,

באב אל וואד פלייבק קריוקי

 39.00

מק"ט: אין מידע קטגוריות: ,

באב אל וואד פלייבק קריוקי

אורך פלייבק 4:28

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 


באב אל וואד הוא שיר עברי שנכתב על ידי חיים גורי והולחן על ידי שמואל פרשקו (בן שלמה) בימי מלחמת העצמאות. השיר בוצע לראשונה ב-1949 בידי יפה ירקוני, בהופעתה הראשונה ללא מדים, ולאחר מכן הקליטה אותו לאלבומה באותו שם שהכיל שירים מהמלחמה. בראש השער של חוברת השיר שמכילה גם תווים נכתב "מקדש ללוחמי שער – הגיא". השיר מעמיד במרכזו את הערך של זיכרון החברים שנפלו בקרבות על הדרך לירושלים.
פה אני עובר, ניצב ליד האבן,/ כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים./ ערב אט יורד, רוח ים נושבת/ אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו, אל ישכח אותנו, אותנו באב אל-ואד".
הלוחמים במלחמת העצמאות עשו שימוש קבע בשם באב אל-ואד, בהתכתבות הצבאית, בפקודות, במברקים, בהוראות, בפרסומים וגם במפות סומן המקום בעברית "באב אל-ואד". הסופר מתי מגד, שכתב את עלילות גדוד של השישי של הפלמ"ח השתמש רק בשם הערבי של המקום. אט אט נינטש השם הערבי והיום מקובל בישראל לקרוא למקום שער הגיא. ביומנו השתמש דוד בן-גוריון בשם הערבי ומאז קום המדינה, הקפיד להשתמש, רק בשם "שער הגיא".
בפי מלווי השיירות, שספגו אבדות רבות בדרך לירושלים, נתנו למקום כינויים אחרים לגמרי: "שער האימים" או "שער הגיהנום".
ר' דוד בוזגלו חיבר את השיר "בינו נא מורדים", ובו מילים חלופיות ללחן המקורי של פרשקו – ובכך ביקש להתדיין עם תפיסת הזיכרון וההנצחה הממלכתית.
באב אל וואד 38/א' הוא השיר הפותח את אלבומם השני של להקת הבילויים, שכול וכישלון. השיר מתייחס ל"באב אל ואד" של חיים גורי ואף מסמפל את ביצועה של ירקוני, ומנגיד את תודעת המוות ההירואית לשאננות העליזה של סע לאט של אריק איינשטיין.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הוא יום הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל לזכר לוחמיה ולוחמותיה, אנשי ונשות כוחות הביטחון, לוחמי ולוחמות המחתרות ולזכר מי שנרצחו בפעולות איבה. יום הזיכרון הוא יום אבל לאומי וביום זה כואבת האומה בכאבן של המשפחות, החברים והקרובים של הנופלים ומוקירה את זכרם ופועלם.
צפירה, טקסים ומנהגים בערב יום הזיכרון וביום הזיכרון באב אל וואד פלייבק קריוקי
צפירה בערב יום הזיכרון: בערב יום הזיכרון בשעה 20:00 מושמעת צפירת זיכרון בת דקה.
צפירה ביום הזיכרון עצמו: ביום הזיכרון בשעה 11:00 בבוקר מושמעת צפירת זיכרון בת שתי דקות. ולאחריה מתחילים טקסי הזיכרון בבתי הקברות הצבאיים.
דגלים מורדים לחצי התורן.
אזכרות וטקסי התייחדות נערכים במחנות צבאיים, במוסדות החינוך ובמקומות נוספים.
השידורים ברדיו ובטלוויזיה מוקדשים ליום הזיכרון ולא מתקיימים מופעי מוסיקה או תאטרון ולא אירועי ספורט. כמו כן בערב יום הזיכרון נסגרים בתי קפה והמסעדות
על כל הקברים של חללי מערכות ישראל בבתי הקברות הצבאיים ובחלקות הצבאיות מוצב דגלון זיכרון של דגל המדינה בעל סרט "יזכור" שחור.
תלמידי ותלמידות בתי הספר מקיימים טקסים ומצמידים לדש בגדם מדבקת "יזכור" ועליה תמונת פרח דם המכבים.
טקסי זיכרון ואירועי זיכרון רשמיים של מדינת ישראל
פתיחת האירועים – הדלקת משואת הזיכרון: אירועי יום הזיכרון הרשמיים נפתחים בערב יום הזיכרון, אחרי הצפירה, בטקס הדלקת משואת הזיכרון המרכזית ברחבת הכותל. בטקס זה מתקיים בנוכחות נשיא המדינה, הרמטכ"ל, בני ובנות משפחות שכולות.
יום הזיכרון מצוין החל מ-1951 בכל שנה, ב-ד' באייר ובשנת 1963 חוקק חוק יום הזיכרון שקיבע את המסורת וקבע את יום הזיכרון. בשנת 1998 הוחלט כי ביום הזיכרון יציינו גם את נרצחי פעולות האיבה ושמו של יום הזיכרון שונה ל"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה". חוק יום הזיכרון קובע כי ביום הזיכרון תישמע צפירת זיכרון וייערכו אזכרות, עצרות וטקסי התייחדות בבסיסי צה"ל ובמוסדות חינוך.
במהלך בית הספר היסודי הופכים הטקסים של יום הזיכרון לציר מרכזי ומשמעותי בחיי הילדים. הטקס הנצחי מהווה משאלה להפוך את החולף, לנצחי. בטקס יום הזיכרון יש יסודות קבועים ומקובלים המתקיימים בכל הטקסים ברחבי הארץ ובנוסף ישנם אלמנטים המייחדים כל מקום ומקום.
בחטיבה ממשיך הטקס להיות ציר מרכזי של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בטקס נערכות פעילויות סמליות שבאמצעותם מוגדרות ההשתייכות הלאומית, הדתית והחברתית שהופכת למאוד משמעותית בגיל ההתבגרות. הטקס מדגיש את הדומה והמאחד בחברה הישראלית, שהיא חברה שבטית שחלקיה שונים אחד מהשני.
לחומרים שנכללים בטקס ולחומרים שאינם נכללים בטקס משמעות רבה. אנו ממליצים לכלול בטקסי הזיכרון שירים, קטעי קריאה ואלמנטים תרבותיים אחרים מכל מגזרי החברה הישראלית בדגש על המגזרים מהם מגיעים התלמידים בבית הספר. לדוגמה, אם בבית הספר יש יוצאי אתיופיה אנו ממליצים לשלב בטקס קטעי שירה או ריקוד מהתרבות האתיופית כדי לחבר את כל התלמידים ליום הזיכרון.
בחירת תכנים יחד עם בני ובנות הנוער כדי שיתאימו להם ולא יהיו זרים, מנותקים או לא מותאמים
בחירת תפאורה מתאימה: כרזות עם משפטי פאתוס בני ארבעים שנה יכולים לגרום לניכור בקרב בני נוער תזזיתיים כיום וכדאי לבחון את התפאורה יחד עם בני הנוער ולראות שהם מתחברים אליה. באב אל וואד פלייבק קריוקי
קצר וקלוע: טקס טוב צריך להיות עד שעה.
בחירת תכנים מגוונים המציגים את כל חלקי התרבות הישראלית
הצעה לתכנון וביצוע טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
חשוב מאוד לפני יום הזיכרון לבדוק אם יש בכיתה תלמידות או תלמידות שהשכול נוגע בהם אופן אישי: ההתייחסות לתלמידים שיש להם נגיעה ישירה בשכול תהיה שונה ונפרדת וכן בכיתה בה יש תלמידים שהשכול נגע בהם יתכן ונצטרך להתייחס אחרת. כדאי לחשוב עם הצוות החינוכי איך כדאי להתייחס, לעיתים כדאי לערב את ההורים של התלמיד או התלמידה ולבדוק איתם מהי עמדתם, לעיתים כדאי לערב את התלמיד עצמו ולהתייעץ איתו. באב אל וואד פלייבק קריוקי
שמרו על קור רוח. יום הזיכרון הוא יום קשה גם לנו לצוות החינוכי. חשוב לשמור על אווירה נעימה ולא לשדר דכדוך.
תנו תמיכה רגשית למי שצריכים בכך: תלמידים שונים מאוד אחד מהשני, בשעה שתלמידה אחת יכולה להגיב בקור רוח, יכול תלמיד אחר להיות נסער מאוד. כל התגובות נורמלית, וחשוב לתת תשומת לב ודגש למי שצריכים בכך. באב אל וואד פלייבק קריוקי
הגידו אמת: אל תשקרו ואל תתחמקו ממתן תשובות לשאלות קשות. הגידו את האמת באופן שהתלמידים שמולכם מסוגלים לשמוע אותו. ככל שגיל הילדים עולה כך התשובות יכולות להיות כנות יותר, ברורות יותר ומורכבות יותר.
דוד זהבי נולד ביפו ושם קיבל את תחילת חינוכי בגן העברי היחידי שהיה שם. לאחר מכן המשיך בבית־הספר "תחכמוני" בנווה־צדק ומלחמת־העולם הראשונה הפסיקה את לימודיו שם, כאשר גזירת הגירוש ע"י השלטון התורכי אילצה את המשפחה לנדוד לזכרון־יעקב, בה עשינו מספר שנים ולמדתי בבית־הספר המקומי בו לימד גם הסופר י.ח. ברנר, אשר על אישיותו טרם ידעת דבר אז.

עגלת קניות