דבר אלי בפרחים קריוקי
ביצוע גאולה גיל
מילים: אורי אסף
לחן: דובי זלצר
סולם: Fm
האזן לדוגמית פלייבק / כתוביות
גאולה גיל נולדה בתל אביב בשם גאולה לבבי להורים יוצאי טשקנט. אביה ניגן בכלי נגינה שונים (בעיקר מנדולינה) ואמה נהגה לשיר. הצטרפה לנח”ל בגיל 16, התגייסה לצה”ל ב-1950, והחלה את השירות בקיבוץ דפנה. היא הצטרפה למחזור הראשון של להקת הנח”ל ושירתה יחד עם יוסי בנאי ויונה עטרי. שם גם הכירה את מנהלה המוזיקלי של הלהקה דובי זלצר, שהיה לבעלה. לאחר שחרורה היו זלצר וגיל חברי קיבוץ סער במשך תקופה קצרה ובהמשך, נסעו יחד לארצות הברית שם למד זלצר ניצוח וקומפוזיציה. הם הופיעו שם במסגרת להקת “אורנים צבר” בשירי פולקלור ישראליים וגיל זכתה בתחרות לשירה עממית בבולטימור. בישראל הקליטה שני שירים ללחניו של זלצר שהפכו ללהיטים גדולים: “נערה ושמה כנרת” ו”דבר אלי בפרחים” (הוקלט בארצות הברית עבור “הד ארצי”). באמצע שנות השישים הופיעה בהרכב “שלישיית גאולה גיל” בכל רחבי אמריקה יחד עם הגיטריסטים דון חוליו (יואל דן) ויגאל חרד. להרכב זה הצטרף ג’וקי ארקין והקבוצה הופיעה במוסקבה, במה שנחשב כהופעה היסטורית של ישראלים שם, והוציא אף תקליט. דבר אלי בפרחים קריוקי
ב-1960 ייצגה את ישראל בפסטיבל הפולק של ניופורט (בישראל הוא נקרא אז “פסטיבל הפולקלור”).
לאחר חזרתם של הזוג ארצה, הקליטה גיל גרסאות לשירי סרטים אותם הלחין זלצר (“פורטונה”, “אולי תרדו שם”), ביצעה את שירי סרט הילדים “שמונה בעקבות אחד” וחידשה את שירי בעלה מלהקת הנח”ל, בהם “יא ירח”. היא הוציאה את התקליט “מדוע ולמה לובשת הזברה פיג’מה”, שהורכב משירי ילדים מקוריים ושירי ילדים ממחזות זמר כמו “צלילי המוסיקה”, ממנו הצליח מאוד שיר הנושא (“מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג’מה”), למילותיו של ע. הלל וללחנו של זלצר. אלבום נוסף שהוציאה, “שירים אחרי המלחמה” (1967), הורכב משירים שנכתבו בעקבות מלחמת ששת הימים, בהם “הכותל” ו”למנצח שיר מזמור”. בשנת 1968 נבחרה ל”זמרת השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל. בקיץ 1965 ושוב בקיץ 1966 נסעה לסיבוב הופעות בברית המועצות ונחלה הצלחה.
גיל השתקעה בלוס אנג’לס, בני הזוג גיל וזלצר התגרשו בניו יורק ב-1968 גיל נישאה שם בשנית לתסריטאי היהודי ריצ’רד קוהן.בשנים מאוחרות יותר היא הסבירה כי “אני שם בגללו ובגלל הפרנסה”. דבר אלי בפרחים קריוקי
בשנת 2008 חזרה גיל לגיחה קצרה על הבמות בישראל בערב הוקרה לדובי זלצר ובפסטיבל “ימי זמר בחולון” יחד עם ריקה זראי וחדוה עמרני. בריאיון ל”ידיעות אחרונות” באותה שנה אמרה: דבר אלי בפרחים קריוקי
“אף אחד לא מעריך כאן את מה שאנחנו עושות… אני, למשל, הופעתי בבית הלבן ודיברתי שם על הארץ, הצגתי את השירים שלי וסיפרתי על העדות השונות אצלנו ועל המדבר. אנחנו מופיעות מול ערבים וגויים. זה ההבדל בינינו לבין אמנים ישראלים שמגיעים להופיע באמריקה”.