אסיף נעמי שמר פלייבק
האזן לדוגמית פלייבק
האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות
את השיר אסיף כתב איתמר פרת לזכר אחותו תרצה (תיתה) רבינוביץ’ מקיבוץ חצרים, שנהרגה בתאונת דרכים בשנת 1976 בערב חג הסוכות תשל”ז, בהיותה בת 40. השיר נכתב בעיצומם של ימי האבל בתוך חג האסיף ופורסם בחוברת זיכרון לזכרה, שפרת עסק בעריכתה.
במלאת 30 שנה למותה של רבינוביץ’ הוסיף פרת לשיר שני בתים שאינם מופיעים בשיר המולחן, ושאותם הוא תיאר כאפילוג. שני בתים אלה התפרסמו בחוברת “חגיגת אסיף” שבה נאספו שירי ו.בשיר ארבעה בתים, שני הראשונים בני שלוש שורות כל אחד, ושני האחרונים בני ארבע שורות כל אחד. בשני הבתים הראשונים אין חריזה, ובשניים האחרונים השורה השלישית בכל בית מתחרזת עם השורה הראשונה בו, והשורה הרביעית מתחרזת עם השנייה.
כאשר קוראים או שומעים את מילות השיר אסיף פלייבק, מבלי להכיר את נסיבות כתיבתו, הן נתפסות כפשוטן כשיר נטורליסטי לחג הסוכות, חג האסיף, ובכלל לחגי תשרי, בהם עושים חשבון נפש, מסכמים את השנה שחלפה ומביעים תקווה לקראת השנה החדשה. יש מי שמפרש את אווירת השיר כאווירה של ליאות במעבר לשנה חדשה, של זיכרונות מהשנה שחלפה, של סיום שטומן בחובו התחלה חדשה ושל התחדשות לקראת השנה החדשה והמעבר מהסתיו לחורף
אך כאשר נסיבות כתיבת השיר מוכרות, ניתן לזהות אותו כשיר מִסְפֵּד, כפי שהגדירה אותו נעמי שמר, מה שהביא אותה לכתוב למילותיו לחן נוגה. את הרמזים לאבלות ולעצב ניתן לראות באמצעים לשוניים שנעשה בהם שימוש במילות השיר, גם בהתייחסות אליהם כשלעצמם, ללא הלחן הנוגה, ושמקורם במקורות היהדות ובשפה העברית.