שיר העמק פלייבק קריוקי

שיר העמק פלייבק קריוקי

באה מנוחה ליגע

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

עמק יזרעאל הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, התחום בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.
בעמק יזרעאל נמצאו שרידים ארכאולוגים המעידים על התיישבות קדומה באלף השביעי לפנה”ס. באתר באר עינות ניסנית, נמצאה באר קדומה מתקופה זו. אתר נוסף הוא עין אל-ג’רבה המתוארך לתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה הקדומה (האלף הרביעי לפנה”ס).
עמק יזרעאל היה חבל ארץ חשוב ברוב התקופות הודות לדרך הנוחה שהוא מאפשר בין מישור החוף לבקעת הירדן, דרך זו הייתה המשכה של “דרך הים” למן המאה ה-15 לפני הספירה.
בתקופת התנ”ך נתחמה הדרך על ידי הערים מגידו ויזרעאל ובעמק התרחש סיפורה של דבורה הנביאה וסיסרא. בתקופת שבטי ישראל התחלק העמק בין נחלותיהם של שבט יששכר, שבט זבולון, שבט נפתלי ושבט אשר, בתקופת מלכי ישראל היה העמק מחוז חשוב ואחאב אף הקים בו את ארמון החורף שלו.
במהלך התקופה ההלניסטית ירדה חשיבותו של העמק בעקבות התפתחותה של “דרך החוף” על חשבון “דרך הים” וככל הנראה בתקופת הרומאים החל האזור להתכסות בביצות. בעקבות הביצות וההצפות בעמק ההתיישבות בו פחתה והאזורים היחידים שנותרו מיושבים ומעובדים הם שולי העמק.
ההתיישבות המחודשת בעמק החלה באמצע המאה ה-19, כאשר בעמק התיישבו גרמנים טמפלרים. בתחילת המאה ה-20 החלו מוסדות ציוניים לרכוש אדמות בעמק מן הערבים. היישוב היהודי הראשון שעלה על הקרקע בעמק הייתה הקואופרציה במרחביה שהוקמה ב־1911 על 10,000 דונם מאדמות הכפר הערבי איל פולה שרכש ב-1909 ממשפחת סורסוק הלבנונית, “גואל אדמות העמק”, יהושע חנקין. על המתיישבים הראשונים בעמק הוטלה המשימה של ייבוש הביצות. באוקטובר 1913 הקימו חברי ארגון השומר ישוב בתל עדשים (תל עדש). עם סיום מלחמת העולם הראשונה התחדשו המאמצים לרכוש קרקעות בעמק וב-1921 הוקמו נהלל ועין חרוד ולאחריהם עוד עשרות יישובים על הקרקעות החדשות שנרכשו והוכשרו. שיר העמק פלייבק קריוקי
עמק יזרעאל נתחם על ידי הגליל התחתון בצפון, הר תבור, גבעת המורה ועמק בית שאן במזרח, הרי השומרון בדרום ורמות מנשה ורכס הכרמל במערב. הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל מתחלקת לשני אזורים עיקריים, המופרדים על ידי קו פרשת המים הארצי – בקעת מגידו ועמק חרוד. בקעת כסולות מהווה שלוחה של העמק מצפון-מזרח, ועמק זבולון ממשיך אותו לצפון-מערב. מדרום משתרע השומרון, שגבולו הוא הר הגלבוע.
בקעת מגידו היא הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל, צורתה כמשולש בין הכרמל, הרי השומרון והר תבור ושטחה כ-380 קמ”ר. הבקעה מנוקזת על ידי נחל קישון אל מפרץ חיפה. הקרקע שטוחה ואטומה ומורכבת ברובה מאדמת סחף – תנאים אלו היוו בעבר קרקע פורייה להתהוות ביצות ושטפונות, עד להקמת מפעלי הניקוז עם תחילת ההתיישבות בעמק בראשית המאה ה-20. אל בקעת מגידו מצטרפים בקעת כסולות מצפון וחבל תענך מדרום. בקצהה המזרחי יושבת עפולה, הגדולה בין יישובי עמק יזרעאל.
חלקו המזרחי של עמק יזרעאל, היינו זה שממזרח לעפולה, בואך קו השבר של בקעת בית שאן, כולל כמה מן היישובים הוותיקים – שהם גם המייצגים ביותר – של זרם ההתיישבות הקואופרטיווית בסְפר החקלאי של מדינת ישראל טרם קומה. שיר העמק פלייבק קריוקי
לפני שאירע השבר הסורי אפריקני, הרי השומרון, הרי נצרת והרי הגליל היו מחוברים ברצף לגוש אחד. חלק מהאנרגיה של השבר התפזרה מערבה באזור הכנרת, מעמיעד בצפון ועד בית שאן בדרום, קרעה את השטח ההררי, ויצרה שברי משנה נוספים ממזרח למערב בניצב לשבר הראשי. השברים המזרחיים מצפון לדרום הם: בקעת גינוסר, בקעת ארבל, בקעת יבנאל, ועמק בית שאן, כאשר ביניהם עדויות אילמות בדמות אזורים מוגבהים כמו הר ארבל, הר תבור, גבעת המורה, הר תורען, הר נטופה ועוד. עדות נוספת לשבר היא תלילותו של הגלבוע שניצב כמו קיר, ותוחם את עמק בית שאן מדרום.
מרבית שטחו של עמק יזרעאל מחולק בין שתי רשויות: מועצה אזורית עמק יזרעאל בחלקו המערבי (ממערב לכביש הסרגל שבין צומת מגידו ועפולה) ומועצה אזורית הגלבוע בחלקו המזרחי. במרכז העמק שוכנת העיר עפולה, המכונה “בירת העמק”. בנוסף לה נמצאות בתחום העמק המועצה המקומית רמת ישי והמועצה המקומית אכסאל. בשולי העמק ניתן למצוא (ממזרח בכיוון השעון) את המועצה המקומית דבוריה, המועצה האזורית בוסתן אל מארג’ המורכבת ממספר כפרים למרגלות גבעת המורה, העיר ג’נין שבתחומי הרשות הפלסטינית, המועצה המקומית מעלה עירון ויישובי המועצה האזורית מגידו בחלקו המערבי של העמק, העיר יקנעם עילית, המועצה המקומית קריית טבעון, המועצות הבדואיות זרזיר וכעביה-טבאש-חג’אג’רה והעיר מגדל העמק.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. שיר העמק פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב. שיר העמק פלייבק קריוקי
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. שיר העמק פלייבק קריוקי
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה. שיר העמק פלייבק קריוקי
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. שיר העמק פלייבק קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. בלעדייך גידי גוב פלייבק קריוקי שיר העמק פלייבק קריוקי
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף.