שיר הלהקה פלייבק קריוקי
האזן לדוגמית פלייבק
האזן לדוגמית קריוקי
הסרט, שמתרחש במהלך מלחמת ההתשה, מספר את סיפורה של להקה צבאית יוקרתית (התואמת את להקת הנח”ל במציאות). אל הלהקה מצטרפים חיילים חדשים. חברי הלהקה הוותיקים מקבלים את פניהם בקבלת פנים צוננת הכוללת התבדלות מהם, התנכלות, החרמה וזאת בהתאם למסורת הנהוגה עם מצטרפים חדשים. לאחר תקופת ההסתגלות של החיילים החדשים וכניסתה של הלהקה לשגרת הופעות, נודע למפקדי הלהקה כי הלהקה היא אחת מהמועמדות להופעה בטלויזיה וכי ההכרעה תהיה על פי איכות הופעותיהם בימים הבאים. בתקופה זו נוצרים בלהקה סכסוכים ומתחים בין חביריה הוותיקים על רקע של כבוד ותפקידי סולו, וזאת מתוך שאיפה ורצון מצד חברי הלהקה להצליח ולעורר התלהבות אצל אמרגנים לצורך עבודתם באזרחות. במקביל יוזמים מפקדי הלהקה (ובעיקר הבמאי) משטר חזרות ומשמעת נוקשים לנוכח ידיעתם אודות הסיכוי להופעה בטלויזיה. כתוצאה מלחץ מפקדיהם ומהאוירה העכורה השוררת בלהקה, במהלך אחת מהחזרות, חברי הלהקה מכריזים באופן ספונטני על מרד כנגד הבמאי שלהם בתגובה להתנהגותו הבוטה כלפיהם. מרד זה מגבש את חברי הלהקה אך גם מאיים על המשך קיומה.
שתי להקות צבאיות הוקמו למתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה והופיעו בעיקר בפני החיילים העבריים בנכר: “הלהקה הצבאית” בפיקודו של צבי פרידלנד שהוקמה ב-1942, ולהקת “מעין זה” של הבריגדה היהודית.
ראשונת הלהקות הצבאיות בארץ ישראל נחשבה הצ’יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ”ח, שפעלה בעיקר בתקופת מלחמת העצמאות. בזמן מלחמת השחרור ואחריה פעלו להקות צבאיות נוספות: “החישטרון” (של חטיבת גבעתי והחי”ש), “להקת השרון” (של חטיבת אלכסנדרוני), “הלהקה הצבאית הארצית” (הלהקה המרכזית של המחת”ר -מחלקת התרבות), “להקת הכרמל” ו”להקת איילון”, שפעלה גם כגוף אזרחי. בשלב מסוים הצטרפו חברי הלהקות אל “הלהקה הצבאית הארצית” ובכללן גם חברי הצ’יזבטרון, ולאחר מכן פעלו בנפרד.
בצה”ל התקיימו להקות צבאיות אחדות מאז הקמת מדינת ישראל. בשנות החמישים והשישים התבלטה מאוד להקת הנח”ל שהכניסה סגנון צעיר ומרענן למוזיקה הישראלית וחלק מבוגריה הקימו להקות בסגנון דומה לאחר שחרורם (“בצל ירוק”, “התרנגולים”). תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים, אז הורחב מספרן של הלהקות עד שלכל חיל וחטיבת חי”ר הייתה להקה משל עצמה. הבולטות שבהן היו להקות הפיקודים: להקת פיקוד צפון, מרכז ודרום וכן להקת חיל הים. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר הן בקרב החיילים והן בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה”ל, הופקו תקליטים ושיריהן נוגנו הרבה בתחנות הרדיו ונהפכו ללהיטים. תוכניות הלהקות היו מורכבות משירים עבריים, רובם מקוריים על הווי השירות בצה”ל, ומערכונים קצרים כמעבר קומי ביניהם. במאי הלהקות הדגישו במיוחד את ההעמדה של השירים, שתנועות גופם של הזמרים יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות.
ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי, כמו נעמי שמר, חיים חפר, יאיר רוזנבלום ויורם טהרלב ועמם עבדו במאים ומעבדים מהשורה הראשונה כגון נעמי פולני, יוסי בנאי, דני ליטאי ויאיר רוזנבלום. רבים מהזמרים, האומנים והיוצרים במוזיקה הישראלית כיום, הם חברי להקות צבאיות לשעבר.
הלהקות הצבאיות הגיעו לשיא של פופולריות בסוף שנות השישים. במצעד השנתי של קול ישראל לסיכום שנת תשכ”ט, דורגו 10 שירים של להקות צבאיות בין 22 המקומות הראשונים. 9 מתוך 12 המקומות הנותרים נתפסו על ידי יוצאי להקות צבאיות.
בשנת 1978 יצא סרט הקולנוע המצליח “הלהקה” המספר את ספורה של להקה צבאית יוקרתית (תואמת להקת הנח”ל) אליה מגיעים חיילים חדשים, המתקבלים בחשדנות על ידי חברי הלהקה הוותיקים. סרט זה הציג לדעת רבים את הווי הלהקות הצבאיות, שלא היה נטול סערות ומאבקים על ביצועי סולו.
הלהקות הצבאיות פורקו בשנת 1978 בהוראת הרמטכ”ל דאז, רפאל איתן, בטענה שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי להגיע לכל חיילי צה”ל, למעט מקהלת הרבנות הצבאית. למרות פירוקן, המשיכו לקיים בצה”ל הרכבים מוזיקליים שלא זכו לחשיפה תקשורתית. עד חזרתן הרשמית, פעל בצה”ל גוף מוזיקלי בשם “מקהלת צה”ל” שתפקידו היה להופיע בטקסים צה”ליים ובטלוויזיה. חברי ההרכב הזה היו מידי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו “100 שנות התיישבות”, “צוות הווי אלתרמן”, “פלפל ממולא” ו”צה”ל 84″. בשנת 1985 הלהקות הוקמו מחדש וחלקן אף זכה להצלחה ויצר להיטים, אך הן התפוגגו לאחר שנים ספורות. הסגנון המוזיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות, שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי פופ קלילים. במקום הלהקות הצבאיות הגדולות שכללו גם נגנים, הוקמו להקות קטנות בהיקפן הנקראות “צוותי הווי” (כמו להקת חיל החינוך ולהקת המפח”ש). הצלחתם כיום מעטה מזו של הלהקות הצבאיות בעבר, הם מופיעים רק בפני חיילים וכמעט שלא מתבססים על חומר מקורי, אלא על שירים של זמרים מוכרים.
אוטובוס הלהקות הצבאיות
באפריל 2014, כחלק ממאמץ להחזיר את יוקרתן של הלהקות הצבאיות הושק אוטובוס הלהקות הצבאיות, שנרכש בשיתוף עם קרן ליב”י.בסוף ינואר 2015, נפרדו הלהקות הצבאיות מאוטובוס הלהקות הצבאיות.