תפילה עפרה חזה פלייבק קריוקי
האזן לדוגמית פלייבק
האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות
עפרה חזה נולדה בשנת 1957 בשכונת התקווה שבתל אביב. היא הייתה בת זקונים, ילדתם התשיעית של יפת ושושנה חזה, זוג מסורתי יוצא תימן, שעלה לארץ ישראל בשנת 1944. את האהבה לשירה רכשה מגיל צעיר מאמה, שבתימן הייתה זמרת מבוקשת בחגיגות חינה.
עופרה חזה, שמעון פרס, ביבי נתניהו ויהורם גאון, בתוכנית "בשידור חי עם דן שילון"
חזה למדה בבית הספר "עוזיאל" ובו מומש כישרון השירה שלה לראשונה כשצורפה כסולנית למקהלת בית הספר. בגיל אחת עשרה השתתפה במקהלה של מנשה לב רן ולשם כך נסעה אחת לשבוע ל"בית ברגר" שמחוץ לשכונתה.
בקיץ 1971, בהיותה בת שלוש-עשרה, הופיעה חזה בחתונה, ושם שמע אותה משה ערוסי, שהיה חבר בסדנת התיאטרון של שכונת התקווה. את הסדנה, שהייתה מקום מפגש חברתי לצעירי השכונה ומרכז תרבותי וקהילתי, ניהל בצלאל אלוני. לאחר שהסכים אלוני לבחון ילדה כה צעירה להשתתפות בסדנה, הוא קיבל אותה. זאת הייתה תחילתה של דרך משותפת ארוכת שנים בינה לבין אלוני.
בתחילת הקריירה המוזיקלית שלה גילמה חזה בעיקר דמויות משנה בהצגות ושימשה כמחליפה. בערב הבכורה החגיגי במועדון "צוותא" למחזה בשם "סמבוסק, מתי הבחירות?", נטש השחקן הראשי את הסדנה ואת ההצגה כמה שעות לפני ההופעה. חזה, אשר ידעה על-פה את כל תפקדי הצגות הסדנה מצפייה ומהקשבה, הוזעקה באופן בהול על ידי אלוני, ובאלתור מוחלט, תוך הפיכת התפקיד הגברי לנשי, כבשה את לב הקהל.
לאחר הופעת הבכורה שלה החלה חזה להופיע במסגרת הסדנה באופן שוטף. בשנת 1973 נסעה סדנת התיאטרון לסיני להופיע מול החיילים במלחמת יום כיפור עם הצגה חדשה בשם "אהבה ראשונה". ההצגה הייתה הראשונה של הסדנה ששיריה הוקלטו, ושירה של חזה, "געגועים",
בשנת 1974 השתתפה חזה ב"פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח", שהתקיים מדי שנה, וזכתה בו במקום השלישי. לאחר הזכייה החליטה לממש את הפוטנציאל שלה בדרך להיות זמרת סולו, ביחד עם אלוני. היא החלה ללמוד פיתוח קול, ריקוד ותנועה והמשיכה להופיע ברחבי הארץ. התפתחותה המקצועית הביאה להגדלת תפקידיה על הבמות, ובשנת 1975 הופיעה עם חברי הסדנה בפסטיבל הזמר עם השיר "פרשת דרכים". באותה שנה יצאה חזה להופעות בארצות הברית לצד זמרים נוספים עם המופע "כאן ישראל".
בתקופה זו החליט אלוני לוותר על ניהול הסדנה ולהפוך להיות האמרגן והמנהל האישי הצמוד של חזה. החלטה זו הביאה בסופו של דבר לסגירת הסדנה, שכן איש לא לקח על עצמו את ניהולה אחריו. על מנת להרים את קריירת הסולו שלה, ארגן אלוני מופע שהוצג בפני המפיק הידוע אברהם דשא (פָּשָנֶל). התלהבותו של פשנל הייתה מיידית וחזה חתמה על חוזה לחמש שנים, אולם בפברואר 1976, בגיל 18, התגייסה לצה"ל. לאחר הופעות מזעריות במסגרת להקת הנח"ל עזבה לתפקיד פקידה פלוגתית בסדנת השריון. לאחר שנה נענתה בקשתה לקיצור שירותה הצבאי, ולאחר סיום השירות המשיכה את הקריירה המוזיקלית שלה תחת ניהולם של דשא ואלוני.
הצעד הראשון של חזה אחרי שחרורה מהצבא היה לחזור למסגרת של הֶרְכֵּב. באותם ימים פרשה ירדנה ארזי משלישיית "שוקולד מנטה מסטיק", ואחריה גם לאה לופטין. פשנל החליט ליצור הרכב חדש, ולרותי הולצמן, היחידה שנותרה מההרכב המקורי, הוא צירף את ישראלה קריבושי ואת חזה. תחילת הקריירה של ההרכב החדש הייתה במסע הופעות בן שישה שבועות בסקנדינביה. התלהבותה הראשונית של חזה מתפקידה החדש החלה להתפוגג כבר בהופעות בסקנדינביה; העבודה בלהקה לא הייתה לרוחה, וההרכב התפרק עוד לפני שהחל להופיע בישראל. לאחר הפירוק הודיעה חזה לאלוני כי ברצונה לפתוח בקריירת סולו.
שלט הנצחה על בית ילדותה של חזה בשכונת התקווה
בשנת 1979 זכתה לטעום לראשונה את טעם ההצלחה, כאשר לוהקה לתפקיד דינה, בתו של פולי בסרטו של אסי דיין "שלאגר", לצִדם של "הגשש החיוור". בסרט נכללה סצנה שבה דינה יוצאת נגד בן-זוגה שמקניט אותה על רצונה לרקוד כמו "פְרֵחָה", ובתגובה היא מתחילה לרקוד ולשיר במועדון את "שיר הפרחה". בתוך זמן קצר הפך השיר הפרובוקטיבי ללהיט ונותר חמישה שבועות בראש מצעד הפזמונים, וקטע השירה שלה מהסרט הוקרן בטלוויזיה. בגלי צה"ל נפסל השיר לשידור במשך חודשים ארוכים, מפני שנחשב לנועז במיוחד בגלל תדמית הפרחה: אישה קלת דעת והמונית, פשוטה, גסה וחסרת השכלה. צעד זה היה אחד מבין רבים ושונים שפגעו באופן מסוים בקריירה של חזה, מאחר שאיש לא רצה קשר עם תדמית הפרחה, אף שהייתה שונה מאישיותה. על אף כל אלה, קהל המעריצים של חזה החל לצבור תאוצה והיא הפכה לדמות מוכרת לכול. (מאוחר יותר הותר השיר להשמעה בגלי צה"ל וברדיו בכלל.) תפילה עפרה חזה פלייבק קריוקי.
ההצלחה של "שלאגר" עודדה את פשנל ללהק את חזה לתפקיד ראשי בסרט נוסף, "נערת הפרברים" של הבמאי ג'ורג' עובדיה, לצד מנחם עיני ואבנר דן. חזה גילמה שם את ורד, רוכלת שהתעוורה בתאונה בילדותה, שבזכות תרומה שמשיגים לה שלושה בטלני רחוב עם לב זהב עוברת ניתוח וזוכה מחדש במאור עיניה; לאחר הניתוח היא פוגשת אמרגן, והופכת לזמרת מצליחה. חוויית הסרט הייתה רחוקה מלהיות חיובית עבור חזה, והיא ויתרה על קריירה קולנועית בהמשך דרכה.
באותה שנה השתתפה חזה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "על אהבות שלנו" וזכתה במקום השישי. בתחרות השירוויזיון לילדים שנערך בחנוכה 1979, השתתפה עם השיר "פלאש גורדון", וזכתה במקום הראשון.
בשלב זה בקריירה שלה, לאחר תקופה ארוכה שבה איש לא היה מעוניין לשתף פעולה איתה, החליט בצלאל אלוני לסיים את החוזה עם פשנל והחל לנהל את עסקיה באופן עצמאי, דבר שכלל גם כתיבת מרבית שיריה באותה תקופה. לאור העובדה שמספר להיטים כבר הופקו, השניים החליטו כי יש להוציא אלבום. על בסיס השירים מ"שלאגר" ומ"נערת הפרברים" הקליטה חזה בשנת 1980 את אלבום הבכורה שלה כסולנית, "על אהבות שלנו", במסגרת החוזה שחתמה בחברת "פונוקול" (אלבום אחר שיצא בשנת 1978, "שיר השירים בשעשועים", אינו אלבום סולו, אלא אוסף משיריה של חזה בתקופת סדנת התיאטרון של שכונת התקווה). האלבום הניב להיטים רבים, כמו "שיר הפריחה", "הגשם", "שיר אהבה לחייל" ו"פלאש גורדון". חזה זכתה לתואר "זמרת השנה" במצעדים של תחנות הרדיו "גלי צה"ל" ו"רשת ג'" ועל ידי העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". האלבום מכר כ-20,000 עותקים, וזכה במעמד של אלבום זהב.
באותה שנה השתתפה חזה שוב בשירוויזיון לילדים עם השיר "סימנים של אוהבים", ושוב זכתה במקום הראשון. כמו כן, שלחה את השיר "הוא" לוועדת הקדם-אירוויזיון, אך השיר נדחה. לאחר מכן התבקשה חזה להתמודד עם השיר בפסטיבל "מדיטור" בפורטוגל כנציגת ישראל. היא הסכימה, ואז גם הוחלף שם השיר ל"תפילה". במקביל הייתה חזה נציגת ישראל ב"טלתרום" בצ'ילה.
פחות משנה אחר כך יצא תקליטה השני, "בוא נדבר", גם הוא בחברת "פונוקול". גם אלבום זה כלל חומרים פרי עטו של בצלאל אלוני, ואף הוא בתקליט זהב. רבים משיריו הפכו גם הם ללהיטים, בהם "תפילה" ו"סימנים של אוהבים". לאותם התארים שאפפו את אלבום הבכורה זכה גם אלבומה השני, וחזה עצמה זכתה בתואר זמרת השנה בשנית.
בשנת 1982 עברה חזה לחברת התקליטים "הד ארצי", שם הוציאה את אלבומה השלישי, "פיתויים"; האלבום הוציא גם הוא מספר להיטים: "כל יום מתחילה שנה", "גבריאל" ועוד, וזכה אף הוא באלבום זהב. אז גם יצאה לראשונה במופע הנושא את שם האלבום, בהפקה מוזיקלית של אלדד שְרֵים, שם החלה לצבור ניסיון הופעה על הבמה. באותה שנה השתתפה פעם בשירוויזיון לילדים עם השיר "מלכת הקסמים", ושוב זכתה במקום הראשון. לאחר מספר שנים הפיק יוסי פלג מופע כשם השיר "מלכת הקסמים", שזכה להצלחה גדולה; השיר נכלל גם הוא באלבום. באותה שנה זכתה ב"פרס כינור דוד" וכן שוב בתואר "זמרת השנה" על ידי כל כלי התקשורת בארץ. באותה שנה הוציאה חזה גם את האלבום "עפרה חזה לילדים", שכלל 30 ביצועים שלה לשירי ילדים מפורסמים. דֶמוֹ מהאלבום יצא כתקליט גמיש כמתנה של חברת אגפא.
בשנת 1983 עתיד היה האירוויזיון להתקיים במינכן שבגרמניה. אהוד מנור חש צורך שדווקא שם יעמוד נציג ישראלי וישיר שוב ושוב את המילה "חי". הוא כתב את השיר "חי" והציע אותו לירדנה ארזי לקראת הקדם-אירוויזיון, אך ארזי סירבה לקבל את השיר, בטענה שכבר הכינה שיר, "שירו שיר אמן". מנור פנה לחזה, שמיד הסכימה לבצעו. בפעם הרביעית מאז שניסתה חזה להתקבל לתחרות התקבל השיר ששלחה, ובתחרות הקדם-אירוויזיון שנערכה בירושלים זכתה במקום הראשון, עם 73 נקודות. ארזי הגיעה למקום השני, בפער של נקודה אחת, ויש הטוענים שתחרות זו היא שפתחה את המאבק-לכאורה בינה לבין חזה, ובעיקר בין מעריצותיהן, "מאבק" שנמשך מספר שנים.
באותה שנה השתתפה חזה גם בשירוויזיון לילדים עם השיר "סופר סטאר", וזכתה שוב במקום הראשון. האלבום "חי", שיצא מיד לאחר הקדם-אירוויזיון, זכה להצלחה מסחרית ניכרת עם יותר מ-43,000 עותקים, והיה לאלבום הפלטינה הראשון של חזה. האלבום הפיק מספר להיטים, וביניהם: "חי", "סופר סטאר", "אמן למילים" ו"בלדה למלך", שיר ששרה בימי סדנת תיאטרון שכונת התקווה, וזכה לחידוש.
במהלך ההכנות לתחרות האירוויזיון בגרמניה ביקרו חזה ושאר הצוות הישראלי במחנה הריכוז דכאו, שם אף פגשו ניצולי שואה מישראל, אשר ביקשו מהם להיזכר במראות ממחנה הריכוז טרם ביצוע השיר בתחרות. גם בגדי ההופעה באירוויזיון של חזה ושל מלוויה עוצבו בהקשר לשואה: דורין פרנקפורט, מעצבת התלבושות, בחרה להלביש את עפרה חזה בחליפה לבנה ואת מלוויה בבגדים צהובים, מתוך מטרה להנציח ואולי להזכיר את הטלאי הצהוב שענדו יהודים על אדמת אירופה. השיר הישראלי דורג במקום השני בתחרות, בהפרש של שש נקודות בלבד מהשיר הזוכה. גם בישראל זכה השיר להצלחה מרובה, כאשר נבחר לשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ג. חזה זכתה בשנה זו בפעם הרביעית ברציפות בתואר "זמרת השנה".
עוד ב-1983, לאחר החזרה מהאירוויזיון, הוציאה חזה את האלבום "שירי מולדת", שכלל חידושים שלה לקלאסיקות עבריות, וזכה לביקורות משבחות. מכירות של יותר מ-40 אלף עותקים הפכו את "שירי מולדת" לנקודת מפנה בקריירה של חזה, כאשר הצליחה לפנות בשיריה גם לקהל המבוגר ובו-זמנית לקרב את הדור הצעיר לשירים שלא פנו אליו. עוד באותה שנה הוצא אלבום שכלל מבחר להיטים של סדנת תיאטרון שכונת התקווה עם חזה.
מאותה שנה ובמשך שנתיים כתבה חזה טור בעיתון "מעריב" בשם "אקורד נוסף", שבו כתבה על דברים שקרו לה, על יחסי דת ומדינה, על הקונפליקטים בין העדות, על עניינים המעסיקים את אנשי שכונת התקווה ועוד. הטור הופיע מדי יום שישי במדור הפובליציסטיקה של "מעריב", לצד טורים של אנשי ציבור. בנוסף, שימשה ככתבת בעיתון "חדשות הספורט".
באביב 1984 הוציאה חזה את האלבום "בית חם". זו הייתה תקופה שבה נערות רבות עזבו את בית הוריהן, ובתקשורת התגוללו סיפורים על נערות שלא מצאו בביתן בית חם. חזה ביקשה מבצלאל אלוני שיכתוב שיר בנושא, והוא נענה. השיר, הנושא גם את שם התקליט, סיפר על חלום ילדות נושן של חזה שלפיו, אם יהיה לה יום אחד "הרבה הרבה כסף", היא תייסד מעון לילדים נזקקים, שיהיה בית חם. מהאלבום יצאו להיטים רבים כגון: "בית חם", "יד ביד", "בן פרבר" ו"במנגינת הלב". גם אלבום זה הוגדר כ"אלבום זהב".
בשנת 1984 החלו חזה ואלוני בפרויקט שאפתני: אלבום שכל שיריו יהיו שירי עם תימניים, שאותם תבצע חזה כמחווה למורשתה. תחילה הקליטה שני שירים לניסיון: "גאלבי", שנכתב והולחן על ידי אהרן עמרם, ו"אסאלק", למילותיו של ר' שלם שבזי עם לחן מאת עמרם. בהמשך בחר אלוני את שאר השירים, ואף לימד אותה כיצד לקרוא את הטקסט בהטעמה תימנית. חזה הקדישה חצי שנה להקלטות, כשדגש רב מושם על איכות קולית וטכנית. האלבום, "שירי תימן", יצא בדצמבר 1984 וחזה חידשה בו שירים תימניים ישנים ממגוון של תקופות ומקורות, מסוף המאה ה-17 (של רבי שלום שבזי), ומתקופות מאוחרות יותר, בעיבודים חדשים של בני נגרי. שלושה משירי התקליט הושרו בערבית וכל השאר היו בעברית, בנעימה תימנית, והעיבודים שנעשו לתקליט כללו שילוב מקורי של צלילים ומקצב עממי תימני עם כלים ותזמור קלאסיים. כשיצא האלבום, שהיה אחר כך לפריצת הדרך של חזה לחו"ל, הוא הושמע רק בתוכניות הזמר המזרחי; באף תוכנית רדיו אחרת לא גילו עניין בשירי האלבום, שהיה שונה באופיו מהמוזיקה שהייתה מקובלת אז בזרם המרכזי. אלוני פנה ליאיר ניצני לצורך הכנת רמיקסים, וניצני היפנה אותו ליזהר אשדות, שהכין את הרמיקס לשיר "גאלבי". לאחר האי-התעניינות המתמשכת נשלח השיר לאנגליה על ידי צעיר אנגלי בשם גרנט אשר גילה בו עניין. מספר עותקים של התקליט ושל הסינגלים המחודשים הגיעו אל חברת התקליטים האנגלית "S Records". בחברה התרשמו מאוד, קנו את זכויות התקליט מ"הד ארצי" ושיווקו אותו תחת השם "Fifty Gates Of Wisdom" (חמישים שערי חוכמה). התקליט נמכר באנגליה, זכה לשבחי הביקורת של עיתוני המוזיקה היוקרתיים ביותר והחל את הצלחתה הבינלאומית של חזה.