שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי

39.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

שיר של אחרי מלחמה / שיר אחרי מלחמה

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 


איינשטיין נולד בשם אריה לייב איינשטיין, גדל והתחנך בתל אביב. בן יחיד לדבורה ולשחקן תיאטרון “האהל” יעקב איינשטיין. הוריו התגוררו תחילה ברחוב גורדון כ”דיירי משנה” בדירת מגורים. בילדותו למד בבית החינוך ע”ש א”ד גורדון (ששמו היה אז “בית החינוך בצפון”) ובנעוריו למד בבית הספר תיכון עירוני ד’ בתל אביב. בנעוריו היה גם חניך בתנועת “השומר הצעיר” וספורטאי באגודת הפועל תל אביב. איינשטיין היה אלוף ישראל לנוער בהדיפת כדור ברזל ובקפיצה לגובה ובשנת 1956 זכה באליפות ישראל לבוגרים בקפיצה לגובה (1.80 מטר).הוא החזיק בשיא הישראלי לנוער בקפיצה לגובה (1.84 מטר) במשך כ-10 שנים. כמו כן היה כדורסלן בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב ובשל יכולתו הטכנית הגבוהה כונה “אריות”. בשנת 1955 שיחק במדי קבוצת הבוגרים של הפועל תל אביב.
לקראת שירותו הצבאי עודד אותו אביו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, אף על פי ששאיפתו הייתה להיות מדריך ספורט (מד”ס). בשל קוצר ראייה לא התקבל איינשטיין לתפקיד זה, ולכן נבחן ללהקת הנח”ל (בפני חיים טופול, נחמה הנדל ואורי זוהר) והתקבל ללהקה בתפקיד שחקן. בלהקה השתתף בתוכניות “עד מאה ועשרים”, “צריך לחיות” ו”לא לצאת מן הכלים”. בשתי התוכניות הראשונות התבלט בעיקר בקטעי משחק, אם כי בתוכנית השנייה בלט קולו בשיר “יא ירח”. בתוכנית “לא לצאת מן הכלים” הופיע לראשונה כסולן, בשיר “רוח סתיו”. שיר מפורסם נוסף מתוכנית זו הוא “דינה ברזילי”, ששר איינשטיין עם יהורם גאון ויוסי פרוסט. במהלך שירותו הצבאי דבק בו הכינוי “אריק”, שבו נודע מאז. שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי
בשנת 1959 השתחרר מצה”ל והצטרף לתיאטרון הסאטירי “תיאטרון סמבטיון” בהצגת “השד יודע”, לצדם של רחל אטאס, שמעון ישראלי ויוסי פרוסט, וללהקת בצל ירוק, שבה היו שותפים גם אורי זוהר, חיים טופול, אילנה רובינא, יהורם גאון, זהרירה חריפאי ואחרים. איינשטיין השתתף בתפקיד משני בתוכניתה של הלהקה “חתול בשק”, שעלתה ב-1960.בין היתר בלט קולו בשיר “ליפא העגלון”. באותה תקופה שיחק גם בהצגת “הבוגד” מאת הנרי דנקר ב”תיאטרון האהל”, ואף על פי שלא למד משחק, זכה למחמאות מפי המבקר הקפדן של עיתון “הארץ”, חיים גמזו.
בשנת 1960 הוציא איינשטיין מיני אלבום סולו ראשון, שכלל ארבעה שירים: “השעות הקטנות של הלילה” (יוסי גמזו / יוחנן זראי), “פונדק במדבר” (אהרון שבתאי / אריה לבנון), “היא הייתה בת 17″ (עמוס אטינגר / אדוארד אולארצ’יק) ו”עיר לבנה” (נעמי שמר). את השירים עיבד אריה לבנון. לאחר מכן שר ב”להקת הצעירים” עם נחמה הנדל, שייקה לוי ויוסי פרוסט תחת השם הבדוי “ארי גורן”.
ביוני 1961 הופיע ב”מועדון החמאם” ביפו, בהצגות “משלי ערב” ו”תל אביב הקטנה”. בשנת 1962 השתתף בהצגות “בילי בדאי” ו”אירמה לה דוס”, שבה גילם את אחד מהתפקידים הראשיים: הסרסור הקנאי. הופעת הבכורה בתיאטרון “הבימה” הייתה מול אלפי חיילים וזכתה להצלחה רבה. ההשתתפות בהצגה זו זיכתה את איינשטיין בהערכה ציבורית ניכרת. באותה תקופה הופיע עם אורי זוהר ושייקה אופיר ב”מועדון החמאם” בתוכניות סטיריות, שכתבו חיים חפר וחיים גורי.
משנת 1964 עד 1966 היה חבר בלהקת “שלישיית גשר הירקון” ובה זכה להצלחה גדולה יותר. בלהקה זו היו חברים גם בני אמדורסקי ויהורם גאון, שאחרי הקלטת האלבום אהבה ראשונה התחלף בישראל גוריון. במהלך חברותו בהרכב זה הוציאה השלישייה שני אלבומים: “אהבה ראשונה” ו”התוכנית החדשה”. שירים רבים מאלבומים אלו הפכו ללהיטים, ובהם “לילה בחוף אכזיב”, “איילת אהבים”, “אהבת פועלי בניין”, “כשאור דולק בחלונך”, “העיר באפור” ו”סימן שאתה צעיר”.
באותה תקופה הופיע עם אילנה רובינא בהרכב שנקרא צמד הגפרורים.
בשנת 1964 שיחק בסרטו של אפרים קישון, “סאלח שבתי”, שבו שר בדואט עם גאולה נוני את השיר “לי ולך”. באותה שנה השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, שבו שר לבדו את השיר “הרחק בלילה”, ועם “שלישיית גשר הירקון” את השיר “אותך”. ב-1965 שב לבימת פסטיבל הזמר, וזכה במקום הראשון עם השיר “איילת החן”. כעבור שנה זכה בפסטיבל פעם נוספת, עם השיר “ליל סתיו”. בפסטיבל זה שר איינשטיין עם שלישיית גשר הירקון את השיר “ריח תפוח אודם שני”, שהגיע למקום השני בתחרות, וכן שר לבדו את השיר “לא פעם, בקיץ” ועם השלישייה את “בואי ילדה”. שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי
אלבום הסולו המלא הראשון של איינשטיין, “שר בשבילך”, יצא בשנת 1966. האלבום כלל תריסר שירים: אחד-עשר מהם כתבה הפזמונאית דפנה אילת, ואחד נכתב על ידי תרצה אתר. אילת אף הלחינה מחצית משירי האלבום, וכן תרגמה עבורו מספר שירים. בין השירים הבולטים באלבום היו “הלילה הזה”, “אל תבכי ילדה” ו”הגשם מתופף”. שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי
באותה שנה הקים את להקת הליווי שלו, “האיינשטיינים”, שכללה את דוד קריבושי באורגן ועיבודים, את אלי מזרחי בתופים, שמוליק ארוך בבס וריצ’רד פרץ בגיטרה חשמלית. יחד איתם הקליט איינשטיין תקליטון של גרסאות כיסוי. בין היתר נכללו בו תרגומו של יורם טהרלב לשיר “Do You Want to Know a Secret” של הביטלס שנקרא בעברית “מזל”,תרגומה של לאה נאור ל-“The House of the Rising Sun”[11] וגרסה מחודשת לשירם של הדודאים “ערב של שושנים”. עוד באותה שנה הקליט איינשטיין תקליטון משותף עם יפה ירקוני. נכללו בו ארבעה שירים, ובהם גרסתם לשירם של הביטלס “Yesterday”, שבתרגומו העברי של חיים חפר נקרא “רק אתמול”. שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי
ב-1966 חבר לשמוליק קראוס ולג’וזי כץ להקמת שלישיית “החלונות הגבוהים”. בלהקה זו החל איינשטיין לשיר שירי פופ ללחניו של קראוס. איינשטיין כתב שניים משירי אלבומה היחיד של הלהקה, “כל השבוע לך” ו”אז מה”. באלבום נכללו להיטים רבים נוספים, כ”זמר נוגה” (“התשמע קולי…”), “יחזקאל” ו”אינך יכולה”. לאחר יציאת האלבום הוציאה הלהקה על גבי תקליטי שדרים שני שירים נוספים שכתב איינשטיין, “כמה נעים” ו”בואו ונרים כוסית”. שני שירים של השלישייה נפסלו לשידור במשך תקופה מסוימת: “יחזקאל” כלל שורות היתוליות על הנביא יחזקאל שהרגיזו את הדתיים והחרדים (“הנביא יחזקאל ידע איך לכייף”, “הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא”), ו”חייל של שוקולד” היה טקסט אנטי מלחמתי בתקופת מלחמת ששת הימים. שירי הלהקה הוקלטו בצרפתית בהופעה בפריז ויצאו כתקליט.
שלישיית “החלונות הגבוהים” הרבתה להופיע במועדון באותו שם, שקראוס היה אחד מבעליו. זה היה המקום שבו פגש איינשטיין בשנת 1967 יוצר וזמר צעיר ששירת באותה תקופה בלהקת הנח”ל – שלום חנוך. לאחר אחת מהופעות הלהקה פגש חנוך את חבריה, והציג להם את יכולות נגינתו בגיטרה. איינשטיין, שהתרשם עמוקות מחנוך, הקליט עוד באותה שנה תקליטון ובו ארבעה מלחניו של חנוך: “הגר” (מילים: חנוך), “ריסים” (מילים: מאיר אריאל), “שבת המלכה” (מילים: איינשטיין) ו”פתאום בלעדיו” (מילים: מאיר אריאל). שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי
כשאיינשטיין עבר בתחילת 1968 מחברת הד ארצי לסי.בי.אס, הוציאה הד ארצי אלבום אוסף בשם “ישן וגם חדש”, שריכז חלק מהקלטותיו בחברה במהלך שנות ה-60. נכללו בו כל שירי התקליטון “הגר” לצד הקלטות מוקדמות יותר כמו “עיר לבנה”, “השעות הקטנות של הלילה” ו”אני מרגיש כמו מלך”, שהופיעו בתקליטונים השונים שהקליט איינשטיין בהד ארצי, וכן שירים מתקופת שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים.
במהלך אותה שנה יצא בסי.בי.אס אלבומו השני של איינשטיין, “מזל גדי”. כל שירי התקליט – רבים מהם שירי ילדים – הולחנו על ידי בן טיפוחיו הצעיר של איינשטיין, שלום חנוך, ועוטרו בעיבוד תזמורתי עשיר בידי אלכס וייס ותזמורת סי.בי.אס. על אף שחנוך הביע לא אחת מורת רוח מהעידון שכפו עיבודיו של וייס על הלחנים שלו, שכבר נטו בבירור לרוק, הציבור היה מרוצה מהתקליט. “מזל גדי” קידם משמעותית את הקריירה של איינשטיין, וכולל כמה מהמוכרים שבלהיטיו, בהם “רוח רוח” (מילים: מרים ילן-שטקליס), “הימים הארוכים העצובים” (מילים: איינשטיין), “לילה” (מילים: חנוך), “מה שהיה היה” (מילים: חנוך) ו”מכופף הבננות” (מילים: מאיר אריאל). שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי
באמצע 1969 הקליט איינשטיין את השיר “פראג”, שכתב שלום חנוך כמחאה על הפלישה הסובייטית לצ’כוסלובקיה ודיכוי “האביב של פראג”. עם שיר זה השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, וזכה במקום השביעי בלבד. בעקבות התפתחויות בעולם הזמר בחו”ל ותחילת חדירת מוזיקת הרוק, חיפש גם איינשטיין צליל חדש ו”חשמלי” יותר, דבר שהביא אותו לחפש שותף במועדוני רחוב המסגר בתל אביב, שנחשב למעוזן של להקות קצב לא-ממסדיות. ברחוב המסגר הכיר את להקת “הצ’רצ’ילים”, שבה היה חבר גם מיקי גבריאלוב.
בשנת 1969 הקליט יחד עם להקת “הצ’רצ’ילים” את מה שנחשב לאלבום הרוק העברי הראשון, “פוזי”. חציו של האלבום הופק על ידי מישה סגל, ואת החצי השני הקליט איינשטיין עם “הצ’רצ’ילים”. נכלל בו השיר “פראג”, וכן להיטים כ”ארץ ישראל” (איינשטיין/שמוליק קראוס), “כמה חם” (איינשטיין/סגל), “ילדה ציור” (יהונתן גפן/סגל) ו”כשאת בוכה את לא יפה” (גפן/קראוס), שהפך לקליפ הישראלי הראשון. כמו כן נכלל בו תרגומו של איינשטיין לשירם של הביטלס “The Ballad of John and Yoko”, שנקרא בעברית “היה לנו טוב, נהיה לנו רע”. שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי
איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אמנים רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם: שלום חנוך, יעקב רוטבליט, צבי שיסל, יהונתן גפן ואחרים. הפרויקטים הגדולים של “חבורת לול” – כפי שנקראו – היו הסרט “שבלול” בבימויו של בועז דוידזון (שיצא ב-1970), ותוכנית הטלוויזיה “לול”.
איינשטיין ואמנים נוספים מחבורת לול מופיעים בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים
במאי 1970 יצא לאור הסרט “שבלול”, המורכב ממערכונים של חבורת לול לצד שירים. שירים אלו התגבשו לאלבומם המשותף של איינשטיין וחנוך, “שבלול”, שיצא באותה שנה. האלבום נחשב לאחד האלבומים המשפיעים ביותר ברוק הישראלי, ובסקרים רבים הוא נבחר כאלבום העברי הטוב בכל הזמנים. חנוך הלחין את כל שיריו וכתב כמעט את כולם. רבים מהשירים הפכו ללהיטים, ובהם “למה לי לקחת ללב” (מילים: איינשטיין וחנוך), “מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר”, “אבשלום” (מילים: חבורת לול), “קח לך אישה”, “אל תוותרי עלי”, “מה שיותר עמוק יותר כחול” ו”הבלדה על יואל משה סלומון” (מילים: יורם טהרלב). השיר “למה לי לקחת ללב” נבחר כ”שיר השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה”ל באותה שנה, ואיינשטיין נבחר כ”זמר השנה”.
כבר ב-1970 הוציאו איינשטיין וחנוך אלבום משותף נוסף, “פלסטלינה”. חלק משיריו הוצגו לראשונה בתוכנית הטלוויזיה “לול”, ששודרה באותה שנה. גם באלבום זה כתב והלחין חנוך את רוב השירים. בין להיטיו היו הדואט של איינשטיין עם ג’וזי כץ “מה איתי”, “אמא שלי”, “כתבו עליו בעיתון”, וכן שיר שאיינשטיין כתב והלחין, “אבישג”. שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי
עם עזיבתו של חנוך לאנגליה בסוף 1970 חיפש איינשטיין שותפים מוזיקליים חדשים. בתחילת 1971 הקליט עם רוב האקסלי אלבום של שירי ילדים בשם “שירי ילדים”. האקסלי הלחין את רוב שיריו, ואחדים מהם הלחין איינשטיין. נכלל בו גם השיר “ברלה צא”, שאת מילותיו כתב איינשטיין על פי המנגינה “שבלול” שנכללה באלבום “שבלול”. שיר אחד באלבום, “אני מבין”, הולחן בידי מיקי גבריאלוב. היה זה תחילתו של שיתוף פעולה פורה בין איינשטיין לגבריאלוב.
ב-1971 הקליט איינשטיין את האלבום “בדשא אצל אביגדור”, עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב. את רוב השירים כתב יענקל’ה רוטבליט, ואת השאר כתב איינשטיין. שירים רבים באלבום הפכו ללהיטים, ובהם “אני ואתה”, “קפה טורקי”, “אני אוהב לישון”, “אני רואה אותה בדרך לגימנסיה”, “שיר מספר שמונה”, “היא תבוא” ו”צא מזה” (“שוב לא שקט”).
בשנת 1972 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר “מציצים”, וכן בתוכנית הטלוויזיה “לול 3″, שבה נכללו מערכונים ידועים כ”חידון התנ”ך” והשיר “חמוץ חמוץ”, כפרודיה על שירה של להקת פיקוד הצפון “מתוק מתוק”. באפריל 1972 הורשע עם כמה מאנשי חבורת לול בביקורים במקום לעישון חשיש.
באותה שנה הקליט את האלבום “יסמין”. איינשטיין, שהיה עסוק מאוד באותה תקופה, ובשיא הצלחתו, לא התפנה להוציא אלבום שלם ומגובש בדומה לאלבומיו הקודמים, מה גם שהוא לא מצא שותף חדש ליצירת התקליט, היות ששלום חנוך, מיקי גבריאלוב ו”הצ’רצ’ילים” שהו באותה התקופה באנגליה. “יסמין” הוא אוסף של שירים בסגנונות וברמה לא אחידה, אך עם זאת הניב האלבום מספר רב של להיטים בולטים: “כמה טוב שבאת הביתה” (רוטבליט/חנוך) ששרה במקור מילי מירן אבל גרסתה נשכחה במהירות, “דון קישוט” (גפן/שם טוב לוי), “שיר אחרי מלחמה” (איינשטיין/לוי) ו”אמא אדמה” (רוטבליט/גבריאלוב). בנוסף, שר איינשטיין באלבום מספר שירים באנגלית:”I Need You To Turn To” – במקור שיר משנת 1970 של אלטון ג’ון, “Reason To Believe” -במקור של טים הרדין שאותו גם ליווה איינשטיין בעת שהגיע ארצה להופיע בישראל, ו-“Here There And Everywhere” – במקור של להקת הביטלס. “יסמין” מסתיים בהקלטה של מערכון “חידון התנ”ך” שהוקרן בתוכנית הטלוויזיה “לול”, ובו השתתפו גם אורי זוהר, דורי בן זאב ואורי גרוס.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הוא יום הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל לזכר לוחמיה ולוחמותיה, אנשי ונשות כוחות הביטחון, לוחמי ולוחמות המחתרות ולזכר מי שנרצחו בפעולות איבה. יום הזיכרון הוא יום אבל לאומי וביום זה כואבת האומה בכאבן של המשפחות, החברים והקרובים של הנופלים ומוקירה את זכרם ופועלם.
צפירה, טקסים ומנהגים בערב יום הזיכרון וביום הזיכרון
צפירה בערב יום הזיכרון: בערב יום הזיכרון בשעה 20:00 מושמעת צפירת זיכרון בת דקה.
צפירה ביום הזיכרון עצמו: ביום הזיכרון בשעה 11:00 בבוקר מושמעת צפירת זיכרון בת שתי דקות. ולאחריה מתחילים טקסי הזיכרון בבתי הקברות הצבאיים.
דגלים מורדים לחצי התורן. שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי
אזכרות וטקסי התייחדות נערכים במחנות צבאיים, במוסדות החינוך ובמקומות נוספים.
השידורים ברדיו ובטלוויזיה מוקדשים ליום הזיכרון ולא מתקיימים מופעי מוסיקה או תאטרון ולא אירועי ספורט. כמו כן בערב יום הזיכרון נסגרים בתי קפה והמסעדות
על כל הקברים של חללי מערכות ישראל בבתי הקברות הצבאיים ובחלקות הצבאיות מוצב דגלון זיכרון של דגל המדינה בעל סרט “יזכור” שחור.
תלמידי ותלמידות בתי הספר מקיימים טקסים ומצמידים לדש בגדם מדבקת “יזכור” ועליה תמונת פרח דם המכבים.
טקסי זיכרון ואירועי זיכרון רשמיים של מדינת ישראל
פתיחת האירועים – הדלקת משואת הזיכרון: אירועי יום הזיכרון הרשמיים נפתחים בערב יום הזיכרון, אחרי הצפירה, בטקס הדלקת משואת הזיכרון המרכזית ברחבת הכותל. בטקס זה מתקיים בנוכחות נשיא המדינה, הרמטכ”ל, בני ובנות משפחות שכולות.
יום הזיכרון מצוין החל מ-1951 בכל שנה, ב-ד’ באייר ובשנת 1963 חוקק חוק יום הזיכרון שקיבע את המסורת וקבע את יום הזיכרון. בשנת 1998 הוחלט כי ביום הזיכרון יציינו גם את נרצחי פעולות האיבה ושמו של יום הזיכרון שונה ל”יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה”. חוק יום הזיכרון קובע כי ביום הזיכרון תישמע צפירת זיכרון וייערכו אזכרות, עצרות וטקסי התייחדות בבסיסי צה”ל ובמוסדות חינוך.
במהלך בית הספר היסודי הופכים הטקסים של יום הזיכרון לציר מרכזי ומשמעותי בחיי הילדים. הטקס הנצחי מהווה משאלה להפוך את החולף, לנצחי. בטקס יום הזיכרון יש יסודות קבועים ומקובלים המתקיימים בכל הטקסים ברחבי הארץ ובנוסף ישנם אלמנטים המייחדים כל מקום ומקום.
בחטיבה ממשיך הטקס להיות ציר מרכזי של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בטקס נערכות פעילויות סמליות שבאמצעותם מוגדרות ההשתייכות הלאומית, הדתית והחברתית שהופכת למאוד משמעותית בגיל ההתבגרות. הטקס מדגיש את הדומה והמאחד בחברה הישראלית, שהיא חברה שבטית שחלקיה שונים אחד מהשני.
לחומרים שנכללים בטקס ולחומרים שאינם נכללים בטקס משמעות רבה. אנו ממליצים לכלול בטקסי הזיכרון שירים, קטעי קריאה ואלמנטים תרבותיים אחרים מכל מגזרי החברה הישראלית בדגש על המגזרים מהם מגיעים התלמידים בבית הספר. לדוגמה, אם בבית הספר יש יוצאי אתיופיה אנו ממליצים לשלב בטקס קטעי שירה או ריקוד מהתרבות האתיופית כדי לחבר את כל התלמידים ליום הזיכרון.
בחירת תכנים יחד עם בני ובנות הנוער כדי שיתאימו להם ולא יהיו זרים, מנותקים או לא מותאמים
בחירת תפאורה מתאימה: כרזות עם משפטי פאתוס בני ארבעים שנה יכולים לגרום לניכור בקרב בני נוער תזזיתיים כיום וכדאי לבחון את התפאורה יחד עם בני הנוער ולראות שהם מתחברים אליה. שיר של אחרי מלחמה פלייבק קריוקי
קצר וקלוע: טקס טוב צריך להיות עד שעה.
בחירת תכנים מגוונים המציגים את כל חלקי התרבות הישראלית
הצעה לתכנון וביצוע טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
חשוב מאוד לפני יום הזיכרון לבדוק אם יש בכיתה תלמידות או תלמידות שהשכול נוגע בהם אופן אישי: ההתייחסות לתלמידים שיש להם נגיעה ישירה בשכול תהיה שונה ונפרדת וכן בכיתה בה יש תלמידים שהשכול נגע בהם יתכן ונצטרך להתייחס אחרת. כדאי לחשוב עם הצוות החינוכי איך כדאי להתייחס, לעיתים כדאי לערב את ההורים של התלמיד או התלמידה ולבדוק איתם מהי עמדתם, לעיתים כדאי לערב את התלמיד עצמו ולהתייעץ איתו.
שמרו על קור רוח. יום הזיכרון הוא יום קשה גם לנו לצוות החינוכי. חשוב לשמור על אווירה נעימה ולא לשדר דכדוך.
תנו תמיכה רגשית למי שצריכים בכך: תלמידים שונים מאוד אחד מהשני, בשעה שתלמידה אחת יכולה להגיב בקור רוח, יכול תלמיד אחר להיות נסער מאוד. כל התגובות נורמלית, וחשוב לתת תשומת לב ודגש למי שצריכים בכך.
הגידו אמת: אל תשקרו ואל תתחמקו ממתן תשובות לשאלות קשות. הגידו את האמת באופן שהתלמידים שמולכם מסוגלים לשמוע אותו. ככל שגיל הילדים עולה כך התשובות יכולות להיות כנות יותר, ברורות יותר ומורכבות יותר.
דוד זהבי נולד ביפו ושם קיבל את תחילת חינוכי בגן העברי היחידי שהיה שם. לאחר מכן המשיך בבית־הספר “תחכמוני” בנווה־צדק ומלחמת־העולם הראשונה הפסיקה את לימודיו שם, כאשר גזירת הגירוש ע”י השלטון התורכי אילצה את המשפחה לנדוד לזכרון־יעקב, בה עשינו מספר שנים ולמדתי בבית־הספר המקומי בו לימד גם הסופר י.ח. ברנר, אשר על אישיותו טרם ידעת דבר אז.