אהבתיה פלייבק קריוקי

אהבתיה פלייבק קריוקי

מילים: תרצה אתר
לחן: יעקב הולנדר

האזן לדוגמית פלייבק / כתוביות

שלמה ארצי (נולד ב-26 בנובמבר 1949) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין ופזמונאי ישראלי. נמנה עם הבולטים שבזמרי ישראל ובזמר העברי, וזוכה לקריירה מצליחה.
דרכו המוזיקלית החלה בלהקה בתנועת הצופים שהייתה מופיעה בערבי שישי. ארצי התפרסם לראשונה כסולן בלהקת חיל הים והפך לכוכב עם זכייתו בפסטיבל הזמר והפזמון 1970. מאז ראתה הקריירה המוזיקלית שלו עליות ומורדות. בין השנים 1970–1976 הוציא מספר אלבומים, חלקם עם להקת גברת תפוח. בשנים אלו זכה ארבע פעמים בתואר זמר השנה בקול ישראל, בפרס כינור דוד היוקרתי, זכייה נוספת בפסטיבל הזמר 1974 ובחירתו כנציג ישראל לאירוויזיון בשנת 1975. עם זאת, שני אלבומיו הבאים נכשלו מבחינה מסחרית. בשנת 1977, כאשר כמעט היה מוכן לוותר על קריירה מוזיקלית, ביקש להוציא אלבום אחד אחרון, “גבר הולך לאיבוד” ולהפיק אותו בעצמו לפי ראות עיניו וללא התערבות חברת התקליטים. בעקבות הצלחת אלבום זה זכה ארצי בהכרה ובפופולריות מחודשת, שהגיעה לשיאה החל משנות השמונים, ועד לעשור השני של שנות האלפיים.
בנוסף לפעילותו המוזיקלית, שידר ארצי את תוכניתו “עוד לא שבת” בתחנת גלי צה”ל משנת 1980 ועד שנת 2012.
ארצי הוא זוכה פרס אקו”ם על מפעל חיים לשנת 2009. ב-2012 העניקה לו אוניברסיטת חיפה תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד. ב-2018, כחלק מחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, ארצי נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.
ארצי נולד באלוני אבא למימי (לבית ליקוורניק) ילידת רומניה, ניצולת שואה אשר שרדה את מחנות הריכוז אושוויץ-בירקנאו וקליינה שנאו, וליצחק ארצי (לשעבר הֶרְצִיג), ניצול שואה יליד רומניה, שהיה איש ציבור ולימים חבר הכנסת ה-11. ארצי גדל והתחנך בתל אביב. אחותו, נאוה סמל, הייתה סופרת, שהרבתה לעסוק בנושא הדור השני לשואה. רחל, סבתו מצד אמו, הייתה אחותו של הרב מאיר שפירא מלובלין. אהבתיה פלייבק קריוקי
בילדותו גר באלוני אבא, וב-1956 כשהיה בן 7 עברה משפחתו להתגורר בשכונת רמת ישראל שבתל אביב. כתלמיד בית הספר העממי בלט דווקא כשחקן, אך בגיל 12 התחיל לנגן בגיטרה ושר בלהקה בשבט הצופים. כשהיה בן 16 התחיל להתנסות בכתיבת שירים ובהלחנה. עם “צמד סיני”, שהקים עם חברתו לספסל הלימודים רבקה מנשה (לימים ריקי גל), הופיע בפני חיילים בסיני, כשם הצמד. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
עם גיוסו לצה”ל עבר את בחינות הקבלה ללהקה הצבאית, אך בשל פרופיל צבאי גבוה נדרש להתגייס ליחידה קרבית והתקבל לשייטת 13 (הקומנדו הימי). אך מכיוון שהיה עליו לעבור קורס צניחה במסגרת ההכשרה ליחידה, התנגש הדבר עם פחדו מגבהים. הוא פרש ועבר לחיל התותחנים ורק כעבור כשנה וחצי, לאחר פציעה וירידה בפרופיל הצבאי, הצטרף ללהקת חיל הים. בלהקה היה שותף לתוכניות “וביום השלישי” ו”רפסודה בכחול”, לצד רבקה זהר, דב גליקמן, אבי אוריה וכן שותפתו לשעבר ל”צמד סיני”, ריקי גל. בתוכנית הראשונה טרם בלט, אך בשנייה, שעלתה בשנת 1969, היה הסולן הראשי של הלהקה, בין היתר בשירים “אנשי הדממה”, “יידישע פיראטן” ו”כשאהיה גדול” (שוטי שוטי ספינתי), שאף לוו בוידאו קליפים בכיכובו, מהראשונים שהופקו בישראל.
שלמה ארצי עם נשיא המדינה ראובן ריבלין – מקליטים את חלקם לשיר “אהבתיה” של ארצי, במסגרת חגיגות ה-67 למדינת ישראל
בשנת 1970, בעודו בלהקת חיל הים, הופיע ארצי בפסטיבל הזמר והפזמון 1970, שבו זכה במקום הראשון עם השיר “פתאום עכשיו, פתאום היום” (“אהבתיה”), שכתבה תרצה אתר, הלחין יעקב הולנדר ועיבד אריה לבנון. השיר הופיע בעיבוד שונה באלבומו הראשון שיצא בשנת 1970, שנקרא “שלמה ארצי”. ארצי הלחין שיר אחד לאלבום, “תפילת ערבית”, שתרגם יעקב אורלנד לפי שיר של אלן אלכסנדר מילן. בין השירים הבולטים באלבום היו גם “נח”ל ים”, שכתב יוסף בכר והלחין קובי אשרת, “האם השלישית”, שכתב נתן אלתרמן והלחינה נעמי שמר (שבוצע במקור בלחן שונה של יאיר רוזנבלום על ידי להקת גייסות השריון עם הסולנית עירית בולקא), “אנחנו לא צריכים” (“את הגשם תן רק בעתו…”), שכתב אבי קורן והלחין שמואל אימברמן, ו”האם עודך יפה”, שכתבה והלחינה דפנה אילת. השיר “פתאום עכשיו, פתאום היום” זכה בתואר “שיר השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל, וארצי זכה בתואר זמר השנה. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
בשנת 1971 ביצע ארצי גיחה חד פעמית אל מסך הקולנוע, כאשר גילם את דמותו של ירון זהבי, מפקד חבורת חסמבה, בסרטו של יואל זילברג “חסמבה ונערי ההפקר”. באותה שנה הלחין ארצי את שיר האליפות של קבוצת הכדורגל מכבי נתניה, “מממ-נננ”, שכתב אהוד מנור, וארצי גם שר אותו, יחד עם שחקני הקבוצה.
בתחילת שנות השבעים הוקרנה בטלוויזיה הסדרה “דני ודינה”, לה שר ארצי את שיר הפתיחה, שכתב אוריאל אופק והלחין אלברט פיאמנטה.
בסוף שנת 1971 הוציא ארצי את אלבומו השני, “על אנשים”, שבו כתב והלחין לראשונה את רוב השירים. מהם התפרסמו “אל תשאל ילד” ו”נוף ילדות”. האלבום כלל גם את לחנו של ארצי לשירו של שאול טשרניחובסקי “אילאיל”. את שירי האלבום עיבדו דוד קריבושי ואלברט פיאמנטה. אהבתיה פלייבק קריוקי
בשנת 1972 הופיע ארצי בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר “השיר על ארץ סיני”, שכתבה רחל שפירא והלחין מוני אמריליו. באותה שנה השתתף גם בערב שירי משוררים של גלי צה”ל, שעבורו הלחין ושר את השירים “דרך שתי נקודות” של יהודה עמיחי ו”שיר אהבה” (“שני דגים”) של דליה רביקוביץ, שאותו שר בדואט עם עדנה גורן. בסוף השנה הוציא את אלבומו השלישי, “פתאום אחר ימים רבים”, שבו הקליט שירי משוררים נוספים; לצד “דרך שתי נקודות” ו”שיר אהבה”, נכללו באלבום גם השירים “אמא קטנה”, שהלחין ארצי עם גידי קורן למילותיו של דוד פוגל, “יופיה אינו ידוע”, שכתב נתן זך, ו”יסמין הקטנה”, שכתב חיים גורי. באלבום נכללו גם “השיר על ארץ סיני”, וכן שני שירים באנגלית: “אנבל לי” של אדגר אלן פו ו-“White Bird” (“ציפור לבנה”), שכתב והלחין ארצי. בעקבות האלבום זכה ארצי פעם נוספת בתואר “זמר השנה” בקול ישראל.
בשנת 1973 הקים ארצי את להקת גברת תפוח, על בסיס הרכב הנגנים שליווה אותו בהופעות ובהקלטות קודמות: דדי שלזינגר בקלידים, שלמה חממי בתופים אצ’י שטרו בבס, ויאיר שרגאי בגיטרה. באותה שנה עזב את חברת ישראדיסק שבה הקליט את אלבומיו הראשונים, וחתם על חוזה חדש בהד ארצי, שבה יצאו כל אלבומיו הבאים. באותה שנה השתתף ארצי פעם נוספת בפסטיבל הזמר והפזמון, וזכה במקום השני עם “שיר בבוקר בבוקר” (“פתאום קם אדם בבוקר”), שהלחין עם גידי קורן למילותיו של המשורר אמיר גלבע. באותה שנה השתתף פעם נוספת בערב שירי משוררים עם לחנו לשיר “אומרים ישנה ארץ” של שאול טשרניחובסקי. בסוף השנה הוציאה חברת ישראדיסק אלבום אוסף של ארצי בשם זה, שכלל הקלטות שונות של ארצי שלא מצאו את מקומן באלבומיו הרגילים, בהן “בשל תפוח” ו”הלילה ארבתי” מתוך תוכנית הטלוויזיה “רסיסי לילה תלויים”, שהוקדשה לשירי חיים נחמן ביאליק, שיר הנושא של הסרט “מלכת הכביש” וגרסאות כיסוי לשירים “Eleanor Rigby” של הביטלס ו”עיר לבנה” של נעמי שמר. אהבתיה פלייבק קריוקי
באותה שנה זכה ארצי פעם נוספת בתואר “זמר השנה”, במצעדי הפזמונים של קול ישראל ושל גלי צה”ל. בעקבות זכייתו בתואר בגלי צה”ל הקליט את השיר “עכשיו אני יודע” עם “זמרת השנה”, אילנית, שכתב “פזמונאי השנה” אהוד מנור והלחין “מלחין השנה” צביקה פיק.
במהלך 1973 נסע ארצי לגרמניה בה ניסה את מזלו עם גרסאות כיסוי גרמניות לשיריו בהם “פתאום קם אדם בבוקר”, והקליט שם ארבעה תקליטונים שלא זכו להצלחה.
בסוף שנת 1973 הוציא ארצי את תקליט הילדים “טיול לארץ התווים”, ובו שירים וסיפורים שכתב גידי קורן. באלבום השתתפו מלבד ארצי גם גליה ישי, הצמד “חומה ומגדל” (אלי גורנשטיין וצחי נוי) ורביעיית האחים והאחיות. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
במלחמת יום הכיפורים הרבו ארצי ולהקת גברת תפוח להופיע בפני חיילים. בעקבות המלחמה הוציא ארצי בליווי הלהקה בשנת 1974 את האלבום “לכל החברים מהמסע מים אל ים”. בין השירים הבולטים באלבום היו “זמר לבני” שכתב נתן יונתן לבנו ליאור, “גוגו” שכתב אהוד מנור, “חיים משוגעים”, וגרסת כיסוי לשירם של התרנגולים “ככה סתם”, שאותו סיים ארצי בתוספת שורה “She loves you, יה בה יה”, כשילוב עם שירם של הביטלס “She Loves You”.
בפסטיבל הזמר והפזמון 1974 רשם ארצי זכייה נוספת, אחרונה. הפעם עם השיר שהלחין יחד עם גידי קורן, לעיבוד של ירון גרשובסקי וכתב בעצמו, “הבלדה על ברוך ג’מילי”. הגיבור המציאותי של השיר, ברוך ג’מילי, ישב בקהל, ובעת חלוקת הפרסים קם ונופף בגאווה. היו שמתחו ביקורת חריפה ושלילית על זכיית השיר במקום הראשון, בטענה שיש בבחירת השיר סגידה ל”מלכלך קירות” ועידוד לונדליזם. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
בשנת 1975 נבחר ארצי לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון. בתחרות שנערכה בסטוקהולם, בירת שוודיה, שר ארצי את השיר “את ואני”, שהלחין למילים של אהוד מנור, והגיע למקום ה-11 מתוך 19 מדינות מתחרות. השיר הפך ללהיט בישראל, ובעקבות הצלחתו דחקה חברת “הד ארצי” בארצי להקליט אלבום חדש, שנקרא גם הוא “את ואני”. השיר בוצע על ידי ארצי גם בגרמנית ובאנגלית אך לא זכה להצלחה מיוחדת. האלבום “את ואני” כלל את תרגומיו של ארצי לשירים “Teenage Idol” של ריקי נלסון ו-“Things” של בובי דארין, וכן את השיר “את הלכת” שכתב ארצי על פי מנגינת ה”אדאג’יו” של תומאזו אלבינוני. מנור כתב שיר נוסף לאלבום בשם “מתחת למיטה”, וארצי כתב והלחין מספר שירים נוספים, כ”שיר אהבה אחרון” ו”היי ליזה”. ארצי אמנם זכה באותה שנה בפעם הרביעית בתואר “זמר השנה”, אך שיר הנושא נותר המפורסם היחיד מהאלבום. אהבתיה פלייבק קריוקי
בדיעבד, מסמל האלבום “את ואני” את התחלתה של תקופה רעה מבחינתו של ארצי. האלבומים שהוציא לאחר מכן, שעסקו בעיקר בחיפוש כיוון מוזיקלי, לא הצליחו במכירות, והותירו מעט מאוד להיטים.
בסוף 1975 העלה ארצי את המופע “משחקי 26”, שנקרא כך משום גילו דאז. בעקבותיו יצא האלבום “משחקי 26″. שירי המופע והאלבום תיארו את חייו של כוכב הפופ בן ה-26 שלמה ארצי, וכללו שירי געגוע לילדות כ”שיר התנועה” ו”החברים הישנים”, לצד שירים הומוריסטיים כ”המציל”, “הבלדה על אפרים” ו”יוסי בן 26″, שנכתב כשיר המשך לשירו של ע. הלל “יוסי, ילד שלי מוצלח”. את המופע הפיק מוזיקלית אלדד שרים, שגם הלחין עבורו את השירים “בואו ונשחק משחק”, “המזדנבות” (הנקרא בשם נרדף “המעריצות”) ו”משחקי 26″, שכתב ארצי, ואת “שיר אהבה” (“כשלא היה לך בית…”) שכתב יהונתן גפן. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
עוד באותה שנה הוציא ארצי את אלבום הילדים “שלמה ארצי שר ומספר לילדים על יאן הגמד” במשותף עם אילן גלבוע, שגם הלחין חלק מהשירים.
חיפוש הכיוון המוזיקלי של ארצי התבטא בעיקר באלבומו “יש לי אישה, ילדה ולמברטה ואני גר בתל-אביב”, שראה אור בשנת 1976. האלבום כלל שירי משוררים כ”מקום היסטורי” ו”מותר לומר” שכתב נתן אלתרמן ו”אני רוצה תמיד עיניים” שכתב נתן זך, לצד שירים בסגנונות מוזיקליים שונים, כ”אהבה 1,5,2,5″ בסגנון דיסקו או “יש לי אישה, ילדה ולמברטה ואני גר בתל-אביב” בסגנון הסווינג. ארצי כתב והלחין את רוב שירי האלבום, שכלל גם ביצוע מחודש ל”פתאום עכשיו, פתאום היום”. את השירים עיבד והפיק מוזיקלית אילן גלבוע.
בשנת 1977 הוציא ארצי את האלבום “רומנסה ופיוט”, שכלל בעיקר שירים שתרגם משה גיורא מלאדינו על פי לחנים עממיים מתוך “ספר הרומנסות” ו”האנתולוגיה לחזנות ספרדית” של חוקר הלאדינו יצחק לוי. האלבום כלל גם את הפיוטים “לכה דודי” של ר’ שלמה אלקבץ ו”יגדל אלוהים חי” של דניאל בן יהודה. עיבוד השירים התחלק בין אריה לבנון, אילן גלבוע ושמעון כהן. האלבום הופץ בעותקים ספורים בלבד, ולימים נחשב לאלבומו הנדיר ביותר של ארצי.
מאוחר יותר גנז ארצי את מכירות רוב אלבומיו הראשונים, ובמשך שנים הם לא היו ניתנים למכירה כלל. רק בשנת 2008 “הצילה” חברת “הד ארצי” את המצב, כאשר הוציאה את חלק מהאלבומים על גבי תקליטור, במארז אחד שנקרא “השנים הראשונות”. המארז כלל את האלבומים “שלמה ארצי”, “על אנשים”, “פתאום אחר ימים רבים”, “אומרים ישנה ארץ”, “לכל החברים מהמסע מים אל ים”, “את ואני”, “משחקי 26”, “יש לי אישה, ילדה ולמברטה ואני גר בתל-אביב” ו”רומנסה ופיוט”, בנוסף לתקליטור אוסף אחד של כל האלבומים. בשנת 2010 הוצעו אלבומים אלו לראשונה למכירה גם בנפרד. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
בשנת 1978, על קצה אמון חברת התקליטים בו, וכמעט מוכן לוותר על קריירה כזמר, הוציא ארצי את אלבומו “גבר הולך לאיבוד” בהפקתו של יאיר שרגאי. פה קרתה ה”הפתעה”: אלבום זה הצליח יותר מקודמיו, וסימל את מעברו של ארצי לשירים יותר אישיים. עם זאת, המשיך ארצי בהלחנת שירי משוררים גם באלבום זה, בהם של נתן יונתן (“האיש ההוא”, “רק עלה”, “כמו ציפור”) ושאול טשרניחובסקי (“את אינך יודעת”). האלבום כלל שמונה שירים בלבד, שמתוכם הלחין ארצי שבעה. את השיר “בלילות אני מתגעגע” הלחין חנן יובל למילים של ארצי. אחת התגליות הגדולות של האלבום היה הקלידן משה לוי, שבלט בעיקר בנגינת הפתיחה הארוכה של השיר “גבר הולך לאיבוד”. לוי הפך בעקבות האלבום לאחד המוזיקאים הפעילים ביותר בארץ, והוסיף לעבוד עם ארצי מאוחר יותר במספר אלבומים נוספים.
באותה שנה כתב והלחין ארצי גם שני שירים לאריק סיני: “שיר פרידה” ו”שכח אותי אמרת”. השירים זכו להצלחה, ונכללו מאוחר יותר באלבום הבכורה של סיני, שיצא בשנת 1980.
בהדרגה עבר ארצי משירי “ארץ ישראל היפה” ושירי משוררים ליריים לסגנון של פופ ורוק רך עם שירים אישיים ואסוציאטיביים שאת רובם כתב והלחין בעצמו. את מגמה זו החל באלבום “דרכים” משנת 1979, עם השירים “אף פעם לא תדעי”, “אחרי הכל את שיר” ו”צוותא”, אשר תיאר בצורה סאטירית הופעות של זמרים. באלבום בלטו גם השירים “פתאום כשלא באת” בדואט עם גרי אקשטיין, “שינויי מזג האוויר”, “אתמול חלפו הציפורים” שכתב משה בן-שאול ו”שיר חייל” (“אני שומע שוב…”), שהלחין ארצי על פי מכתב ששלח סרן נמרוד גאון לחברתו לפני שנהרג במלחמת יום הכיפורים. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
אמנם “גבר הולך לאיבוד” סימן את המפנה החיובי בסגנונו של ארצי, אך היה זה דווקא “דרכים” שחשף אותו לקהל רחב יותר, והרחיב את קהל מאזיניו. הצלחת “דרכים” הביאה לחשיפה גדולה יותר של “גבר הולך לאיבוד”, והגדילה את הצלחת האלבום.
הסגנון המוזיקלי של “דרכים” נמשך גם באלבום “חצות” משנת 1981, שאותו הפיקו יאיר שרגאי ומשה לוי. באלבום בלטו השירים “לא עוזב את העיר”, “יום אחד”, “מהן המילים” למילותיו של משה בן שאול, “בואי ונתיר” ו”במטוס סילון”. במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג’ לשנת תשמ”א זכה ארצי פעם נוספת בתואר “זמר השנה”.
בשנת 1982 הוציא ארצי שני תקליטי ילדים נוספים, שניהם נקראים בשם “סיפורי התנ”ך לילדים”, ובהם הקריא סיפורי תנ”ך שונים כפי שכתב מאיר שלו.
בשנת 1983 יצא אלבום של הופעה חיה של ארצי בצוותא שהוקלט ב-1982. לאחר צאתו, האלבום נגנז ולא יצא לאור שוב וכיום הוא נחשב לתקליט נדיר. בנובמבר 2013 החליט ארצי להוציא אלבום משולש, ובתוכו כלל גם אלבום הופעה נדיר זה.
באותה שנה חזר ארצי בפעם האחרונה לשירי ארץ ישראל, באלבום “מקום”. באלבום נכללו לחניו של ארצי לשירי משוררים כ”הרדופים” ו”החול יזכור” של נתן יונתן, “בהר הדומיות” של נתן אלתרמן ו”שיר” של משה טבנקין, וכמו כן ביצוע בהופעה חיה לשיר “אני נושא עמי” של יעקב אורלנד ודוד זהבי והקלטה מחודשת של השיר “אומרים ישנה ארץ” שכתב שאול טשרניחובסקי. סשה ארגוב הלחין עבור האלבום את השירים “אל הנירים האפורים” של נתן יונתן ואת “ריח הדרים” של מיכה אבני. באלבום נכללו גם הקטעים האינסטרומנטליים “מקום” ו”סיום”, וכן דואט עם אסתר שמיר בשיר האהבה המפוכח והקודר “ברית לא מותרת”, ששמיר כתבה והלחינה.
בסוף 1983 הקליט ארצי את האלבום “תרקוד”, שיצא בתחילת שנת 1984. את האלבום הפיק לואי להב ועיבד רמי לוין. ארצי כתב והלחין את כל שירי האלבום, שמהם הצליחו השירים “תרקוד”, “רוב הזמן את אשתי”, “וביחד נזדקן” ו”מה רצינו להגיד”. השיר “תרקוד” נבחר כ”שיר השנה” במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג’ לשנת תשמ”ד, וארצי זכה בתואר “זמר השנה”. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
“תרקוד” סימל את גיבוש סגנונו המוזיקלי של ארצי כפופ-רוק, וכן את המעבר מהופעות באולמות קטנים כ”צוותא” להופעות בפארקים בפני קהל גדול.
בשנת 1986 הוציא ארצי את אלבומו הבא, “לילה לא שקט”, בהפקתו של להב ובעיבודים של רביב גזית. גם באלבום זה כתב ארצי את כל השירים, שמהם התפרסמו “שדות של אירוסים”, “לילה לא שקט” (המתייחס לנפילתו של חברו הטוב, טייס המסוקים סרן מירון גרנות במלחמת יום הכיפורים), “הרדיו הישן”, “נרקוד נשכח” ו”סייסטה מקומית”. האלבום שחזר את ההצלחה של קודמו, ובשנת תשמ”ו זכה ארצי פעם נוספת בתואר “זמר השנה”.
באלבומו הבא (והכפול), “חום יולי אוגוסט” משנת 1988, החל ארצי לגעת גם בנושאים כואבים, כמו התמודדות עם היותו דור שני לשואה בשיר “בגרמניה לפני המלחמה” ומוות של חיילים בשיר “חום יולי אוגוסט”. באלבום ביטא ארצי גם אמירות פוליטיות, מעבר לעיסוקו בנושאים אישיים. בשיר “עבד הממהר” כתב “עוד לא למדנו כלום, כך מתברר” כאשר גיבור השיר, ערבי מקלקיליה, נהרג מאש צה”ל. בשיר “ארץ חדשה” טען “יש לנו ארץ – למה עוד אחת?”. גם כיום, ארצי אינו מסתיר את דעותיו הפוליטיות ותמיכתו בשמאל המתון של המפה הפוליטית. שירים נוספים בולטים מהאלבום כללו את “תחת שמי ים התיכון” (הידוע בזכות השורה “כמה זה עולה לנו?”), “נבראתי לך”, “לב שבור לרסיסים” ו”טלפני טלפני”. אהבתיה פלייבק קריוקי
בערב יום השואה תשמ”ח העלו ארצי ויהודה פוליקר, לבקשת מנהל מחלקת ההפקות באגף התרבות בעיריית תל אביב-יפו, יעקב מנדל מופע בשם “בגלל המלחמה ההיא” באולם תיאטרון הקאמרי. במופע שולבו שיחות בין שני האמנים בני “הדור השני” עם שיריו של ארצי “בגרמניה לפני המלחמה”, “רומניה” ועוד ושירי “אפר ואבק” של פוליקר.
את שנות התשעים פתח ארצי עם האלבום “כרטיס ללונה פארק” בהפקתו של לואי להב ובעיבודו של עדי רנרט. ארצי כתב והלחין את רוב השירים באלבום, ובהם “נכנסת לחיי”, “רוקר חיי”, “מעבר לנהר” (המוקדש גם הוא למירון גרנות) ו”אגדת עשרים ואחת”. רנרט הלחין את השיר “סיטואציה” למילים של ארצי. לאחר ההצלחות הגדולות של אלבומיו הקוד
בשנת 1990 הוציאה חברת “הד ארצי” שני אלבומי אוסף של ארצי בשם “השירים 1″ ו”השירים 2”, שכלל ביצוע של השיר “במטוס סילון” בהופעה חיה. בשנת 1991 יצא האלבום “השירים 3 – ביצועים אחרים”, ובו הקלטות שונות של ארצי לשיריו, בעיקר מהופעות ומחזרות. נכלל בו גם ביצועו של ארצי ל”שיר ערש” של נתן אלתרמן וסשה ארגוב.
ב-1991 נסע ארצי ללוס אנג’לס, שם ניסה שוב את כוחו מחוץ לישראל, הפעם בהצלחה מסוימת, כאשר הלחין את פסקול הסרט “Leather Jackets” בכיכובם של ברידג’ט פונדה וקרי אלווס. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
עם שובו לישראל, החל ארצי בעבודה על אלבומו הבא, “ירח”, שיצא בשנת 1992. ארצי כתב והלחין את כל השירים באלבום, בהפקתו של יהודה עדר. לראשונה מזה זמן רב לא עבד ארצי עם מעבד מוזיקלי אחד קבוע, אלא עם מספר מעבדים, בהם עדר, רביב גזית, משה לוי, יועד נבו ויאיר מיכאל. האלבום היה גדוש בלהיטים, ובהם “אני בא” עם עמיר לב, “ירח”, “ואלס בחמש ושלושים”, “תגידי”, “כמו אז”, “שאלתי מה קרה” ו”אחרת אתה מת”. האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה, יותר מכל אלבום אחר של ארצי עד אז, עם מכירות של 100,000 עותקים והופעת בכורה בפסטיבל ערד מול 6,500 איש ב-13 ביולי 1992[דרוש מקור].
בשנת 1993 יצא אלבום האוסף של ארצי “האוסף המשולש”, שהיה אלבום האוסף הראשון בישראל שחולק לשלושה חלקים. האלבום זכה להצלחה גדולה והגיע למעמד אלבום זהב. מסע הופעות עם להקה מורחבת ליווה את הוצאת האוסף. באוסף זה “שכתב” ארצי, למעשה, את ההיסטוריה של הקריירה שלו, בכך שנעדרים ממנו לחלוטין הקלטותיו שקדמו לאלבומו “גבר הולך לאיבוד”. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
לאלבומה של חברתו ב”צמד סיני” הוותיק ריקי גל “חפש בי”, שיצא באותה שנה, הלחין ארצי את השיר “ראש השנה שלך” למילים של צרויה להב. לאלבומה של ריטה “אהבה גדולה” משנת 1994 הלחין את השירים “האם אתה מאושר” למילותיה של אריאנה הרן הכהן ו”מאוחר מדי” שכתב יאיר לפיד.
בשנת 1995 השתתף ארצי בתוכניתו של גידי גוב “לילה גוב”, שבה שרו השניים את שירו של אריק איינשטיין “עוף גוזל”. כעבור מספר חודשים שרו השניים שוב את השיר, בעצרת לזכרו של יצחק רבין. באותה עצרת שר ארצי את השיר “האיש ההוא” שיצא במקור באלבום “גבר הולך לאיבוד”, ושמחברו נתן יונתן הקדיש לרבין. באותה שנה הקליט הזמר שאול צירלין את גרסתו לשיר, אשר זכתה להצלחה יחסית והושמעה פעמים רבות ברדיו, במקביל לגרסתו של ארצי.
בשנת 1996 הוציא ארצי את האלבום הכפול “שניים”, בהפקתם של גיל פלדמן וליאור טבת. ארצי כתב והלחין את כל השירים באלבום, שרבים מהם היו ללהיטים גדולים. בין היתר בלטו באלבום שיר הנושא שבוצע בדואט עם ריטה, “מנגב לך ת’דמעות”, “האהבה הישנה”, “היא לא יודעת מה עובר עלי”, “זה מה שנשאר”, “דו”ח רצח” (אשר נכתב בעקבות רצח יצחק רבין, על אף שרבין עצמו לא הוזכר בשיר), “מגע אנושי”, “סיפור רומנטי”, “שישה” ועוד. באלבום זה השתתף לראשונה בנו של ארצי, בן ארצי, כמעבד פעיל באלבום. על אף שהיה זה אלבום כפול, הוא הצליח בצורה חסרת תקדים כמעט, עם מכירות של יותר מ-160,000 עותקים. השיר “שניים” נבחר כ”שיר השנה” ברשת ג’, וארצי נבחר, בפעם הראשונה אחרי עשר שנים, כ”זמר השנה”. בעקבות ההצלחה יצא ארצי למסע הופעות מצליח, שבו התגלתה נגנית הכינור והזמרת מיקה קרני. אחת ההופעות תועדה על גבי האלבום הכפול “ההופעה 97”. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
בשנת 1998 השתתף ארצי בפרויקט גרסאות הכיסוי “עבודה עברית”, שעבורו הקליטה את גרסתו לשירה של להקת רעש “לעיתים” (“מה את מבינה…”). לאלבומו של פבלו רוזנברג “בין ערביים” שיצא באותה שנה כתב מספר שירים, ובהם שיר הנושא “בין ערביים”, שהיה ללהיט גדול. בנוסף השתתף בקולות רקע באלבום הבכורה של בנו הזמר, בן ארצי, “חיים משל עצמי”, שבו גם שר איתו את הדואט “שבע עשרה”. כעבור שנה ביים ארצי ביחד עם יריב הורוביץ את הסרט “שישה”, על מפגש עם חבריו מהצבא, שעליו גם נכתב השיר “שישה” באלבום “שניים”. באותה שנה הקליט ארצי גרסה מחודשת לשירו “אנחנו לא צריכים”, שנכלל במקור באלבום הבכורה שלו. הגרסה המחודשת זכתה להצלחה גדולה, ודרבנה את ארצי להוציא אלבום חדש.
בשנת 2000 הוציא ארצי את האלבום “אהבתיהם”, הכולל עיבודים חדשים לשירי עבר שלו. מתוך האלבום הצליחו במיוחד הביצועים החדשים ל”פתאום עכשיו, פתאום היום”, “נוף ילדות” (שבו התארחו בקולות רקע פבלו רוזנברג ודוד ד’אור) ו”שיר פרידה”, שאותו כתב במקור לאריק סיני, וביצע באלבום בדואט עם בנו בן ארצי. השיר החדש היחיד באלבום היה “עלש – שר לבדי עם הרוח”, שבו ביצע ארצי דואט בסגנון מזרחי עם הזמר שמעון בוסקילה. האלבום כלל גם גרסה חדשה לשירו של ארצי שהתחרה בתחרות האירויזיון של שנת 1975, “את ואני”. שירים נוספים באלבום היו הדואט עם יעל דקלבאום “לא יודע מה עובר לך בראש” שביצעה במקור ריטה שנה קודם לכן, “מעביר דף” בדואט עם נורית גלרון שביצעה את השיר במקור לבדה באלבומה “המקום ההוא” משנת 1996, “כבר עבר די זמן” עם בן ארצי, “גברים הולכים לאיבוד” בדקלומם של דני סנדרסון, מיכה שטרית, קובי אוז, אריק סיני ודודו טופז, וגרסה עברית לשיר “When You Are a King” של להקת “White Plains”, שתרגם ארצי כ-“בשבילה אתה מלך העולם”. כ-250,000 עותקים נמכרו מהאלבום, ובעקבות תואר אלבום הפלטינה המשושית שקיבל האלבום, יצא ארצי לסיבוב הופעות מצליח נוסף. באותה שנה זכה ארצי שוב בתואר “זמר השנה”.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. מחרוזת שלמה ארצי פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות