דיווה דנה אינטרנשיונל פלייבק קריוקי

 39.00 49.00

מק"ט: אין מידע קטגוריה:

דיווה דנה אינטרנשיונל פלייבק קריוקי

ללא קולות רקע

האזן לדוגמית פלייבק / קריוקי

 

דנה אינטרנשיונל
ירון כהן (נולדה ב-2 בפברואר 1969) המוכרת בעיקר בשם הבמה דנה אינטרנשיונל, היא זמרת ישראלית. זוכת אירוויזיון 1998 עם השיר “דיווה” שייצג את ישראל באירוויזיון והביא לזכייה השלישית בתולדותיה. אינטרנשיונל היא הזמרת הטרנסג’נדרית הראשונה שהשתתפה באירוויזיון והראשונה שזכתה בו. בעקבות הזכייה פצחה בקריירה מוזיקלית בינלאומית מצליחה וסיפור חייה זכה לתהודה רבה בישראל וברחבי העולם.
בין להיטיה: “סרט הודי” (בשיתוף עם עידן יניב), “Love Boy”, “כשהגברים רוקדים”, “אני לא יכולה בלעדיך”, “סעידה סולטנה”, “Cinquemilla”, “שיר קדמשנתי (סקס אחר)” (בשיתוף עם ערן צור) ואחרים.
כהן נולדה וגדלה כזכר בתל אביב בשם ירון כהן, למשפחה יהודית ממוצא תימני. היא סיפרה שנקראה ירון על-שם דוד שלה שנהרג בפיגוע טרור. בילדותה, אמה, בת-גלים כהן, התעקשה לשלוח אותה ואת אחותה לימור לשיעורי מוזיקה למרות הקשיים הכלכליים שניצבו בפני המשפחה. ב-1980 השתתפה במקהלת ילדים שליוותה את שלמה ארצי במחזמר “יוסף וכתונת הפסים המשגעת”. בשנות ה-80, הושפעה רבות מזמרות ישראליות ובינלאומיות שהיו פופולריות באותה תקופה, בהן מדונה ועפרה חזה. בתקופת הנעורים באותן שנים נהגה לפקוד מועדוני גייז בעיר הולדתה שם הכירה את עופר ניסים, מי שעתיד להיות המפיק והמנהל המוזיקלי בשנים הראשונות של הקריירה שלה. יחד עם ניסים ואמני דראג אחרים, הופיעה עם פרודיות על שירים ישראלים ובינלאומיים מוכרים. אחד מהשירים היה פארודיה על שירה של ויטני יוסטון “My Name is not Susan” שאותו שינתה דנה ל”סעידה סולטנה” שזכה להצלחה מסחרית וגרם לפריצתה הגדולה בתעשיית המוזיקה בארץ. במהלך אותה תקופה בעקבות חוסר ההתאמה בין מינה הביולוגי לבין זהותה המגדרית כאישה, דנה החלה בשינוי מינה מזכר לנקבה ועל הבמה הזדהתה כ”דנה אינטרנשיונל”. ב-1992 הופיעה אינטרנשיונל בתוכנית “חכם בלילה” בערוץ 2 הניסיוני בתקופה שהייתה עדיין בתור זכר. דיווה דנה אינטרנשיונל פלייבק קריוקי
בהתייחסה לזהותה המינית והמגדרית אמרה: “כשהייתי בת 13 ידעתי שאני לא נמשכת לבנות… הייתי הולכת למועדוני גייז. כשהייתי בת 16 היו פונים אלי כאישה ולא כגבר. גם התאפרתי ולאט לאט הבנתי שאני נשית מדי כדי להיות גבר. אני לא יכולה לדמיין את עצמי כנהג משאית. קשה להסביר, מעולם לא חשבתי על עצמי כגבר. זה מי שאני”[2]. לאחת השאלות בראיון, “את מאה אחוז אישה? עברת ניתוח מלא לשינוי מין?”, היא השיבה בחיוב.
שנים לאחר שהתפרסמה סיפרה בראיון כי היא מעולם לא יצאה מהארון בפני הוריה וכי הם ראו אותה לראשונה כאישה מופיעה בטלוויזיה. בעבר ניהלה זוגיות, עם גבר בשם ניסים בכר אשר נהרג בתאונת אופנוע, דבר שלדבריה הותיר בה צלקת.
ב-1992 הקליטו דנה ועופר ניסים את השיר “סעידה סולטנה”, פרודיה על השיר “My Name Is Not Susan” של הזמרת ויטני יוסטון. תקליט שדרים של השיר הגיע לשדרני הרדיו דידי הררי ועופר נחשון, והשניים הפכו את השיר ללהיט. בעקבות הצלחת השיר החתימה חברת התקליטים הקטנה אי אם פי (IMP), שמתמחה בעיקר במוזיקת דאנס, את דנה ועופר ניסים כדי שישתפו פעולה עד ליצירתו של אלבום מלא. בהמשך השנה הוציאה דנה את הסינגל השני “דנה אינטרנשיונל” שמוכר בשם “שושו יא שושו”, שבעקבות שמו היא קיבלה את שם הבמה שלה שנשאר עד היום.
באפריל 1993 יצא אלבומה הראשון דנה אינטרנשיונל. שירי האלבום היו ברובם חומרים שאסף ניסים עבור להקה שהקים בשם “דרמה”, שהוא היה אמור להיות הסולן שלה. אולם לאחר שהלהקה הקליטה שני שירים (“מסכה” שיצא על גבי תקליט שדרים) ניסים החליט לוותר על קדמת הבמה ולקדם את דנה אינטרנשיונל. אלבום זה היה מי שהביא לחשיפתה בפני הקהל הרחב. בין השירים הבולטים באלבום נמצאים “פטה מורגנה”, שכתב יואב גינאי והלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי, “דנה אינטרנשיונל” ו”משחק הדמעות”, שכתב אהוד מנור והלחינו דנה אינטרנשיונל וניסים. באותה שנה פרסמה IMP כי דנה אינטרנשיונל הפכה ללהיט גדול במדינות ערב, שם נאסר להפיץ את אלבומיה. להערכת החברה למעלה מחמישה מיליון עותקים של האלבום וקלטת שדרים של “סעידה סולטנה” נמכרו בצורה פיראטית במדינות אלו מבלי לחשוף את היותה ישראלית וטרנסג’נדרית. ב-24 בדצמבר 1993 הופיעה אינטרנשיונל לראשונה בתוכנית “סיבה למסיבה” ושם התגלתה לקהל הרחב. דיווה דנה אינטרנשיונל פלייבק קריוקי
ב-1994 הוציאה את אלבומה השני, אומפטמפה. האלבום כלל להיטים רבים, בהם “ישנן בנות” (גרסת כיסוי מעודכנת לשיר של להקת הנח”ל) אשר לווה בנעימת מארש צה”ל, “אני לא יכולה בלעדיך”, שכתב מקס גת מור והלחין צביקה פיק (שבהמשך גם ביצע בעצמו את השיר בגרסה מעט שונה), “נוסעת לפטרה”, שכתב יואב גינאי לכבוד הסכם השלום עם ירדן, “בתולה” שהלחינה דנה אינטרנשיונל למילים של דודו ברק, “מאה אחוז גבר”, שהלחינה קורין אלאל למילים של המשוררת יונה וולך ועיבוד לפיוט היהודי “דרור יקרא”. שירי האלבום, ובמיוחד “אני לא יכולה בלעדיך” ו”ישנן בנות”, זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו ולהצלחה במצעדי הפזמונים. בסוף השנה זכתה בתואר זמרת השנה במצעד הפזמונים השנתי ה’תשנ”ה של רשת ג’.
בהמשך יצאה גרסה מחודשת לאלבום שכללה את השיר “לילה טוב אירופה”, איתו השתתפה בתחרות הקדם-אירוויזיון. אף על פי שנחשבה לפייבוריטית בתחרות זו, היא הגיעה לבסוף למקום השני, ובמקום הראשון זכתה ליאורה. עם זאת, האלבום שכלל את השיר הצליח במכירות, והגיע למעמד של אלבום פלטינה על מכירת למעלה מ-40,000 עותקים. דיווה דנה אינטרנשיונל פלייבק קריוקי
בשנת 1995 עזבה את חברת IMP וחתמה על הסכם עם הליקון. עם עזיבתה הוציאה חברת IMP אלבום שלישי שהיה גם למיני-אלבום בשם, איפיטמפה. מיני-האלבום כלל את הסינגל “אני רוצה לחיות”, הדואט “מי שלא רוקד עומד” עם צביקה פיק, חידוש בסגנון דאנס לשירה של עפרה חזה “פלאש גורדון” וגרסאות רמיקס חדשות לשירים “דנה אינטרנשיונל”, “בתולה” ו”לילה טוב אירופה”. בנוסף לכך, כלל גם את הסינגל “Qu’est-Ce Que C’est?”.
ב-1996 הוציאה במסגרת תת-חברה של חברת הליקון בשם “BIG FOOT”, את אלבומה השלישי, “מגנונה”, שהופק גם הוא על ידי עופר ניסים. הלהיט הגדול ביותר באלבום היה “דון קיחוטה”, שכתב והלחין נינו אורסיאנו (ובהמשך התפרסם גם בביצועה של שירי מימון בתוכנית הריאליטי “כוכב נולד”). שירים בולטים נוספים באלבום היו “מנפנפת”, שכתב יואב גינאי והלחינה אלונה דניאל, “מגנונה” (קוקורוקו), הדואט “יש בו אש” עם הזמרת איגי וקסמן ושיר הדאנס “צ’ינקוומילה” (“Cinquemilla”; “חמשת אלפים” באיטלקית), שנכתב על ידי דנה אינטרנשיונל וכלל בעיקר מילים באיטלקית וג’יבריש. דנה אינטרנשיונל סיפרה שהשיר קיבל את שמו לאחר שבאותה השנה במהלך טיול בברלין מלכת דראג שאגה לעברה את המילים “צ’ינקוומילה, אלורה אלורה”[4]. הקליפ, בבימויו של גיא שגיא שנלווה לשיר היה לאחד הקליפים הישראליים הראשונים ששודרו בערוץ MTV אירופה וזכה בפרס “נוצת הזהב” לקליפ השנה בשל חדשנותו ואיכותו.
באותה התקופה הופיעה בפסטיבל הפסנתר של תל אביב, במסגרת מופע משיריה של המשוררת יונה וולך. השיר “שיר קדמשנתי (סקס אחר)”, שהוקלט כדואט עם הזמר ערן צור, צורף לאלבום “מגנונה” כסינגל וזכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו. ביצועה של דנה אינטרנשיונל לשיר עורר עניין תקשורתי בגלל התוכן שאותו שרה וייצג אותה כטרנסג’נדרית[4]. עם זאת, האלבום “מגנונה” לא הצליח לשחזר את הצלחת אלבומה הקודם, והדבר הביא למתיחות בין נציגיה לחברת התקליטים ובסופו של דבר גם לפרידה מתוקשרת. שנים לאחר מכן האשימה אינטרנשיונל בראיונות כי הליקון הקימה את “BIG FOOT” כדי להוציא במסגרתה את התקליטים שלה, מאחר שהם “התביישו בה”, להגדרתה. בכל זאת, האלבום זכה להצלחה מסחרית ומכר למעלה מ-20,000 עותקים וזכה במעמד של אלבום זהב.
האירוויזיון והצלחה בינלאומית דיווה דנה אינטרנשיונל פלייבק קריוקי
בתחילת הקריירה שלה, הגיעו קלטות שלה למצרים והופצו באופן פירטי. תוך מספר שבועות, כאשר עלה הביקוש לקלטות שלה, השלטונות המקומיים גילו שהיא זמרת מישראל, האלבומים והקלטות שלה נאסרו למכירה ובמשך כמה חודשים ניתן היה להשיג אותם רק בשוק השחור.
כמה שנים לאחר מכן דנה צילמה הפקת אופנה על רקע הפירמידות. כשהתמונות התפרסמו נפוצו סיפורים בתקשורת המצרית כי דנה היא סוכנת מוסד שתפקידה להשחית את הנוער המצרי.
בדצמבר 1995 פורסם שדנה אינטרנשיונל תשתתף בקדם-אירוויזיון 1996 עם השיר “אגדה”[6], שנכתב על ידי יואב גינאי ללחן של יזהר אשדות. השיר, שנקרא במקור “Extazy”, יועד לעופר ניסים בתקופה שבה היה זמר בלהקת “דרמה”, אך בסופו של דבר לא נעשה בו שימוש וניסים העביר אותו לדנה ולגינאי, שחיבר מילים עבריות ללחן של אשדות. השיר הוגש לתחרות לקראת תום מועד ההרשמה במקומו של שיר אחר בשם “מציאות” בביצוע רפי דהן, שנפסל מאחר שהושמע ברדיו בניגוד לתקנון. גם הגשת השיר “אגדה” הייתה בניגוד לתקנון מאחר שהיא נעשתה ללא אישורו של אשדות. כשאשדות גילה על כך, הוא הביע התנגדות ונפגש עם ניסים במטרה למצוא פתרון, אך ב-5 בינואר 1996 פורסם בידיעות אחרונות (בכתבה של יואב בירנברג) שדנה אינטרנשיונל החליטה להסיר את המועמדות ושהיא דחתה את בקשת רשות השידור להשתתף בכל זאת עם שיר אחר או לחן חלופי למילים של גינאי, באמרה שהיא לא מרגישה שלמה עם השיר (בלחן של אשדות) ולא מתחברת אליו, שהיא “עייפה וכורעת תחת הנטל, מופיעה כל יום, לפעמים שתי הופעות ביום” ושמאחר ורוב משתתפי הקדם בשנה זו היו זמרים אלמוניים היא רוצה לפנות להם את הבמה. כמו כן, היא טענה שהשיר הוגש מכיוון שאנשי טלוויזיה לחצו עליה להשתתף בתחרות; בסופו של דבר ישראל לא השתתפה כלל באירוויזיון 1996 מאחר שהשיר שזכה בקדם ונבחר, “שלום עולם” בביצועה של גלית בל, נופה בידי ועדת איגוד השידור האירופי. עם השנים דלפו לרשת סקיצות של השיר “אגדה” (עם מילים) ושל הגרסה המקורית “Extazy” (ללא מילים מלבד שם השיר בפזמון). דיווה דנה אינטרנשיונל פלייבק קריוקי
ב-23 בנובמבר 1997, החליטה ועדה של הערוץ הראשון לשלוח את דנה אינטרנשיונל אל תחרות האירוויזיון, שהתקיימה באותה שנה בברמינגהם שבאנגליה, עם השיר “דיווה” שנכתב על ידי יואב גינאי והולחן על ידי צביקה פיק. בחירתה כנציגת ישראל לאירוויזיון הובילה לביקורת נוקבת של חברי הכנסת החרדים על רקע היותה טרנסג’נדרית. דנה אינטרנשיונל זכתה והביאה לישראל את הניצחון הראשון באירוויזיון מאז זכייתם של גלי עטרי וחלב ודבש עם “הללויה” ב-1979. לאחר ניצחונה בתחרות עלתה לבמה לשיר את השיר הזוכה, לבושה בשמלה ייחודית שעיצב עבורה מעצב האופנה הצרפתי ז’אן-פול גוטייה. השמלה כללה חלק עליון המורכב מנוצות ציפורים צבעוניות, וזכתה לכינוי “שמלת התוכי”.
הזכייה באירוויזיון הפכה את דנה אינטרנשיונל לנציגה בולטת של הקהילה הלהט”בית ושל קהילת הטרנסג’נדרים בפרט. “דיווה” היה לשיר זוכה האירוויזיון הראשון מזה שנים שדורג במצעדים ברחבי אירופה ואף הגיע למקום ה-11 במצעד הבריטי. בארץ הופיע השיר באלבום האוסף של אינטרנשיונל שנקרא אף הוא “דיווה”. האלבום כלל להיטים מאלבומיה הקודמים, לצד חידוש ל”זמר שלוש התשובות” של רבקה זהר וגרסה אקוסטית לשיר “אני לא יכולה בלעדיך”. במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג’ זכתה דנה אינטרנשיונל פעם נוספת בתואר זמרת השנה.
IMP והליקון, חברות התקליטים הראשונות של דנה אינטרנשיונל, ניסו לרכב על גל ההצלחה שלה באירוויזיון, והוציאו במקביל אוסף שהופץ ברחבי אירופה על ידי חברת התקליטים הבינלאומית Polygram. האוסף, שנקרא “The Album” (“האלבום”), כלל את החומרים שהקליטה לאורך הקריירה שלה באנגלית, או שהיה להם סאונד אוריינטלי שיכול היה להיכלל בז’אנר מוזיקת עולם. האוסף הוכן במהירות, אולם הכללתם של חומרים שהעבודה עליהם לא הושלמה הביאה את נציגיה של אינטרנשיונל להתנער מהאלבום עד כדי בקשה מהקהל הרחב באירופה שלא לרכוש אותו.
בסוף אותה השנה בחר המגזין האמריקאי “טיים” בדנה אינטרנשיונל כאחת מחמשת האנשים הכי משפיעים בעולם לאותה שנה. הארגון הבינלאומי לזכויות אדם, אמנסטי, הפיק מסע פרסום בהשתתפותה. היא אף פתחה את אירועי הספורט של אולימפיאדת הגייז, ה-Gay Games, שהתקיימו באמסטרדם שבהולנד.
ב-1999 הוחתמה על חוזה במחלקה האירופית של חברת התקליטים הבינלאומית Sony, אך זה בוטל, ודנה אינטרנשיונל מעולם לא הקליטה אלבום במסגרת החברה. עם זאת, היא מיד חתמה בחברת התקליטים האירופאית הקטנה CNR והקליטה במסגרתה את האלבום “Free”, גם הוא בהפקת האיש שגילה אותה, עופר ניסים. האלבום יצא בשתי מהדורות שונות, אחת באירופה והשנייה ביפן, וכלל שני סינגלים בולטים: “Woman in Love” (“אישה באהבה”; חידוש לשירה של ברברה סטרייסנד) והשיר “Free” (“חופשי”; חידוש לשירו של סטיבי וונדר), שאותו ביצעה אינטרנשיונל במסגרת אירוויזיון 1999 שהתקיים בירושלים וצולם לו קליפ על חומת ירושלים העתיקה. מעבר להצלחה בישראל, הסינגלים והאלבום לא זכו להצלחה באירופה. לקראת סוף השנה בעקבות חילוקי דעות וכנראה על רקע כישלון האלבום הבינלאומי נפרדו דרכיהם של דנה אינטרנשיונל ועופר ניסים בשנת 2000.
בשנת 2000 הוציאה גרסה ישראלית ושלישית לאלבום “Free”, במסגרת חברת התקליטים הישראלית NMC. לצד השירים בלועזית נוספו לו שלושה שירים בעברית: חידוש לשיר “מוכר הפרחים” עם אלון אולארצ’יק, “אני אוהבת” הפרובוקטיבי, שכבר הוקלט ויצא כסינגל ב-1999, והשיר “עד סוף הזמן”, אותו ביצעה לראשונה באולפן משדר המילניום של הערוץ השני, בערב הסילבסטר של שנת 2000, אשר היה המצליח מבין כל הסינגלים של האלבום בישראל. באותה שנה שידר הערוץ השני את הסרט “Lady D”, שבו תועדה דנה אינטרנשיונל במסגרת סיבוב הופעות במזרח אירופה, שם עדיין נישאה על גלי ההצלחה מהאירוויזיון. דיווה דנה אינטרנשיונל פלייבק קריוקי
בשנת 2001 הוציאה אינטרנשיונל ב-NMC את אלבומה יותר ויותר, בעיבוד והפקה של אלי אברמוב ודני דותן, חברי להקת הקליק. השניים כתבו והלחינו את רוב שירי האלבום, בהם “ניצחתי”, שיר חצי אוטו-ביוגרפי אשר הפך ללהיט בקיץ של אותה שנה. שיר בולט נוסף באלבום היה “ואחרי הכל”, שכתב יואב גינאי והלחין יהודה פוליקר, שגם שר בו קולות רקע. אף על פי שהאלבום זכה להצלחה בקרב המבקרים ושני סינגלים מתוכו הצליחו במידה גדולה הוא לא זכה להצלחה מסחרית.
בשנת 2002 הקליטה, שוב בהפקת אלי אברמוב, את אלבומה החלום האפשרי, באופן עצמאי. הוא כלל בין השאר את השירים “מכת חום” (“אי לה דיר לה דה דה”), ששרה במקור עליזה עזיקרי, “תחלום” וגרסה אקוסטית לשיר “ניצחתי”. האלבום הופץ על ידי חברת התקליטים הראשונה של אינטרנשיונל, IMP. אולם גם אלבום זה לא נחל הצלחה. בנוסף, הוציאה גרסה מוגבלת של קופסת סינגלים (CDs Box), שכללה את כל הסינגלים של האלבום החלום האפשרי, כולל גרסאות מיוחדות ושירים נוספים.
באוקטובר 2005, בעקבות בחירת הגולשים, השתתפה דנה אינטרנשיונל בתחרות היובל של האירוויזיון עם השיר “דיווה”. השיר הגיע למקום ה-13 מתוך 14. דנה השתתפה במשדר היובל וזכתה לכבוד רב, בתור אחת הדמויות הבולטות ביותר בתחרות, על 50 שנותיה.
במהלך שנים אלו, מיעטה דנה להתראיין ולהופיע בתקשורת ונוצר רושם כאילו “נעלמה”, אך מאחורי הקלעים המשיכה להופיע ברחבי העולם, והשתתפה במספר פרויקטים וקמפיינים פרסומיים כמו “מי גנב לי את המילקי” ו-Lady AIG.
בשנת 2007, לאחר שתיקה מוזיקלית בת 5 שנים, חתמה אינטרנשיונל על הסכם הפצה עם חברת התקליטים “הד ארצי”, במסגרתה הקליטה את האלבום הכל זה לטובה, שוב בהפקתו של אלי אברמוב. הסינגלים שיצאו לרדיו הושמעו רבות. בהם “הכל זה לטובה” ו-“Love Boy”, שפזמונו ולחן הפזמון לקוחים משירה של מרים ילן שטקליס “ידידי טינטן”, אותו ביצע במקור אבי טולדנו. “Love Boy” שבר שיא ישראלי בכך שהושמע מעל 1,400 פעמים בחודש אוגוסט של אותה שנה, ובכך הפך לשיר המושמע ביותר ברדיו הישראלי בעשור האחרון[8]. לאחר מכן יצאו הסינגלים “את מוכנה”, הדואט “סרט הודי” עם עידן יניב שהלחינה למילים של ינאי רטפן שזכה להצלחה גדולה ו”יום הולדת”.
ב-2016 הוציאה אינטרנשיונל את הסינגל “We Can Make It” בהפקתו של עופר ניסים. השיר זכה להצלחה מסחררת בישראל ובעולם בכלל, ובסצנת הגייז בפרט. דיווה דנה אינטרנשיונל פלייבק קריוקי
ב-2017 הוציאה אינטרנשיונל את הסינגל “רותי” שכתב והלחין רגב דהן. בהמשך, הוציאה את “יש לי אהבה (לה קוסטה)”, “נשארת איתך” וגרסת כיסוי לשיר “Just the Way You Are”. בשנת 2018 חידשה את השיר “מי האיש”, תוך שביצעה את השיר “Diva to Diva” ביחד עם שרלוט פרלי בקדם האירוויזיון 2019 השוודי. במאי 2019, ביצעה מחדש את “תל אביב

עגלת קניות