מבצע!

תשמור על העולם פלייבק קריוקי

69.00 19.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

תשמור על העולם פלייבק קריוקי

דוד דאור

סולם מי במול

האזן לדוגמית פלייבק / כתוביות

 

דוד ד’אור (נולד ב-2 באוקטובר 1965 כדוד נחייסי) הוא זמר-יוצר קונטרה-טנור ישראלי, בעל מוניטין בנלאומי. בעשור השני של המאה ה-21 עוסק ד’אור בעיקר במוזיקה ישראלית מודרנית במגוון סוגות.
ד’אור נולד בבת ים כדוד נחייסי, למשפחה שמוצאה ביהדות לוב. למד בתיכון חשמונאים בעיר. ב-1984 כשהיה דוד בן 18 משפחתו עברה לחולון.
את הקריירה המוזיקלית החל ד’אור בפסטיבל שירי הילדים החמישי, עם השיר “למה הגדולים לא לומדים מהקטנים” אותו שר גם דודו זכאי, והמשיך בעת שירותו הצבאי, עת הצטרף בשנת 1985 ל”להקת פיקוד מרכז המחודשת”. הוא היה שותף לתוכניות “בשערייך יריחו” ו”ילדי 67″, שבלטו בהן השירים “מחר הוא יחזור”, “יא ליל”, “נגן אקורדיון” ו”לילה אחרון בעיר”. בשנת 1989 הקים ד’אור יחד עם בני נדלר וריבי בן בסט את להקת “השלישייה”. הלהקה הוציאה סינגל אחד, עם השיר “תגידי כן תגידי לא” שלא משך תשומת לב, והתפרקו זמן קצר לאחר מכן.
ד’אור עבר הכשרה קלאסית ופיתוח קול אצל זמרת האופרה ביביאנה גולדנטל, ולאחר מכן, באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, אצל הזמרת הסופראנית מרים מלצר. תשמור על העולם פלייבק קריוקי
ב-1990 הצטרף ד’אור יחד עם הזמרת דפנה בן יוחנן לרביעייה הקולית “קו 4”, שייסדו גילה חסיד וצבי שרף, ובהמשך הצטרפה אליה רינה שסקין. הלהקה הקליטה מספר שירים בהפקתו של גרי אקשטיין, אך הוציאה רק סינגל אחד, עם השיר “מקום בתל אביב” שכתב ד’אור. כמו כן הקליטה הלהקה קולות רקע באלבומו של אריאל זילבר שיצא באותה שנה, “שבועיים בעיר זרה”.
בשנת 1991 הקליט ד’אור את אלבום הבכורה שלו, שיצא ב-1992 ונשא את שמו. האלבום יצא על גבי דיסק, קלטת אודיו ותקליט ויניל. בין השירים המפורסמים באלבום היו “סוס ללא רוכב”, שהלחין ד’אור למילים של מאיר גולדברג, “קול מהשמיים”, שתרגם ד’אור, וגרסה מחודשת לשיר “יד ענוגה” של זלמן שניאור. את האלבום הפיקה יהודית רביץ ועיבד עופר מאירי. תשמור על העולם פלייבק קריוקי
בשנת 1993 השתתף ד’אור בתחרות הקדם אירוויזיון, עם השיר “פרפר”, אותו כתב והלחין. השיר הגיע למקום הרביעי בתחרות, ונכלל באלבומו השני באותה שנה, שנקרא “בגובה משתנה”. האלבום היה בהפקתו ובעיבודו של עופר מאירי, ואת רוב שיריו כתב והלחין ד’אור. בין השירים הבולטים באלבום היו “תפילה”, שהלחין ד’אור עם פביאן ברנסבורג, “אני עף”, בלחן משותף של ד’אור ומאירי, ו”שמור על העולם”, שכתב ד’אור לכבוד גיוסו של אחיו הצעיר יניב לצה”ל, והפך לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר. במשך השנים, אף על פי שהשיר נכתב כשיר עידוד וברכה, הפך השיר למזוהה עם טקסי זיכרון, המושמע בתחנות רדיו בעיקר בהקשר של אבל. באותה שנה השתתף ד’אור בפסטיגל עם השיר “שלוש משאלות לתום” שהגיע למקום החמישי. בעקבות הצלחת “בגובה משתנה” יצא ד’אור לסיבוב הופעות, ואף הוזמן להופיע בפני האפיפיור בותיקן.
בסוף שנת 1994 חבר ד’אור לשלמה בר, והשניים יצאו במופע המשותף “דוד ושלמה”, ביחד עם להקתו של בר “הברירה הטבעית”. בנוסף לשירים האישיים של שניהם (השירים של ד’אור “קול מהשמיים”, “שמור על העולם” ו”תפילה”, והשירים של “הברירה הטבעית” “אצלנו בכפר טודרא”, “שדמתי” וגרסתם ל”שיר לשלום”), ביצעו השניים במופע מספר גרסאות כיסוי לשירים של אחרים, כ”שער הרחמים” של מאיר בנאי, “באה מאהבה” של יהודית רביץ, “שיר אהובת הספן” של ריטה ו”אל תשליכני לעת זקנה” של אביהו מדינה. בפברואר 1995 הוקלט המופע, ותועד על גבי האלבום “דוד ושלמה – המופע המשותף”. תשמור על העולם פלייבק קריוקי
בשנת 1997 יצא ד’אור לסיבוב הופעות משותף עם אתי אנקרי, שתועד על גבי האלבום “ההופעה” שיצא ב-1998. במופע שרו שניהם משיריהם המוכרים, בנוסף לשירים חדשים שנכתבו לכבוד המופע: “מילים מילים” (שלא נקרא “ללא מילים”, למרות מה שכולם חשבו), “העיניים יודעות”, “אל נורא עלילה”, “השיירה”, “בעינייך”, שכתב והלחין אלון אולארצ’יק, שאף הפיק את המופע ותרגום לשיר “יא מוסטפא” מאת בוב עזאם. מתוך המופע התפרסמה בעיקר גרסת הכיסוי לשירה של אנקרי “לוליטה”. בעקבות האלבום גדלה הצלחת המופע, והוא המשיך מספר חודשים נוספים.
איסטנבול, טורקיה – דוד ד’אור שר את “להאמין”, שירה של ישראל לאירוויזיון 2004, ב”מסיבה בכחול-לבן” אשר אורגנה על ידי אנשי השגרירות הישראלית, ימים ספורים לפני חצי-הגמר
ד’אור בדואט עם אברהם פריד, בהופעה ברחובות, 2011
בשנת 2001 הוציא ד’אור את אלבום האולפן הראשון שלו מאז “בגובה משתנה”, “בנשמה”. את האלבום עיבד פטריק סבג, סולנה של להקת “כשניקו תתחיל לדבר”, ואת רוב שיריו כתב והלחין ד’אור. השיר הבולט ביותר באלבום היה “כל הכוכבים”, שכתב והלחין ארקדי דוכין, והיה ללהיט גדול באותה שנה. תשמור על העולם פלייבק קריוקי
בשנת 2003 הוציא ד’אור את אלבום ההופעה השלישי שלו, “Live In Concert”, הפעם עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. המופע היה בניצוחו של רפי קדישזון, ובלט בו החידוש לשירו של ז’ק ברל “אהבה בת עשרים” שתרגמה נעמי שמר והתפרסם בעבר בביצועו של יוסי בנאי וכן גרסת כיסוי ל”פנטום האופרה” של אנדרו לויד ובר. באותה שנה הוציא ד’אור גרסת כיסוי ל”כשהלב בוכה” שכתב יוסי גיספן וביצעה שרית חדד. הביצוע של ד’אור נכלל באלבום האוסף “מקום לאהבה” שיצא כעשור לאחר מכן. בנובמבר באותה שנה, נבחר ד’אור על ידי רשות השידור לייצג את ישראל באירוויזיון 2004. בקדם-אירוויזיון הפרטי (שחזר לראשונה מאז הקדם הפרטי של ירדנה ארזי ב-1988). הוצגו ארבעה שירים מועמדים, והשיר הנבחר היה “להאמין”, שכתב ד’אור לבדו והלחין יחד עם עופר מאירי. בעקבות המיקום הנמוך של ישראל באירוויזיון 2003, נאלץ ד’אור להתמודד תחילה בשלב חצי הגמר, בו היה עליו להגיע לאחד מעשרת המקומות הראשונים. השיר הגיע למקום ה-11 בלבד, וד’אור לא זכה להשתתף בתחרות עצמה.
בשנת 2004 הוציא עם שרון חזיז את קלטת הווידאו לילדים “חיות בפזמון עם דוד ושרון”, שבהמשך יצאה גם על גבי DVD. השירים שהופיעו בקלטת הווידאו יצאו גם על גבי דיסק. בקלטת, ד’אור וחזיז יוצאים לטיול עם חיית המחמד שלהם, ובדרך נתקלים בחבורת בעלי חיים ושרים עליהם שירים.
בשנת 2006 הוציא ד’אור את אלבומו השביעי, “כמו הרוח”. ארבעה משירי האלבום היו דואטים: “אהבנו כאן” עם אריק איינשטיין, “הלב יודע” עם שלומי שבת, “נוסע צפונה” עם ארקדי דוכין, ו”זמן אהבה” עם אהוד בנאי. את שירי האלבום עיבד פטריק סבג. באלבום נכללה גם גרסה אינסטרומנטלית לשיר “הלב יודע”. בשנים 2007 ו-2008 הופיע ד’אור בפסטיבלי מוזיקת העולם “WOMAD”, מייסודו של פיטר גבריאל. המופע תועד על גבי האלבום “דוד ד’אור בהופעה חיה”, שראה אור באוגוסט 2007. באותה שנה הוציא דאור את האלבום “הללו – שירת דוד” עם דוד ויטון. בשנת 2008 יצא “שירת רבים”, אלבום משותף לד’אור ולפטריק סבג. האלבום הכיל שירי תפילה מן המקורות, כ”לכה דודי”, “אדון הסליחות” ו”טוב ומיטיב”. האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך כחודש מיום צאתו. באותה שנה נבחר כאמן של הקרן למצוינות בתרבות לשנת 2008. תשמור על העולם פלייבק קריוקי
בשנת 2010 הוציא ד’אור את האלבום “העולם שאני מצייר”, בהפקתו המוזיקלית של טל ירדני. הסינגל הראשון מהאלבום היה שיר הנושא, שהלחינו ד’אור וירדני ביחד. באותה שנה הוציאה עם פטריק סבג את אלבום ההמשך לאלבומם המשותף “שירת רבים”, “שירת רבים 2”.
בשנת 2011 הוציא דוד את האלבום “הקול הקלאסי”, הכולל גרסאות כיסוי ללהיטים וקלאסיקות ידועות כ”אי שם מעבר לקשת” ו”קרוב אלייך”.
בשנת 2011 הלחין את שיר הנושא לסרט המשימה X.
בראיונות בשנים 2011[1] ו-2013[2] סיפר ד’אור על לימוד תורה ותפילה, כחלק ממהלך של התקרבות לדת. כך, ד’אור, שנולד במשפחה מסורתית ולדבריו היה קשור לרוחניות ולאמונה, החל בעשור השני של המאה ה-21 בתהליך של חזרה בתשובה.
בשנת 2012 הלחין את שיר הנושא לסרט haunted waters.
בימי שישי מגיש ד’אור את תוכנית הרדיו “עוד מעט שבת” ברשת ב’. בתוכנית הוא מביא מוזיקה, ראיונות וכן מהגיגיו. בשנת 2013 יצא אלבום האוסף “מקום לאהבה” שבחלקו כלל עיבודים חדשים לשירים כגון “להאמין” שהוקלט בדואט עם הזמרת יסמין לוי ו”תשמור על העולם ילד” שהוקלט בדואט עם קובי אפללו. בשנת 2014 החל להנחות את התוכנית “רב אומן” בערוץ הטלוויזיה ארגון “הידברות”. בתוכנית הוא מארח בקביעות את הרב יצחק פנגר שיוצא לשטח לראיין אנשים במקומות שונים כמו כלא רימונים, או מרכז “דיאלוג בחשכה”. בנוסף בכל תוכנית מתארח זמר אחר, איתו מנהל ד’אור שיחה מעמיקה אישית ורוחנית לצד קטע שירה משותפת תשמור על העולם פלייבק קריוקי
בשנת 2015 כתב את השיר “פתח לבך” לזכרם של שלושת הנערים החטופים וביצע אותו יחד עם ישי ריבו, אברהם פריד, קובי אפללו, יונתן רזאל ודויד ברוזה. השיר נכלל באלבום “שיר וזיכרון” שהופץ במדיה הדיגיטלית לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שהופק בשיתוף רשת ג’, ynet וחברת לינקטון. בקיץ 2015 שימש כשופט בתוכנית המציאות הפייטן של ערוץ 20 . בהלווייתו של נשיא המדינה שמעון פרס בהר הרצל שר את “אבינו מלכנו” על פי בקשת המנוח בצוואתו.
במרץ 2018 הוציא ד’אור את הסינגל “עד שנראה את האור” מתוך אלבום חדש שצפוי לצאת מאוחר יותר השנה.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין. תשמור על העולם פלייבק קריוקי
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. היה או אולי לא היה פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית.
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. תשמור על העולם פלייבק קריוקי
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים. תשמור על העולם פלייבק קריוקי
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית