,

אם יש גן עדן פלייבק קריוקי

 39.00

מק"ט: אין מידע קטגוריות: ,

אם יש גן עדן פלייבק קריוקי

אייל גולן

סולם לה מינור

האזן לדוגמית פלייבק / קריוקי

 

דורון מֶדַלִי (נולד ב-5 בדצמבר 1977) הוא פזמונאי, מלחין, מוזיקאי, במאי, מפיק מוזיקלי ומנהל אמנותי ישראלי.
מדלי כתב והלחין שירים רבים לזמרים בולטים בישראל, ושירים שיצגו את ישראל באירוויזיון, ביניהם השיר Golden Boy בביצועו של נדב גדג’, והשיר Toy בביצועה של נטע ברזילי, שזכה באירוויזיון 2018.
מדלי נולד, גדל והתחנך ברמת השרון, בוגר מגמת התיאטרון בתיכון “אלון”. בצה”ל שירת כמדריך חובשים בבה”ד 10.
הוא בוגר בית הספר למוזיקה YAMAHA, חוג המשחק של “הבימה”, ולמד בבית הספר למשחק מול מצלמה של שרון אלכסנדר.
את הקריירה שלו החל כעוזר במאי של ירון מאירי (“חברה טובה” וקבוצת אורפאן), בלהקת הפלמנקו של מיכל נתן ובקבוצת הגאגא של אוהד נהרין ולהקת בת שבע. אם יש גן עדן פלייבק קריוקי
לאורך הקריירה שלו ביצע תפקידים בכירים בתעשיית הטלוויזיה והמוזיקה בישראל, ובהם: מנהל הפקה אמנותי “כוכב נולד” (עונה 1–4), מנהל אמנותי ומלהק “אייל גולן קורא לך”, במאי טקס “שרים בכיכר” (יום הזיכרון לחללי צה”ל של עיריית תל אביב, 2003–2015), במאי טקס פרסי אקו”ם (2003–2017), במאי השיר הישראלי לאירוויזיון (בשנים: 2008, 2010, 2013, 2015, 2016 ו-2018), מנהל “בית היוצר” של אקו”ם, וניהול אמנותי של הזמרים עומר אדם ושלומי שבת.
עם השנים, הפך מדלי לאחד מכותבי הלהיטים המצליחים בישראל, עם למעלה מ-450 יצירות.
בשנת 2008 הוציא את אלבום הבכורה שלו “תהום”, שאת מרבית שיריו כתב והלחין. אלבומו מאוזכר בספרה של נאוה מקמל עתיר “אות מאבשלום”. השניים הופיעו ברחבי הארץ עם ההרצאה בעקבות הספר. בשנת 2012, כתב עבור מרגלית צנעני את השיר “כולי באורות”.
מדלי זכה בפרס אקו”ם ל”להיט הרחבות של ישראל” לשנת 2014, השיר “שגעת טרפת” (ליאור נרקיס). באוקטובר 2014 כתב עבור מרגלית צנעני ואריסה את השיר “פה זה לא אירופה”.
ב-2015 כתב עבור נדב גדג’ את “Golden Boy” (השיר שייצג את ישראל באירוויזיון 2015). בנוסף כתב מדלי גרסה יוונית לשיר בשם: “Στο θεό με πάει”; “Take Me to God, אותו ביצעה הזמרת היוונית אלני פוריירה.
הוא מגיש את תוכנית הרדיו “ציפורי לילה מוזיקליות” בגלי צה”ל.
בשנת 2018 כתב והלחין את השיר “אמן”, עבור הזמרת שרית חדד.
מדלי כתב שירים שייצגו את ישראל בשלוש תחרויות אירוויזיון, בשנים: 2015, 2016 ו-2018. השיר שכתב עבור אירוויזיון 2018, “Toy” שבוצע על ידי נטע ברזילי, זכה במקום הראשון. ב-30 במאי 2018, זכה מדלי בפרס הוקרה מטעם דירקטוריון אקו”ם על הישג יוצא דופן בזירה הבינלאומית, לצד סתיו בגר, נטע ברזילי ואבשלום אריאל. אם יש גן עדן פלייבק קריוקי
לאחר זכייתה של ישראל בשנת 2018, השמיע מדלי מספר התבטאויות שנויות במחלוקת שגררו תגובות קשות נגדו. על הזמר הזוכה משנת 2017, סלבדור סובראל מפורטוגל, שהביע את חוסר אהבתו לשיר “Toy”, אמר מדלי: “שלא יתפלא שיש לו בעיות לב קשות”, כשהוא מתייחס לניתוח בלבו של סובראל במהלך השבוע שקדם לתחרות ב-2017. כמו כן, בלהט ההתלהבות מזכיית השיר, נשמע מדלי קורא בקול: “ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה” – פרפרזה להודעה הדרמטית של איתן הבר על רצח ראש הממשלה יצחק רבין. כמו כן, בתגובה לטענות על “משחק מכור” בבחירת שיריו של מדלי לאירוויזיון, אמר מדלי כי מדובר ביוצרים שכותבים “חרא של שירים”. הדבר גרר ביקורת ממחברי השיר “הללויה”, שזכה באירוויזיון 1979, שמרית אור וקובי אשרת, אשר אמרו, בין השאר, כי מדלי “לוקה בשגעון גדלות”. ההתבטאות שגררה הכי הרבה גינויים הייתה בראיון שהעניק מדלי לחדשות ערוץ 2, בו אמר, בין השאר: “הניצחון שלי, ברמה הפרטית שלי, זה הניצחון האמיתי… נטע מה שנקרא ‘נקלעה לסיטואציה'”. בעקבות הביקורת התנצל מדלי בפני ברזילי, ואמר, בין השאר: “את הסיטואציה. נפלתי בלשוני, הוציאו אותי מהקשרי והפכתי טרף קל לשונאים. אני אשם בכל”.
מדלי החל לשפוט בתוכנית המציאות המוזיקלית “The Voice ישראל” בעונתה החמישית, שעלתה לשידור ברשת 13 ב-20 במאי 2019, לצד שלומי שבת ויובל דיין, עברי לידר, ונסרין קדרי .
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין. אם יש גן עדן פלייבק קריוקי
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה. אם יש גן עדן פלייבק קריוקי
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. היה או אולי לא היה פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב. אם יש גן עדן פלייבק קריוקי
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”). אם יש גן עדן פלייבק קריוקי
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים. אם יש גן עדן פלייבק קריוקי
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. למה ליבך כמו קרח פלייבק קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. בלעדייך גידי גוב פלייבק קריוקי למה ליבך כמו קרח פלייבק קריוקי אם יש גן עדן פלייבק קריוקי
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.
קרדיט: ויקיפדיה

עגלת קניות