ארץ ישראל יפה פלייבק קריוקי
מילים: דודו ברק
לחן: שייקה פייקוב
האזן לדוגמית פלייבק / כתוביות
דודו ברק (דוד וילד, נולד ב-6 בפברואר 1948) הוא משורר ופזמונאי ישראלי.
ברק נולד וגדל בשכונת רחביה, ירושלים. בילדותו השתייך למקהלת “פינת הילד” של קול ישראל. בנעוריו עבר עם משפחתו לחולון. בשירותו הצבאי היה קריין ועורך מוזיקלי בגלי צה”ל. לאחר שחרורו מהצבא התקבל ללימודי טלוויזיה באוניברסיטת RSA[דרושה הבהרה] בברודוויי, ניו-יורק. עם שובו כעבור שנה שב לגור בירושלים ולמד באוניברסיטה העברית ספרות עברית, פולקלור יהודי, אמנות וחינוך. בשנת 1970 החל את דרכו כעורך מוזיקלי ב”גל הקל” של קול ישראל, שהיה לימים ל”רשת ג’”. בשנת 2004, לאחר 35 שנה, פרש מקול ישראל.
ברק החל לפרסם שירים ופזמונים בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים. בין שיריו הראשונים היה “הילדים של סיוון”, שכתב לזמרת אילנית, ששרה רבים משיריו. רבים מפזמוניו הראשונים כתב ללהקות הצבאיות ובהם: “ארץ ישראל יפה”, “סיירת אגוז”, “היום היום”, “לצפון באהבה” ו”פרחים בקנה” שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים ושנבחר ביום העצמאות ה-56, בין חמשת שירי הלהקות הצבאיות האהובים במצעד שערך ערוץ 2. בראשית דרכו הרבה לכתוב עם המלחינים שייקה פייקוב, נורית הירש, נחום היימן, אפי נצר ומוני אמריליו. דודו ברק מזוהה בעיקר עם שירי ארץ ישראל שכתב והוא מרבה לתאר בשיריו את נופיה וחגיה. משיריו הבולטים בתחום זה: “דרך ארץ השקד”, “בצל כפות תמר”, “ארץ שבעת המינים”, “זמרת הארץ”, “אהבת איתמר בן אב”י” ו”דרך ישנה”. בשנת 2004 הוציא תקליטור שכולו שירי חגים שהלחין טוני הלפמן בביצוע רונית אופיר. בין שיריו גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל, כמו “אחי גיבורי התהילה” ו”בפרוט נבל ועוגב”, שאותם הקדיש לחבריו שנפלו במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור.
לצד שירים אלה הרבה ברק לכתוב גם שירים בסגנונות אחרים, בהם שירי פופ כמו “חייך וחיי” ו”חופשי ומאושר”, שכתב בראשית דרכו לבעז שרעבי, ומאוחרים יותר כמו “זודיאק”, של ירון חדד. הוא פנה גם לזמר הים-תיכוני בשירים כמו “כותל המזרח” של אביבה אבידן ודקלון, “אין לי יום אבי”, של עופר לוי ועוד. ברק כתב ותרגם אלבומים לשירים דרום-אמריקאיים, בולגריים, מרוקאיים ושירי שנות ה-50 וה-60 של ארצות הברית. הוא תרגם שירים מיוונית של ניקוס דימיטראטוס וכתב שירי ילדים. שירו “למה ככה”, בביצוע אבי טולדנו ועירית ענבי זכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים הראשון בשנת 1970. ארץ ישראל יפה פלייבק קריוקי
לברק זיקה הדוקה אל ירושלים, שעליה כתב גם מספר שירים כמו “שובי בת ירושלים” ו”כותל בירושלים”, שכתב עם המלחין נחום היימן. ברק אהד במיוחד את הזמרת שושנה דמארי, שלה כתב כמה שירים כמו “שובי בת ירושלים”, ולכבוד זכייתה בפרס ישראל, בשנת 1988, כתב את השיר “עגילי דמאר” שביצעה ירדנה ארזי. כמו כן חיבר את השיר “ירושלמי שכמוך” לכבוד חתן פרס ישראל יהורם גאון ואת השיר “נתיבה” לכבודה של נתיבה בן יהודה.
ברק חיבר מילים לכמה פסקולי סרטים, בהם הסרט “נורית”.
בסוף שנות ה-70 החל לפרסם ספרי שירה וספרי ילדים ופרסם שירים בעיתונות. הוא ערך ספר פזמונים של הלהקות הצבאיות וספר שירי לאה גולדברג וכן שני ספרים מפזמוניו בשם “דרך ארץ השקד” ו”היום היום”. בין ספריו “פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ”, שאותו כתב בעקבות מסע שורשים לפולין שקיים טרם נפילת מסך הברזל, שם גדלו הוריו. על ספר זה הוענק לו פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול לשנת 1988.
בשנת 1971 זכה עם שירו “ושוב אִתכם”, בלחנה של נורית הירש ובביצוע אילנית, במקום השני בפסטיבל השירים הבינלאומי באתונה. שלוש שנים אחר כך זכה שירו “שירו שיר לשמש”, גם כן בביצוע אילנית, במקום השלישי בפסטיבל השירים הבינלאומי בטוקיו.
במרץ 2009 זכה ברק בפרס אקו”ם על מפעל חיים. ביוני 2012 העניקה לו אוניברסיטת בר-אילן אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי, במסגרת אירועי הכנס השנתי “מי אני שיר ישראלי”. שלום על ישראל פלייבק קריוקי
דודו ברק נישא בשנת 1973 והתגרש ב-1992, ולו שלושה ילדים. בנו אופיר ברק הוא כתב רשת ב’ בכנסת.
מתגורר בירושלים, בשכונת בית הכרם. ארץ ישראל יפה פלייבק קריוקי
שייקה פייקוב נולד בשנת 1937 בתל אביב. בהמשך התגורר בקיבוץ אשדות יעקב ולאחר מכן בקיבוץ משמר השרון. את שיריו הראשונים הלחין בגיל 15, אך לפריצה משמעותית הגיע רק לאחר שירותו הצבאי, כשהוזמן על ידי חיל החינוך לפקד על צוותי ההווי של הנח”ל לצדו של רן אלירן.
בשנות השבעים היה פייקוב אחד הפזמונאים והמלחינים הבולטים בישראל, בדגש על פסטיבלים ותחרויות שונות. בשנת 1971, לדוגמה, ניצחו שיריו בכל הפסטיבלים שנערכו באותה שנה: בפסטיבל הזמר המזרחי (“בואו ונשיר אחים”), בפסטיבל הזמר החסידי (“שישו ושמחו”) ובפסטיבל שירי הילדים (“אן דן דינו”). עם השירים שכתב באותן שנים נמנים “למה ככה” שביצעו אבי טולדנו ועירית ענבי בפסטיבל שירי הילדים הראשון וזכו במקום הראשון, “חגיגת האביב” (שוקולד מנטה מסטיק), “עוד יהיה טוב בארץ ישראל” (דודו זכאי), “חג יובל” (אבי טולדנו), “אהבתי מיום אתמול” (יהורם גאון), ו”אמא” בביצוע שולה חן והילד רונן בהונקר, שזכה בפסטיבל שירי הילדים ב-1982.
ב-1977 השתתף שירו “אותך” בפסטיבל הזמר והפזמון בביצוע של הזמרת אילנה אביטל שנחשפה לראשונה באותו ערב. השיר הגיע למקום השלישי.
ב-1989 השתתף לראשונה בתחרות הקדם-אירוויזיון עם השיר “דרך המלך” בביצוע גילי וגלית. השיר זכה במקום הראשון והגיע למקום ה-12 בתחרות האירוויזיון שהתקיימה בשווייץ. ב- 1992 שב לתחרות עם השיר “ירושלם” אותו כתב לרונן בהונקר (שהיה הילד שביצע את השיר “אמא” עשר שנים קודם לכן). השיר זכה במקום השלישי. ב-1993 ניצח שוב בקדם אירוויזיון עם “שירו” (למילותיו של יורם טהרלב). השיר הגיע למקום ה-24 בלבד בתחרות שנערכה באירלנד. ארץ ישראל יפה פלייבק קריוקי
בנוסף, השתתף פייקוב בארבעה עשר פסטיבלים בינלאומיים וזכה בהם במקומות גבוהים. אחד השירים היה “שיר הבוקר” אשר נכתב על ידי אלישבע ובוצע על ידי נאוה ברוכין בתחרות שירים בדרום אמריקה, וזכה במקום הראשון.
פייקוב כתב עשרות שירים להצגות ולסרטים, בהם “נערת הפרברים”, “נורית”, “קוראים לי שמיל”, “רחוב 60”, “הדודה מארגנטינה” ועוד. הוא הרבה לעבוד עם הבמאי ג’ורג’ עובדיה. ארץ ישראל יפה פלייבק קריוקי
את שירו “פרח נדיר” כתב לזכרו של ארז תמיר, בנה של אשתו השלישית.
בתחילת שנות השמונים נבחר מבין אלפי מועמדים לכתוב את המוזיקה עבור סדרת הטלוויזיה “המלאכיות של צ’רלי” בלוס אנג’לס.
בשנת 2016 התפרסם בפייסבוק, כי פייקוב הפך לנכה סיעודי, כספו אזל עקב מצבו הבריאותי הירוד והוא סובל ממחסור כלכלי. הוא אינו מתפרנס די הצורך מתמלוגים על שיריו, כי הם חדלו להיות אופנתיים וכמעט ולא משדרים אותם בתחנות הרדיו. בהמשך סוקר הנושא בכתבה בערוץ הראשון[2].
בשנת 2017 זכה בפרס אמ”י על תרומה יוצאת דופן לתרבות הישראלית.[3]במאי 2018 זכה בפרס אקו”ם לשנת 2017 על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית ארץ ישראל יפה פלייבק קריוקי
מפזמוניו ולחניו המוכרים: “ארץ”, “תבורכי”, “רינגולי”, “אחי גיבורי התהילה”, “חמסין של ניסן”, “לאורך השדרה שאין בה איש” (אילנית); “דרך ישנה” (הגבעטרון); “ארץ ישראל יפה” (להקת פיקוד דרום); “גם אני רוצה לשיר על הכנרת”, (שלישיית המעפיל); “ציפור קטנה מחפשת קן” (מיכל טל); “אולי, אולי מחר” (ישראלה קריבושי); “נפשי כלתה לחרוזים”, “תקוות ימי” (אלכסנדרה); “חייכי לי בשירים”, “לחוף ירדן”, “נפגשנו שוב”, “שירי לי” (דודו זכאי); “בואי נשוב אל הטנגו” (יהורם גאון); “כמו ציפור” (עפרה חזה); “ותבוא עליכם הברכה” (ששי קשת).