מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
שלמה ארצי
האזן לדוגמית פלייבק
האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות
שלמה ארצי (נולד ב-26 בנובמבר 1949) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין ופזמונאי ישראלי. נמנה עם הבולטים שבזמרי ישראל ובזמר העברי, וזוכה לקריירה מצליחה.
ארצי התגלה לראשונה כסולן בלהקת חיל הים והפך לכוכב עם זכייתו בפסטיבל הזמר והפזמון 1970. מאז ראתה הקריירה המוזיקלית שלו עליות ומורדות. בשנים 1970–1976 הוציא מספר אלבומים, חלקם עם להקת גברת תפוח, אך לא זכה להכרה האמנותית שביקש או להצלחה מסחרית משמעותית, למרות זכייה בתואר זמר השנה בקול ישראל, בפרס כינור דוד היוקרתי, זכייה נוספת בפסטיבל הזמר 1974 ובחירתו כנציג ישראל לאירוויזיון בשנת 1975. בשנת 1977, כאשר כמעט היה מוכן לוותר על קריירה מוזיקלית, ביקש להוציא אלבום אחד אחרון, “גבר הולך לאיבוד” ולהפיק אותו בעצמו לפי ראות עיניו וללא התערבות חברת התקליטים. בעקבות הצלחת אלבום זה זכה ארצי בהכרה ובפופולריות מחודשת, שהגיעה לשיאה בהמשך שנות השמונים, לאורך שנות התשעים העשור הראשון והעשור השני של שנות האלפיים.
ארצי הוא זוכה פרס אקו”ם על מפעל חיים לשנת 2009.בנוסף לפעילותו המוזיקלית, שידר ארצי את תוכניתו “עוד לא שבת” בתחנת גלי צה”ל משנת 1980 ועד שנת 2012. ב-2012 העניקה לו אוניברסיטת חיפה תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד.
ארצי נולד באלוני אבא למימי (לבית ליקוורניק) ילידת פולין, ניצולת שואה אשר שרדה את מחנות הריכוז אושוויץ-בירקנאו וקליינה שנאו,וליצחק ארצי (לשעבר הֶרְצִיג), ניצול שואה יליד רומניה, שהיה איש ציבור ולימים חבר הכנסת ה-11. ארצי גדל והתחנך בתל אביב. אחותו, נאוה סמל, היא סופרת, שמרבה לעסוק בנושא הדור השני לשואה. רחל, סבתו מצד אמו, הייתה אחותו של הרב מאיר שפירא מלובלין.
בילדותו גר באלוני אבא, וכשהיה בן 7 עברה משפחתו להתגורר בשכונת רמת ישראל שבתל אביב. כתלמיד בית הספר העממי בלט דווקא כשחקן, אך בגיל 12 התחיל לנגן בגיטרה ושר בלהקה בשבט הצופים. כשהיה בן 16 התחיל להתנסות בכתיבת שירים ובהלחנה. עם “צמד סיני”, שהקים עם חברתו לספסל הלימודים רבקה מנשה (לימים ריקי גל), הופיע בפני חיילים בסיני, כשם הצמד. מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
עם גיוסו לצה”ל עבר את בחינות הקבלה ללהקה הצבאית, אך בשל פרופיל צבאי גבוה נדרש להתגייס ליחידה קרבית והתקבל לשייטת 13 (הקומנדו הימי). אך מכיוון שהיה עליו לעבור קורס צניחה במסגרת ההכשרה ליחידה, התנגש הדבר עם פחדו מגבהים. הוא פרש ועבר לחיל התותחנים ורק כעבור כשנה וחצי, לאחר פציעה וירידה בפרופיל הצבאי, הצטרף ללהקת חיל הים. בלהקה היה שותף לתוכניות “וביום השלישי” ו”רפסודה בכחול”, לצד רבקה זהר, דב גליקמן, אבי אוריה וכן שותפתו לשעבר ל”צמד סיני”, ריקי גל. בתוכנית הראשונה טרם בלט, אך בשנייה, שעלתה בשנת 1969, היה הסולן הראשי של הלהקה, בין היתר בשירים “אנשי הדממה”, “יידישע פיראטן” ו”כשאהיה גדול”, שאף לווה בוידאו קליפ בכיכובו, מהראשונים שהופקו בישראל.
שלמה ארצי עם נשיא המדינה ראובן ריבלין – מקליטים את חלקם לשיר “אהבתיה” של ארצי, במסגרת חגיגות ה-67 למדינת ישראל
בשנת 1970, בעודו בלהקת חיל הים, הופיע ארצי בפסטיבל הזמר והפזמון, שבו זכה במקום הראשון עם השיר “פתאום עכשיו, פתאום היום” (“אהבתיה”), שכתבה תרצה אתר והלחין יעקב הולנדר. השיר הופיע בעיבוד שונה באלבומו הראשון שיצא בשנת 1970, שנקרא “שלמה ארצי”. ארצי הלחין שיר אחד לאלבום, “תפילת ערבית”, שתרגם יעקב אורלנד לפי שיר של אלן אלכסנדר מילן. בין השירים הבולטים באלבום היו גם “נח”ל ים”, שכתב יוסף בכר והלחין קובי אשרת, “האם השלישית”, שכתב נתן אלתרמן והלחינה נעמי שמר (שבוצע במקור בלחן שונה של יאיר רוזנבלום על ידי להקת גייסות השריון עם הסולנית עירית בולקא), “אנחנו לא צריכים” (“את הגשם תן רק בעתו…”), שכתב אבי קורן והלחין שמואל אימברמן, ו”האם עודך יפה”, שכתבה והלחינה דפנה אילת. השיר “פתאום עכשיו, פתאום היום” זכה בתואר “שיר השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל, וארצי זכה בתואר זמר השנה. מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
בשנת 1971 ביצע ארצי גיחה חד פעמית אל מסך הקולנוע, כאשר גילם את דמותו של ירון זהבי, מפקד חבורת חסמבה, בסרטו של יואל זילברג “חסמבה ונערי ההפקר”. באותה שנה הלחין ארצי את שיר האליפות של קבוצת הכדורגל מכבי נתניה, “מממ-נננ”, שכתב אהוד מנור ושר ארצי יחד עם שחקני הקבוצה.
בסוף שנת 1971 הוציא ארצי את אלבומו השני, “על אנשים”, שבו כתב והלחין לראשונה את רוב השירים. מהם התפרסמו “אל תשאל ילד” ו”נוף ילדות”. האלבום כלל גם את לחנו של ארצי לשירו של שאול טשרניחובסקי “אילאיל”. את שירי האלבום עיבדו דוד קריבושי ואלברט פיאמנטה.
בשנת 1972 הופיע ארצי בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר “השיר על ארץ סיני”, שכתבה רחל שפירא והלחין מוני אמריליו. באותה שנה השתתף גם בערב שירי משוררים של גלי צה”ל, שעבורו הלחין ושר את השירים “דרך שתי נקודות” של יהודה עמיחי ו”שיר אהבה” (“שני דגים”) של דליה רביקוביץ, שאותו שר בדואט עם עדנה גורן. בסוף השנה הוציא את אלבומו השלישי, “פתאום אחר ימים רבים”, שבו הקליט שירי משוררים נוספים; לצד “דרך שתי נקודות” ו”שיר אהבה”, נכללו באלבום גם השירים “אמא קטנה”, שהלחין ארצי עם גידי קורן למילותיו של דוד פוגל, “יופיה אינו ידוע”, שכתב נתן זך, ו”יסמין הקטנה”, שכתב חיים גורי. באלבום נכללו גם “השיר על ארץ סיני”, וכן שני שירים באנגלית: “אנאבל לי” של אדגר אלן פו ו-“White Bird” (“ציפור לבנה”), שכתב והלחין ארצי. בעקבות האלבום זכה ארצי פעם נוספת בתואר “זמר השנה” בקול ישראל. מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
בשנת 1973 הקים ארצי את להקת גברת תפוח, על בסיס הרכב הנגנים שליווה אותו בהופעות ובהקלטות קודמות: דדי שלזינגר, שלמה חממי, אצ’י שטרו ויאיר שרגאי. באותה שנה עזב את חברת ישראדיסק שבה הקליט את אלבומיו הראשונים וחתם על חוזה חדש בהד ארצי, שבה יצאו כל אלבומיו הבאים. באותה שנה השתתף ארצי פעם נוספת בפסטיבל הזמר והפזמון, וזכה במקום השני עם “שיר בבוקר בבוקר” (“פתאום קם אדם בבוקר”), שהלחין עם גידי קורן למילותיו של המשורר אמיר גלבע. באותה שנה השתתף פעם נוספת בערב שירי משוררים עם לחנו לשיר “אומרים ישנה ארץ” של שאול טשרניחובסקי. בסוף השנה הוציאה חברת ישראדיסק אלבום אוסף של ארצי בשם זה, שכלל הקלטות שונות של ארצי שלא מצאו את מקומן באלבומיו הרגילים, בהן “בשל תפוח” ו”הלילה ארבתי” מתוך תוכנית הטלוויזיה “רסיסי לילה תלויים”, שהוקדשה לשירי חיים נחמן ביאליק, שיר הנושא של הסרט “מלכת הכביש” וגרסאות כיסוי לשירים “Eleanor Rigby” של הביטלס ו”עיר לבנה” של נעמי שמר.
באותה שנה זכה ארצי פעם נוספת בתואר “זמר השנה”, במצעדי הפזמונים של קול ישראל ושל גלי צה”ל. בעקבות זכייתו בתואר בגלי צה”ל הקליט את השיר “עכשיו אני יודע” עם “זמרת השנה”, אילנית, שכתב “פזמונאי השנה” אהוד מנור והלחין “מלחין השנה” צביקה פיק.
במהלך 1973 נסע ארצי לגרמניה בה ניסה את מזלו עם גרסאות כיסוי גרמניות לשיריו בהם “פתאום קם אדם בבוקר”, והקליט שם ארבעה תקליטונים שלא זכו להצלחה.
בסוף שנת 1973 הוציא ארצי את תקליט הילדים “טיול לארץ התווים”, ובו שירים וסיפורים שכתב גידי קורן. באלבום השתתפו מלבד ארצי גם גליה ישי, הצמד “חומה ומגדל” (אלי גורנשטיין וצחי נוי) ורביעיית האחים והאחיות.
במלחמת יום הכיפורים הרבו ארצי ולהקת גברת תפוח להופיע בפני חיילים. בעקבות המלחמה הוציא ארצי בליווי הלהקה בשנת 1974 את האלבום “לכל החברים מהמסע מים אל ים”. בין השירים הבולטים באלבום היו “זמר לבני” שכתב נתן יונתן לבנו ליאור, “גוגו” שכתב אהוד מנור, “חיים משוגעים”, וגרסת כיסוי לשירם של התרנגולים “ככה סתם”, שאותו סיים ארצי בתוספת שורה “She loves you, יה בה יה”, כשילוב עם שירם של הביטלס “She Loves You”.
בשנת 1974 רשם ארצי זכייה נוספת, אחרונה, בפסטיבל הזמר והפזמון. הפעם עם השיר שהלחין יחד עם גידי קורן וכתב בעצמו, “הבלדה על ברוך ג’מילי”. הגיבור המציאותי של השיר, ברוך ג’מילי, ישב בקהל, ובעת חלוקת הפרסים קם ונופף בגאווה. היו שמתחו ביקורת חריפה ושלילית על זכיית השיר במקום הראשון, בטענה שיש בבחירת השיר סגידה ל”מלכלך קירות” ועידוד לונדליזם. מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
בשנת 1975 נבחר ארצי לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון. בתחרות שנערכה בסטוקהולם, בירת שוודיה, שר ארצי את השיר “את ואני”, שהלחין למילים של אהוד מנור, והגיע למקום ה-11 מתוך 19 מדינות מתחרות. השיר הפך ללהיט בישראל, ובעקבות הצלחתו דחקה חברת “הד ארצי” בארצי להקליט אלבום חדש, שנקרא גם הוא “את ואני”. השיר בוצע על ידי ארצי גם בגרמנית ובאנגלית אך לא זכה להצלחה מיוחדת. האלבום “את ואני” כלל את תרגומיו של ארצי לשירים “Teenage Idol” של ריקי נלסון ו-“Things” של בובי דארין, וכן את השיר “את הלכת” שכתב ארצי על פי מנגינת ה”אדאג’יו” של תומאזו אלבינוני. מנור כתב שיר נוסף לאלבום בשם “מתחת למיטה”, וארצי כתב והלחין מספר שירים נוספים, כ”שיר אהבה אחרון” ו”היי ליזה”. ארצי אמנם זכה באותה שנה בפעם הרביעית בתואר “זמר השנה”, אך שיר הנושא נותר המפורסם היחיד מהאלבום.
בדיעבד, מסמל האלבום “את ואני” את התחלתה של תקופה רעה מבחינתו של ארצי. האלבומים שהוציא לאחר מכן, שעסקו בעיקר בחיפוש כיוון מוזיקלי, לא הצליחו במכירות, והותירו מעט מאוד להיטים.
בסוף 1975 העלה ארצי את המופע “משחקי 26”, שנקרא כך משום גילו דאז. בעקבותיו יצא האלבום “משחקי 26″. שירי המופע והאלבום תיארו את חייו של כוכב הפופ בן ה-26 שלמה ארצי, וכללו שירי געגוע לילדות כ”שיר התנועה” ו”החברים הישנים”, לצד שירים הומוריסטיים כ”המציל”, “הבלדה על אפרים” ו”יוסי בן 26″, שנכתב כשיר המשך לשירו של ע. הלל “יוסי, ילד שלי מוצלח”. את המופע הפיק מוזיקלית אלדד שרים, שגם הלחין עבורו את השירים “בואו ונשחק משחק”, “המזדנבות” (הנקרא בשם נרדף “המעריצות”) ו”משחקי 26″, שכתב ארצי, ואת “שיר אהבה” (“כשלא היה לך בית…”) שכתב יהונתן גפן.
עוד באותה שנה הוציא ארצי את אלבום הילדים “שלמה ארצי שר ומספר לילדים על יאן הגמד” במשותף עם אילן גלבוע, שגם הלחין חלק מהשירים.
חיפוש הכיוון המוזיקלי של ארצי התבטא בעיקר באלבומו “יש לי אישה, ילדה ולמברטה ואני גר בתל-אביב”, שראה אור בשנת 1976. האלבום כלל שירי משוררים כ”מקום היסטורי” ו”מותר לומר” שכתב נתן אלתרמן ו”אני רוצה תמיד עיניים” שכתב נתן זך, לצד שירים בסגנונות מוזיקליים שונים, כ”אהבה 1,5,2,5″ בסגנון דיסקו או “יש לי אישה, ילדה ולמברטה ואני גר בתל-אביב” בסגנון הסווינג. ארצי כתב והלחין את רוב שירי האלבום, שכלל גם ביצוע מחודש ל”פתאום עכשיו, פתאום היום”. את השירים עיבד והפיק מוזיקלית אילן גלבוע. מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
בשנת 1977 הוציא ארצי את האלבום “רומנסה ופיוט”, שכלל בעיקר שירים שתרגם משה גיורא מלאדינו על פי לחנים עממיים מתוך “ספר הרומנסות” ו”האנתולוגיה לחזנות ספרדית” של חוקר הלאדינו יצחק לוי. האלבום כלל גם את הפיוטים “לכה דודי” של ר’ שלמה אלקבץ ו”יגדל אלוהים חי” של דניאל בן יהודה. עיבוד השירים התחלק בין אריה לבנון, אילן גלבוע ושמעון כהן. האלבום הופץ בעותקים ספורים בלבד, ולימים נחשב לאלבומו הנדיר ביותר של ארצי.
מאוחר יותר גנז ארצי את מכירות רוב אלבומיו הראשונים, ובמשך שנים הם לא היו ניתנים למכירה כלל. רק בשנת 2008 “הצילה” חברת “הד ארצי” את המצב, כאשר הוציאה את חלק מהאלבומים על גבי תקליטור, במארז אחד שנקרא “השנים הראשונות”. המארז כלל את האלבומים “שלמה ארצי”, “על אנשים”, “פתאום אחר ימים רבים”, “אומרים ישנה ארץ”, “לכל החברים מהמסע מים אל ים”, “את ואני”, “משחקי 26”, “יש לי אישה, ילדה ולמברטה ואני גר בתל-אביב” ו”רומנסה ופיוט”, בנוסף לתקליטור אוסף אחד של כל האלבומים. בשנת 2010 הוצעו אלבומים אלו לראשונה למכירה גם בנפרד.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית. מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. בלעדייך גידי גוב פלייבק קריוקי מלך העולם פלייבק קריוקי סולם G
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.