,

ימי בינימינה פלייבק קריוקי

 39.00 49.00

מק"ט: אין מידע קטגוריות: ,

ימי בינימינה פלייבק קריוקי

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 


בנימינה נוסדה בידי בנים של עולי העלייה הראשונה ממושבות האזור (זיכרון יעקב וגבעת עדה) ועולי העלייה השלישית שהתיישבו בה ב-1923. טקס חנוכת המושבה החדשה נערך בט"ו בשבט תרפ"ג.אדמת היישוב נרכשה מידי פיק"א, היישוב נקרא על שם הברון רוטשילד והיה חקלאי בתחילתו. פקידות הברון רוטשילד, שהביאה את המתיישבים הראשונים לבנימינה, הביאה גם משפחות יוצאי גאורגיה, לסייע בחקלאות, ובתעשיית הבשמים. מפעל "יסמין" לייצור בשמים לייצוא נפתח במושבה בשנת 1925. לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות. בנוסף הגיעו אל האזור קבוצות עבודה כגון קבוצת מנורה בהנהגת גרשון שץ לעבודה בייבוש ביצות כבארה.
בשנת 1940, בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה והמערכה בצפון אפריקה, הקים הצבא הבריטי את "מחנה 101" על הדרך לזכרון יעקב, בסמוך לתחנת הרכבת. המחנה קלט חיילים פצועים שטופלו והחלימו בו וכן חיילים מיחידות שפורקו או פוזרו וצורפו ליחידות חדשות. לאחר תום המלחמה עסקו החיילים בעיקר בשמירה על מתקני הרכבת ומסילת הברזל, בשמירה על חוף הים בפני הסתננות מעפילים ובחיפוש אחר סליקים של נשק בלתי-חוקי. המחנה פונה בשנת 1948 עם תום המנדט והפך ל"מעברת בנימינה" זמן קצר לאחר מכן (כיום שוכנות במקום "גבעת ישורון", "שכונת ורבורג" וחלק מאזור התעשייה). בשנת 1952 הקים יוסף צבי זלצר, עולה מהונגריה ויינן במקצועו, את יקב "אליעז" (כיום "יקבי בנימינה") בשטח מפעל הבשמים. בשנות השישים היה זה היקב השני בגודלו בישראל.
אהוד מנור נולד בשם אהוד וינר בתל השומר, לישראל ורחל וינר. משפחת וינר הגיעה לבנימינה בשנת 1936 והקימו בה תעשיית אבן לבנייה. ביתם היה קרוב למסילת הרכבת והשיר "הבית ליד המסילה" שכתב, מדבר על ביתו. מנור למד בבית הספר הריאלי בחיפה. בהיותו בן 15 נפטר אביו. שירת בצה"ל כקצין חבלה בהנדסה קרבית. לאחר שירותו הצבאי למד פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1962 התקבל לעבודה בקול ישראל כעורך מוזיקלי. שנה לאחר מכן נסע ללמוד תקשורת המונים בניו יורק, שם פגש את הזמרת עפרה פוקס, בתו של השחקן יהודה פוקס, לאחר זמן מה התחתנו השניים וחזרו לישראל. לזוג נולדו שלושה ילדים ששמותיהם גלי, ליבי ויהודה (על שם אחיו של אהוד, יהודה וינר.
בקיץ 1968, במלחמת ההתשה, נפל אחיו הצעיר יהודה וינר. אהוד, שהיה קשור עד מאוד לאחיו הצעיר, כתב עליו את השיר "אחי הצעיר יהודה" אשר הוקלט בחורף 1969 על ידי להקת גייסות השריון, וכן את השיר "בן יפה נולד". הכאב על נפילתו של אחיו הצעיר ליווה אותו במשך השנים, ובא לידי ביטוי ברבים משיריו (בהם "אין לי ארץ אחרת").
מראשית שנות השבעים וכמעט עד סוף ימיו ערך והגיש תוכניות מוזיקה, תרבות, ואירוח אמנים ואח"מים ברדיו ובטלוויזיה. מנור היה מנחה מבוקש למופעים ותוכניות שעסקו בתרבות ומוזיקה. חלק מתוכניות הטלוויזיה בערוץ הראשון שהגיש מנור היו : "הערב עם…", "מפגש אמנים", "מסך גדול-מסך קטן", "בצוותא", "זמרת הארץ", "עד פופ", "מסך אישי", "סוף שבוע", "הילוך חוזר", "איפה היינו" ועוד. לצד זה, פרסם פזמונים שהפכו לפופולריים ביותר בביצועם של מיטב הזמרים של התקופה ותרגם מחזות לתיאטרון.
בשנת 1981 השלים תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'.
בשנת 1995 זכה מנור בפרס אקו"ם על מפעל חייו בפזמונאות, ובשנת היובל לישראל, 1998, זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. בחודש מרץ 2005 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. תואר זה הוענק לו על תרומתו הגדולה לתרבות העברית (המנון שנת היובל של האוניברסיטה, "אני שייך", הוא שירו האחרון של מנור.
ב-20 במאי 2003 נפטר אחיו הבכור, זאב ניר, בגיל 67, לאחר ששם קץ לחייו עקב סיבות כלכליות.
מנור, שהיה מעשן כבד, חלה בסרטן הריאות, ממנו החלים זמן קצר לפני מותו. הוא נפטר ב-12 באפריל 2005 מדום לב. בהלוויתו שנערכה בבנימינה השתתפו אישי ציבור, יוצרים ומבצעים רבים, והושרו בה שיריו "אין לי ארץ אחרת" (גלי עטרי), "מישהו" (מתי כספי) ו"ימי בנימינה" (חנן יובל). מנור הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים.ימי בינימינה פלייבק קריוקי.
לאחר מותו הוחלט במשרד החינוך להכניס את שיריו לתוכנית הלימודים של בתי הספר‏.
אהוד מנור תרגם וכתב מאות שירים ויצירות. הוא חתום על למעלה מאלף שירים. המלחינה הראשונה שמנור עבד אתה הייתה נורית הירש, עם השיר "הבתים שנגמרו ליד הים", ולאחריו באו להיטים נוספים ללחניה: "בשנה הבאה", "ללכת שבי אחרייך" ועוד. מאמצע שנות השבעים החל מנור לעבוד עם מתי כספי, שהלחין בלדות מורכבות של מנור הנוגעות בחיים האישיים, כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה" ו"לא ידעתי שתלכי ממני" לצד שירי פופ קלילים והומוריסטיים כמו "אמור שלום" ו"נחליאלי". מנור תיאר את עבודתם המשותפת כ"השלמה הדדית שלנו זה את זה". במופע "ימי בנימינה" שעלה ב-1982 והוקדש לשיריו של מנור, החל שיתוף הפעולה הפורה שנמשך שנים בינו לבין חנן יובל. ב-1985 הקליט יובל את האלבום "דור", אשר כלל שירים שכתב מנור והלחין יובל. האלבום הניב את השירים "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", "דור" ו"ים תיכוני". האלבום "באמצע החיים" שיצא באותה השנה הניב את השירים "אמצע החיים" ו"אחרת לא הייתי שר". בשנות השמונים הרבה מנור לשתף פעולה גם עם הזמר בעז שרעבי. בין להיטיהם המשותפים היו "הלוואי", "משאלה", "כשאת נוגעת בי" ו"לשיר איתך", שמנור כתב כמחווה לזמרת שהעריץ מאז ילדותו, שושנה דמארי, והוא בוצע כדואט בינה לבין שרעבי. החל משנות התשעים העלה מנור עם פרדי ברק את המופע "אין לי ארץ אחרת". ברק, מנור ורעייתו עפרה פוקס העלו את המופע "שפה משותפת" והוציאו דיסק בשם זה הכולל אוסף משיריו בביצועים מחודשים.
מנור עבד עם זמרים רבים ומפורסמים כגון: אילנית, אריאל זילבר, ירדנה ארזי, רבקה זהר, חוה אלברשטיין, צביקה פיק, ריקי גל, עפרה חזה, שרית חדד ועוד רבים אחרים.
מנור חיבר אין ספור שירים לתחרויות זמר שונות. בפסטיבל הזמר והפזמון של 1969 בוצעו שיריו "בדרך חזרה", אותו שר אבי טולדנו ו"שיר בארבעה בתים" בביצוע אילנית, וכעשור מאוחר יותר, ב-1978, ביצע אריאל זילבר באותו פסטיבל את שיר הפופ "תן לי כוח" ויהודית רביץ ביצעה שם את הבלדה "מישהו", שנהפכה לשיר זיכרון ידוע. לתחרות האירוויזיון הראשונה שישראל השתתפה בה ב-1973, כתב לאילנית את השיר "אי שם" שזכה במקום הרביעי. בשנת 1976 ייצג את ישראל שירו של מנור "אמור שלום" בביצוע שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, ובשנת 1978 חיבר עם נורית הירש את השיר "אבניבי" שזיכה את יזהר כהן במקום הראשון בתחרות האירוויזיון, שנערכה בפריז. בשיר זה הוא כתב על שפת הבית מימי ילדותו (פירוש הפזמון "אבניבי אובוהבב אובותבך" הוא "אני אוהב אותך"). עפרה חזה הגיעה למקום השני באירוויזיון 1983 עם שירו "חי". באופן סימבולי, בשיר חזרו המילים "עם ישראל חי", כאשר התחרות התקיימה באותה שנה בגרמניה. שיריו הנוספים שייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון היו "את ואני" (שלמה ארצי, 1975), "בן אדם" (ירדנה ארזי, 1988) ו"זה רק ספורט" (דפנה דקל, 1992).
מנור כתב שירי ילדים רבים לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיגלים. מוכרים במיוחד השירים שכתב בשנות השבעים על ילדיו שלו, בהיותם בגיל הילדות: "גלי" בביצועים של רבקה זהר ונועם קניאל, "אחותי הקטנה" ("קוראים לה ליבי") בביצוע יפה ירקוני ו"בן" (על בנו יהודה) בביצוע נתנאלה. עוד משירי הילדים שלו: "מי אוהב את השבת?", "ילדים טובים, ילדים רעים", "מי ראה את באני?", "שלום היא מילה שימושית" ועוד.
מנור כתב שירי פופ קלילים כמו "לעולם בעקבות השמש" ו"בני ילד רע", שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ ישראל, גם אם הדבר כרוך בכאב כמו "ללכת שבי אחרייך" ו"אין לי ארץ אחרת" (שיר שהתפרש, הן על ידי תומכי הימין והן על ידי תומכי השמאל כהבעת תמיכה בעמדותיהם), בלדות מרגשות כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה" ו"הייתי בגן עדן", פסקולים לסרטים ולהצגות כמו "חלומות שמורים" למחזמר "לילי גם", "שיר הלהקה" לסרט "הלהקה", "בלדה לשוטר" לסרט "השוטר אזולאי" ועוד. חלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה בנימינה, בהם: "ימי בנימינה", "בשנה הבאה" שהפך ללהיט גדול, "הבית ליד המסילה", "ברוש" ו"נחל התנינים".
מנור כתב גם מספר להיטים ללהקות צה"ל, בהם "בוא איתי אל הגליל" ו"גשם אחרון" ללחניו של יאיר רוזנבלום, ו"רק בישראל" ללחנה של נורית הירש. על רון ארד כתב את השירים "כשתבוא" ו"לא מפקירים חבר".

עגלת קניות