אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק

39.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק

האזן לדוגמית פלייבק

 

ריטה יהאן-פרוז (לשעבר קלינשטיין; נולדה ב-24 במרץ 1962, י”ח באדר ב’ ה’תשכ”ב), המוכרת יותר בשמה הפרטי בלבד, היא זמרת ושחקנית ישראלית.
בתם של שמואל ושרונה ולה שלוש אחיות, נולדה בטהראן, איראן.
בשנת 1970, כשהייתה בת 8, עלתה עם משפחתה לפרבר באזור תל אביב שם גדלה והתחנכה.
את דרכה המוזיקלית החלה בלהקה הצבאית “צה”ל 80” בשנת 1980, לצד בעלה לעתיד רמי קלינשטיין והזמרות שלווה ברטי וחני דינור.
בשנת 1982 החלה ללמוד בבית הספר למשחק “בית צבי”. באותה תקופה יצרו קלינשטיין וריטה קשר עם סמנכ”ל חברת CBS, רוני בראון, אשר הזמין אותם לשיר בפסקול הסרט “הפנימייה”.
באפריל 1985 עזב בראון את CBS והקים את חברת “הליקון”, תוך התחלת עבודה על אלבומי סולו של קלינשטיין ושל ריטה.
בסוף 1985 יצא לתחנות הרדיו השיר הראשון של ריטה, “בגידה”, שהלחין קלינשטיין למילים של יעל טבת בו הושקעו מעל 120 שעות אולפן. ריטה הייתה אז עדיין תלמידה בבית ספר למשחק “בית צבי” כשהשיר זינק לראש מצעדי פזמונים ברשתות רבות. הוא שהה שם במשך יותר מחודשיים וצבר השמעות רבות מאוד, הישג חסר תקדים באותה עת. אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
אחריו יצא הסינגל “שיר אהובת הספן”, שכתב יאיר לפיד על בסיס הספר ים המוות של הסופר הברזילאי ז’ורז’ אמאדו שגם הוא זכה להצלחה רבה.
בתחרות הקדם אירוויזיון של שנת 1986 שרה ריטה את השיר “שביל הבריחה” שכתבה מיכל ברנט והלחין קלינשטיין. השיר זכה במקום הרביעי בתחרות ולמרות שלא הגיע למקום הראשון, היה לאחד הלהיטים הגדולים בישראל באותה שנה, וזכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג’. הופעתה שכללה ז’אקט צהוב שנשמט וחשף את כתפה עוררה התעניינות רבה והפכה אותה לדמות מדוברת מאוד.
באפריל 1986 הוציאה את אלבומה הראשון, שנקרא בפשטות “ריטה”, בהוצאת הליקון. האלבום זכה להצלחה גדולה, נמכר בלמעלה מ-150,000 עותקים, ועד היום נחשב לאלבום הבכורה הנמכר ביותר בישראל. בנוסף ל”שביל הבריחה”, “בגידה” ו”שיר אהובת הספן”, בלטו באלבום השירים “עבד של הזמן” שריטה כתבה בעצמה, וביצוע לשירו של חיים נחמן ביאליק “הכניסיני תחת כנפך” בלחן עממי, שקצבו היה איטי מאוד. פרט ל”עבד של הזמן”, כתבה ריטה גם את “לךָ” ואת “עוד איש בודד”. קלינשטיין עיבד את כל שירי האלבום, והלחין את כולם פרט ל”הכניסיני תחת כנפך” עם הלחן העממי. במצעד הפזמונים השנתי זכתה ריטה בתואר זמרת השנה. עד אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
באותה שנה השתתפה במחזמר “גבירתי הנאווה”, ובדואט עם קלינשטיין “שבועה”, שהופיע באלבומו “ביום של הפצצה”. במופע לילדים “הפסטיבל” שרה את השיר “רגע פרטי”, שהלחין קלינשטיין למילים של אהוד מנור. ימי התום ריטה פלייבק קריוקי
בשנת 1987 הוציאה ריטה את האלבום “Breaking Those Walls”, אשר כלל גרסאות באנגלית לשירי אלבומה הראשון, בנוסף לחידוש לשירם של להקת פוליס “Roxanne”. האלבום הופץ בישראל ובאירופה. האלבום לא עמד בציפיות הגבוהות, אך לפי דיווחי “הליקון”, הוא נמכר בכ-40,000 עותקים והגיע למעמד אלבום פלטינה. האלבום כלל גם שלושה שירים חדשים, שיר הנושא, השיר “Slow down” (לו צולם אף קליפ מושקע ב-“סיבה למסיבה”) ואת “Mirror of Love”, שתורגם מאוחר יותר לעברית על ידי יעקב גלעד, והפך ל”נוצה ברוח”. שביל הבריחה ריטה פלייבק
במרץ 1988 הוציאה את אלבומה העברי השני, “ימי התום”, בהפקה של קלינשטיין ובעיבודים של קלינשטיין, אלון הלל, נאור דיין ובנצי גפני. קלינשטיין גם הלחין את רוב שירי האלבום, שבו נכללו להיטים כ”בוא” שכתבה מירי פיגנבוים, “עטוף ברחמים” שכתב אהוד בנאי, “אני חיה לי מיום ליום” שכתב חנוך לוין וביצעה במקור תיקי דיין בלחן שונה, “הנסיכה והרוח” שכתב עלי מוהר והלחין יהודה פוליקר, “ימי התום” שכתבה צרויה להב, “כמו בתמונה” שכתב אברהם חלפי, “תחת ירח ערבי” שכתב פנחס שדה ו”חברה” שכתבה ריטה עצמה. גם “ימי התום” זכה להצלחה גדולה, והגיע למעמד אלבום זהב תוך יומיים. בסך הכל נמכרו ממנו כ-120,000 עותקים. בשנת 1989 זכתה ריטה בפעם השנייה בתואר זמרת השנה. אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
לאחר הוצאת “ימי התום” יצאה ריטה לסיבוב הופעות, שבמהלכו הקליטה את השיר “מחול מטורף” שכתבה מירי פיגנבוים. השיר הפך ללהיט, אבל יצא רק על גבי תקליט שדרים ולא נכלל באף אחד מאלבומיה חוץ מהאוסף שיצא לה בעתיד. בשנת 1989 השתתפה בסרט הקולנוע “אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב” לצידו של יוסי פולק, עליו זכתה בתואר “שחקנית השנה” בטקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע. בסוף השנה השתתפה פעם נוספת במופע לילדים “הפסטיבל”, בו שרה את השיר “כובע קסמים” שהלחין קלינשטיין למילותיה של לאה גולדברג.
בשנת 1990 לא התקיימה תחרות הקדם אירוויזיון, וריטה נשלחה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה ביוגוסלביה, עם השיר “שרה ברחובות” שהלחין קלינשטיין למילים של צרויה להב. השיר הגיע למקום ה-18 בלבד בתחרות, אך בישראל זכה להצלחה במצעדי הפזמונים. בסוף השנה השתתפה ריטה בחלק האומנותי של הפסטיגל, בו שרה יחד עם להקת אתניX את השיר “אגדת השמש והירח” שהלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי למילים של אהוד מנור. עד שתעזוב ריטה פלייבק קריוקי
בשנת 1991, ריטה שיתפה פעולה עם דודו פישר במופע המוזיקלי “קול נדרי” ו”הערב מחזמר”. המופע כלל שירים מהמחזמר “קול נדרי” שהולחנו על ידי המלחין הבינלאומי לאלו שיפרין, וכן מבחר שירים ממחזות מפורסמים, בהם, “מצחיקונת”, “סיפור הפרברים” ועוד. “הערב מחזמר” תועד על גבי אלבום באותו שם. שביל הבריחה ריטה פלייבק אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
בשנת 1992 השתתפה ריטה בהצגה “אילוף הסוררת” בתיאטרון באר שבע ובהצגת המופת האמריקאית “חתולה על גג פח לוהט” מאת טנסי ויליאמס, בתיאטרון הבימה. ריטה גילמה את דמותה של גיבורת ההצגה, מגי, לצידם של השחקנים יוסי פולק וברוך דרור. באותה שנה זוכה ריטה בתואר “תפוח הזהב” לזמרת השנה מטעם רשות השידור. ימי התום ריטה פלייבק קריוקי
באותה שנה עבדה ריטה על אלבום שלישי, בהפקת קלינשטיין. ממנו יצאו שני תקליטי שדרים לחניו של קלינשטיין לשירים “חזיון מקומי” (למילים של אהוד מנור) ו”תחנה של זמן” (למילים של אסתר שמיר), אך האלבום נגנז ושיריו הופיעו מאוחר יותר על גבי אלבום אחר של ריטה. שיר נוסף שהוקלט לאלבום הוא “אני בחורה פשוטה”, שכתב מאיר גולדברג והלחין עובד אפרת, אבל נפסל על ידי מפיקיה מסיבה לא ידועה ולא יצא מעולם. אפרים שמיר כלל באלבומו השני מאותה שנה את השיר, ששמו שונה ל”אני אוהב נשים” ועם מילים חדשות, גם הן של גולדברג (גם המילים החדשות עוררו סערה מאחר שהן מרמזות לטרנסג’נדריות). עד שתעזוב ריטה פלייבק קריוקי
בשנת 1993 יצא באירופה, בעיקר בצרפת ובבלגיה, סינגל השיר “רוקסן” בביצועה של ריטה וכבש את מצעדי הפזמונים למשך זמן ניכר. הסינגל זכה גם להצלחה קופתית מרשימה ונמכר שם ב-140,000 עותקים. השיר היה למעשה סנונית ראשונה מאלבום נוסף ושני באנגלית שהיה אמור לצאת בחו”ל, שש שנים לאחר צאת האלבום “Breaking Those Walls”. אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
בתחילת 1994 גם תוכנן לצאת תקליטון שדרים, אך לבסוף האלבום נגנז. בכתבה במגזין “מעריב לנוער”, שפורסמה לפני גניזתו של התקליט, סיפרה ריטה כי במקביל אספה חומר לאלבום חדש בעברית, ושהתוצאה מכך היא שההקלטה של האלבום באנגלית עיכבה את העבודה על האלבום העברי (וגם הפריעה לעבודה בין לבין), ולכן הרעיון לתקליט החדש בחו”ל נגנז. עד שתעזוב ריטה פלייבק קריוקי
באותה שנה, עבדה ריטה על אלבום נוסף בעברית, “ערים בלילה”, שהיה בסגנון מזרחי, אך גם הוא נגנז ולא יצא ממנו אפילו שיר אחד.
בסוף אותה שנה, שש שנים לאחר אלבומה הקודם, חזרה ריטה עם אלבומה השלישי, “אהבה גדולה”, שלמעשה היה האלבום העברי שהוקלט במקביל לאלבום הגנוז באנגלית, והחליף את האלבום “ערים בלילה”. לראשונה לא היה קלינשטיין המלחין העיקרי באלבום, והלחין בו רק חמישה שירים. בין הכותבים והמלחינים היו יעקב רוטבליט, ערן צור, רחל שפירא, שלום חנוך ושלמה ארצי. על העיבודים היו אחראיים משה לוי ונאור דיין, עם הפקה מוזיקלית של לואי להב. גם אלבום זה נחל הצלחה גדולה, והכיל להיטים רבים, כ”ערב כחול עמוק” שכתב מאיר אריאל והלחין שלמה יידוב, “האם אתה מאושר” שהלחין שלמה ארצי למילים של אריאנה הרן הכהן,”אהבה גדולה” שכתב יעקב רוטבליט ו”ציפור זרה” שכתבה רחל שפירא והלחין ערן צור, השיר “ציפור זרה” לווה בקליפ רב השראה בבימויו של יריב גבר, שעלות הפקתו הגיעה כמעט למאה אלף דולרים, יותר מכל קליפ אחר שהופק אי פעם בישראל. הקליפ זכה בערוץ MTV בתואר הווידאו קליפ הזר הטוב ביותר של השנה. האלבום כלל גרסת כיסוי לשירם של הברירה הטבעית “ילדים זה שמחה”, בביצוע שהפך למוכר לא פחות מהמקורי. “אהבה גדולה” שהיה אלבום יקר מאוד בהפקתו שיחזר את הצלחת שני האלבומים הראשונים, ונמכר ב-160,000 עותקים. בעקבות האלבום יצאה ריטה לסיבוב הופעות מצליח שנמשך כארבע שנים. בשנת 1994 זכתה פעם נוספת בפרס “תפוח הזהב” לזמרת השנה. אגב, סמל השם “ריטה”, אשר מופיע על גבי עטיפת האלבום, יופיע בחלק מאלבומיה הבאים.
בשנת 1995 השתתפה ריטה בדיבוב סרט האנימציה “פוקהונטס” של חברת וולט דיסני, בו דיבבה את הדמות הראשית כמחווה לבתה הבכורה, משי. ריטה שרה את רוב שירי פסקול הסרט, הבולטים שבהם “צבעי הרוח” ו”שם מעבר לנהר”. אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
ריטה שרה את התקווה במופע פעמוני היובל בגבעת רם, ירושלים, לכבוד יום העצמאות ה-50 של מדינת ישראל, 30 באפריל 1998
בשנת 1996 סיכמה חברת הליקון עשר שנים לפעילותה של ריטה באלבום האוסף “תחנות בזמן”, שכלל שירים שלא הופיעו באלבומיה הקודמים, כ”מחול מטורף”, “חזיון מקומי”, “שרה ברחובות”, “אל תפחד” מתוך הסרט “שירת הסירנה”, “אגדת השמש והירח”, חידוש לשירה של ג’וזי כץ “תני לי להחליט” מתוך פסטיגל 1994 ועוד. האלבום כלל גם שלושה שירים חדשים: “עד שתעזוב” שכתבה בעצמה, “ארץ מולדת” שכתב יהונתן גפן, אותו הקליטה בשנת 1987 ולא פרסמה אותו, ו”הולכת אליך” שכתב מאיר אריאל והלחין קלינשטיין עם זאב נחמה ותמיר קליסקי. האלבום הצליח מאוד ומכר למעלה מ-150,000 עותקים. שביל הבריחה ריטה פלייבק
באותה שנה השתתפה ריטה בדואט בשיר הנושא של אלבומו של שלמה ארצי “שניים”. השיר היה ללהיט גדול, וזכה בתואר שיר השנה ברשת ג’, בעוד ארצי זכה בתואר זמר השנה וריטה בתואר זמרת השנה.
בשנת 1998, בחגיגת “פעמוני היובל” לציון יובל להקמתה של מדינת ישראל, נבחרה ריטה לשיר את ההמנון הלאומי של ישראל “התקווה”, אולם פרסומים על הכוונה לשלם לה 70,000 ש”ח עבור ביצוע ההמנון עוררו ביקורת קשה. ריטה נפגעה מהביקורת הזו והחליטה לפרוש מהחגיגות. לבסוף, הצליח ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, בשיחת טלפון אישית, לשכנעה לחזור בה, ואת הכסף שקיבלה הודיעה שתתרום לצדקה.
בשנת 1999 הוציאה ריטה אלבום כפול בשם “תפתח חלון”, אלבום זה הוא היקר ביותר של ריטה מבחינת תקציב ההפקה ועלותו הגיע לכמיליון דולר. תהליך הכנתו היה מורכב, תחילה בשל ההקפדה המיוחדת על איסוף ובחירת הטקסטים ולאחר מכן, בעבודה האולפנית שנמשכה כשנה וחצי. אלבום זה זכה גם הוא להצלחה גדולה כאשר 20,000 עותקים ממנו נמכרו בתוך 24 שעות מרגע שחרורו לחנויות ובתוך חודשים ספורים מכר יותר מ-85,000 עותקים. את שירי האלבום עיבדו משה לוי ולואי להב, ופרט לרמי קלינשטיין השתתפו בלחנים גם אתי אנקרי, אסתר שמיר, לאה שבת ושלמה ארצי. שיר הנושא של האלבום, שכתבה ריטה והלחין קלינשטיין, היה למצליח ביותר מתוכו. פרט לו בלטו גם השירים “או שכן, או שלא” שכתבה עירית לינור, “המכתב הראשון” שכתב יאיר לפיד ו”לא יודעת מה עובר לך בראש”, שכתב שלמה ארצי והתפרסם כאשר ביצע אותו בעצמו בדואט עם יעל דקלבאום כעבור שנה. האלבום כלל שני דואטים עם קלינשטיין, “בערב יום העצמאות” ו”זמן”, וכמו כן מספר שירים מתורגמים, מפרסית (שפת אמה של ריטה), מפורטוגזית ומספרדית. ריטה חיזקה את הצלחתו של האלבום כאשר חזרה לסיבוב הופעות שתוכנן מראש לחמש עשרה הופעות בלבד בשל הריונה השני. אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
במקביל להופעות, הוקרן בערוץ 2 סרט תעודי על חייה של ריטה, “חודאדד”, בהפקת שלמה פז ויעל בראון ובבימויה של שירי שחר.
בשנת 2000 הוציאה ריטה את אלבומה השני באנגלית, “Time for Peace”, בעיבודים והפקה מוזיקלית של קוראדו רוסטיצ’י האיטלקי שעבד בין היתר עם ויטני יוסטון, אלטון ג’ון, ג’ורג’ מייקל ורבים אחרים, האלבום הופץ בהשקה מיוחדת בצרפת בלבד ולאחר כמה חודשים החלה מכירתו גם בישראל. עד היום נמכר האלבום בכ-28,000 עותקים, מהם כשליש בישראל. ימי התום ריטה פלייבק קריוקי
באותה שנה היא שרה את השיר “תגיד את זה” עם קלינשטיין, שהיה לשיר הנושא של אלבומו.
בשנת 2001 יצאו ריטה ורמי לסיבוב הופעות מצליח, מתוכו יצאו לרדיו כסינגלים הגרסאות החדשות ל”ימי התום” ו”שביל הבריחה”.
סיבוב ההופעות תועד על גבי אלבום כפול שיצא באוגוסט 2001 ומכיל 24 שירים שהוקלטו בערב אחד, “המופע המשותף” כלל עיבודים חדשים למיטב להיטיהם של רמי וריטה וכן גרסה עברית של נעמי שמר לשירו המפורסם של ז’אק ברל, “אל תלכי מכאן”, האלבום זכה להצלחה גדולה ועד היום נמכרו ממנו למעלה מ-150,000 עותקים. שביל הבריחה ריטה פלייבק
בהמשך השנה הופיעה ריטה עם התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של אשר פיש ב”קונצ’רטו לריטה ולתזמורת”. לראשונה יצאה ריטה במופע המבוסס על רפרטואר קלאסי, שכלל בעיקר אריות ושירים קלאסיים של פוצ’יני, ביזה וגרשווין, לצד עיבודים סימפוניים ללהיטים מוכרים. עד היום ממשיכה ריטה להופיע במתכונת זו במספר הופעות מצומצם ביותר, בארץ ובעולם. בשנת 2001, ריטה גם התארחה באלבומו של יוסי בנאי “לאט”, בדואט “ציור של אהבה”, שכתב רפי קינן והלחין יונתן בר גיורא. עד שתעזוב ריטה פלייבק קריוקי
בשנת 2002 ריטה הופיעה במופע אינטימי וקטן, “ריטה והפסנתר” במסגרת “פסטיבל הפסנתר”. המופעים נערכו במרכז ענב לתרבות שבתל אביב. לריטה, שמאז ראשית דרכה הופיעה רק באולמות והיכלי ענק הייתה זו ההתנסות הראשונה מול קהל קטן ובהרכב נגנים כה מצומצם.
במרץ 2003 הוציאה ריטה את האלבום “חמצן”. האלבום הצליח פחות מקודמיו, ואף על פי שהגיע למעמד אלבום זהב עם מכירות של כ-30,000 עותקים, היה לאלבום הפחות נמכר מאלבומיה של ריטה, וזכה בעיקר לביקורות פושרות מצד המבקרים. השיר המצליח ביותר באלבום היה “לאלף נמר”, שכתבה צרויה להב והלחין קלינשטיין. פרט לו בלטו גם “מלבד אהבה” שכתבה להב, “תשקר לי” שהלחין ארקדי דוכין למילים של ריטה ו”אתה בכל זאת” (“עלית לי בזיכרון”) שכתב מאיר אריאל, וזכה להצלחה מחודשת כשבוצע כעבור שנה על ידי דודו טסה. בין כותבי האלבום נכללו גם מוזיקאי רוק ופופ, כדוכין, אביב גפן, שלמה ארצי ומיקה קרני. את השירים עיבדו קלינשטיין, אבי סינגולדה וטל פורר. אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
בעקבות אלבום זה יצאה ריטה לסיבוב הופעות תחת השם “ריטה ההופעה – Live 2003”. סיבוב ההופעות התקיים במהלך 2003 ו-2004 והסתיים באוגוסט 2004. במופע, שנשא אופי יותר אנרגטי עם צוות רקדנים, ריטה ביצעה שירים מאלבומה האחרון “חמצן” לצד מיטב להיטיה.
בשנת 2004 יצאה גרסת הדי.וי.די לקלטת המצליחה של המופע “אהבה גדולה” מ-1998.
באותה שנה גם הקליטה עם עברי לידר גרסה חדשה לשיר “סינדרלה רוקפלה” של אסתר עופרים, עבור פסקול הסרט “ללכת על המים”.
באותה שנה השתתפה במופע הצדעה לנעמי שמר, שם הייתה הזמרת שולי נתן מעורבת שלא בטובתה בשערוריה זוטא. מפיק המופע דודו אלהרר החליט שלא להזמין את נתן והעדיף שריטה תשיר את “ירושלים של זהב”, להיטה הגדול ביותר של נתן. החלטה זו גררה תגובות רבות נגדו, הן מצד משתתפי המופע והן מצד הקהל האוהד של נתן. אלהרר התחרט לבסוף, הזמין את נתן כדי שתבצע את השיר, ונתן לריטה שיר אחר.
בהמשך אותה שנה התקיימה הצגת הבכורה של “שיקגו”, אחד השלאגרים הגדולים בהיסטוריה של ברודוואי. ריטה גילמה את תפקידה של רוקסי הארט וזכתה לשבחים רבים. המחזמר עלה לארבעים הצגות בלבד בתיאטרון בית ליסין ובמשכן לאומנויות הבמה וזכה להצלחה גדולה.
בשנת 2005 יצאה ריטה ל”מופע חורף”, מעין “המשך” למופע “ריטה והפסנתר”. אלא שהפעם הצוות המוזיקלי הורחב ללהקה בת 4 נגנים. קלינשטיין הפיק מוזיקלית. המופע נשא אופי חורפי מעודן שעיקר כוחו היה במפגש הקרוב עם הקהל. הרפרטואר כלל שירים רבים שנאספו במהלך השנים יחד עם ביצוע מיוחד ל”ירושלים של זהב” של נעמי שמר. אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
בחודש יולי 2006 העלתה ריטה מופע ראשון מסוגו בארץ, חסר תקדים בהפקתו ובקנה מידה בינלאומי, בהשראת מופעי הענק בלאס וגאס, בשם “One” (“אחד”) בגני התערוכה בתל אביב במתחם שהוקם במיוחד כדי להכיל את כל מורכבות המופע שרץ במשך חודש.
המופע הסתיים ב-9 באוגוסט 2006 ובסך הכל צפו בו כ-100,000 אנשים. המופע בוים על ידי חנוך רוזן, הושקעו בו כעשרים מיליון שקלים והוא כלל במות מתרוממות, במה משוכללת הכוללת מסכי ערפל, מסכי מים, מנופי נשיאה, אימאג’ים תלת ממדיים, קרני לייזר, להביורי אש, במות משופעות, 40 רקדנים, אקרובטים ושחקנים. על המופע זכתה ריטה בתואר “אשת השנה בבמה” ב”טקס אנשי השנה” של קשת. הוא אף תועד על גבי DVD ואלבום שיצאו באותה שנה. שביל הבריחה ריטה פלייבק
בתחילת שנת 2007 יצאה ריטה לסיבובי הופעות בצרפת ובישראל בשם “ריטה בהיכל”, אשר זכו להצלחה גדולה.
בפברואר 2007 נפרדה מנעמי אלשייך, מנהלתה האישית, שעבדה איתה ועם קלינשטיין במשך 20 שנה. בתחילת 2007 פרץ סכסוך בין ריטה ורמי ובין חברת “הליקון”, והשניים החליטו להפסיק את התקשרותם עם “הליקון” ולעבור לחברת “הד ארצי”.
בינואר 2008 הוציאה ריטה את האלבום “רמזים”, בהפקתו המוזיקלית של עברי לידר. האלבום יצא אחרי שנה קשה לריטה, שכללה פרידה מחברת התקליטים “הליקון” וכן פרידה מתוקשרת מבעלה רמי. עם צאתו של האלבום התראיינה ריטה בספיישל מיוחד בערוץ השני, בו היא דיברה בגילוי לב נדיר על אחת השנים הטעונות בחייה, הראיון זכה לנתוני רייטינג גבוהים.
האלבום “רמזים” התאפיין בקו שקט, מאופק ועדין שלא אפיין את תקליטיה הקודמים. כסינגלים ראשונים יצאו השירים “אני גרה מול המים” שכתב יוסי בנאי והלחינה ענבל סמדר, “אחרי שאהב” שהלחין קלינשטיין למילים של יהונתן גפן, “הפעם” שכתב והלחין לידר, ו”מחכה” שהלחין עידן רייכל למילים שלה. “מחכה” זכה להצלחה גדולה והיה תקופה ארוכה השיר המושמע בישראל ועמד בראש כל מצעדי תחנות הרדיו, בהמשך יצאו גם “האם היית” שהלחין קלינשטיין למילים של נועה גולנדסקי, “סוף העונה” שכתבו אלי מורנו ועילי בוטנר ו”היינו גדולים” שכתבה רחל שביט והלחין קלינשטיין. בתוך שבועיים בלבד הגיע האלבום למעמד אלבום זהב וכחודשיים מרגע צאתו הגיע למעמד אלבום פלטינה עם מכירות של למעלה מ-50,000 עותקים, נתון נדיר לתעשיית המוזיקה הישראלית של השנים האחרונות. האלבום לווה בסיבוב הופעות גדול ומצליח שכלל יותר ממאה הופעות בכל רחבי הארץ. אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
במאי 2008, במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל, נבחרה ריטה לזמרת השישים בהצבעה שערכה זכיינית ערוץ 2, “קשת”.
ביולי 2008 במסגרת תוכנית סיום העונה של חדשות הבידור Y בעשר, הוכתרה ריטה כאשת השנה בעקבות ההצלחה הגדולה והשינוי בחייה האישיים והמוזיקליים.
בסוף אותה שנה נבחרה ריטה לזמרת השנה בארבעה מצעדי תחנות רדיו שונים. כמו כן, פורסם כי “רמזים” הוא האלבום הנמכר ביותר בישראל בשנת 2008 ושהיא האמן המושמע ביותר ברדיו בישראל בשנת תשס”ח. ימי התום ריטה פלייבק קריוקי
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין. שביל הבריחה ריטה פלייבק
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים.
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה.
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב. אני חיה לי מיום ליום ריטה פלייבק
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית. ימי התום ריטה פלייבק קריוקי
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”). שביל הבריחה ריטה פלייבק
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים.
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים.
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית.
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית.
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים. ימי התום ריטה פלייבק קריוקי
תופעה נוספת של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 היא פריחה של שימוש בטקסטים יהודיים, מהתנ”ך, הפיוטים ועוד בקרב מוזיקאים ישראליים בכלל ויוצרי רוק בפרט. תחילתה של תופעה זו הייתה בעלייתה של מוזיקה יהודית מקורית ופריצתם של יוצרי רוק דתיים חדשים, תחילה בתוך הציבור הדתי לאומי ומאוחר יותר גם בקרב הקהל הרחב. בין הזמרים הבולטים נמנים עדי רן, שהחל את פעילותו עוד בשנות התשעים; אודי דוידי, שאלבומו הראשון יצא ב2004 וזכה לפופולריות רבה בקהל הדתי הצעיר; וארז לב ארי עם האלבום שמחת הפרטים הקטנים שהכיל מאפיינם של מוזיקה אתנית ומוזיקת נשמה. תופעה זו השתלבה בחזרתם בתשובה של אמני רוק ישראליים בולטים שהוציאו אלבומי פיוטים וכן אלבומים מקוריים ברוח זו, ביניהם שמע קולי של מאיר בנאי; שיר חדש ורסיסי לילה של אהוד בנאי; לילה כיום יאיר של אביתר בנאי; ואבן גבירול, אדומי השפתות ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף. שביל הבריחה ריטה פלייבק
על אף הצטמצמות יצירת הרוק החדשה המשיכו רוב אמני הרוק הוותיקים להוציא אלבומים מצליחים תוך שהם שומרים על סגנונם הייחודי ואף מחפשים כיוונים מוזיקליים חדשים. בין האלבומים הבולטים בעשור זה ניתן למצוא את האחר ואתה נמצא כאן של ברי סחרוף; ענה לי של אהוד בנאי; קונגו בלו ולא יפריד דבר של דני סנדרסון; עיר קטנה של יהודית רביץ; כל דבר מזכיר לי של יהודה פוליקר; שפויים ואושר אקספרס של שלמה ארצי; והחבר אני של רמי פורטיס.
מקלט 18 במופע “מחוה לאריק איינשטיין” בחמדת ימים