אפר ואבק פלייבק קריוקי

79.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

אפר ואבק פלייבק קריוקי

האזן לדוגמית פלייבק

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 


יעקב גלעד נולד לחיים והלינה בירנבאום, שניהם ניצולי השואה. כתב פזמונים למספר אמנים בשנות השבעים כמו גידי גוב (“בואי נישאר”) ואריק סיני (“דרך הכורכר”, “בשעה שכזאת”). ב-1980 הפיק את אלבומה של יהודית רביץ “גלוי ונעלם”, בו נכללו שיריו “ארבע לפנות בוקר”, “עכשיו הכול בסדר” ושיר הנושא.
באותה שנה נתוודע ליהודה פוליקר וללהקתו “ברקת” והחל להפיקה. הלהקה, ששינתה את שמה ל”בנזין”, הפכה בסיועו ללהקה מצליחה, הוציאה שני אלבומים והנפיקה להיטים רבים. הוא כתב בשיתוף עם פוליקר את מרבית להיטיה הגדולים, כמו “יום שישי”, “חופשי זה לגמרי לבד”, “גשם” (שהלחין גיטריסט הלהקה קיטש אמסלם), “משמרת לילה” ו”פנים אל מול פנים”.
שיתוף הפעולה עם יהודה פוליקר המשיך גם ברוב אלבומי הסולו שלו. גלעד הפיק את אלבומיו של פוליקר ואת המופעים שנילוו אליהם וכתב חלק ניכר משיריו. ב-1985 הפיק לפוליקר אלבום בסגנון יווני בשם “עיניים שלי”, שהורכב כמעט כולו משירים שתרגם גלעד מיוונית. בעקבות תוכנית בגלי צה”ל בהשתתפות פוליקר וגלעד שעסקה בדור השני לשואה וכללה שני שירים מקוריים שכתבו, יצא בשנת 1988 האלבום “אפר ואבק”. אלבום זה, שנחשב על ידי מבקרי המוזיקה כאלבום מופת, עסק בתחושותיהם של גלעד ופוליקר כבני “הדור השני לשואה”, ילדים שגדלו בצל הורים ניצולי השואה בארץ ישראל של שנות החמישים והשישים. בין השירים שגלעד כתב לאלבום היו “חלון לים התיכון”, מעין מכתב של ניצול השואה בארץ ליקיריו שנשארו בגולה, “אפר ואבק” העוסק במסעה של אמו, הלינה בירנבאום, לביקור ראשון במחנות ההשמדה, לאחר שנפתחו השערים לפולין לאחר המלחמה, ו”כשתגדל” העוסק בתחושות יתמות וכאב. בעקבות האלבום השתתפו גלעד ואמו יחד עם משפחת פוליקר בסרטה התיעודי של אורנה בן-דור “בגלל המלחמה ההיא”, שעסק בדור השני לשואה. אפר ואבק פלייבק קריוקי
בסוף 1988 החל גלעד בשיתוף פעולה עם להקת “משינה”. חברי הלהקה הקליטו בעיבוד משותף עם גלעד שלושה שירים חדשים, שנכללו באלבום האוסף “גבירותי ורבותי: משינה” בעריכתו של גלעד, שיצא ב-1989. גלעד גם סייע לשלומי ברכה, כותב השירים, בשכתובם לגרסתם המוכרת. האלבום זכה להצלחה, נמכר בכ-60,000 עותקים, ונחשב לאלבום שסלל את דרכה של “משינה” להצלחה מחודשת, לאחר שני אלבומים כושלים.
שיתוף פעולה בולט נוסף של פוליקר וגלעד הוא האלבום “הילד שבך” מ-1995, העוסק ביחסים בתוך המשפחה. אחד השירים באלבום שכתב גלעד ואף השתתף בביצועו הוא “נמס בגשם”, שיר שנכתב לאחר פרדתו מסער מעוז שעימו ניהל קשר רומנטי, שמתאר יחסי משפחה קשים, בעקבותיהם נוטש ילד את בית הוריו אל הרחוב. נושא זה של ילדות טעונה בכאב, מאפיין גם שירים נוספים שכתב, כמו “מה יהיה יהיה” לאותו אלבום, או “ילד אסור ילד מותר” בביצוע ריקי גל. את הנוסטלגיה לתקופת התום של הילדות ולארצישראליות של פעם, הוא ביטא בשירים נוספים כגון “ילדות נשכחת” בביצוע נורית גלרון, “דרך הכורכר” בביצוע אריק סיני או ב”פה ושם בארץ בן-גוריון” בביצועו של פוליקר.אפר ואבק פלייבק קריוקי
אמנים נוספים שגלעד הפיק וכתב להם היו: אושיק לוי, ירדנה ארזי (בהפקת האלבום “אנשים זרים”), גלי עטרי (בשיריה “הכל עומד במקום”, “סתיו ישראלי” ועוד) וריטה (בהפקת האלבום “תפתח חלון”). בשנים 1988-1989 הגיש גלעד את תוכנית הרדיו “ציפורי לילה”.
בנוסף ליצירה המוזיקלית, עובד גלעד בשנים האחרונות כיועץ לענייני תוכן ושיווק בחברת ההיי-טק Waves, המפתחת כלים מוזיקליים דיגיטליים.
גלעד הוא הומוסקסואל גלוי, וחלק משיריו, כגון “איך קוראים לאהבה שלי”, עוסקים במרומז באהבה בין גברים.
יהודה פוליקר נולד בקריית חיים כליאונידס פּוליקארי (ביוונית: Λεωνίδας Πολικάρη) לשרה וג’קו, הורים ניצולי שואה יוצאי העיר סלוניקי שביוון. בגיל 13 נשלח לפנימיה החקלאית כפר גלים שמדרום לחיפה, אך לאחר שמצא אצל חבר גיטרה החל לנגן בה ופרש מהפנימיה. מאז עבד בבקרים במספרה ובערב ניגן.
בנעוריו היה חבר במספר להקות, ואף על פי שסבל מגמגום קל, הדבר לא ניכר כלל בשירתו. הלהקות בהן היה חבר הן “FBI”, “הנמרים” ו”ברקת”. “ברקת” הוקמה ב-1975, וכללה גם את מיכה שובל ובנג’ו קמחי. הלהקה ניגנה להיטי רוק ושירים יווניים. הרכב הלהקה השתנה מספר פעמים, ולבסוף התגבש עם פוליקר, קמחי, קיטש אמסלם ואלי חדד. אפר ואבק פלייבק קריוקי
ב-1981 נוצר קשר בין הלהקה ליוצר והמפיק יעקב גלעד, והלהקה שינתה את שמה ל”בנזין”. עם שינוי שם הלהקה שינה פוליקר את שמו ליהודה, ומאז נושא שם זה. שני האלבומים שהוציאה הלהקה, “עשרים וארבע שעות” ו”משמרת לילה”, זכו להצלחה גדולה, וכללו להיטים כ”יום שישי”, “חופשי זה לגמרי לבד” (“24 שעות”), “גשם”, “פנים אל מול פנים”, “משמרת לילה” ועוד. פוליקר היה מנהיג הלהקה, הלחין כמעט את כל שיריה ואף שימש כסולן ברובם.
במקביל לפעילות עם “בנזין”, השתתף פוליקר במספר הפקות נוספות, כנגינה באלבומיהם של יהודית רביץ ושל אושיק לוי. לאלבומו של לוי “לילות שרב” מ-1984 הלחין פוליקר את “אין מקום להפתעות” למילותיו של זאב טנא. בתחילת שנת 1985 התפרקה להקת “בנזין”, ופוליקר פנה לקריירת סולו.
במהלך 1985 הוציא פוליקר את אלבומו הראשון, “עיניים שלי”. כל שירי האלבום היו שירים נודעים ביוונית שתורגמו לעברית בצורה מילולית על ידי טילדה איסאיאס ומרתה עזרא. אלה הותאמו למלל שירי על ידי יעקב גלעד. בנוסף, צורף קטע אינסטרומנטלי אחד בשם “שקיעה ים תיכונית” שהלחין פוליקר. סגנונו המוזיקלי של האלבום היה שונה למדי ממוזיקת הרוק של “בנזין”, ואף על פי שכלל השפעות של רוק בחלקו, הכיל בעיקר מוזיקה יוונית עממית. בהכנת האלבום נעזר פוליקר רבות במוזיקאית ורדה קלג. האלבום זכה להצלחה גדולה, נמכר ביותר מ-70,000 עותקים, ותרם לחשיפתה של המוזיקה היוונית לציבור הישראלי הרחב. בין שירי האלבום בלטו השירים “עיניים שלי”, “בוקר יום ראשון”, “אלקו”, “כפיים” ו”הקנאה”. שיר הנושא של האלבום מזוהה עם פוליקר.
פוליקר בהופעה בפסטיבל השלום בנווה שלום, 1987 אפר ואבק פלייבק קריוקי
בעקבות הצלחת האלבום יצא פוליקר לסיבוב הופעות, שתועד על גבי האלבום “חולם בהקיץ”, שיצא ב-1986. האלבום הוקלט כולו בהופעה חיה בקולנוע תל אביב, והכיל ברובו שירים מתורגמים מיוונית שלא נכללו באלבום “עיניים שלי”. בהופעה זו התארחה הזמרת יהודית תמיר, ששרה לבדה את השיר “אילו הייתי איתך”, שזכה להצלחה.
בשנת 1987 חבר פוליקר לגידי גוב, והלחין את רוב שירי אלבומו “דרך ארץ”. פוליקר הלחין את “כמעט סתיו” ו”פרח” שכתבה צרויה להב, “יורם” ו”שיר אחד שמח” שכתב עלי מוהר, ו”גבר בעיר”, “לוליטה” ו”שלל שרב” שכתב מאיר אריאל. “שלל שרב” היה ללהיט גדול ולאחד משיריו המוכרים ביותר של גוב. באותה תקופה השתתף פוליקר בנגינה באלבומיו של אריק איינשטיין “אוהב להיות בבית” ו”על גבול האור”.
ב-1988 הוציא פוליקר את אלבומו השלישי, “אפר ואבק”, שעסק ברובו בבני הדור השני לשואה, אשר גדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם. האלבום החל בתוכנית “אחרי המלחמה” בגלי צה”ל, שהופקה עבור יום השואה ב-1986. פוליקר הלחין עבור התוכנית את “כמו פרחים ברוח” ו”התחנה הקטנה טרבלינקה”, שתרגמה הלינה בירנבאום, אמו של יעקב גלעד, ממילותיו של המשורר היהודי-פולני ולדיסלב שלנגל שנספה במרד גטו ורשה. את שיר הנושא של האלבום כתב גלעד על מסעה של אמו חזרה לפולין. פרט ל”פרחים ברוח” ול”התחנה הקטנה טרבלינקה” כתב גלעד את כל שירי האלבום, בהם “חלון לים התיכון” המסופר כמכתב של ניצול שואה לקרוביו שנשארו או נספו באירופה, “כשתגדל” ו”שיר אחרי הגשם”. חרף נושאו הכאוב, זכה האלבום להצלחה גדולה כאשר מכר יותר מ-70,000 עותקים, ונחשב עד היום על ידי רבים לאחד האלבומים המוערכים ביותר שנוצרו בישראל. אפר ואבק פלייבק קריוקי
לאחר הוצאת “אפר ואבק” השתתפו פוליקר, גלעד והוריהם בסרטה התעודי של אורנה בן דור-ניב “בגלל המלחמה ההיא”, שכמו האלבום עסק בשואה מנקודת מבטם של בני הדור השני לשואה. בסרט נכללו שירי האלבום שעסקו בנושא (היות שלא כל שירי האלבום עסקו בשואה, אלא חלק ניכר מהם).
במאי 1988 יצא פוליקר לסיבוב הופעות מצליח, ובפברואר 1989 חבר בשנית לגידי גוב, לסיבוב הופעות משותף, שלא תועד על גבי אלבום או וידאו. ב-1988 הלחין פוליקר לריטה את שירה “הנסיכה והרוח”, למילותיו של עלי מוהר, וב-1989 את “דברים שרציתי לומר” לדני בסן, למילותיו של יעקב רוטבליט ואת “כמו שאני כמו שאתה” ו”בת יענה” לנורית גלרון, שכתבה את שניהם. אפר ואבק פלייבק קריוקי
במאי 1990 יצא אלבומה הראשון של יהודית תמיר, אותו הפיק פוליקר מוזיקלית, והלחין את רוב שיריו. שלושת השירים הבולטים ביותר באלבום היו “רומיאו” שכתבה צרויה להב, “אסיה בוכה” שכתב אהוד מנור ו”שיר ערש” שכתבה חוה אלברשטיין. פוליקר ניגן בגיטרות ובקלידים והשתתף בקולות רקע.
בסוף 1990 הוציא את אלבומו הרביעי, “פחות אבל כואב”. האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה ומכירות של יותר מ-140,000 עותקים; והפך לאלבומו המצליח ביותר של פוליקר. האלבום כלל תשעה שירים, מתוכם שניים אינסטרומנטליים (“טראנס אוריינט” ו”סיפור זמנים עברו”) ושלושה מחודשים – “דברים שרציתי לומר”, “יורם” ו”פרח”; שירים שבעקבות גרסתו של פוליקר הפכו למזוהים עמו יותר מעם ביצועיהם המקוריים. בניגוד לאלבומיו הקודמים, לא שיתף פוליקר פעולה באלבום זה עם יעקב גלעד. בין הכותבים המקוריים היו יהונתן גפן שכתב את שיר הנושא, יהודה עמיחי ואסתר שמיר. פוליקר אף כתב לראשונה שיר בעצמו: “הצל ואני”. שיר הנושא, שכתב יהונתן גפן והלחין פוליקר, בוצע במקור בשנת 1980 במילים בהקשר נשי ובלחן של נורית הירש על ידי עדנה לב. ביצועה הופיע באלבומה השלישי הכושל “עדנה לב”
בעקבות הצלחת “פחות אבל כואב” יצא פוליקר לסיבוב הופעות והחל לעבוד על אלבום חדש, אך אלו נקטעו עם מותו של בן אחיו של פוליקר, קובי, שנהרג, לאחר שחברו לפלוגה השליך לעברו קסדה במהלך ויכוח ביניהם. פוליקר גנז את האלבום עליו עבד, שלא יצאו ממנו שירים מלאים, והחל לעבוד במקום על אלבום אינסטרומנטלי. האלבום “לעיניך הכחולות” יצא ב-1992, והיווה מעין רקוויאם לבן אחיו. מהאלבום הצליח הסינגל “סולם יעקב”, שבו השתתפה מקהלת הילדים הדתית “פרחי בית שאן”. הנעימה “שושנים של פחם” מהאלבום שימשה כפתיח של פינת ההלכה בערוץ 7. פזמון הנעימה היווה מקור לשיר nerrow bridg של הזמר אודי אולמן, ניתן לשמוע בפזמון את המנגינה של שושנים של פחם. האלבום כלל גם שני פזמונים מושרים, “נד נד” שכתב יהונתן גפן ו”זינגואלה” שעיבד יעקב גלעד על פי שיר יווני. פוליקר ניגן באקורדיון, קלידים, בוזוקי, גיטרות, בס, סאז, בגלמה ופסנתר ואיתו נגנים רבים, וב”זינגואלה” ניגן הרכב ההופעות: פוליקר ורומנו בבוזוקי וגיטרות, ישי באקורדיון, טל הרצברג בבס, ברמן בכלי הקשה, צדקיהו בתופים ותמיר בקולות. באותה תקופה יצא אלבומה של ירדנה ארזי “אנשים זרים”, ובו לחניו של פוליקר לשירים “שיר אישה בחורף” (“אהבתנו היא תשבץ”) ו”מתוך הנשכחות”. באותה שנה יצא לרדיו קטע טכני והזוי בשם “מי הרג את יהודה פוליקר”, שכלל סימפול לשיר “סולם יעקב”. הקטע עורר סערה בקרב פוליקר ומעריציו בגלל השם הקיצוני וכמעט צונזר. את הקטע יצר בשם בדוי אוהד פישוף מלהקת “נושאי המגבעת”. קטע זה כבר לא מושמע ברדיו, ולא ידוע אם הוא תועד על גבי פורמט כלשהו.
ב-1993 חבר פוליקר לריקי גל, והלחין את רוב שירי אלבומה “חפש בי”, בהם “היי שקטה” שכתבה רחל שפירא והשיר “תפילות הילדים” שכתבו צרויה להב ושבא סלהוב על חייה של ריקי גל במסיון הפיני ירושלים . אפר ואבק פלייבק קריוקי
בסוף 1995 הוציא פוליקר את אלבומו השישי, “הילד שבך”, שנוצר גם הוא בעקבות טרגדיה שעבר פוליקר, הפעם מות אחיינו. מותו הוזכר בשיר “קין” שהופיע באלבום. האלבום היה אלבום כפול, ולראשונה היה פוליקר מעורב במידה רבה בכתיבת השירים, יחד עם יעקב גלעד. בין היתר השתתף בכתיבת השירים “אני רוצה גם”, “לא יודע”, “מה יהיה יהיה” ו”והילדים באים”. שיר נוסף מפורסם מהאלבום היה “נמס בגשם”, בו השתתף גלעד בדקלום. האלבום כלל גם מספר קטעים אינסטרומנטליים, כ”מעל הגשר”, “המנטליות של תוף הפח” ו”נני”.
האלבום “הילד שבך” זכה להצלחה גדולה, וכך גם סיבוב ההופעות שבעקבותיו, שתועד על גבי אלבום ההופעה הכפול “הופעה חיה בקיסריה”. האלבום הוקלט בשתי הופעות שונות של פוליקר, ביוני וביולי 1996, ויצא לאור ב-1997. ביצועי ההופעה ל”פנים אל מול פנים” ו”דברים שרציתי לומר” יצאו כסינגלים לתחנות הרדיו, וזכו להצלחה במצעדי הפזמונים. האלבום כלל גם הקלטת אולפן לנעימה “לעיניך הכחולות”, אותה הקליט פוליקר עם יזהר אשדות. באותה שנה יצא אלבומו של אריק איינשטיין “לאן פרחו הפרפרים”, שעבורו הלחין פוליקר את השירים “האור בקצה” ו”אח מילת מפתח”.
ב-1998 הוציא פוליקר אלבום אינסטרומנטלי נוסף, “מאוחר אולי מוקדם”, בו הלחין את כל השירים וניגן בגיטרות. הנגן היחיד הנוסף באלבום היה יועד נבו בקלידים.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים. אני איתך אברהם טל פלייבק
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. אפר ואבק פלייבק קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית. אפר ואבק פלייבק קריוקי
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. אני איתך אברהם טל פלייבק
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית. אפר ואבק פלייבק קריוקי
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. אפר ואבק פלייבק קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים.
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף. אפר ואבק פלייבק קריוקי
על אף הצטמצמות יצירת הרוק החדשה המשיכו רוב אמני הרוק הוותיקים להוציא אלבומים מצליחים תוך שהם שומרים על סגנונם הייחודי ואף מחפשים כיוונים מוזיקליים חדשים. בין האלבומים הבולטים בעשור זה ניתן למצוא את האחר ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף; ענה לי של אהוד בנאי; קונגו בלו ולא יפריד דבר של דני סנדרסון; עיר קטנה של יהודית רביץ; כל דבר מזכיר לי של יהודה פוליקר; שפויים ואושר אקספרס של שלמה ארצי; והחבר אני של רמי פורטיס.
מקלט 18 במופע “מחוה לאריק איינשטיין” בחמדת ימים