,

מתנות קטנות פלייבק קריוקי צמד ילד

 39.00 49.00

מק"ט: אין מידע קטגוריות: ,

מתנות קטנות פלייבק קריוקי צמד ילד

מתנות קטנות פלייבק צמד ילד האזן לדוגמית

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 

רמי קלינשטיין נולד בניו יורק, ארצות הברית ועלה לישראל בגיל 8. עוד טרם התפרסם עסק במוזיקה, וב-1978, בעודו בתיכון, הקים קלינשטיין להקה יחד עם ירמי קפלן. בשנת 1980 התגייס לצה"ל, והיה למנהל המוזיקלי של הלהקה הצבאית "צה"ל 80", בה היה גם חבר לצידם של אשתו לעתיד ריטה והזמרות שלווה ברטי וחני דינור. בשנת 1983 יצר, יחד עם יוריק בן דוד את פסקול הסרט "הפנימיה", ובסוף אותה שנה הלחין את רוב שירי הלהקה הצבאית "צה"ל 84", שבה היו חברים בין היתר יובל זמיר, אופירה יוספי ואורנה דץ (דאז כהן). פרסומו הגדול הגיע בשנת 1985, כאשר הלחין את שירו של יורם טהרלב "עוד לא תמו כל פלאייך", שהפך ללהיט בביצועה של להקת פיקוד הצפון עם הסולנית יסמין גמליאל (שאחר כך הייתה חלק משלישיית הבנות "מנגו"). באותה שנה אף הפיק ועיבד את אלבום הבכורה של דני בסן.
הפריצה הגדולה, הן של קלינשטיין והן של ריטה, הגיעה בשנת 1986 עם הוצאת אלבומי הבכורה של שניהם – "ביום של הפצצה" של רמי, ו"ריטה" של ריטה. "ביום של הפצצה" נחשב לאחד האלבומים המצליחים ביותר של קלינשטיין, ונכללו בו שיר הנושא וכן "את שרה ברדיו", "אש", "הניחי לי", והדואט "שבועה" עם ריטה. בעקבות הצלחת האלבום יצא קלינשטיין לסיבוב הופעות בשם "אש על הבמה".מתנות קטנות פלייבק סולם רה מינור
אלבום הבכורה של ריטה כלל בעיקר שירים שהלחין ועיבד קלינשטיין, הבולט ביותר מביניהם הוא "שביל הבריחה", איתו הגיעה ריטה למקום הרביעי בקדם אירוויזיון באותה שנה והופעתה שם עוררה עניין ציבורי עקב שמיטת הכתפייה אותה לבשה ריטה. בנוסף הלחין קלינשטיין לאלבום את רוב השירים, ביניהם "שיר אהובת הספן", "עבד של הזמן", "בגידה" ו"לקבל ולתת".מתנות קטנות פלייבק קריוקי צמד ילד.
בשנת 1988 יצא האלבום העברי השני של ריטה, "ימי התום", אשר גם בו היה קלינשטיין המלחין והמעבד העיקרי. בין השירים הבולטים באלבום היו "תחת ירח ערבי" (שהופיע רק במהדורת הדיסק), "עטוף ברחמים", "הנסיכה והרוח" (עיבוד של קלינשטיין ללחן של יהודה פוליקר), "אני חיה לי מיום ליום" (שכתב חנוך לוין, ושביצעה במקור תיקי דיין בלחן שונה) והמוכר יותר כ"לא בת 16", "ימי התום", "בוא", "כמו בִּתמונה" ו"חברה", שכתבה ריטה עוד בצעירותה לחברתה פנינה עסיס, לימים המעצבת פנינה טורנה. באותה שנה הפיק קלינשטיין את סיבוב ההופעות של גידי גוב "דרך ארץ", בו גם שר חלק משיריו. באלבום שיצא בעקבות המופע, שר קלינשטיין את "הניחי לי" לבד, ואת "ככה את רצית אותי" יחד עם גוב.
מתנות קטנות פלייבק קריוקי צמד ילד.
בשנת 1989 יצא האלבום השני של קלינשטיין, "על הגשר הישן", בו ניסה לראשונה את כוחו ככותב שירים. באלבום הופיעו השירים הידועים "על הגשר הישן" ו"אף פעם", אך הוא זכה להצלחה פחותה בהרבה מקודמו. באותה שנה הלחין קלינשטיין לריטה את השיר "מחול מטורף", וללהקת "מנגו" את שירה הידוע ביותר, "גרה בשינקין".
בשנת 1991 יצא אלבומו השלישי, "אהביני", עם קרדיט ביצוע ל"קלינשטיין והמועצה". "המועצה" הייתה להקת הליווי של קלינשטיין, אשר כללה את ליאור יקותיאלי בגיטרה, בנצי גפני בבס, ואלון הלל בתופים. בהמשך עזב גפני, ובמקומו הצטרפו ששי מזרחי בבס, ועובד אפרת בגיטרה. באלבום בלטו שיר הנושא, "אין כמוה", "קר שם בחוץ", חידוש לשיר "זמר אהבה לים", והלהיט הגדול ביותר, "צעיר לנצח", שירו של בוב דילן שתורגם על ידי יאיר לפיד והולחן על ידי קלינשטיין. האלבום נחשב למצליח יותר מקודמו.
בשנת 1993 יצא האלבום השני של קלינשטיין עם "המועצה", תחת השם "במסיבה אצל גידו". האלבום, שרוב שיריו היו בעלי תוכן אירוטי, נחל כישלון מסחרי, ופרט לשיר "חוץ ממך כלום" לא הפכו שירי האלבום ללהיטים. בגרסה המקורית של הסינגל "חוץ ממך כלום" הופיעה השורה "כי הארץ מתפתחת כמו הזין שלי", שצונזרה (עם הצליל האלקטרוני "ביפ") בכל השמעה של השיר. מאוחר יותר קלינשטיין שינה את השורה. גם השיר "בן אלף זונות" שהופיע באלבום נפסל לשידור (ובניגוד ל"חוץ ממך כלום", השיר צונזר במלואו).
שנה מאוחר יותר הפיק את המופע המשותף של גידי גוב ושל יהודית רביץ, "מופע משותף מאוד", בעקבותיו הוקלט החידוש הידוע של השניים לשירה של רביץ "באה מאהבה", בעיבודו של קלינשטיין. באותה שנה השתתף קלינשטיין מספר פעמים בתוכניתו של גוב "לילה גוב", ושר יחד עם גוב ורביץ את "שיר אהבה" של עפרה פוקס, ויחד עם גוב את עיבודו ל"האהבה הראשונה" של "החלונות הגבוהים". הוא גם עיבד מספר שירים לתוכנית, ביניהם "על קו הזינוק" של החברים של נטאשה, "בגלל הרוח" של שלומי שבת, ו"שיר אחרי מלחמה" של אריק איינשטיין. רוב נגני התוכנית היו חלק מ"המועצה", בהם אלון הלל, ליאור יקותיאלי ויוראי אורון. בסוף 1994 הוציאה ריטה את אלבומה "אהבה גדולה", אך הפעם עם מעורבות פחותה של קלינשטיין.
בשנת 1995 הוציא קלינשטיין את אלבומו המצליח ביותר – "תפוחים ותמרים". שיר הנושא של האלבום, למילותיו של איתן נחמיאס גלס, היה ללהיט, וזכה בתואר "שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. פרט לשיר הנושא, בלטו באלבום גם השירים "הבוקר את הולכת" ו"קרוב אל לבך". האלבום הפך תוך חצי שנה לאלבום פלטינה, ונחשב עד היום לנמכר ביותר של קלינשטיין.
בשנת 1996 יצא אלבום אוסף של קלינשטיין, לכבודו הקליט ביצוע משלו לשיר "עוד לא תמו כל פלאייך" וגרסאות חדשות לשירים "על הגשר הישן" ו"צעיר לנצח". אלבום זה היה למצליח מאוד אף הוא, ונמכר ביותר מ-100,000 עותקים. באותה שנה יצא אוסף גם לריטה – "תחנות בזמן", שבו הופיעו בעיקר שירים אשר לא הופיעו באלבומיה הקודמים. בין השירים באלבום היו "מחול מטורף", "חזיון מקומי", "שירת הסירנה" ("אל תפחד"), "שרה ברחובות" (איתו ייצגה את ישראל באירוויזיון 1990) ו"ארץ מולדת", כולם בלחניו של קלינשטיין. קלינשטיין גם הלחין שיר שכתבה ריטה במיוחד לאלבום, "עד שתעזוב".
בשנת 1997 יצא אלבומו השישי של קלינשטיין, "כל מה שתרצי", בהפקתו המוזיקלית של אלון הלל. בין השירים בלטו "תשארי עוד קצת", "הים כבר לא", ושיר הנושא, אשר זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'. בעקבות האלבום יצא קלינשטיין בסיבוב הופעות מצליח.
בשנת 1999 יצא אלבומה של ריטה "תפתח חלון", בו חזרה לשתף פעולה עם קלינשטיין. בין שירי האלבום התפרסמו בעיקר שיר הנושא, "או שכן או שלא", ו"המכתב הראשון". קלינשטיין השתתף בדואטים "בערב יום העצמאות" ו"זמן". באותה שנה הלחין לחברתו ללהקה הצבאית חני דינור את השיר "הנשכחות", למילים של לאה גולדברג. השיר הופיע באלבומה של דינור "חני דינור", שיצא באותה שנה.מתנות קטנות פלייבק סולם רה מינור.
בשנת 2000 הוציא קלינשטיין את אלבומו "תגיד את זה", בו ניכרו השפעות מזרחיות וים תיכוניות, לצד עיבודי דאנס מערביים. את רוב שירי האלבום כתב קלינשטיין בעצמו, כולל שיר הנושא (דואט יחד עם ריטה) ו"מאוחר או מוקדם". שירים נוספים מפורסמים מהאלבום היו "הדמעות של אתמול" ו"תנענעי אותי". את שיר הסיום של האלבום שרו בתו משי וחברותיה. באותה שנה יצא גם הדיסק "פטר והזאב וקרנבל החיות", ובו הקריא את הסיפורים "פטר והזאב" ו"קרנבל החיות" כשברקע עיבודיו ליצירות המוזיקליות הקלאסיות שחוברו לסיפורים.
בקיץ 2001 יצאו רמי וריטה במופע משותף מצליח מאוד, שתועד והפך לאלבום כפול. מהמופע התפרסמו בעיקר החידושים המשותפים שלהם ל"ימי התום" ול"שביל הבריחה", עם קטע ראפ אשר נכתב על ידי סאבלימינל. בנוסף, שרו השניים במופע את שירו של ז'אק ברל "אל תלכי מכאן", בתרגומה של נעמי שמר. באותה שנה שר קלינשטיין את השיר "יום כזה" באלבום "תולדות המים" של דני סנדרסון.מתנות קטנות פלייבק קריוקי צמד ילד.
בשנת 2002 יצא קלינשטיין במופע המצליח "מופע הפסנתר", אשר רץ עד שנת 2003. באותה שנה, עם הקמתו של ערוץ 10, קיבל קלינשטיין תוכנית אירוח בה אירח מוזיקאים, אך עקב הבעיות שליוו את הערוץ עם הקמתו, התוכנית ירדה אחרי זמן קצר כמו תוכניות רבות אחרות. בשנת 2003 הוציאה ריטה את אלבומה "חמצן", בו הלחין ועיבד קלינשטיין חלק מהשירים, כולל הלהיטים "לאלף נמר" ו"אתה בכל זאת" ("עלית לי בזיכרון"). בסוף אותה שנה הלחין קלינשטיין את השיר "כמו ששיר נוגע" למילותיו של יעקב רוטבליט, אותו ביצעה נינט טייב לאחר זכייתה בתחרות "כוכב נולד" הראשונה.
בסוף שנת 2004 הקליט קלינשטיין את השיר "רוחות מלחמה", אותו כתב והלחין לסדרה "מילואים". כמה חודשים לאחר מכן יצא אלבומו התשיעי, "הרבה פנים", שבו היה מעורב קלינשטיין בהפקה לראשונה מאז אלבומו הראשון. באלבום בלטו גם שיר הנושא, "משהו טוב" ו"שיר מקומי". האלבום כלל גם גרסה עברית לשירו של ז'אק ברל "Amants de vingt ans", הידוע בתרגומה של נעמי שמר כ"אהבה בת עשרים". קלינשטיין שר את השיר בתרגום מחודש, של ארז ברזוליק, אשר קרא לו "שיר האוהבים". לאלבום צורף דיסק בונוס ובו הקלטות שונות של קלינשטיין משנים קודמות, כולן דואטים בהופעה חיה. בין היתר נכללו בו "צליל מיתר" עם אייל גולן, "טיפת מזל" עם זהבה בן ו"תמיד אהבה" עם עברי לידר.
בשנת 2006 שימש קלינשטיין כמעבד והמנהל המוזיקלי של המחזמר "הלהקה", אשר הועלה בתיאטרון "הבימה".
ב-31 באוגוסט 2006, בעצרת להחזרת שלושת החיילים החטופים אהוד גולדווסר אלדד רגב וגלעד שליט, ביצע קלינשטיין את השיר "זה לא נגמר", שנכתב במיוחד עבור הערב. השיר, שכתבה רחלי שביט והלחין קלינשטיין, קורא לשובם של החטופים הביתה, והוקלט במטרה לחזק את החטופים ומשפחותיהם.
בתחילת 2007 פרצו סכסוכים, בין ריטה ורמי, ובינם לבין חברת "הליקון", והשניים החליטו להפסיק את התקשרותם עם "הליקון" ולעבור לחברת "הד ארצי".
בינואר 2008 יצא אלבומה של ריטה "רמזים". קלינשטיין הלחין חמישה משירי האלבום, בהם "אחרי שאהב" למילים של יהונתן גפן ו"היינו גדולים" שכתבה רחלי שביט. באותה שנה הקליט קלינשטיין גרסת כיסוי לשירה של להקת רוקפור "הכעס", עבור הפרויקט "עבודה עברית".
במרץ 2009 הוציא קלינשטיין את אלבומו הראשון בחברת "הד ארצי", "שיר חשוף". לאלבום קדמו הסינגלים "אלוהי הדברים הקטנים" ו"אלה החיים שלי", שלא זכו להצלחה גדולה. לאחר צאת האלבום יצא כסינגל השיר "שיר חשוף" שכתב יאיר לפיד. האלבום לא זכה להצלחה מיוחדת.
באותה שנה חבר קלינשטיין ללהקת סינרגיה, לסיבוב הופעות שתוצאתו הייתה אלבום משותף בשם "סינרגיה אקוסטית" שיצא בספטמבר 2009. האלבום כלל עיבודים אקוסטיים לשיריה של סינרגיה, וכן לשירו של קלינשטיין "קרוב אל לבך".
בשנת 2010 יצא האלבום ההופעה הכפול של קלינשטיין "Live", שהורכב משני תקליטורים שתיעדו שתי הופעות שקיים במועדון "זאפה" בדצמבר 2009. ההופעה הראשונה הייתה בליווי להקת "המועצה", והשנייה של קלינשטיין לבדו עם פסנתר. לאלבום צורפו שלושה שירים חדשים שהלחין קלינשטיין למילים של יאיר לפיד, "פעם אחת בחיים", "הישראלי האחרון" ו"עברו שנתיים".
בשנת 2012 החל קלינשטיין להשתתף בתוכנית "The Voice ישראל" כ"מנטור". באותה שנה יצא אלבומו "סיטואציה מורכבת", בהפקתו המוזיקלית של עופר מאירי. מבין שיריו הצליחו במיוחד השירים "רוצי קטנה", שהלחין קלינשטיין למילים של אדמית הראל, וכן הגרסה המחודשת לשירו "שריטות", ששר בדואט עם אפרת גוש.
במרץ 2014 הוציא קלינשטיין את אלבומו "מתנות קטנות", ששיר הנושא שלו "מתנות קטנות" (מילים: נועם חורב) זכה להצלחה רבה ולגרסאות כיסוי בקרב הציבור הישראלי.
ביוני 2015 הוציא קלינשטיין את אלבומו "אנשים טובים".
בנובמבר 2015 התארח בספיישל בתוכנית "בית ספר למוזיקה" (הספיישל צולם בספטמבר אותה שנה). במהלך הספיישל, עבד קלינשטיין עם התלמידים ושר איתם דואטים.
ב-2014 החל לעבוד עם קרן פלס על פרויקט משותף. ב-15 בדצמבר 2015 יצא הסינגל הראשון מהאלבום, עד אשר ישוב. ב-1 בפברואר 2016 יצא הסינגל השני מהאלבום, לחיות.
האלבום יצא ב-3 בפברואר 2016 ונקרא "רמי קלינשטיין קרן פלס".
הם יצאו לסיבוב הופעות משותף שהחל בהופעה בהיכל התרבות בתל אביב ב-10 בפברואר 2016.
ב-1979 הכיר קלינשטיין את ריטה, כאשר הגיעה לבלות ב"עיר הנוער" והוא הופיע באותה עת על הבמה. בשנת 1988 השניים נישאו. ב-1992 נולדה בתם הבכורה הזמרת והמדבבת משי וב-2001 נולדה בתם השנייה נעם. בספטמבר 2007 פורסם[2], כי השניים התגרשו.
בספטמבר 2012 נישא קלינשטיין בשנית, לאלכס אילן, הצעירה ממנו ב-25 שנה. בינואר 2013 נולד להם בן ובספטמבר 2015, נולדה לזוג בת.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז'אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית'ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים "בלדות האהבה". אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. מתנות קטנות פלייבק קריוקי צמד ילד.
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים ("תזמורת בצורת"). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב"פלייבקים" אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג "טין פופ" (Teen Pop, בתרגום חופשי: "פופ לבני נוער").
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה "גבוהה" יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג'יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום "מנועים קדימה" ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג' וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום "דודו טסה והכוויתים" בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג'וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו"ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית.
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג'ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד"ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים.
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ"ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.
על אף הצטמצמות יצירת הרוק החדשה המשיכו רוב אמני הרוק הוותיקים להוציא אלבומים מצליחים תוך שהם שומרים על סגנונם הייחודי ואף מחפשים כיוונים מוזיקליים חדשים. בין האלבומים הבולטים בעשור זה ניתן למצוא את האחר ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף; ענה לי של אהוד בנאי; קונגו בלו ולא יפריד דבר של דני סנדרסון; עיר קטנה של יהודית רביץ; כל דבר מזכיר לי של יהודה פוליקר; שפויים ואושר אקספרס של שלמה ארצי; והחבר אני של רמי פורטיס.
מקלט 18 במופע "מחוה לאריק איינשטיין" בחמדת ימים
לצד יצירת הרוק הפופולרי מתקיימת בישראל סצנת אינדי רוק משמעותית, שהתפתחה בעיקר במאה ה-21 עם דחיקת הרוק מהמיינסטרים המוזיקלי ועליית כוחה של רשת האינטרנט, וכוללת יוצרים והרכבים רבים ומגוונים. בדומה לסגנונות מוזיקליים אחרים הפועלים תחת הכותרת אינדי מתאפיינת גם יצירת הרוק המחתרתי הישראלי בקו טקסטואלי חריג ובסאונד שונה מהמיינסטרים, המקשה על התקבלותה בקהל הרחב. יוצרים אלו לרוב פועלים שלא במסגרת חברת תקליטים ונשענים על תמיכת הקהל הפועל למענם במדיות שונות, בעיקר דרך בלוגים, רשתות חברתיות ופרויקטים לגיוס כספים. מרכז סצנה זו הוא בתל אביב, במועדונים דוגמת תמונע ו"לבונטין 7", בתחנות רדיו כמו 88FM או קול הקמפוס, וכן בפסטיבלים ייעודיים דוגמת פסטיבל יערות מנשה והאינדינגב.
על אף המרחק מהעין הציבורית, היו אמנים לא מעטים שפרצו את גבולות הסצנה וזכו להצלחה בקהל הרחב, כדוגמת רונה קינן, תמר אייזנמן ואסף אבידן שאף זכה להצלחה נרחבת בחו"ל. עם זאת יוצרים רבים רואים ביצירה המחתרתית ערך בפני עצמו בשל החופש האמנותי והעצמאות שהיא מאפשרת.
בין היוצרים הבולטים ניתן למנות את שלום גד שהוציא אלבומים רבים החל משנת 1996 ובהם טרילוגיית "המצב", שלושה אלבומים העוסקים בפנים שונות של החברה הישראלית; רם אוריון שפעל במסגרת הלהקות נושאי המגבעת, הפה והטלפיים ועוד ועבר ליצירת סולו; שי נובלמן שזכה להצלחה בארץ ומעבר לים עם אלבומיו בשפה האנגלית ועבר אחר כך ליצירה בשפה העברית. וכן אמנים רבים נוספים בהם יובל גורביץ', יהוא ירון, אבי בללי, אביב גדג' ואורי קליאן. בסצנה זו פועלות גם מספר רב של להקות צעירות, בהן ששרות בעברית כדוגמת נערות ריינס, דפנה והעוגיות ומריונטה סול לצד להקות הפועלות באנגלית כדוגמת הקולקטיב ואלקטרה.
מבחינה סגנונית קיים גם בסצנה זו מגוון רחב, החל מיוצרים כדוגמת אלון עדר החוזרים לרוק המתקדם של שנות ה-70, דרך מוזיקת המחאה של קוואמי והבילויים, פאנק רוק של כל החתיכים אצלי וכלה בפולק רוק באנגלית של עמית ארז וגבע אלון. בנוסף, מאז שנות השמונים הייתה בישראל סצנה מחתרתית פעילה של אמנים אלטרנטיביים שניגנו דת' מטאל, דום מטאל ובלאק מטאל. להקות המטאל הישראליות הידועות ביותר הן סיילם ואורפנד לנד המשלבות מטאל ואלמנטים מזרחיים עם מילים המתמקדות בנושאים ישראליים ויהודיים, ולהקת הבלאק מטאל מלכאש. המיזוג בין מוזיקה יהודית מזרחית ומטאל נקרא "מטאל אוריינטלי" והוא מזוהה בעולם עם סצנת המטאל הישראלית. בתחום המטאל הפופולרי יותר (הארד רוק) בולטים קרוספייר, לאוד נ' קלייר וריח מטאל.
רבים משירי המחאה לאורך השנים התייחסו למצב הפוליטי-ביטחוני ובפרט למלחמות ישראל, כמו גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני כשלא פעם רגישותו הרבה של הנושא הביא לפסילתם משידור. ראשון משירי המחאה בנושא זה ברוק הישראלי היה השיר "חייל של שוקולד" שכתב חנוך לוין לשלישיית החלונות הגבוהים בתחילת 1967 ונפסל לשידור לאור הרגישות הציבורית ביחס לחללי צה"ל. באותה שנה, לאחר מלחמת ששת הימים, הוציא מאיר אריאל את אלבום הבכורה שלו ובו השיר ירושלים של ברזל שנכתב כפרפרזה על השיר ירושלים של זהב, ובניגוד אליו עסק בצידה השלילי של המלחמה.
לאחר מלחמת יום כיפור ועם פריצת הרוק הישראלי למרכז הבמה הפכה הביקורת ממוקדת יותר. את הצעד הראשון עשתה להקת כוורת בשירה "נתתי לה חיי" שייצג את ישראל באירוויזיון 1974 ותחת מסווה של שיר אהבה קליל כלל מחאה כנגד ראש הממשלה דאז גולדה מאיר ובעד הקמת מדינה פלסטינית, שלא הובחנה על ידי הציבור הישראלי של זמנו. למלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 התייחסו שירים שמחו על הפער בין החיילים הלוחמים בלבנון לבין האזרחים השלווים כביכול, ביניהם "חצבים פורחים" של להקת תיסלם ו"התותח מצלצל פעמיים" ו"רכבת לילה לקהיר" של להקת משינה. האינתיפאדה הראשונה בסוף שנות השמונים גררה אחריה שירי מחאה רבים, ובתחום הרוק בלטו במיוחד האלבום מחכים למשיח של שלום חנוך עם שירים כדוגמת "לא עוצר באדום", ולונדון של חוה אלברשטיין ובו שירים כדוגמת "לונדון" העוסק בירידה מהארץ ו"חד גדיא" שתיאר את מחיר הדמים של השליטה הישראלית ביהודה ושומרון ונאסר אף הוא לשידור.
העיסוק בנושאי מלחמה ושלום בשנות התשעים בלט בשיריו של אביב גפן שהרבה לעסוק בנושאי מלחמה, שלום והגיוס לצבא ומאוחר יותר ברצח רבין. להקת אתניקס אף היא התייחסה למצב הביטחוני ולשאיפה לשלום, כשהמפורסם משירים אלו הוא השיר "תותים". ב-1998 בלטה גם להקת הרוק הרך בג"ץ, שאלבומה "כשאלוהים הלך לישון" כלל שירים שמחו על היהדות, אלוהים, מעשי צה"ל בשטחים והתרבות הישראלית בכלל, ועורר סערה רבה (על עטיפת האלבום נכתב ש"ההאזנה לאלבום מזיקה לבריאות" – כלומר, שהשילוב של השירים המלודיים יחד עם מילותיהם המחאתיות יעורר אנטגוניזם).
בתחילת שנות האלפיים התבלטה להקת הבילויים שהרבתה לבקר בשיריה את החברה הישראלית, בין השאר ביחס למילטריזם ולמחיר המלחמות ואף הוציאה שיר בשם "שאול מופז" על שם הרמטכ"ל של אותה תקופה. בשנת 2012 הוציא יזהר אשדות את השיר עניין של הרגל שמתח ביקורת על השפעת שליטת צה"ל ביהודה ושומרון על החיילים ונפסל לשידור בגלי צה"ל תוך שהוא מעורר מחלוקת ציבורית רחבה.
מול עמדתם השמאלית של רוב האמנים היו גם דוגמאות לעמדה ימנית, שבולטת בהן תמיכתו של אריאל זילבר במחאה נגד תוכנית ההתנתקות, שפרסם מספר שירים שתמכו במאבק ובמתיישבים.
השסע העדתי בישראל התבטא אף הוא ברוק הישראלי, כשבולט בהקשר זה האלבום אהוד בנאי והפליטים משנת 1987, בשיר "עבודה שחורה" ביחס לעולים מאתיופיה. האלבום כלל שירי מחאה נוספים ונחשב לאבן דרך במוזיקה הישראלית גם מבחינה זו ואהוד בנאי עצמו הרבה לעסוק בנושאים הקשורים למצב החברתי בארץ בהמשך דרכו. מחאה ביחס לקשיי החיים בפריפריה הישראלית בלטה בעיקר בשיריה של להקת טיפקס, שחבריה היו תושבי שדרות, כמו גם בשירים שונים של להקת אתניקס.
בנוסף לסוגיות הייחודיות לחברה הישראלית עסקו יוצרים רבים בביקורת על מאפייני החברה המודרנית. להקת תיסלם בשירה "פרצופה של המדינה" יצאה כנגד התרבות הפוליטית בישראל ובשיר "ככלות הקול והתמונה" ביקרה את תופעת הידוענים. ביקורת על החברה המודרנית ותרבות הצריכה היא קו בולט באלבום רדיו בלה בלה של להקת החברים של נטאשה, באלבום קונספט העוסק בחייו של אדם בעולם המודרני. קו דומה אך קודר יותר קיים באלבום רישומי פחם של מאיר אריאל משנת 1995 העוסק בהתמודדותו של האדם בעידן הקפיטליזם והטכנולוגיה. ברי סחרוף הרבה לבטא ביקורת חברתית מעין זו ביצירתו שבלטה באלבומו האחר שנת 2001. אביב גדג', באלבומו ילדים של מהגרים משנת 2013, ביטא ביקורת חריפה על החברה הישראלית שמאותה תקופה, מזווית חברתית ומזווית פוליטית-ציבורית.
ביקורת אנטי-ממסדית בוטאה באלבומו של שמוליק קראוס "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" משנת 1977, שפורסם לאחר שחרורו של קראוס ממאסר עקב עבירות אלימות. הקליפ לשיר "שישי חם" שיצא מתוכו אף נפסל לשידור בטענה שהוא מרמז לסמי הזיה.
המצב הכלכלי מוצא אף הוא ביטוי בשירים כדוגמת שיר הנושא של האלבום מחכים למשיח של שלום חנוך משנת 1985 שהתייחס למשבר הכלכלי של התקופה ושיר הנושא של האלבום עברנו את פרעה של מאיר אריאל משנת 1990, שתיאר את המצב מתוך נקודת מבט אופטימית. בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011 פרסמה להקת הג'ירפות שיר בשם "דפני דפני" כמחווה לדפני ליף, ממובילות המחאה, וכן שיר בשם "קיץ 2".

עגלת קניות