הכוכבים דולקים על אש קטנה קריוקי
מילים ולחן: שלומי ברכה
להקת משינה
האזן לדוגמית פלייבק / קריוקי
יובל בנאי ושלומי ברכה נפגשו לראשונה בנעוריהם ומאוחר יותר שירתו יחד חמישה חודשים בבסיס טירונים של חיל התותחנים בשבי שומרון. בחופשותיהם מהצבא נהגו השניים לבלות במועדון “הפינגווין”, ובהשפעת הלהקות שניגנו שם החליטו להקים להקה. בנאי הסתייג תחילה מהרעיון להקים להקה, בטענה שלא ידע לשיר, אך לבסוף הסכים לכך, בהשפעת הלהקות “מינימל קומפקט” ו”ז’אן קונפליקט” של רמי פורטיס ומאחר שלטענתו של ברכה גם פורטיס לא ידע לשיר.לימים סיפר בנאי
הגעתי לשם די מרוט, לבסיס הזה, ושמו אותי בחדר ואמרו לי, זה השותף שלך, אדון שלומי ברכה. ושמה, בשומרון, מפה לשם, נולדה להקת משינה. חמישה חודשים הייתי שם עם שלומי, שהיה סמל מבצעים בתותחנים. אני היה לי טייפ ומוזיקה והוא הייתה לו גיטרה, אני אהבתי לשמוע מוזיקה והוא אהב לנגן בחדר. אז פעם הוא אמר לי, שמע, אני מנגן, לך יש אחלה קול, אולי תשיר פה ושם. והתחלנו לכתוב שירים שירי ייאוש כאלה מתי נשתחרר, מתי המלחמה תיגמר… הכוכבים דולקים על אש קטנה קריוקי
בבסיס הצבאי כתבו בנאי וברכה את הבסיס לשירי אלבומה הראשון של הלהקה, ובהם “רכבת לילה”, “כרים עבדול זמר”, “עתיד מתוק” ו”אופטיקאי מדופלם”.באותו בסיס נערכה הופעתה הראשונה של הלהקה, שבה בנאי שר וברכה ניגן בגיטרה. והם לוו במתופף ובגיטריסט נוסף. הלהקה, “משינה”, נבחר עוד בטרם ההופעה – כאשר שאלו בנאי וברכה את חברם לחדר בבסיס, עולה חדש מברית המועצות, כיצד אומרים ברוסית “טבלת ייאוש”, הוא השיב “משינה ורֶמֶנִי” (“משינה ורמני” הוא גם שמה של להקת רוק רוסית פופולרית. קרדיט ויקיפדיה