בן יפה נולד פלייבק קריוקי
האזן לדוגמית פלייבק
האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות
רבקה זהר-קָאלוֹ (נולדה ב-30 ביוני 1948) היא זמרת ישראלית.
הופיעה בתוכנית “תשואות ראשונות”. ב-1967 נבחנה ללהקת הנח”ל, אך לא התקבלה אליה.זמן קצר לאחר מכן נבחנה בפני אילן מוכיח לקבלה ללהקות צבאיות אחרות, והפעם עברה את מבחן הקבלה בהצלחה. בתחילת שירותה הצבאי הופיעה בצוות הווי של חיל הים, לצד אקורדיוניסט. הופעות אלו זכו להערכת החיילים, דבר שהביא את מחלקת החינוך של החיל להקמת להקת חיל הים.הלהקה החלה בחזרות לקראת העלאת התוכנית “וביום השלישי”, בהשתתפותה של זהר ובהפקתם של דני ליטאי ויאיר רוזנבלום. בעת תקופת החזרות הציג רוזנבלום בפני זהר את השיר “מה אברך”, שהלחין על פי מילים של רחל שפירא. זהר הייתה סולנית השיר, שהיה ללהיט הגדול ביותר מהתוכנית.
ב-1968 עלתה התוכנית “וביום השלישי”. זהר הייתה אחת הכוכבות הבולטות של התוכנית, שכללה לצד “מה אברך” להיטים כ”המלח שלי” (יורם טהרלב/משה וילנסקי), “אין כבר דרך חזרה” (טהרלב/רוזנבלום) ו”רק בישראל” (אהוד מנור/נורית הירש).
ב-1969 השתתפה במופע מיוחד של שירי נתן אלתרמן שנקרא “צץ וצצה”. אלתרמן כתב במיוחד עבור זהר את השירים “אוריאנה” שהלחין יאיר רוזנבלום ו”זמר שלוש התשובות” שהלחין אריה לבנון, שהפכו שניהם ללהיטים גדולים. שירים בולטים נוספים מהמופע בהשתתפותה של זהר היו “בכרם תימן” ו”גדליה רבע איש”. המופע הועלה פעמים רבות, לעתים אף פעמיים באותו היום.
עוד ב-1969 השתתפה זהר בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר “על כפיו יביא” (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום). השיר הגיע למקום הרביעי בלבד בפסטיבל, למרות מחיאות הכפיים הסוערות ואהדת הקהל. מאוחר יותר התפרסם שיר זה יותר מכל שיר אחר מאותו פסטיבל, היה לאחד מלהיטיה הגדולים של זהר, ואף זכה בתואר “שיר השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל. זהר זכתה בשנה זו בתואר “זמרת השנה” של קול ישראל, וכן בפרס כינור דוד. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
אחד מלהיטיה הגדולים של זהר בשנות ה-70 היה “רבי עקיבא”, שכתבה דליה רביקוביץ בהשראת “ספר האגדה” של חיים נחמן ביאליק. השיר נכלל באלבום הסולו הראשון של זהר, שנשא את שמה. נכללו בו מספר שירים מ”צץ וצצה”, כ”אוריאנה” ו”זמר שלוש התשובות”. שירים בולטים נוספים באלבום היו “בן יפה נולד” ו”הבית ליד המסילה”, שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש. האלבום יצא ב-1970, ובשנה זו נבחרה זהר בפעם השנייה ברציפות ל”זמרת השנה” במצעד השנתי של קול ישראל. את רוב השירים באלבום עיבד אריה לבנון.
ב-1971 יצא אלבומה השני של זהר, “סבתא רֶבֶּקָה”. באלבום נכלל השיר “נגן לי ירדן” (יעקב שרת/מוני אמריליו), שאיתו התחרתה זהר בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה, וכן שירים מההפקה “שירי החומש” של איציק מאנגר, שבה השתתפה באותה שנה. את השיר “סיפורי סבתא” מהאלבום כתב דודיק סמדר על פי לחן השיר “בטי בם” של אריאל זילבר. כמו כן נכלל בו השיר “במדינת התפוז” שנוצר על ידי עלי מוהר ואפרים שמיר, אז יוצרים בתחילת דרכם. על העיבודים המוזיקליים של רוב השירים הופקד דוד קריבושי.
באותה שנה השתתפה במחזמר “אירמה לה דוס”, וכן בפסטיבל שירי הילדים, שבו זכתה במקום השני עם שירם של אהוד מנור וקובי אשרת “גלי”. השיר התפרסם יותר בביצועו של ילד הפלא נועם קניאל מאותו פסטיבל. כמו כן השתתפה באותה שנה בפסטיבל “12 הנבחרים”, שבו שרה את שירם של מנור ומשה וילנסקי “אניית יעקב”, ובפסטיבל הזמר המזרחי, שבו התחרתה עם השיר “קינת יעקב”.
בשנת 1972 הייתה חלק משלישיית “גושפנקא”, שכללה את לאה לופטין ורות טובי, שגם הקימה את השלישייה. שלישייה זו לא זכתה להצלחה, והתפרקה זמן קצר לאחר מכן. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
ב-1974 הוזמנה זהר להשתתף בתוכניות “דו רה ומי עוד” ברדיו. תוכניות אלה הוקדשו לשירי ארץ ישראל הישנה ולשירי תנועות הנוער. ב-30 בספטמבר באותה השנה נולדה בתה היחידה תמה.
בעלה הראשון של זהר, ביל, היה אזרח אמריקאי שעלה לארץ. בעקבות בעיות בין בני הזוג, עזבו שניהם את ישראל לניו יורק והתגרשו שם לאחר מכן. בארצות הברית עבדה זהר במועדון “הפינג’אן” והתמכרה להרואין.
לאחר שנכנסה בארצות הברית למכון לגמילה מסמים, שיכנעו אותה האמרגנים מיקי פלד וגברי מזור לחזור לישראל, לאחר 12 שנות העדרות, ולהשתתף בפסטיגל 1985.נורית הירש, שגרה באותה עת בניו יורק, השמיעה לזהר את הלחן שחיברה. זהר הקליטה סקיצה לשיר עם מילים מאולתרות, שאותה העביר מזור ליורם טהרלב, שכתב על פי המנגינה את השיר “הדרך אל הכפר”.השיר נכתב על פי סיפור חייה של זהר, מילדותה ועד חזרתה ארצה. בין השורות בשיר היו “אני קמה מעפר, אני שבה אל הכפר כמו ילדה שחוזרת אל ביתה”. זהר זכתה עם השיר במקום הראשון בפסטיגל. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
לאחר ההשתתפות בפסטיגל שבה זהר לארצות הברית, אך כעבור זמן קצר חזרה לגור בישראל. בפסטיגל של 1986 השתתפה זהר פעם נוספת עם שיר שכתבו טהרלב והירש, “חלקת אלוהים”. גם שיר זה זכה במקום הראשון בפסטיגל. השירים “הדרך אל הכפר” ו”חלקת אלוהים” הופיעו באלבומה של זהר “עבריה”, שיצא ב-1987, ומתוכו התפרסמו גם השירים “הלאה” (קובי לוריא/יצחק קלפטר), “דרך מוצא” (זאב טנא/מיקי גבריאלוב) ו”רגע ניצחון” (רחל שפירא/נחום היימן). באלבום נכללה גם גרסתה של זהר לשירה של להקת הנשמות הטהורות “היורדת”. את רוב השירים באלבום עיבד שם טוב לוי, שגם הלחין שלושה מהם. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
לאחר מכן השתתפה זהר גם בפסטיגלים של 1987, 1988 ו-1990.
זהר הצטרפה לחבורה שהתגבשה סביב דמותו של המורה רוחני שלמה קאלו, נגמלה בתמיכתו באופן מוחלט מסמים ואף מסיגריות ונישאה לו בשנית ב-1990. תקליטוריה החדשים, האלבום “חסד מופלא” שיצא ב-1998 והסינגלים “ידידיי”, “כלת מלך” ו”אוהבת אותך”, הם ביצועים לשיריו. לתורתו של קאלו השפעה רבה עליה, הניכרת בהסתייגות שהביעה מאחד מלהיטיה הגדולים, שיר ימי הזיכרון “מה אברך”, כשאמרה כי זהו “שיר של מסכנות”, או כפי שהתבטאה בראיון שנערך עימה ברשת ג’ ב-2004: “אין אני רוצה לקונן, אלא לשיר שירים מעודדים נוטעי תקווה וזוקפי קומה”.
בספטמבר 2005, אחרי 14 שנים שבהן לא הופיעה על במה, שבה אליה זהר-קאלו באופן חד פעמי, וביצעה את שירו של קאלו “כלת מלך” בכנס חיל הים לדורותיו. בראשית 2007 פירסמה את ספרה הראשון, האוטוביוגרפיה “עץ הזית”, בהוצאת דע”ת.
ב-2007 שבה זהר לבמה למספר הופעות מועט, בעקבות הופעתה במסגרת פסטיבל ראשון לציון לזמר עברי בחודש ספטמבר בשנה זו. בערב יום הזיכרון לחללי צה”ל 2008 הופיעה זהר בטקס “שירים בכיכר” אשר שודר בערוץ 2. בטקס ביצעה זהר את השיר “כלת מלך”, וכמו כן את אחד מלהיטי העבר שלה, “בן יפה נולד” בדואט עם הזמר קובי אפללו. בסיום הטקס ביצעה גם את המנון המדינה, “התקווה”.
ב-2008 הקליטה מחדש את השיר “לחיות אותם עד תום” למילים ולחן של בעלה שלמה קאלו הפעם בעיבוד מלא עם להקה שהמעבד המוזיקלי המופקד עליה הוא אילן מוכיח. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
ב-2010 סיפרה זהר כי פגשה ברחוב בתל אביב אב שכול ששכל את בנו במלחמת ששת הימים, האב סיפר לה את סיפורו ואמר שהשיר שמנחם אותו הוא דווקא “מה אברך”. ואכן, באותה שנה הופיעה זהר במחווה ליאיר רוזנבלום וחזרה לשיר אותו בפעם הראשונה לאחר 20 שנה מול קהל. באותה שנה גם הופיעה זהר בטקס ביום הזיכרון לחללי צה”ל בראשון לציון “נקרא על שם” והופיעה עם מקהלת ילדי ווקאל ושרה איתם את השיר. באותה שנה חזרה גם לבצע את השיר “זמר שלוש התשובות” אותו גם סירבה לשיר במהלך השנים. אך כפי שהסבירה היא איננה מרגישה מאוימת עוד, ולכל שיר יש את המקום והמעמד שלו. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
בדצמבר 2012, במהלך מופע מחווה לאריה לבנון בתיאטרון הקאמרי, ניגש הזמר הצעיר לירון לב ושאל את זהר אם עודנה מקליטה חומרים חדשים. הוא השמיע לה סקיצה לשיר שכתב וכך נוצר קשר בין השניים, שהוביל תוך חודש לכתיבת שירים חדשים, כשזוהר לראשונה בחייה כתבה מילים, ולב הלחין. השיר הראשון שיצא לרדיו, “תיקון כללי”, התקבל בברכה בתחנות הרדיו ואצל המעריצים, מה שהוליד גם מופע שבו בוצעו השירים החדשים לצד להיטיה של זהר. בינואר 2014 השיקה זהר יחד עם לירון לב את אלבומם המשותף “לא כמו אתמול”.בשנת 2015 לאחר סיבוב הופעות מוצלח יצא אלבום נוסף לשניים העונה לשם “אור מסביב”, שכלל בתוכו מבחר הקלטות מתוך המופע בין השאר “אבי הטוב שבשמיים”, “מביט בך”, “מה אברך”.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הוא יום הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל לזכר לוחמיה ולוחמותיה, אנשי ונשות כוחות הביטחון, לוחמי ולוחמות המחתרות ולזכר מי שנרצחו בפעולות איבה. יום הזיכרון הוא יום אבל לאומי וביום זה כואבת האומה בכאבן של המשפחות, החברים והקרובים של הנופלים ומוקירה את זכרם ופועלם.
צפירה, טקסים ומנהגים בערב יום הזיכרון וביום הזיכרון
צפירה בערב יום הזיכרון: בערב יום הזיכרון בשעה 20:00 מושמעת צפירת זיכרון בת דקה.
צפירה ביום הזיכרון עצמו: ביום הזיכרון בשעה 11:00 בבוקר מושמעת צפירת זיכרון בת שתי דקות. ולאחריה מתחילים טקסי הזיכרון בבתי הקברות הצבאיים. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
דגלים מורדים לחצי התורן.
אזכרות וטקסי התייחדות נערכים במחנות צבאיים, במוסדות החינוך ובמקומות נוספים.
השידורים ברדיו ובטלוויזיה מוקדשים ליום הזיכרון ולא מתקיימים מופעי מוסיקה או תאטרון ולא אירועי ספורט. כמו כן בערב יום הזיכרון נסגרים בתי קפה והמסעדות, בן יפה נולד פלייבק קריוקי
על כל הקברים של חללי מערכות ישראל בבתי הקברות הצבאיים ובחלקות הצבאיות מוצב דגלון זיכרון של דגל המדינה בעל סרט “יזכור” שחור.
תלמידי ותלמידות בתי הספר מקיימים טקסים ומצמידים לדש בגדם מדבקת “יזכור” ועליה תמונת פרח דם המכבים.
טקסי זיכרון ואירועי זיכרון רשמיים של מדינת ישראל
פתיחת האירועים – הדלקת משואת הזיכרון: אירועי יום הזיכרון הרשמיים נפתחים בערב יום הזיכרון, אחרי הצפירה, בטקס הדלקת משואת הזיכרון המרכזית ברחבת הכותל. בטקס זה מתקיים בנוכחות נשיא המדינה, הרמטכ”ל, בני ובנות משפחות שכולות.
יום הזיכרון מצוין החל מ-1951 בכל שנה, ב-ד’ באייר ובשנת 1963 חוקק חוק יום הזיכרון שקיבע את המסורת וקבע את יום הזיכרון. בשנת 1998 הוחלט כי ביום הזיכרון יציינו גם את נרצחי פעולות האיבה ושמו של יום הזיכרון שונה ל”יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה”. חוק יום הזיכרון קובע כי ביום הזיכרון תישמע צפירת זיכרון וייערכו אזכרות, עצרות וטקסי התייחדות בבסיסי צה”ל ובמוסדות חינוך.
במהלך בית הספר היסודי הופכים הטקסים של יום הזיכרון לציר מרכזי ומשמעותי בחיי הילדים. הטקס הנצחי מהווה משאלה להפוך את החולף, לנצחי. בטקס יום הזיכרון יש יסודות קבועים ומקובלים המתקיימים בכל הטקסים ברחבי הארץ ובנוסף ישנם אלמנטים המייחדים כל מקום ומקום.
בחטיבה ממשיך הטקס להיות ציר מרכזי של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בטקס נערכות פעילויות סמליות שבאמצעותם מוגדרות ההשתייכות הלאומית, הדתית והחברתית שהופכת למאוד משמעותית בגיל ההתבגרות. הטקס מדגיש את הדומה והמאחד בחברה הישראלית, שהיא חברה שבטית שחלקיה שונים אחד מהשני. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
לחומרים שנכללים בטקס ולחומרים שאינם נכללים בטקס משמעות רבה. אנו ממליצים לכלול בטקסי הזיכרון שירים, קטעי קריאה ואלמנטים תרבותיים אחרים מכל מגזרי החברה הישראלית בדגש על המגזרים מהם מגיעים התלמידים בבית הספר. לדוגמה, אם בבית הספר יש יוצאי אתיופיה אנו ממליצים לשלב בטקס קטעי שירה או ריקוד מהתרבות האתיופית כדי לחבר את כל התלמידים ליום הזיכרון.
בחירת תכנים יחד עם בני ובנות הנוער כדי שיתאימו להם ולא יהיו זרים, מנותקים או לא מותאמים