הזמנה לחתונה קריוקי סולם מקור

 39.00

מק"ט: אין מידע קטגוריה:

הזמנה לחתונה קריוקי סולם מקור

מילים: אורי בנאי
לחן: עממי
סולם: A major

האזן לדוגמית פלייבק / קריוקי


אוריה (אורי) בנאי (נולד ב-4 ביולי 1969) הוא שחקן וזמר ישראלי.
אורי בנאי הוא נצר למשפחת בנאי – בנו של גברי בנאי מנישואיו הראשונים לאורנה שק, ואחיו של הזמר בועז בנאי מצד אביו.
החל את דרכו בעולם המשחק בגיל צעיר, כששיחק כילד בסדרת הטלוויזיה לילדים “רגע עם דודלי” בפרק “כאשר אנחנו ביחד” ששודר ב-1978. בין השנים 1986–1987 היה חבר בלהקת צעירי תל אביב. בצה”ל שירת בלהקת פיקוד מרכז. בין השנים 1994–1995 למד משחק במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע בניו יורק.
ב-1992 גילם את בועז בסרט “ללקק ת’תות” שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש. הסרט סיפר על מאחורי הקלעים של להקה צבאית בה מתחרים צעיר עשיר וצעיר עני על מקום בלהקה ועל ליבה של הכוכבת. בין השנים 1992–1996 גילם את תומר בן דוד בסדרת הטלוויזיה “עניין של זמן” שביימה יעל גרף. ב-1993 הנחה את תוכנית הטלוויזיה “תוססס” בערוץ הראשון. ב-1994 גילם את אברם בסרט “שחור” שכתבה חנה אזולאי הספרי וביים שמואל הספרי. ב-1994 גילם תפקיד קטן של נהג משטרה בסרט ההוליוודי “מבוך הגיהנום” (hellbound) שביים אהרון נוריס. ב-1996 גילם את משה בסרט “מי האבא?” שביים אלי קנר. באותה שנה החל לשחק בטלנובלה “קפה פריז” שביים אמנון רובינשטיין ושודרה בהוט. בין השנים 1997–2001 גילם את איגי ההומוסקסואל – ואף השתתף בנשיקה ההומוסקסואלית הטלוויזיונית הראשונה – בסדרת הטלוויזיה “פלורנטין” שביים איתן פוקס. ב-1998 גילם את גידי בסרט הטלוויזיה “חתולות הרעם” שכתבה וביימה עירית לינור.
ב-2001 גילם את לאון בוצ’צ’ו בסדרת הטלוויזיה “דקות של תהילה” שכתבו ליאורה קמינצקי וורד שפירא וביימו ליאורה קמינצקי ונתי אדלר. ב-2005 דיבב לעברית דמויות שונות בסדרת הטלוויזיה “אגדות אנדרסן”. ב-2006 גילם את שימי לוי בסדרת הטלוויזיה “ילדות רעות” שביים עדי בנימינוב. ב-2008 גילם את מורדי דהאן בסדרת הטלוויזיה “רביעיית רן” שביים יריב הורוביץ. ב-2009 גילם את עצמו בסדרת הטלוויזיה “רחוב סומסום” ששודרה בערוץ הופ!. ב-2010 הופיע בסרט התיעודי “שרון עמרני: זכרו את השם” של יאיר רוה, שמתחקה אחר דמותו של עמרני ואחר מקורות ההשראה של יצירתו. ב-2017 גילם את ד”ר ענבר בסדרת הטלוויזיה “מתים לרגע”.
ב-1994 השתתף בקבוצת “המנגבים בשרוול” לצד יורם חטב, אסף אשתר, מירב גרובר וארז בן הרוש שהעלתה מופעי סטנד-אפ קומדי בבית ציוני אמריקה. בנאי גילם שם מספר רב של דמויות קומיות. ב-1997 גילם את אורי במחזמר “הממלכה הקסומה של הוגו” שכתב אוהד אשכנזי ומבוסס על משחק המחשב “הוגו”.
בתיאטרון הבימה: מאז 1998 מגלם את בן ציון ואת מאיר במחזמר “בוסתן ספרדי” מאת יצחק נבון שביים צדי צרפתי. באותה שנה השתתף בהצגה “לא בגלל הזכרונות” – הצגה ליום השואה שכתבה וביימה נויה לנצט, ובהצגה “רצח פוליטי” שכתבו גדעון לוי ושלומי משיח ועיבד וביים יגאל עזרתי. ב-1999 גילם את יקי בהצגה “כריש פטיש” מאת פיליפ רידלי שביימה נויה לנצט. החל מ-2005 מגלם את למך בהצגה “שלמה המלך ושלמי הסנדלר” מאת סמי גרונמן שביים אילן רונן. ב-2013 שיחק בהצגה “ליזיסטרטה” שכתבו אלי ביז’אווי ואודי בן-משה (ע”פ אריסטופאנס) וביים אודי בן-משה. ב-2017 החל להשתתף לצד מיי פיינגולד ומקהלת מורן בהצגה המוזיקלית לילדים “גונבי הנשיקות” מאת נאוה סמל ובבימויו של עודד קוטלר בתיאטרון צוותא. הזמנה לחתונה קריוקי סולם מקור
בשנת 2000 הוציא בנאי את אלבומו “פרפרים”, אותו הפיק ניר פרידמן. את רוב שירי האלבום כתב והלחין בנאי בעצמו. השיר “פרפרים” זכה במקום הרביעי במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג’, ובנאי זכה בתואר “תגלית השנה”. השיר גם הופיע באוסף “Hitman”, עוד לפני צאת האלבום. מתוך האלבום הצליחו גם השירים: “בא אלייך משוגע” ו”הזמנה לחתונה”.
בספטמבר 2008 הוציא בנאי את אלבומו השני, “מפליג בדמיון”.
קרדיט: ויקיפדיה הזמנה לחתונה קריוקי סולם מקור
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. בלעדייך גידי גוב פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב. הזמנה לחתונה קריוקי סולם מקור
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית. הזמנה לחתונה קריוקי סולם מקור
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית. הזמנה לחתונה קריוקי סולם מקור
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית.
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. בלעדייך גידי גוב פלייבק קריוקי הזמנה לחתונה קריוקי סולם מקור
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.

עגלת קניות