קשת לבנה פלייבק קריוקי

קשת לבנה פלייבק קריוקי

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

בוא יבוא הבוקר זך וחכלילי,
מישהו ימצא לי, אור בקצה דרכי.
מה נבקש בדרך – מה נאמר.
מה נבקש בשקט, מה?
רק שיוריק הדשא
רק שתזרח השמש –
ובאורה ליטוף רך לי ולך
רק שיוריק הדשא
רק שתזרח השמש –
ובאורה ליטוף רך לך.
ילד תכול עיניים לי יפתח האור
בעיניו השתיים לי יאמר הכל.
מה נבקש בדרך…..
מישהו ימצא לי קשת לבנה
ומתוך הקשת צליל מיתר נפלא.

מקהלת מורן הוקמה ב-1986 במושב בית יצחק שבעמק חפר, על-ידי נעמי פארן, המנצחת והמנהלת המוסיקלית של המקהלה.
במשך שנות פעילותה הגיעה המקהלה להישגים מוסיקליים וחינוכיים יוצאי-דופן ולהוקרה מקצועית.
המקהלה זכתה במדליות זהב בתחרויות, השתתפה בפסטיבלים בינלאומיים, מופיעה עם התזמורות המובילות ומבצעת יצירות מקוריות של טובי המלחינים בישראל.
אחת ממטרותיה העיקריות של המקהלה הינה הטמעת תרבות השירה בציבור הישראלי בכלל ובדור הצעיר בפרט.
עם השנים התרחבה ‘מקהלת מורן’ ל 5 הרכבים בגילאים שונים, חמש המקהלות משלבות מצוינות בשירה עם פעילות מגוונת למען הקהילה יחד עם ילדים ובני נוער בסיכון, עם נוער בצרכים מיוחדים, ילדים חולי סרטן בבית החולים שניידר וילדות בנות העדה האתיופית.שירה בציבור של זמר עברי, הינו נוהג רווח בישראל. לצד ריקודי עם, מקיף המנהג מגזר רחב באוכלוסיית המדינה ומעשה זה הפך להיות אחד מסממני החברה הישראלית ואף רווח בקהילות הישראלים בחו”ל, החל מימי היישוב וכלה בימינו.
ישנן ידיעות על מנהג של שירה בציבור בארץ עוד בראשית המאה ה-20, אז שרו על הגורן, לאחר סיום העבודה החקלאית. מלחינים באותה תקופה (דוגמת מרדכי זעירא ודניאל סמבורסקי) הפיצו את שיריהם באירועים בהם התכנס הציבור ושרו בצוותא. הם לימדו את הקהל משיריהם החדשים כשהם חוזרים על שורות השיר ואף השתמשו בשירונים לשם כך.
עם התפתחות כלי התקשורת ההמונית (הרדיו והטלוויזיה), חדלה השירה בציבור להוות כלי חשוב להפצת שירים, אך הפכה להיות חלק מההווי הלאומי.
האנתולוגיה ציוניוני הדרך, בהוצאת “רשות השידור, חטיבת התוכנית הקלות ברדיו” והוצאת הקיבוץ המאוחד, כוללת 232 שירים אהודים שנהגו לשיר בציבור בין 1948 ל-1978, ומבטאת את רוח התקופה ואת הטעם התרבותי והמוזיקלי של מגזרים רחבים בחברה הישראלית באותה עת.
עד השנים האחרונות השרים בציבור היו בעיקר מבוגרים, ששרו שירים נוסטלגים, כגון השירים של הלהקות הצבאיות והשירים הוותיקים יותר של נעמי שמר, ארגוב, וילנסקי, זהבי, חפר ועוד. הופעות השירה בציבור הונהגו בידי מנחה ולוו בשירונים או בשקופיות עם מילות השירים. ממחקר בזמר העברי שנערך על ידי ד”ר טלילה אלירם מהמחלקה למוזיקה של אוניברסיטת בר-אילן עולה, כי השיר שנחשב על ידי המשתתפים באירועי השירה בציבור כשיר שהוא “הכי ארץ ישראל” היה “על כל אלה” של נעמי שמר.
בשנים האחרונות רווח מודל חדש של שירה בציבור, בו נוטלים חלק צעירים רבים, הכולל שירים מעודכנים, שירי רוק, שירים מזרחיים ואף ריקוד על שולחנות.
אירוע תרבותי שהפך למסורת ביישובים רבים בארץ במהלך עשרים השנים האחרונות הוא ערב שירי לוחמים. ערבים אלה מבוססים על שירה בציבור של שירי לוחמים וסיפורי לוחמים, משולבים עם שירי נוסטלגיה ושירי תקווה ושלום. כן גדל מספרם של ערבי הזיכרון לחללי צה”ל המצוינים באמצעות אירועי שירה בציבור, כדוגמת האירוע “שרים בכיכר” בתל אביב