,

אולי על שפת הים פלייבק קריוקי

 99.00

מק"ט: אין מידע קטגוריות: ,

אולי על שפת הים פלייבק קריוקי

האזן לדוגמית פלייבק יהורם גאון

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 


גאון נולד בשנת 1939 בירושלים, הוא גדל והתחנך בשכונת בית הכרם שבירושלים (למד בתיכון בית הכרם). בן זקונים להיסטוריון ועיתונאי הלאדינו משה דוד גאון ולשרה לבית חכים. אביו, צאצא למגורשי ספרד, נולד בבוסניה בשנת 1889, ועם עלייתו ארצה שימש כמורה לעברית. לאחר זמן מה נשלח ללמד עברית בקהילה היהודית באיזמיר שבטורקיה, שם הכיר את שרה, אמו של יהורם. לאחר זמן קצר עלו שניהם ארצה והקימו משפחה.
ליהורם גאון שלושה אחים: יגאל, כלילה ערמון ואיש העסקים בני גאון.
את שירותו הצבאי עשה גאון בלהקת הנח”ל, אליה התקבל ב-1957 כשחקן. גאון לא נתפס בתחילה כזמר במהותו, עד כדי כך שבמהלך הקלטת השיר “רוח סתיו”, אורי זוהר, מפקד הלהקה, המליץ לו לדקלם את שתי השורות שניתנו לו במקום שישיר אותן, משום ש”זמר כבר לא תהיה, שחקן אולי”. גאון השתתף בתוכנית “בדרך כלל” בשנת 1959 בבימויה של נעמי פולני, שהכירה בכשרונו כזמר.
לאחר שחרורו נמנה גאון עם יוצאי להקת הנח”ל שביקשו מנעמי פולני להמשיך לעבוד עמה. כך קמה להקת “התרנגולים”, שבה החל לשיר לראשונה, אם כי גם בה לא היה זמר דומיננטי, לצד הכוכבים העולים של אותה תקופה, בהם מי שעתידים להיות חלק מ”הגשש החיוור”: שייקה לוי וישראל פוליאקוב. בין השירים שבהם התבלט בזמרתו בתוכנית הראשונה מ-1961 היו “זמר אהבה לים” ו”ערב במסחה”. במקביל החל לשחק בתיאטרון הקאמרי, וכן בהצגה “שורש כל רע” במועדון החמאם, שבמסגרתה שר את “שיר הנשים”. בהמשך הקים יחד עם חברו ללהקת הנח”ל, אריק איינשטיין, ועם בני אמדורסקי, את “שלישיית גשר הירקון”. רבים משיריה של הלהקה היו להיטים גדולים בזמר העברי, ובהם “לילה בחוף אכזיב”, “סרנדה לך”, “אותך” ו”איזה יום יפה”. השלישייה הקליטה יחד את האלבום “אהבה ראשונה”. גאון פרש כשנה לאחר הקמת השלישייה, על מנת להתרכז בקריירת סולו.
בשנת 1965 הוציא גאון אלבום סולו ראשון, בשם “כל העיר מרכלת עלינו”. האלבום הורכב כולו משירים שכתב יוסי גמזו, ובהם הלהיט “איפה הן הבחורות”, שנכתב על פי לחן עממי. כמו כן נכללה באלבום גרסה עברית לשירה של להקת הביטלס “I Want to Hold Your Hand”, שבגרסתו של גמזו נקרא “זה נדבק”. כעבור שנה הוציא גאון מיני-אלבום בשם “קיץ אחד של כושר”, ובו ארבעה שירים שכתב גמזו והלחין סשה ארגוב.
ב-1966 נסע גאון לארצות הברית על מנת ללמוד משחק. הוא שב ארצה לאחר שיואל זילברג, שעמד לביים את המחזמר “קזבלן”, נזכר בזמר הכישרוני, ופנה אליו כדי שיגיע לארץ למבחני בד. המחזה, אותו כתב יגאל מוסינזון, על רקע “השטח הגדול” ביפו, עובד למחזמר, הופק על ידי גיורא גודיק ב-1966 וזכה להצלחה גדולה, שהפכה את גאון לאחד הזמרים המובילים בארץ. שני שירים מתוכו, “כל הכבוד” ו”יש מקום” מזוהים עמו עד היום.
גאון הפך מאז אמצע שנות השישים לכוכב גדול בעולם הבידור והזמר הישראלי. בפסטיבל הזמר והפזמון של 1969 זכה בשני המקומות הראשונים, עם השירים “בלדה לחובש” (דן אלמגור/אפי נצר) ו”עץ האלון” (יורם טהרלב/מוני אמריליו). גאון שר בפסטיבל שיר נוסף, “לילה בהיר”, שהלחין משה וילנסקי למילים של שמרית אור. השיר נכלל באלבומו של גאון “בשירי משה וילנסקי”, שיצא באותה שנה והוקדש כולו לשיריו של וילנסקי. האלבום כלל להיטים כ”אמא אמא”, “יש לי חלום”, “לילה של פריחות” ו”כשהיינו ילדים”.
עוד באותה שנה הוציא גאון אלבום בשם “רומנסות בלאדינו”, ובו שירים ששר בלאדינו, וכן אלבום בשם “שירי שבת”. אלבום נוסף שהוציא באותה שנה היה “איפה את אהובה”, שכלל גם הוא להיטים רבים, כ”איפה את אהובה” (תרגום עברי של תלמה אליגון-רוז לשיר בספרדית בביצוע הזמר הארגנטינאי לאונרדיו פאביו), “גשר אלנבי”, שהקליט עבור סרט הקולנוע “המלחמה שלאחר המלחמה”, “אזכור את הדרך” ו”רוח שטות”.
בשנת 1971 העלה גאון תוכנית יחיד, שתועדה על גבי אלבומו מאותה שנה, “בתוכנית יחיד”. בין שירי התוכנית בלט הלהיט “רוזה”, שכתב חיים חפר והלחין דובי זלצר. שירים מוכרים נוספים מהתוכנית היו “אל תשטה באהבה”, “רחל” ו”אני זוכר”, שנכתב עבור סרט הקולנוע “לופו”. כמו כן נכללה בה גרסתו של גאון לשירם של אהוד מנור ונורית הירש “אולי על שפת הים”, ששרה במקור להקת “השוקולדה”.
באותה שנה יצר גאון את הסרט “אני ירושלמי” על משפחתו הירושלמית ועל העיר ירושלים, שבמסגרתו שר מספר שירים. שירי הסרט תועדו על גבי האלבום “אני ירושלמי” שיצא באותה שנה. נמנו עליהם להיטים רבים, כ”הנני כאן”, “אני עושה לי מנגינות”, “השר מונטיפיורי” ו”מעל פסגת הר הצופים”.
ב-1972 הוציא את האלבום “שלכם לשעה קלה”, וב-1973 את האלבום “אהבה ים תיכונית”, ובו השיר “קומי צאי”, שהלחינה נעמי שמר על פי מילים של חיים נחמן ביאליק.
בשנת 1975 הוציא גאון את האלבום “אותך שרים”. בין שיריו המוכרים היו “אנחנו לא נפסיק לשיר” ו”בית אבי”, שניהם של חיים חפר ודובי זלצר. באותה שנה יצא אלבום הופעה של גאון, שתיעד את הופעתו בהיכל התרבות. באלבום זה נכלל לראשונה שירו של גאון “המלחמה האחרונה”. כמו כן נכללו בו גרסאותיו של גאון לשירים “שיר העבודה והמלאכה”, “גולני שלי” ו”לילה לילה”.
בשנת 1976 הוציא גאון אלבום בשם “קסם מולדת”, ובו גרסאות מחודשות בביצועו לשירים שהלחין מרדכי זעירא, כ”ניגון עתיק” ו”מה אומרות עינייך”.
ב-1977 הוציא את האלבום “עוד לא אהבתי די”. שיר הנושא של האלבום, שכתבה והלחינה נעמי שמר, היה להיט גדול, והפך לריקוד עם נודע. שיר נוסף שהתפרסם מהאלבום הוא “שלום לך ארץ נהדרת”. באותה שנה הוציא גאון אלבום נוסף, “שמש עולה”.
ב-1979 העלה גאון תוכנית יחיד שהורכבה משיריהם של חיים חפר ודובי זלצר. התוכנית לא זכתה להצלחה רבה, אך התפרסם מתוכה השיר “שמרי לי על המנגינה”. שירי התוכנית תועדו על גבי האלבום “79”.
ב-1981 הוציא את האלבום “סימני דרך”. בין שיריו המוכרים היו “סימני דרך” ו”על כל אלה” של נעמי שמר, לחניה של נורית הירש לשירים “הכניסיני תחת כנפך” של חיים נחמן ביאליק ו”לילה טוב לאהבה” של אילן גולדהירש, וכן גרסתו של גאון לשירו של יוסף שריג “אור וירושלים”. בשנת 1983 הוציא גאון על גבי תקליט שדרים את השיר “איתך בלעדייך”, שכתב נתן אלתרמן והלחינה נורית הירש. השיר זכה להצלחה רבה.
בשנת 1984 יצא אלבומו “אמצע הדרך” ובו הלהיט “בפרדס ליד השוקת”, שכתב יורם טהרלב והלחינה נורית הירש. השיר זכה להצלחה רבה, ודורג במקום השני במצעד הפזמונים העברי השנתי לשנת תשמ”ד. שירים מוכרים נוספים באלבום היו “לא תנצחו אותי”, שכתבה והלחינה נעמי שמר, ו”בואי נשוב אל הטנגו”, שכתב טהרלב והלחין שייקה פייקוב.
בשנת 1986 יצא האלבום “אלף נשיקות”. שיר הנושא של האלבום, שכתבה מירית שם אור והלחין צביקה פיק, היה להיט גדול. פרט לו הצליחו מהאלבום גם השירים “אישה חופשייה”, “כמו חצב”, “כן כן”, “ואולי אותה שתיקה” ו”דיוקן אמי”.
יהורם גאון בסיבוב הופעות משותף עם ירדנה ארזי שנערך בחסות האגודה למען החייל. בשנת ה-40 למדינה 1988
נשיא המדינה ראובן ריבלין מארח את יהורם גאון בלשכתו במלאת לו 75 שנים
בשנת 1988 הקליט גאון בדואט עם ירדנה ארזי את השיר “אדם אחר”. השיר נכלל באלבומה של ארזי “עוד יום אחד”. ב-1989 יצא אלבומו “ירח מלא”, בהפקתו המוזיקלית של מתי כספי. מבין שיריו התפרסם הדואט שלו עם בעז שרעבי “מה יביא איתו הרוח”. באותה שנה חזר גאון לשחק במחזמר “קזבלן” שבה גילם את התפקיד המיתולוגי שעמו זוהה יותר מכל. את המחזמר הפיק בעצמו בעזרת חברת ההפקה שהקים “הפקות חמש חמש”. המחזמר זכה אמנם להצלחה בקופות, אך ההפקה נקלעה לחובות כבדים וירדה לאחר זמן מה מהבמה. גאון נקלע לחובות כבדים שאותם הצליח להחזיר רק לאחר מספר שנים.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוציא גאון מספר אלבומים נוספים, שלא זכו להצלחה רבה. עליהם נמנו “נשמה”, שיצא ב-1992, אלבום הופעה בשנת 1993 ואלבום הנושא את שמו ב-1996. בשנת 1997 תכנן גאון להוציא אלבום אוסף שיכלול את שיריו המוכרים. מכיוון שהתקשה להשיג זכויות יוצרים על ההקלטות המקוריות ועל מנת לחסוך בכסף, הקליט מחדש, בעיבוד מחודש, את השירים ושיווק אותם כאוסף בן חמישה תקליטורים.
בשנת 2007 גילם את עצמו במחזמר “כמו בסרט”, כזמר ומנחה המגיע לעיירת פיתוח כדי לאתר כשרון צעיר. בסוף שנת 2008 העלה מופע זמר ובידור בשם “בכל הכבוד”, בו סיכם עשרות שנות פעילות על הבמה ושילב שירים ישנים וחדשים לצד מונולוגים משעשעים שאותם כתב במיוחד למופע. המופע זוכה להצלחה גדולה, ואף היה מועמד לפרס הצגת הבידור של השנה.
בשנת 2013 שב גאון להקליט שירים חדשים. באותה שנה יצא אלבומו “כביום היוולדי”, שאת כל שיריו כתב והלחין עמיר בניון. את שירי האלבום עיבדו ליאור שושן ואודי תורג’מן. מבין שיריו התפרסמו השירים “תן לי כוח”, “בסוף היום” ו”לא אני ולא אתה”, שאותו שר גאון בדואט עם בניון.
ביולי 2014 הקליט גאון גרסה מחודשת לשיר “ארץ צבי”, לו נוסף בית חדש שנכתב על ידי תלמה אליגון לזכרו של רועי קליין, קצין גולני בעל עיטור העוז שנהרג במלחמת לבנון השנייה כאשר זינק על רימון יד כדי להציל את חייליו. ב־21 בספטמבר 2014 הקליט גאון את השיר “שלומי” שכתבה זלדה, אותו עיבדה נורית הירש, לזכרו של רס”ן בניה שראל, מפקד פלס”ר גבעתי שנהרג במבצע צוק איתן.
גאון נחשב לזמר מבוקש הן על ידי הקהל והן על ידי כותבי שירים ומלחינים שרצו שיבצע משיריהם. כך זכה להיות המבצע המוכר בהרבה להיטים של נעמי שמר (כגון: “עוד לא אהבתי די” ו”סימני דרך”) ושל הפזמונאי חיים חפר והמלחין דובי זלצר (בשיריהם “הנני כאן”, “השר משה מונטיפיורי”, “רוזה”, “לא נפסיק לשיר” ועוד). הוא הוציא אלבומים רבים, בהם אלבומים עם שירים ורומנסות בלאדינו ושירי שבת ומועדים. הוא הרבה לבצע שירים רומנטיים ונחשב כמי שמיזג בשיריו בין מזרח למערב, כשביצועיו שילבו מוזיקת פופ עם נגיעות מזרחיות (כמו למשל בשיר “רוזה”). גאון הרבה לבצע שירי אהבה לארץ ישראל ולירושלים (בהם “שלום לך ארץ נהדרת”, “מעל פסגת הר הצופים” ועוד).
במשך תקופה נחשב גאון ל”זמר הבית” של סיירת מטכ”ל ואף כתב לכבודה את “שיר היחידה” שאותיותיו חקוקות באנדרטה לזכר קרב קולה.
כמו כן ביצע את השיר “גולני שלי”. לאחר מבצע “צוק איתן” פנה עופר מנדלוביץ’, אביו של סמ”ר עוז מנדלוביץ’ שנהרג במבצע, אל יוצרי השיר אפי נצר ועמוס אטינגר, כדי שיוסיפו לו עוד בית המדבר על המבצע. שלושתם פנו אל יהורם גאון כדי שיבצע את השיר מחדש, וזה הסכים לכך.
הוא קשר קשרי ידידות עם בכירים בצה”ל כרמטכ”ל לשעבר דוד אלעזר, האלוף רחבעם זאבי והרמטכ”ל לשעבר דן שומרון. במלחמות ישראל, החל ממלחמת ששת הימים ואילך, הופיע כרבים מהאומנים בפני חיילים בשדות הקרב
יהורם גאון בתפקיד יוני נתניהו בסרט מבצע יונתן, 22 בדצמבר 1976
גאון עם חנה מרון בסדרת הטלוויזיה “קרובים קרובים”
גאון שיחק במספר סרטים ישראלים, אשר רובם זכו להצלחה. בסרט “מבצע יונתן”, המגולל את סיפור “מבצע אנטבה”, בו שוחררו חטופי המטוס שנחטף לאוגנדה, גילם גאון את דמותו של המפקד שנפל במבצע, יוני נתניהו. הסרט, אשר הופק זמן קצר לאחר האירוע, זכה להצלחה בינלאומית ואף היה מועמד לפרס אוסקר. עבור הסרט הקליט גאון את השיר “ארץ צבי”. ב-1971 כתב, ביים ושיחק בסרט “אני ירושלמי”, אוטוביוגרפיה מצולמת עליו ועל משפחתו הירושלמית. הסרט לווה בשירים בביצועו של גאון שכתבו חיים חפר ודובי זלצר, ובהם שירים שהפכו ללהיטים, כ”הנני כאן”, “השר משה מונטיפיורי” ו”אני עושה לי מנגינות”. עוד סרטים ששיחק בהם: “קזבלן” מ-1973 הגרסה הקולנועית והמצליחה של המחזמר. “כל ממזר מלך” מ-1968, “מצור” ב-1969, ו”הפריצה הגדולה” מ-1971 שבהן שיחק את דמות הצבר הלוחם. כמו כן שיחק בשנות השמונים בסרטים “כביש ללא מוצא”, ו”המאהב” (על פי ספרו של א.ב. יהושע). ב-2004 עשה גיחה מחודשת לקולנוע לאחר שנים רבות כששיחק בתפקיד אורח בסרטו של יוסף סידר “מדורת השבט”.
הקריירה הטלוויזיונית שלו עשירה אף היא. בשנות השמונים הוא כיכב בסדרה הקומית-סאטירית המצליחה “קרובים קרובים” בדמות יורם, האב ההיפוכונדר. בשנת 1998 שיחק במיני סדרת הדרמה “בלש בירושלים” וב-1999 שיחק בסדרת הדרמה “מר מאני”. בשנים 2005-2003 הגיש בערבי שבת את תוכנית האירוח והבידור “שישי בגאון” בערוץ הראשון. בשנת 2005 הופיע בפרק האיחוד של “קרובים קרובים”. כמו כן, באותה שנה חתם על חוזה טאלנט בשידורי קשת והחל להגיש תוכנית אירוח בשם “ערב טוב ישראל”. בשנת 2007 שימש כשופט בתוכנית הכישרונות “הדבר הגדול הבא” בשידורי רשת, ובראשית 2008 שיחק בתוכנית הסאטירה “גם להם מגיע” בערוץ 10.
משנת 2009 מנחה את תוכנית הילדים “גאון של אבא” המשודרת בטלוויזיה החינוכית. בשנת 2010 כיכב לצד יוסי פולק במיני-סדרה הדרמטית “נבלות”, ששודרה בHOT3.
בשנת 2011, שיחק בסדרת הדרמה של “yes”: “אורים ותומים” בתפקיד הרב גרנט, ובסדרה הקומית “סברי מרנן” בתפקיד סילבן חסון.
יהורם גאון ומנחם גולן בערב הדרן לקולנוע הישראלי
בשנים 2011–2013 גאון השתתף בצוות המנטורים של תוכנית הטלוויזיה בית ספר למוסיקה, במסגרת ערוץ 2, בשתי עונות ברצף.
ב-2015 גילם את דמותו של בוריס השומר בסרט גויאבות.
גאון נהנה מתמיכה כלל ישראלית ואינו מזוהה עם עמדה או מגזר מסוים, וזאת על אף שבמהלך כל שנות פעילותו הרבה לעסוק בעניינים פוליטיים-ציבוריים. כשחקן, היה לגאון תפקיד בולט במחזמר הפוליטי-ביקורתי “קזבלן”. משני תפקידים אחרים הוא פרש מנסיבות פוליטיות-ציבוריות; הוא הפסיק להגיש את פרקי הסדרה תקומה, משום שגאון סבר כי אחד מפרקיה, “בילאדי בילאדי”, הוא פרו-פלסטיני, וכן עזב את התוכנית גם להם מגיע לאחר שהתקשה לעמוד בגל הביקורות שהופנו כלפי התוכנית וספציפית אליו‏.
בשנות התשעים הציג את מועמדותו למועצת העיר ירושלים, ונבחר כחבר מועצת העיר ומחזיק תיק התרבות. גאון נבחר למשך שתי קדנציות למועצת העיר ירושלים מטעם מפלגה עצמאית שעמד בראשה. בתפקידו זה הוא קידם תמיכה בלימודי נגינה בכלים המקובלים במוזיקה מזרחית קלאסית. אולם באופן כללי לא הייתה לו השפעה ציבורית בתפקידו זה משום שבקדנציה השנייה היה באופוזיציה ומשום שמיעט להגיע אל מועצת העיר.
הדימוי של גאון כזמר לאומי הביא לבחירתו לשיר בטקס קבלת פרס נובל לשלום ב-1994, בו זכו יצחק רבין ושמעון פרס. בשנת 2000, כאשר ראש הממשלה דאז אהוד ברק נתקל בהתנגדות רחבה בישראל ליוזמתו המדינית לחלוקת ירושלים, גייס את תמיכתו של גאון במאבקו על דעת הקהל, על ידי שימוש בתדמיתו הירושלמית השורשית. למרות זאת, בתוכנית הרדיו שלו ביום ששי הוא משמיע לא פעם אמירות אוהדות כלפי המתנחלים. גאון הביע תמיכה גם בבחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה.
גאון מגיש החל מ-1997 תוכנית אישית בימי שישי בצהריים ברשת ב’ בשם “גאון ברדיו”, שבה הוא מדבר על אירועים אקטואליים שקרו באותו שבוע ומביע את דעותיו האישיות לגביהן.
בשנת 2011 התראיין גאון לאלון כץ, אז סטודנט מאוניברסיטת אריאל וכיום בוגר וכתב ברשת המקומונים של ידיעות תקשורת, ותקף בחריפות את התמלילים של חלק מהמוזיקה הים-תיכונית שהשתלטה בשנים האחרונות על הרדיו. הוא כינה אותם “זבל איום שהשטן לא ברא”‏[3]. עם זאת, ציין לטובה זמרים מזרחיים מסוימים כגון שלמה בר ואביהו מדינה. הראיון צוטט בידיעות אחרונות וגרר מחאות רבות של הזמרים המזרחיים ומעריציהם. בתוכניתו השבועית הסביר גאון, שאין הוא חוזר בו מדבריו, אך הבהיר שהמוזיקה המזרחית היא ראויה וטובה, אף על פי שיש בה, “הרבה חצץ”, כלשונו‏.
גאון הוא קונסול הכבוד של הונדורס בישראל. כמו כן, הוא משמש כחבר נשיאות עמותת ארקאדאש – קהילת יוצאי טורקיה בישראל. גאון הוא חתן פרס ליבהבר מטעם מכון שכטר למדעי היהדות לשנת 2011. הפרס ניתן עבור תרומה משמעותית להשגת סובלנות דתית ופתיחות תרבותית בישראל.
בשנת 2013 הודיע גאון על כוונתו להופיע בסבסטיה אשר בשומרון. למרות ביקורת בשמאל, הוא לא ביטל את הופעתו ואמר בראיון לערוץ 7 כי הוא “מרשה לעצמו להופיע בגאווה בכל חלק של ארץ ישראל”.
ביום 18/5/2015 אוניברסיטת בר-אילן העניקה ליהורם גאון תואר ד”ר לשם כבוד.

עגלת קניות