,

יחד חלב ודבש פלייבק קריוקי

 125.00

מק"ט: אין מידע קטגוריות: ,

יחד חלב ודבש פלייבק קריוקי

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 


להקת חלב ודבש נוסדה ערב פסטיבל הזמר והפזמון של 1979, לצורך ביצוע השיר "הללויה" של שמרית אור וקובי אשרת. חברי ההרכב היו ראובן גבירץ, שמוליק בילו, יהודה תמיר וגלי עטרי. במקור נכתב "הללויה" עבור להקה אחרת, הכל עובר חביבי, אבל סולנית "הכל עובר חביבי" שלומית אהרון ויתרה על השיר. אחרי שנשארו ללא הרכב מתאים לביצוע השיר בפסטיבל, המפיק שלמה צח, ויוצרי השיר אור ואשרת החליטו להקים להקה חדשה במיוחד למטרה זו. בסופו של דבר השיר זכה בתחרות וייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה באותה השנה בירושלים, שם גרף את המקום הראשון.
השיר "הללויה" השתתף, כאמור בתחרות האירוויזיון שנערכה באותה שנה בישראל, זכה במקום הראשון לאחר הצבעה מורטת עצבים והפך להצלחה בינלאומית. בישראל הוא הוכתר כשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל ושל גלי צה"ל. באותה שנה הודיעו בקול ישראל כי "הללויה" יהפוך להמנון הלאומי "החדש" ויחליף את "התקווה" של נפתלי הרץ אימבר. מאוחר יותר התברר כי מדובר במתיחת אחד באפריל.
בעקבות ההצלחה, המשיכו חברי ההרכב בקריירה מוזיקלית עשירה. אלבומם הראשון כלל להיטים כמו "יחד", שהיה שיר השירותרום, "גלגל ענק" ("עוד שנה ועוד שנה…") ו"שיר לשירים". הלהקה זכתה בתארים "להקת השנה" ו"שיר השנה" (על "גלגל ענק") במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל ב-1980. באותה שנה עזבה עטרי את הלהקה בעקבות סכסוך כספי עם שלמה צח והוחלפה על ידי לאה לופטין.
ב-1981 שבה הלהקה עם לופטין לתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "סרנדה", אך הפסידה את המקום הראשון להכל עובר חביבי. באותה שנה יצא הלהיט "אולי עוד קיץ" ושירים נוספים כמו "מסע ארוך" (שחודש לימים על ידי אסף אמדורסקי), "דון ז'ואן" ו"מיס אמריקה". ב-1982 הגישה הלהקה שירים בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה!", שיצאו גם בתקליט. לאחר מכן לא הצליחה "חלב ודבש" להגיע לאותם שיאים. בשנת 1983 פרשה לופטין מההרכב, שחדל להתקיים כעבור שנה. בשנת 1989 שבה בפעם האחרונה אל תחרות הקדם אירוויזיון, עם השיר "אני מאמין". בשנת 2001 התאחדה הלהקה באופן חד פעמי בערב לכבוד הפזמונאית שמרית אור, שהייתה אחראית למרבית להיטיהם. בעקבות זאת חזרה הלהקה לפעילות מינורית שלא כללה שירים חדשים.
בשנת 1970 בהיותה בת 17 הקליטה עטרי שני שירים ראשונים, שיר אחד באנגלית בשם, "Give Love" (בעברית: "תן אהבה"), ושיר אחד בעברית בשם, "יש לך שמש", שכתבה שמרית אור והלחינו דוד קריבושי ומוטי המר. עטרי נסעה עם השיר ליפן על מנת לייצג את ישראל בתחרות בשם "פסטיבל טוקיו". בישראל הפך השיר ללהיט ועטרי הקליטה לו גם גרסה ביפנית, שזכתה להצלחה בעיקר ביפן.
בשנת 1971 בגיל 18 נסעה גלי עטרי לניו יורק, והשתתפה במחזמר "לחיות עוד קיץ, לעבור עוד חורף" לצד אחותה יונה וחנן גולדבלט, והופיעה לסירוגין במועדון של אריס סאן בניו יורק. בתקופת מגוריה בניו יורק החלה עטרי ללמוד ג'אז ופיתוח קול. לאחר חזרתה לישראל הקליטה לפרנסתה ג'ינגלים ופרסומות.
בשנים שלאחר מכן חלה האטה בהתקדמותה של עטרי. השיר הבא שהקליטה, "על ארץ החלום", יצא בשנת 1974 כסינגל ולא משך תשומת לב מיוחדת, והוא לא יצא עד היום על גבי דיסק. זהו אחד השירים הנדירים ביותר של עטרי. בשנת 1975 השתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר, "שיר תמים", ובאותה שנה שרה עם צמד רעים בפסטיבל הזמר החסידי את השיר "ולירושלים עירך" של שייקה פייקוב, שהגיע למקום השני, ואת, "שים שלום". היא גם הקליטה שיר אחד כסולנית, "סבתי מן היישוב", וכן הקליטה שני שירים לפסטיבלי ילדים: "נערה ושמה שוקולי" בדואט עם יורם ארבל (שיר ששימש זמן קצר לאחר מכן כפרסומת לשוקולית) ו"קלרה אפרסק" שהגיע למקום השישי. לאחר מכן הציע קובי אשרת לעטרי להשתתף בתוכנית הטלוויזיה לילדים, "ראש כרוב", כמחליפה לזמרת רותי נבון, שהחלה תהליכים של חזרה בתשובה. עטרי כיכבה בתוכנית זו לצידם של חנה לסלאו,עיני.
בשנת 1976 נשלחה עטרי לייצג את ישראל בשנית בפסטיבל טוקיו שביפן עם השיר, "בוא היום", שהלחין אשרת ושאת מילותיו כתבה אחותה שוש עטרי. תקופה קצרה לאחר מכן נשלחה עטרי לייצג את ישראל בפסטיבל בפוארטו ריקו, שם הציעו לה חוזה הקלטות, אך היא דחתה את ההצעה בטענה שהיא כבר חתומה על חוזה בישראל שאינה רוצה להפירו.
בשנת 1978 שיחקה עטרי בסרט "הלהקה" של אבי נשר את דמותה של מלכה (מלי) לוי, בחורה יפה, מוכשרת וחסרת ביטחון שאינה מודעת ליופיה ולכישרונה. על משחקה בסרט זכתה עטרי בתואר "שחקנית השנה" ובפרס "ורד הכסף". למרות הפרסים שקטפה בשלב מוקדם בקריירה שלה, עטרי עדיין לא הייתה משוכנעת שייעודה הוא להיות זמרת והחלה לעבוד כדיילת באל על. במהלך הקמת להקת גזוז הציעו לה דני סנדרסון וגידי גוב להצטרף כקול הנשי. עטרי הסכימה אך התנתה זאת בתיאום זמני החזרות עם עבודתה כדיילת. תוך זמן קצר מאוד ההסכמה לא התממשה כיוון שלא היה לעטרי נוח לשלב בין עבודתה כדיילת לבין עבודה כזמרת.
שמרית אור וקובי אשרת כתבו את השיר, "נסיך החלומות" ("ולנטינו"), עבור אילנית שייצגה את ישראל באירוויזיון 1977, אך ועדת השיפוט דחתה אותו וכעבור שנה העבירו השניים את השיר לעטרי שהשתתפה בפסטיבל הזמר בשנת 1978. באותה תחרות ניצח יזהר כהן עם השיר, "אבניבי", ועטרי הגיעה למקום השלישי. לאחר הצלחתה בפסטיבל הזמר הפך "נסיך החלומות" ללהיט, ובעקבות פרסומה פרשה עטרי מעבודתה כדיילת והמשיכה בקריירת הזמרה.
באותה שנה יצא לאור אלבומה הראשון, "נסיך החלומות", שהניב מספר שירים שזכו להצלחה במצעדי הפזמונים, בהם שיר הנושא "נסיך החלומות", "יש לך שמש", "בוא היום", "One Night איתו" ו"אי שם" (המוכר יותר בשם "בלב הים התיכון").
בשנת 1979 הקליטה עטרי את השירים "דרך ארוכה" ו"שמש אדומה", שזכו שניהם להצלחה. השירים יצאו רק כתקליטי שדרים, ולא נכללו באלבום אולפן של עטרי.
בשנת 1979 חל מפנה בקריירה של עטרי, כאשר נבחרה לבצע את השיר "הללויה" (שמרית אור/קובי אשרת) יחד עם להקת "חלב ודבש". שנה קודם לכן הוצע השיר "הללויה" לפסטיבל הזמר והפזמון בביצוע להקת הכל עובר חביבי, אולם חברי הלהקה סירבו לבצע אותו אחרי שסולנית הלהקה שלומית אהרון קיבלה מכת חשמל חלשה באמצע חזרות. משהוצע השיר לעטרי, נוצרה בעיה הואיל והשיר נכתב במקור לזמרת סולנית ולשלושה מלווים. אל עטרי צורפו שלושה זמרים מתחילים: יהודה תמיר, ראובן גבירץ ושמוליק בילו. הם קראו לעצמם "גלי עטרי ולהקת חלב ודבש". השיר זכה בפסטיבל ונבחר לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה בבנייני האומה בירושלים בהנחיית ירדנה ארזי ודניאל פאר, לאחר ששנה קודם לכן זכה יזהר כהן בתחרות. ההצבעה הייתה צמודה ובסופה העניקה ספרד, שהייתה המדינה האחרונה בסדר ההצבעה, עשר נקודות לישראל, ואלה הביאו את הניצחון ל"הללויה" – זכייה שנייה ברציפות של ישראל באירוויזיון.
בעקבות הזכייה הוזמנו עטרי וחברי הלהקה לראיונות בתוכניות טלוויזיה ולהופעות ברחבי אירופה, בין היתר בשווייץ, בבריטניה, בגרמניה ובצרפת. "הללויה" תורגם לשפות שונות והסינגל שלו נמכר ברחבי אירופה ב-4.5 מיליון עותקים. הרביעייה אף הקליטה גרסאות בלועזית לשיר – באנגלית, צרפתית ואפילו ערבית. השיר הגיע למקום החמישי במצעד הבריטי, וחברי הלהקה השתתפו בתוכנית "Top of the Pops" לצד אלטון ג'ון ומייקל ג'קסון. לאור ההצלחה עטרי והלהקה (שהפכה מחד פעמית ללהקה של ממש) הקליטו באנגליה חמישה שירים חדשים, באנגלית, בגרמנית ובצרפתית. הם הופיעו בפני מלכת בריטניה ולצד אמנים מפורסמים כגון הבי ג'יז, בוני אם ואחרים. עטרי זכתה בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל לשנת תשל"ט, והשיר "הללויה" זכה בתואר "שיר השנה". כמו כן, שימש השיר למתיחת אחד באפריל כאשר קול ישראל הודיע הודעה כוזבת לפיה השיר יהפוך להמנון החדש של ישראל במקום "התקווה" של נפתלי הרץ אימבר.
לאחר זכייתה בתואר שחקנית השנה על משחקה בסרט "הלהקה", נבחרה עטרי על ידי הבמאי אבי נשר לככב בסרט "דיזנגוף 99" באחד התפקידים הראשיים, לצדם של גידי גוב וענת עצמון. הסרט מספר על חבורת צעירים בתל אביב של שנות השבעים. הדמות שגילמה בסרט הייתה של מירי, חברתו של נתי (גידי גוב), מוזיקאית צעירה, מוכשרת וסקסית, אך עם זאת, אישה קשה ומניפולטיבית. עטרי עוררה סערה כאשר חשפה את החזה שלה בשתי סצנות אורגיה בסרט. עטרי טענה בזמנו שעקב סצנות אלו, לו היה בידה התקציב, הייתה רוכשת מכספה את כל העתקי הסרט ומשמידה אותם לבלי זכר, אולם עם הזמן שינתה את יחסה בנוגע לסצנות.
גלי עטרי בערב התרמה בתל אביב, 13 באפריל 1981
הצלחת השיר "הללויה" הביאה להמשך פעילותה של להקת "חלב ודבש", ויחד איתה הקליטה עטרי מספר שירים נוספים. מהם הצליחו במיוחד השירים "גלגל ענק" שנבחר כ"שיר השנה" במצעד השנתי של קול ישראל לשנת תש"ם, "שיר לשירים", "יחד" ו"אולי עוד קיץ".
בשנת 1980, לאחר שנה של עבודה אינטנסיבית, מסע הופעות, ריאיונות והקלטות באירופה, נאלצה עטרי לפרוש מלהקת "חלב ודבש" עקב סכסוך עם אמרגנה שלמה צח. הסכסוך נוצר לאחר שעטרי הגישה תביעה נגד צח ושותפו למשרד האמרגנות. בתביעה שהגישה טענה עטרי שהנתבעים הפרו בצורה גסה וחמורה מאוד הסכמים שחתמו עימה, וגרמו לה נזקים חמורים במאות אלפי שקלים. היא טענה כי הופיעה בכשישים תוכניות טלוויזיה באירופה, אולם לא קיבלה את התשלום שהובטח לה עבור הופעות אלו. סיבה נוספת שבגינה עטרי הגישה את התביעה הייתה הוצאת תקליטה השני של "חלב ודבש", "חלב ודבש 2". בצידו השני של התקליט, שיצא באותה שנה בהרכבה החדש עם הסולנית החדשה לאה לופטין, נכללו ללא הסכמתה של עטרי חמישה שירים שהקליטה הלהקה טרם פרישתה. המשפט נגד צח ומשרדו נמשך קרוב לארבע עשרה שנים, ולבסוף ניצחה עטרי במשפט, ובשנת 1994 קיבלה פיצוי של 800 אלף שקל, החזרים ופיצוי על ההופעות והשתתפויות העבר בתוכניות טלוויזיה.
בשנת 1981 חל מפנה נוסף בקריירה של עטרי, שיצאה לדרך חדשה בתור זמרת סולנית, לאחר פרישתה מלהקת "חלב ודבש". יחד עם המלחין והמעבד המוזיקלי ירוסלב יעקובוביץ' הקליטה את השיר "טירוף במה", שהתפרסם מאוחר יותר בביצועו של אריק איינשטיין. לאחר מכן הקליטו יחד אלבום רוק בשם "קח אותי הביתה", שהניב להיטים רבים, בהם "דואט פרידה" עם הזמר מני בגר, "לא יודעת", "עד שנשיב" (שהיה יוצא דופן כיוון שהיה שקט), "שלך עד אתמול" ועוד. בתקליט זה נשמעה עטרי שונה מקטלוגה המוכר עד אז כ"זמרת לכל המשפחה", והשינוי הפתיע רבים. התקשורת כינתה שינוי זה בשם "הגל החדש של גלי".
לצורך קידום יחסי הציבור של האלבום שינתה עטרי גם את תדמיתה החיצונית. האלבום נמכר בכ-13,000 עותקים, ובעקבות הצלחתו יצאה עטרי למופע משותף עם בגר. בשנה זו זכתה עטרי בשם האלבום "קח אותי הביתה" בתואר "הפקת השנה".
בשנת 1984 הוציאה עטרי אלבום סולו שלישי, "ממריאה ברוח". את האלבום כולו הפיק ועיבד מוזיקלית מתי כספי, והוא הניב להיטים כ"עוד יום", "ממריאה ברוח", "מחר יהיה יום יפה" (שביצעה במקור קורין אלאל), "הייתי אומרת" ו"בעקבותיו", אך נכשל מסחרית.
בשנת 1985 שיחקה עטרי בסרט המוזיקלי "שוברים", גם הפעם בבימויו של אבי נשר. עטרי גילמה תפקיד של זמרת מפורסמת בשם יפה טללים, שלמרות הצלחתה הגדולה סובלת מחוסר ביטחון עצמי. עטרי תרמה את קולה לשלושה שירים בפסקול הסרט: "אהבה הלילה" שביצעה יחד עם צוות השחקנים בסרט, "תינוקת בוכה" אותו ביצעה לבדה והדואט "איך לאהוב אותך" עם יזהר אשדות, שזכה להצלחה במצעדי הפזמונים. לשיר הופק קליפ מיוחד, שביים אבי נשר. במקור בהתחלת הקליפ היו אמורים עטרי ואשדות להתנשק, אך בגלל התעקשותה של עטרי שלא לשדר בטלוויזיה תמונה נוספת בעלת קונוטציה מינית, התסריט שונה בכך שהתחיל כאשר עטרי ואשדות יושבים על ספסל בגן.
בשנת 1986 יצא אלבום הסולו הרביעי של עטרי, "אמצע ספטמבר", בהפקתו ובעיבודו המוזיקלי של אילן וירצברג ועם ייעוץ אמנותי של יעקב גלעד. שירי האלבום נכתבו בהשראת טבח סברה ושתילה ובשל כך מרבית השירים בו פסימיים, כשחלקם עוסקים באופן סמוי במצב מלחמתי. האלבום הניב להיטים רבים שכבשו את מצעדי הפזמונים, ובהם "אין לי ארץ אחרת", "הכל עומד במקום", "סוף העונה", "סתיו ישראלי", "אסמרלדה", ו"אמצע ספטמבר" שכתבה וביצעה במקור אסתר שמיר. הוצאת האלבום לחנויות הוקדמה במספר חודשים בגלל הביקוש בחנויות התקליטים, והוא נמכר בלמעלה מ-30,000 עותקים. בעקבות הצלחת האלבום יצאה עטרי במופע יחיד בפעם הראשונה בקריירה שלה. בשנה זו נשלחה עטרי למסע הופעות באירופה מטעם משרד החוץ. באותה שנה השתתפה עטרי בפסטיבל בצבעים טבעיים (שהחליף את פסטיבל שירי הילדים) עם השיר "בוא נשכח ונסלח"הוא.
בשנת 1988 יצא לאור "צעד אחד לפני הנהר", אלבום הסולו החמישי והמצליח ביותר של עטרי, גם הוא בהפקת וירצברג. כל תקליט שדרים מהאלבום שיצא לרדיו זכה להצלחה והגיע לפסגת מצעדי הפזמונים. בין להיטי האלבום היו "עוד מעט", "קסמים" (מילים: עדית פאנק), "רק אתמול", "נפאל" (שכתבה רחל שפירא בהשראת מספר מונומטים הנמצאים בעיר פטן שבנפאל), "נ.ב" ("כי איתך"), בדואט עם שמעון גלבץ, "צעד אחד לפני הנהר" ו"מקדש האהבה״(שכתבה אסתר שמיר) ו"מֵקִיץ אל החלום". גם הפעם הוקדם מועד הוצאת האלבום לשוק במספר חודשים, בגלל אותה סיבה לאלבום הקודם. האלבום נמכר בלמעלה מ-80,000 עותקים ועטרי קיבלה עליו פלטינה כפולה. בעקבות הצלחתו הגדולה של האלבום יצאה עטרי במופע בכל רחבי ישראל שזכה להצלחה.
בשנת 1989 יצא לאור אלבום נוסף של עטרי, השישי במספר, הנושא את השם "בראשית". את כל המילים לשירים באלבום כתבה הפזמונאית רחל שפירא, חלקם שירים שהולחנו במיוחד עבור האלבום וחלקם גרסאות כיסוי לשירים ישנים, הן כאלה שכתבה שפירא במקור לאמנים אחרים והן תרגומים שלה ללהיטים לועזיים. "בראשית" הניב מספר להיטים, ובהם שיר הנושא שתרגמה שפירא על פי השיר "In the Beginning" של דון מקלין, "אמצע שום מקום", "עוף מוזר", "כמו עשב בניסן" ו"פרח משוגע". האלבום נמכר בכ-15,000 עותקים, ועטרי שוב יצאה למופע בעקבות האלבום. ב-27 ביוני באותה שנה נישאה לאודי הרשקוביץ, חוקר פרטי ואיש שב"כ לשעבר, גרוש ואב לשתי בנות תאומות.

עגלת קניות