בת הים הקטנה עולמם של בני האדם פלייבק
האזן לדוגמית פלייבק
האזן לדוגמית באמצעות יוטיוב
בת הים הקטנה (דנית: Den lille Havfrue) היא אגדה מאת הנס כריסטיאן אנדרסן שפורסמה לראשונה בשנת 1837.
פסל בשם זה מוצב בקופנהגן שבדנמרק. האגדה עובדה לסרט הנפשה שובר קופות של חברת וולט דיסני בשנת 1989. בסרט זה נקראת בת הים אריאל.
בת הים הקטנה הייתה הבת הצעירה מבין חמש בנותיו של מלך הים. היא התגוררה בארמון מפואר במצולות הים יחד עם בני משפחת המלוכה והייתה בעלת יכולות שירה מיוחדות ביותר. בגיל 15 רשאית כל בת ים לעלות על פני המים. אך מאחר שהייתה הצעירה ביותר נאלצה בת הים להמתין במשך שנים מספר עד שתורשה לעלות על פני המים, כשבמשך השנים הקשיבה בשקיקה לסיפוריהן של אחיותיה הגדולות על נפלאותיו של העולם הנמצא מעל פני הים. בת הים הקטנה עולמם של בני האדם פלייבק
ביום הולדתה ה-15, זוכה בת הים לעלות על פני המים בפעם הראשונה. כשעלתה, התגנבה בת הים הקטנה אל אוניית פאר עליה חגג נסיך צעיר את יום הולדתו. בת הים הקטנה התאהבה בו ממבט ראשון. במהלך החגיגה המפוארת פרצה בים סערה אשר הציפה את הספינה והטביעה אותה על כל נוסעיה. בת הים הקטנה, שהייתה עדה למאורע, נחלצה לעזרת הנסיך והצילה אותו מטביעה. במשך לילה שלם נשאה אותו בחיקה עד שהביאה אותו לחוף מבטחים כשהוא חסר הכרה. היא הסתתרה בין סלעי החוף עד לבואה של נערה צעירה, חניכת המנזר שעל החוף, לעזרתו של הנסיך. כשהתעורר הנסיך הודה נרגשות לנערה שהצילה אותו, ובת הים הקטנה חשה צער רב על כך שלעולם לא ייוודע לנסיך שלמעשה היא הצילה אותו.
כדי לזכות באפשרות להינשא לו, מחליטה בת הים הקטנה שהיא מעדיפה לוותר על כל שלוש מאות שנות חייה כבת ים ועל חיים בחיק משפחתה למען נשמה בת אלמוות (שבת ים יכולה להשיג רק אם תגרום לבן אדם לאהוב אותה יותר משהוא אוהב את הוריו) ויום אחד כבת אנוש לצד הנסיך. אולם לאחר שהבינה שלא תוכל לזכות באהבתו של הנסיך אם לא תהיה אנושית, החליטה לבקש עזרה ממכשפת הים. המכשפה הרעה הסכימה להכין לה שיקוי שיהפוך את זנב הדג שלה לזוג רגליים כדי שתוכל להיראות כמו כל בן-אנוש אחר, כאשר כל צעד שתצעד יכאב כאילו סכינים חדים מפלחים את כפות רגליה. כמו כן דרשה המכשפה בתמורה לשיקוי את קולה הנפלא של בת הים, כשמשמעות הדבר היא שבת הים תהפוך לאילמת. כמו כן הוסיפה שאם לבסוף הנסיך יתאהב בה ויינשא לה, תהפוך בת הים לבת אנוש לכל דבר, אך אם יישא אשה אחרת, בשחר יום נישואיהם היא תמות, וכמו כל בן ים אחר שמת, תהפוך לקצף גלים. בת הים החליטה לקחת את הסיכון והסכימה להצעת המכשפה. לאחר שזו הכינה את השיקוי, כרתה את לשונה של בת הים כדי שלא תוכל עוד לדבר. בת הים הקטנה עולמם של בני האדם פלייבק
כשעלתה מעל פני הים, שחתה בת הים הקטנה אל מרגלות ארמונו של הנסיך, שם שתתה את השיקוי. כתוצאה מכך פקד אותה כאב עז והיא התעלפה. כשהתעוררה, מצאה את הנסיך רוכן מעליה וגילתה שזנבה הפך לזוג רגליים. כששאל אותה הנסיך לשמה, לא יכלה בת הים הקטנה האילמת לענות ולספר לו מי היא, אך מתוך רחמים אסף אותה הנסיך לארמון ושם היא הפכה להיות האדם הקרוב לו. בתקופה בה חייתה כבת אנוש על פני האדמה, סבלה מכאבים עזים כסכין, כמו שחזתה המכשפה, אך השהות לצד הנסיך שלה הייתה כפיצוי על כך.
ערב אחד סיפר לה הנסיך בצער על אותו ערב בו טבעה ספינתו ועל העלמה הצעירה שהצילה אותו, והתוודה בפניה כי היא אהובתו האמיתית. אך לעולם לא יוכל לשאתה לאישה כיוון שהיא נזירה שגרה בהיכל קודש. כמו כן הוסיף וסיפר לה שהוא מתכוון לשאת אותה במקומה וכי היא האדם הקרוב ביותר שיוכל אי פעם לאהוב. ואף על פי שמגיעה נסיכה אחרת ובת מדינה אחרת, שאותה בחר לו אביו לכלה, הוא מתכוון להינשא רק לה. בת הים הייתה מאושרת על כך שהיא עומדת להינשא לנסיך אהוב ליבה ולהפוך לבת אנוש.
כשהגיעה הנסיכה המיועדת מארצה לארצו של הנסיך, הוא גילה להפתעתו ולשמחתו כי היא אותה נערה שהצילה את חייו ואותה אהב. בת הים הקטנה הבינה כי גורלה נחרץ. בת הים הקטנה עולמם של בני האדם פלייבק
בליל הכלולות התלוותה בת הים אל הנסיך וכלתו על האונייה בה הפליגו לחגוג את יום כלולותיהם. בלילה, כששכבה וחיכתה לקרן השמש הראשונה שתגיח ותהפוך אותה לקצף גלים, עלו אחיותיה על פני המים וסיפרו לה שהתחננו אל המכשפה כדי למנוע את מותה. המכשפה, שקיבלה בתמורה את שערותיהן, נתנה להן סכין שאותו היה על בת הים הקטנה לתקוע בליבו של הנסיך כדי להציל את עצמה.
בת הים נכנסה אל חדרו של הנסיך במטרה לעשות את המוטל עליה כדי להינצל, אך לא הייתה מסוגלת להרוג את הנסיך שכה אהבה ולכן הטילה עצמה אל המים בדיוק כשבקעו קרני השמש הראשונות והיא עמדה להפוך לקצף גלים.
ואז, ברגע שבו עמדה לימס במים, הרגישה כי היא מרחפת על כנפי הרוח אל השמים, שם אספו אותה בנות האוויר, שתפקידן לקרר את הארצות החמות ולהביא ריח לפרחים. בת הים הקטנה הפכה לבת אוויר ולבת אלמוות ויחד עם בנות האוויר עמלה שלוש מאות שנה בעשיית מעשים טובים על מנת ליצור לעצמה נשמה בת אלמוות.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז'אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית'ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים. בת הים הקטנה עולמם של בני האדם פלייבק
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה. בת הים הקטנה עולמם של בני האדם פלייבק
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים "בלדות האהבה". אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. היה או אולי לא היה פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים ("תזמורת בצורת"). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב"פלייבקים" אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג "טין פופ" (Teen Pop, בתרגום חופשי: "פופ לבני נוער"). בת הים הקטנה עולמם של בני האדם פלייבק
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה "גבוהה" יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים. בת הים הקטנה עולמם של בני האדם פלייבק
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג'יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום "מנועים קדימה" ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג' וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום "דודו טסה והכוויתים" בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג'וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו"ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. למה ליבך כמו קרח פלייבק קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג'ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד"ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. בלעדייך גידי גוב פלייבק קריוקי למה ליבך כמו קרח פלייבק קריוקי בת הים הקטנה עולמם של בני האדם פלייבק
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ"ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.