אנחנו שנינו מאותו הכפר פלייבק
האזן לדוגמית פלייבק
נושא השיר הוא חברותם יוצאת הדופן של זאב (זאבל’ה) עמית (סלוצקי) ויוסף (יוספל’ה) רגב (גרבר). השניים, בני נהלל וילידי אותה שנה (1927), היו חברים קרובים וניהלו מסלול חיים דומה שכלל, בצד עבודה חקלאית במשק, חברות במחלקת החי”ש של המושב, שירות בגולני בקרבות מלחמת העצמאות ובצנחנים (ב”גדוד הפשיטה” שעליו פיקד משה דיין, איש נהלל) וביחידה 101 לאחר קום המדינה, ושירות ב”מוסד” בשנות השישים. כבר ב-1955 כתב המשורר יצחק שלו, איש נהלל אף הוא, שיר על חברות זו.[דרוש מקור]
ב-1964 שהתה נעמי שמר בפריז, והתיידדה עם זאב עמית שחי בעיר עקב תפקידו במוסד. היא הכירה גם את יוסף, שהגיע לבקרו, ושמעה על סיפור חברותם האמיצה. ב-1966, כאשר שני החברים עוד היו בין החיים, כתבה את השיר “אנחנו שנינו מאותו הכפר”, כולל הבית האחרון המתאר את מותו של אחד הידידים. (לימים קראה בתה, ללי, לבית זה “נבואי”.[1]) השיר הודפס בספרה של שמר “כל השירים” (1967) תחת הכותרת “אנחנו מאותו הכפר”, עם הערה: “זכות הביצוע הראשון ליוסי בנאי”. השיר לא הוקלט על ידי בנאי, ובוצע לראשונה בחלק האמנותי של פסטיבל הזמר והפזמון של 1969 על ידי להקת פיקוד מרכז בעיבודו של יאיר רוזנבלום, בביצוע הסולן דני וסלי ובלוויית קולות רקע של עמרי ניצן ושלמה בראבא ונגינת חלילו של שם-טוב לוי.[2] לאחר הופעה ראשונה זו, שולב השיר בתוכנית הלהקה, “רד אלינו לבקעה” והגיע עד מהרה לראש מצעד הפזמונים ולמקום החמישי במצעד הפזמונים העברי השנתי תשכ”ט. כמו כן צולם לשיר קליפ ששודר בטלוויזיה.
במלחמת יום הכיפורים התנדב זאבל’ה להצטרף למפקדת אוגדה 143 בפיקוד חברו, אריאל שרון, בקרבות בסיני. ב-17 באוקטובר 1973 נהרג בהפגזה מצרית על חצר הצליחה, והבית האחרון בשיר הפך למציאות.
ב-1993 נבחר השיר, במצעד שירי נעמי שמר ששודר ברשת ג’ כשירה האהוב ביותר (פרט ל”ירושלים של זהב”, שלא השתתף בתחרות)
בערב יום הזיכרון 2010 שודר בערוץ 10 סרטה של יסמין קיני “אנחנו שנינו מאותו הכפר”, המגולל את סיפור השיר וגיבוריו.
השיר, בביצועה של שרית חדד, היה השיר היחיד בטקס האשכבה של אריאל שרון שהתקיים ברחבת הכנסת ב-13 בינואר 2014.