שנה חדשה שלומי שבת פלייבק

69.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

שנה חדשה שלומי שבת פלייבק

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 


בראש השנה תוקעים בשופר. תוקעים מאה קולות בתפילות שחרית ומוסף בבקר.
אחרי תפילת מנחה הולכים לתפילת “תשליך” : “ותשליך במצולות ים כל חטאתם” תפילה זו אומרים על גדה של נהר שיש בו דגים או על שפת הים.
בסעודת החג של ערב שני של ראש השנה ,יש לשים על השולחן פרי חדש בשעת הקידוש.
בליל ראש השנה מברכים זה את זה : “לשנה טובה תיכתב ותיחתם לאלתר לחיים טובים”.
בסעודת החג אוכלים תפוח עץ מתוק וטובלים אותו בדבש ומברכים לפני האכילה: “יהי רצון שתהיה השנה הזאת שנה טובה ומתוקה”.
יש הטובלים את לחם “המוציא” בדבש, במקום במלח.
אוכלים ראש של כבש ואומרים “יהי רצון שתזכור לנו עקידת יצחק , ושנהיה לראש ולא לזנב”.
אין מכינים מאכלים בחומץ, כגון סלטים, כדי “שהשנה לא תהיה חמוצה”
יש מקפידים שלא לאכול אגוזים עד סוף החגים , שכן “אגוז” בגימטריה הוא “חט”.
נהוג ללבוש בגדים חדשים ולאמר “שהחיינו”.
אמרו חז”ל “סימנא מילתא”, ולכן נוהגים לאכול בליל ראש השנה פירות וירקות שבשמם יש משום רמז לברכה , ואומרים “יהי רצון ” לכל מין לפי שמו: תמרים – “שיתמו שונאינו”, רימון – ” שירבו זכויותינו כרימון”, סלק – “שיסתלקו שונאינו”.
אוכלים לפני הצום סעודה מפסקת ומקדימים את תפילת מנחה, כדי להספיק לסיים את הארוחה מבעוד יום.
לא אוכלים ולא שותים במשך יממה , זהו צום יום הכיפורים.
בסיום תפילת נעילה, לקראת סיום הצום , אחר השקיעה , תוקעים תקיעה גדולה וקוראים “לשנה הבאה בירושלים”.
במוצאי יום הכיפורים מתחילים בבניין הסוכה או בהכנה של קישוטיה, כדי לפתוח את השנה ב”זכות” של מצווה.
נוהגים מנהג “כפרות” בתרנגולות – “זה התרנגול ילך לשחיטה ואני אלך לחיים טובים וארוכים”. ויש הנוהגים לעשות “כפרות” עם כסף ולומר “אלו המטבעות ילכו לצדקה …”
בערב יום הכיפורים מפייסים איש את רעהו, ובדרך לבית הכנסת מברכים כל אדם בברכת : חתימה טובה.
לובשים בגדים לבנים , חולצים את נעלי העור ונועלים נעלי בד. לפני שהולכים לבית הכנסת, מברכים את הבנים והבנות באריכות ימים ושיקיימו תורה ומצוות לתפארת אבותיהם.
ישיבה בסוכה – מצווה לשבת בסוכות שבעה ימים.
ארבעת המינים -אתרוג , לולב , הדס , וערבה. מהיום הראשון של חג הסוכות ועד הושענא רבא נוטלים מידי יום את ארבעת המינים ומברכים על הלולב. בשבת אין נוטלים את ארבעת המינים.
“ושמחת בחגך והיית אך שמח” (דברים טז’) – מצות שמחה מן התורה.: “אעפ”י שכל המועדות מצווה לשמוח בהן, בחג הסוכות היה במקדש יום שמחה יתירה” , הרמב”ם) הלכות לולב ח’, יב’).
ניסוך המים – שמחת בית השואבה – אמרו חז”ל: “מי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו”.בליל שני של חג הסוכות נוהגים להרבות בשמחה ,בשיר ובריקוד זכר לטקס “ניסוך המים” על המזבח וקבלת פני הגשמים.
הלל שלם – תפילת הלל ,הנאמרת בתפילת שחרית בחג הסוכות.
אושפיזין – כנוי לנשמות של אבות האומה ,הבאים להתארח בסוכותיהם של בני ישראל בחג הסוכות. שבעת האורחים הם: אברהם , יצחק , יעקב , יוסף , משה , אהרון ודוד. משתדלים לשמוח בחג הסוכות שמחה יתירה. לפיכך , נוהגים להתכנס בסוכות חברים , או בבתי כנסיות ובבתי מדרשות , ולזמר לזכר שמחת בית השואבה.
מנהג לזמר 15 שירי המעלות מספר תהילים (פרקים קכ’ – קלד’) לזכר המעלות שירדו מעזרת גברים לעזרת נשים בבית המקדש ושעליהן עמדו הלוויים ושרו בשמחת בית השואבה.
הושענא רבא – בכל יום מששת הימים הראשונים של חג הסוכות , מיד אחרי ההלל , מוציאים ספר תורה מארון הקודש ואומרים את פיוט “הושענא” ש לאותו יום. כל הקהל מקיף את הבימה בבית הכנסת ואתרוגיהם ולולביהם בידיהם. ביום השביעי מקיפים את הבמה – שבע פעמים. מנהג זה הוא לזכר המקדש , אותו היו מקיפים הכהנים.
חביטת ערבות – ביום הושענא רבא חובטים ערבות בקרקע ,כאשר אומרים את התפילות על המים .
ליל הושענא רבא נחוג ביום האחרון של החג .נוהגים להישאר בו ערים ולעסוק בתורה.
שמחת תורה ושמיני עצרת יום אחד הוא. שמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו.
הקפות – בליל שמחת תורה , לאחר תפילת ערבית ובתפילת שחרית ביום עצמו – פותחים את ארון הקודש , מוציאים את כל ספרי התורה שבהיכל. מקיפים איתם שבע הקפות סביב הבימה. בכל הקפה אומרים את הנוסח המיוחד לה. רוקדים ושרים בשמחה גדולה.
תפילת הלל שלם בחג.
תפילת הגשם – בתפילת מוסף של שמיני עצרת אומרים את “תפילת הגשם”.
ביום שמחת תורה עולים הילדים הקטנים לתורה ופורשים מעליהם טלית ומברכים את ברכת הילדים.
חתן תורה וחתן בראשית . ביום זה בוחרים שני חתנים . חתן תורה קורא ומסיים את הפרשה האחרונה בספר דברים , פרשת “וזאת הברכה” ואילו חתן בראשית פותח בקריאת הפרשיה הראשונה שבתורה בספר “בראשית”.
חשבון נפש אישי וציבורי – אנו עומדים בפתחה של שנה חדשה. כל אחד מאתנו מהרהר ותוהה מה תביא לו שנה זו בכנפיה. לצד השאיפות והחלומות האישיים, יש ודאי לכולנו גם הרהורים ומחשבות הנוגעים במרחב הציבורי המשותף של החברה הישראלית. בפעילות זו נברר את המושג חשבון נפש, מטרתו ומשמעותו על פי מקורות שונים. נעלה לדיון אירועים מן השנה האחרונה המשקפים קשיים של אוכלוסיות מוחלשות בחברה, ונבחן דרכים אפשריות להתמודדות עם קשיים אלה.
תקע בשופר גדול לחירותנו – הימים הנוראים מעוררים אותנו לחשבון נפש הן במישור האישי והן במישור הציבורי. גיליון זה מבקש להתמקד במצוות התקיעה בשופר, תוך קריאה לכל אחד מאיתנו לקבל על עצמו תהליך של בירור ושיפור אישי וחברתי – לא להסתפק במוכר וברגיל, אלא להתחזק ולהיות נכונים לחיים עמוקים יותר של עשייה ואחריות.
חגי תשרי כמבוא לשנה – ההפעלה בוחנת את הערכים הגלומים בחגי תשרי ומבררת את מידת הרלוונטיות שלהם לחיינו היום.
ונתנה תוקף – ההפעלה מבררת את המשמעות של יום הכיפורים ואת מידת הרלוונטיות של החג ומנהגיו למשתתפים.
מקבץ נושאים לחודש תשרי תשע”א – מרכז ההדרכה מחוז ירושלים