עצמם כתלמידיו ניתן למנות את יהושע אנגלמן, יהודה גרין, שלמה כ”ץ, חזקי סופר וחיים דוד סרצ’יק. הנני רופא לך פלייבק קריוקי
כיום נחשבת המוזיקה החסידית כמוזיקה המיועדת בעיקר לציבור הדתי. תחנות הרדיו החרדיות משדרות בעיקר מוזיקה חסידית. בשנים האחרונות, הגיעה המוזיקה החסידית אף לאינטרנט, בין באתרים המכילים קובצי שמע ובין בכתבות טקסט ווידאו.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב. הנני רופא לך פלייבק קריוקי
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.כי הרבית אברהם פריד פלייבק קריוקי גרסה1
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”). הנני רופא לך פלייבק קריוקי
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.כי הרבית אברהם פריד פלייבק קריוקי גרסה1
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית.
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. הנני רופא לך פלייבק קריוקי
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.כי הרבית אברהם פריד פלייבק קריוקי גרסה1
על אף הצטמצמות יצירת הרוק החדשה המשיכו רוב אמני הרוק הוותיקים להוציא אלבומים מצליחים תוך שהם שומרים על סגנונם הייחודי ואף מחפשים כיוונים מוזיקליים חדשים. בין האלבומים הבולטים בעשור זה ניתן למצוא את האחר ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף; ענה לי של אהוד בנאי; קונגו בלו ולא יפריד דבר של דני סנדרסון; עיר קטנה של יהודית רביץ; כל דבר מזכיר לי של יהודה פוליקר; שפויים ואושר אקספרס של שלמה ארצי; והחבר אני של רמי פורטיס.
מקלט 18 במופע “מחוה לאריק איינשטיין” בחמדת ימים
לצד יצירת הרוק הפופולרי מתקיימת בישראל סצנת אינדי רוק משמעותית, שהתפתחה בעיקר במאה ה-21 עם דחיקת הרוק מהמיינסטרים המוזיקלי ועליית כוחה של רשת האינטרנט, וכוללת יוצרים והרכבים רבים ומגוונים. בדומה לסגנונות מוזיקליים אחרים הפועלים תחת הכותרת אינדי מתאפיינת גם יצירת הרוק המחתרתי הישראלי בקו טקסטואלי חריג ובסאונד שונה מהמיינסטרים, המקשה על התקבלותה בקהל הרחב. יוצרים אלו לרוב פועלים שלא במסגרת חברת תקליטים ונשענים על תמיכת הקהל הפועל למענם במדיות שונות, בעיקר דרך בלוגים, רשתות חברתיות ופרויקטים לגיוס כספים. מרכז סצנה זו הוא בתל אביב, במועדונים דוגמת תמונע ו”לבונטין 7″, בתחנות רדיו כמו 88FM או קול הקמפוס, וכן בפסטיבלים ייעודיים דוגמת פסטיבל יערות מנשה והאינדינגב. הנני רופא לך פלייבק קריוקי
רבים משירי המחאה לאורך השנים התייחסו למצב הפוליטי-ביטחוני ובפרט למלחמות ישראל, כמו גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני כשלא פעם רגישותו הרבה של הנושא הביא לפסילתם משידור. ראשון משירי המחאה בנושא זה ברוק הישראלי היה השיר “חייל של שוקולד” שכתב חנוך לוין לשלישיית החלונות הגבוהים בתחילת 1967 ונפסל לשידור לאור הרגישות הציבורית ביחס לחללי צה”ל. באותה שנה, לאחר מלחמת ששת הימים, הוציא מאיר אריאל את אלבום הבכורה שלו ובו השיר ירושלים של ברזל שנכתב כפרפרזה על השיר ירושלים של זהב, ובניגוד אליו עסק בצידה השלילי של המלחמה.כי הרבית אברהם פריד פלייבק קריוקי גרסה1
לאחר מלחמת יום כיפור ועם פריצת הרוק הישראלי למרכז הבמה הפכה הביקורת ממוקדת יותר. את הצעד הראשון עשתה להקת כוורת בשירה “נתתי לה חיי” שייצג את ישראל באירוויזיון 1974 ותחת מסווה של שיר אהבה קליל כלל מחאה כנגד ראש הממשלה דאז גולדה מאיר ובעד הקמת מדינה פלסטינית, שלא הובחנה על ידי הציבור הישראלי של זמנו. למלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 התייחסו שירים שמחו על הפער בין החיילים הלוחמים בלבנון לבין האזרחים השלווים כביכול, ביניהם “חצבים פורחים” של להקת תיסלם ו”התותח מצלצל פעמיים” ו”רכבת לילה לקהיר” של להקת משינה. האינתיפאדה הראשונה בסוף שנות השמונים גררה אחריה שירי מחאה רבים, ובתחום הרוק בלטו במיוחד האלבום מחכים למשיח של שלום חנוך עם שירים כדוגמת “לא עוצר באדום”, ולונדון של חוה אלברשטיין ובו שירים כדוגמת “לונדון” העוסק בירידה מהארץ ו”חד גדיא” שתיאר את מחיר הדמים של השליטה הישראלית ביהודה ושומרון ונאסר אף הוא לשידור.
העיסוק בנושאי מלחמה ושלום בשנות התשעים בלט בשיריו של אביב גפן שהרבה לעסוק בנושאי מלחמה, שלום והגיוס לצבא ומאוחר יותר ברצח רבין. להקת אתניקס אף היא התייחסה למצב הביטחוני ולשאיפה לשלום, כשהמפורסם משירים אלו הוא השיר “תותים”. ב-1998 בלטה גם להקת הרוק הרך בג”ץ, שאלבומה “כשאלוהים הלך לישון” כלל שירים שמחו על היהדות, אלוהים, מעשי צה”ל בשטחים והתרבות הישראלית בכלל, ועורר סערה רבה (על עטיפת האלבום נכתב ש”ההאזנה לאלבום מזיקה לבריאות” – כלומר, שהשילוב של השירים המלודיים יחד עם מילותיהם המחאתיות יעורר אנטגוניזם).
בתחילת שנות האלפיים התבלטה להקת הבילויים שהרבתה לבקר בשיריה את החברה הישראלית, בין השאר ביחס למילטריזם ולמחיר המלחמות ואף הוציאה שיר בשם “שאול מופז” על שם הרמטכ”ל של אותה תקופה. בשנת 2012 הוציא יזהר אשדות את השיר עניין של הרגל שמתח ביקורת על השפעת שליטת צה”ל ביהודה ושומרון על החיילים ונפסל לשידור בגלי צה”ל תוך שהוא מעורר מחלוקת ציבורית רחבה.
מול עמדתם השמאלית של רוב האמנים היו גם דוגמאות לעמדה ימנית, שבולטת בהן תמיכתו של אריאל זילבר במחאה נגד תוכנית ההתנתקות, שפרסם מספר שירים שתמכו במאבק ובמתיישבים. כי הרבית אברהם פריד פלייבק קריוקי גרסה1
השסע העדתי בישראל התבטא אף הוא ברוק הישראלי, כשבולט בהקשר זה האלבום אהוד בנאי והפליטים משנת 1987, בשיר “עבודה שחורה” ביחס לעולים מאתיופיה. האלבום כלל שירי מחאה נוספים ונחשב לאבן דרך במוזיקה הישראלית גם מבחינה זו ואהוד בנאי עצמו הרבה לעסוק בנושאים הקשורים למצב החברתי בארץ בהמשך דרכו. מחאה ביחס לקשיי החיים בפריפריה הישראלית בלטה בעיקר בשיריה של להקת טיפקס, שחבריה היו תושבי שדרות, כמו גם בשירים שונים של להקת אתניקס. הנני רופא לך פלייבק קריוקי
בנוסף לסוגיות הייחודיות לחברה הישראלית עסקו יוצרים רבים בביקורת על מאפייני החברה המודרנית. להקת תיסלם בשירה “פרצופה של המדינה” יצאה כנגד התרבות הפוליטית בישראל ובשיר “ככלות הקול והתמונה” ביקרה את תופעת הידוענים. ביקורת על החברה המודרנית ותרבות הצריכה היא קו בולט באלבום רדיו בלה בלה של להקת החברים של נטאשה, באלבום קונספט העוסק בחייו של אדם בעולם המודרני. קו דומה אך קודר יותר קיים באלבום רישומי פחם של מאיר אריאל משנת 1995 העוסק בהתמודדותו של האדם בעידן הקפיטליזם והטכנולוגיה. ברי סחרוף הרבה לבטא ביקורת חברתית מעין זו ביצירתו שבלטה באלבומו האחר שנת 2001. אביב גדג’, באלבומו ילדים של מהגרים משנת 2013, ביטא ביקורת חריפה על החברה הישראלית שמאותה תקופה, מזווית חברתית ומזווית פוליטית-ציבורית.
ביקורת אנטי-ממסדית בוטאה באלבומו של שמוליק קראוס “מדינת ישראל נגד קראוז שמואל” משנת 1977, שפורסם לאחר שחרורו של קראוס ממאסר עקב עבירות אלימות. הקליפ לשיר “שישי חם” שיצא מתוכו אף נפסל לשידור בטענה שהוא מרמז לסמי הזיה.
המצב הכלכלי מוצא אף הוא ביטוי בשירים כדוגמת שיר הנושא של האלבום מחכים למשיח של שלום חנוך משנת 1985 שהתייחס למשבר הכלכלי של התקופה ושיר הנושא של האלבום עברנו את פרעה של מאיר אריאל משנת 1990, שתיאר את המצב מתוך נקודת מבט אופטימית. בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011 פרסמה להקת הג’ירפות שיר בשם “דפני דפני” כמחווה לדפני ליף, ממובילות המחאה, וכן שיר בשם “קיץ 2”.