Sale!
,

אל תשליכני לעת זיקנה קריוקי

 39.00

מק"ט: אין מידע קטגוריות: ,

אל תשליכני לעת זיקנה קריוקי

מילים: מתוך תהילים
לחן: אביהו מדינה

האזן לדוגמית פלייבק / קריוקי


אביהו מדינה (נולד ב-19 באוגוסט 1948) הוא זמר, פזמונאי ומלחין בולט במוזיקה הישראלית, בזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל. תרם רבות בשיריו ובמאבקיו ללגיטימציה התקשורתית של הזמר המזרחי, שנהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי.
אביהו מדינה נולד בשכונת שבזי בתל אביב כבנם השלישי של לאה לבית מיסק, ילידת ירושלים שהוריה עלו ארצה מתימן ב-1906 במסגרת העלייה השנייה, ואהרן לוי מדינה, יליד תימן שעלה ארצה ב-1942, ובהמשך עברה משפחתו לגור בחולון. כשהיה בן 12 נפטרה אמו. שנה לאחר מכן התחתן אביו מחדש, ואביהו עזב את הבית ועבר להתגורר עם אחיו הגדול. בנערותו התחנך בקיבוץ כיסופים, שם ספח השפעות מוזיקליות שרווחו בשנות השישים, כגון מוזיקת רוק, הביטלס ועוד. בשנת 1967 התגייס לצה”ל, ושירת בחיל השריון כמפקד טנק. במלחמת יום הכיפורים נקרא למילואים במסגרת חטיבה 217. במהלך המלחמה שימש כמפקד ותותחן בחזית הדרום והחליף מספר טנקים לאחר שהטנקים עליהם פיקד נפגעו. השתתף גם במלחמת לבנון הראשונה.
מדינה החל לכתוב שירים ב-1970. שירו הראשון “יעקב התמים” (הידוע כ”אל תירא ישראל”) זכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר המזרחי ב-1971, בביצוע משה הלל. לפסטיבלי הזמר המזרחי הבאים נכנסו עשרה שירים נוספים של מדינה, וכולם הגיעו למקומות 1-3.
הקריירה של מדינה כזמר התחילה בפסטיבל הזמר המזרחי 1980, כאשר ביצע את שירו “רחל”.
בין יצירותיו של אביהו מדינה ישנם להיטים כמו “הפרח בגני” (מקום ראשון בפסטיבל הזמר המזרחי 1982 בביצועו של זוהר ארגוב), “אליך אלוהי”, “כינור דוד”, “לבד יושבת”, “להיות אדם”, “כבר עברו השנים”, “אל תשליכני” “סוד המזלות”, “למה אל”, “שבחי ירושלים”,” חידה את לי” “רעיה” “אבי” “בין הטוב והרע” “נעלה” “שב אל אדמתי” “ברכנו””יום שישי הגיע” “שבת מתנה” “געגועים” “תן לזמן ללכת” ועוד. שירים אלה בוצעו על ידי זוהר ארגוב, חיים משה, דקלון, אורי שבח, אייל גולן, בועז שרעבי, ושימי תבורי.
בין השנים 2006–2011 כיהן כיו”ר אקו”ם. בשנת 2015 נבחר מדינה להיות אחד מארבעה עשר מדליקי המשואות של יום העצמאות של אותה שנה.
בשנת 2016 הוענק לו פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום המוזיקה.
מאבקו נגד הדרת המוזיקה הישראלית הים-תיכונית
מדינה היה מהדוברים הבולטים נגד הדרתם של מוזיקאים מהסגנון הים-תיכוני, כבר מראשית דרכו. להשקפתו, המוזיקה המכונה “מזרחית” היא חלק בלתי-נפרד מהזמר העברי בכלל, וראויה לקבל במה מרכזית בכלי התקשורת. לדבריו, יצירתו היא בראש ובראשונה יצירה ישראלית, וכשם שאין מכנים את מתי כספי “יוצר מערבי” כך אין לראות בו “יוצר מזרחי”. לאחר שחרורו ממילואים, בתום מלחמת יום הכיפורים, החל במאבק כדי ששיריו ושירים אחרים בסגנון הים-תיכוני יושמעו בתחנות הרדיו של קול ישראל, ייכללו במצעדי הפזמונים הכלליים ויבוצעו בפסטיבלים מרכזיים כפסטיבל הזמר והפזמון, שלא קיבל אף אחד משיריו, במקום שיידחקו לתוכניות נפרדות ולאירועים משלהם. ב-1980 האשים את רשות השידור בכך שזמרים כמו ג’ו עמר, בעז שרעבי ועליזה עזיקרי עזבו את ישראל, ואחרים נאלצו לוותר על הז’אנר הים-תיכוני כדי למצוא חן בעיני עורכי המוזיקה. ב-2013, במהלך ראיון שערך עמו ניב רסקין בגלי צה”ל, מתח ביקורת קשה על גל”צ וגלגלצ ואמר: “למה אתם מציגים אותי כמזרחי ולא כישראלי? שמים אותנו בגטו, כמו משהו שאמור לעבור מהעולם. אתם עד היום לא רואים בנו חלק לגיטימי של עם ישראל ומהתרבות הישראלית”.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא

עגלת קניות