אמור שלום שוקולד מנטה מסטיק פלייבק

39.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

אמור שלום שוקולד מנטה מסטיק פלייבק

האזן לדוגמית פלייבק בוא בשלום

האזן לדוגמית קריוקי/כתוביות

 


שוקולד מנטה מסטיק היה הרכב מוזיקלי ישראלי מצליח של שלוש זמרות שפעל בשנים 1972–1978. חברות ההרכב הקליטו וביצעו מספר שירים הנחשבים בעיני רבים כנכסי צאן ברזל של הזמר העברי, והופיעו בתחרות אירוויזיון 1976. השלישייה מנתה במקור את הזמרות ירדנה ארזי, רותי הולצמן ותמי עזריה, אך עזריה פרשה אחרי פחות משנה, והחל מ-1973 הוחלפה על ידי לאה לופטין. זה ההרכב שזכה למרב ההצלחה והמוניטין. אמרגן ההרכב היה אברהם דשא (פשנל) (“פשה”).
כרזת ההצגה הלילה הראשון
ארזי, הולצמן עזריה ולופטין שירתו יחד שירות סדיר בלהקת הנח”ל והשתתפו בתוכנית שא לשלום (בהיאחזות הנח”ל בסיני). לאחר שחרורן הוחתמו ארזי, הולצמן ועזריה אצל אברהם דשא (פשנל), והשתתפו יחד עם ציפי שביט, עזרא דגן, עמוס טל שיר ועוד במופע קונגרס הצחוק הציוני ב-1972. המופע עסק בהווי תל אביב הקטנה של שנות ה-30 וה-40. בעקבות הצלחת המופע הוסב שמו ל”שוקלד מנטה מסטיק”, על שם קריאת מוכרי הממתקים שהיו עוברים באולם בתי הקולנוע בזמן ההפסקות. ארזי, הולצמן ועזריה שרו יחד במסגרת המופע את השירים “מה לעשות” ו”תשרי סבא” (“ירושלים עיר הקודש…”). פשנל נתבקש באותה השנה למצוא אמן שיבצע את אחד השירים שתוכננו לכבוד הפסטיבל לשירי ילדים שנערך בפעם השלישית. הוא מצא את שלוש הבנות לצורך עניין זה, ובפסטיבל הן הופיעו תחת השם “שלישיית שוקולד מנטה מסטיק” וביצעו את השיר “אברא קדברא” (לאה לופנפלד – משה וילנסקי). השיר זכה במקום השני, וההרכב החדש, שהיה אמור להופיע באופן חד פעמי, החל לעורר סקרנות וציפיות. פשנל ראה בכך הזדמנות לקדם את הבנות כהרכב נשי מקביל להרכב הגברי “הגשש החיוור”.
התחנה החשובה הבאה שלהן הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון 1973, בו היו אמורות להופיע שלישיית אף אוזן גרון ושלישיית “שוקולד מנטה מסטיק” כהרכב מלווה של הזמרת רותי נבון בביצוע השיר “נצח ישראל לא ישקר”. אך נבון נפצעה בתאונת דרכים זמן קצר לפני הפסטיבל ושתי השלישיות ביצעו את השיר בלעדיה. זו למעשה הייתה חשיפתו הטלוויזיונית המשמעותית הראשונה של ההרכב, וכן של אחת מבנות ההרכב, תמי עזריה. בתקליט הפסטיבל הביצוע דומה לזה שבוצע בשידור חי, רק שהמבצעת הראשית היא נבון.
כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים חברו הבנות, יחד עם להקת כוורת ומנחם זילברמן, אל להקת הנח”ל, שעם חבריה אז נמנו גם אסתר שמיר, מיקי קם ויהודה עדר. “להקת-על” זו הסתובבה בין הבסיסים והמוצבים ברחבי הארץ, מהגולן ועד סיני, וביצעה הופעות בידור לחיילים בחזית ובעורף לכל אורכה של המלחמה. עם תום המלחמה פרשה עזריה מההרכב, ואת מקומה בשלישייה תפסה לאה לופטין, אף היא בוגרת אותו מחזור של ארזי והולצמן מלהקת הנח”ל.
ההרכב המחודש הופיע לראשונה בפסטיבל לשירי ילדים הרביעי שנערך בפסח 1974. השיר שאותו ביצעו, “חגיגת אביב” (דודו ברק – שייקה פייקוב), נכתב כהקדשת חג שמח לחיילים ולחיילי המילואים שנמצאו בחזיתות השונות, וזכה במקום השלישי. שיר נוסף שביצעה השלישייה בפסטיבל היה “קרנבל”. בערב יום העצמאות באותה השנה הופיעה השלישייה לצדו של מתי כספי עם השיר “נח” בפסטיבל הזמר והפזמון, וחזרה אל פסטיבל שירי הילדים החמישי (חנוכה 1974) עם השיר “ישנוני”. השיר “נח” הגיע למקום הרביעי במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.
בשנת 1974 השתתפה השלישייה בתוכנית הילדים “חג לי” לצד אושיק לוי ועמוס טל שיר בפרק מיוחד לכבוד חג השבועות.
בשנת 1975 הופיע ההרכב בפסטיבל הזמר החסידי בשירו של שלמה קרליבך “ובאו האובדים”, בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר “שיר היין” של אביהו מדינה, בפסטיבל הזמר והפזמון שנערך במתכונת לא תחרותית עם השיר “שירים הם חברים” וב”פסטיבל שירי הבירה” עם השיר “פרקים בתולדות היישוב”. חלק משירי הפסטיבלים נכנסו לאלבום הבכורה שלהן שיצא באותה השנה ועובד ברובו על ידי יצחק גרציאני ומתי כספי. באלבום זה נכללו גם שירים מתורגמים של מאנוס חג’ידאקיס על ידי אהוד מנור (“הייתה לי אהבה”, “יש לי שמש” ו”בת אצילים”). שירים נוספים מהאלבום – “סרט הודי”, “מניאנה” ואפילו ביצוע ווקליזה לֵסונטינה של מוצארט בעיבודו של יצחק גרציאני.
בשנת 1976 נבחרה הלהקה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון בהאג שבהולנד. הבנות הציגו שלושה שירים חדשים במופע טלוויזיה מיוחד: “קשת בענן” של דרורה חבקין, “זה טוב זה טוב” של אליעוז רבין ורוני וייס ו”אמור שלום” של אהוד מנור ומתי כספי שנבחר להשתתף בתחרות. הלהקה הופיעה באירוויזיון תחת השם העברי אך נודעה גם כ”בנות השוקולד” (“The Chocolate Girls”) וזכתה במקום השישי. במהלך המופע חתם פשנל, אמרגן הלהקה, על מספר חוזי הופעות ברחבי אירופה. במקביל להופעתה באירוויזיון יצא האלבום השני של הלהקה – כולו בעיבודיו והנהלתו המוזיקלית של מתי כספי – שכלל גם שירים כמו “זה טוב זה טוב”, “לילות בכנען”, “במקום פרידה” (“אם תלך עכשיו…”), “מכת שמש” (“בוקר בוקר עולה השמש…”) ועוד. הלהקה השתתפה במהלך שנים אלו בתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות, וחידשה במסגרות אלה שירים כמו, “בא בחור חדש”, “שיר שמח” ו”תכול המטפחת”, והקליטה שירים חדשים דוגמת “הוי ארצי מולדתי”, “הקונדור עובר” ו”שוקו חם”. במצעד הפזמונים השנתי תשל”ו הגיע “אמור שלום” למקום השלישי ו”זה טוב זה טוב” למקום השישי.
בשנת 1977 העלה ההרכב את המופע “הלילה הראשון”. המופע הביא את סיפורו של הלילה הראשון במאה העשרים, והתבסס על שירים מאותה התקופה שתורגמו על ידי אהוד מנור (“מאה אחרת”, “הם לא יאמינו”, “מחר ועוד מחר” ועוד). המופע לא נחל הצלחה מסחרית, והתקליט שתיעד אותו נכשל גם הוא. באותה השנה השתתפה השלישייה בפעם האחרונה בפסטיבל לשירי ילדים עם שני שירים – “בית השוקולד” ו”מי המנטה? מי המסטיק? מי השוקולד?” שנכתב כמעין קריצה על השאלה הזו, שנשאלו הבנות לעתים קרובות. בשנת 1978 יצא לאור האלבום הפרוטה והירח, עבודתן המשותפת עם אריק לביא. באלבום זה חודשו שירים מתקופת הפלמ”ח והצ’יזבטרון דוגמת “הפרוטה והירח”, “מוטי”, “הי הג’יפ”, “שב גיבור החיל”. זמן קצר אחרי הקלטת האלבום, ב-1 במרץ 1978, כינסה ארזי מסיבת עיתונאים והודיעה על פרישתה מן ההרכב. פשנל ניסה לשמר את ההרכב אך גם לופטין העדיפה לא ליטול חלק בניסיון. כיוון שעמדו עדיין חוזים להופעות בחו”ל של השלישייה הוקם הרכב שנסע להופיע בסקנדינביה והרכבו הולצמן, עפרה חזה וישראלה קריבושי אך עם שובן מההופעות בחו”ל הוחלט לא להמשיך במתכונת זו והשלישייה פורקה סופית. גם הרכב זה לא הקליט עד שהתפרק שירים חדשים.
למרות רכילויות וסיפורים לרוב, יחסיהן של ארזי, הולצמן ולופטין היו תמיד קרובים ומעולם לא נוצר קרע אישי ביניהן. זה הבסיס לאיחודן המתרחש מדי פעם לרגל מאורעות מיוחדים. כך התאחדו הבנות להופעה ביום הולדתו השישים של פשנל ב-1986, ובמהלך הענקת פרס על מפעל חיים ליצחק גרציאני. השלישייה חידשה גם את השירים “ונצואלה” ו”נערה ממש אוצר” בשנת 1989 לאלבומה של ארזי, “תחנה בדרך”. ל”ונצואלה” הופק קליפ מיוחד והיתולי שזכה להצלחה. בשנת 2003 יצאה גרסת רמיקס לשירן “זה טוב זה טוב”, במסגרת אוסף כפול משירי השלישייה. בנוסף התארחו הולצמן ולופטין בסיבוב ההופעות של ארזי.
ב-19 במאי 2013 נחשף שיר גנוז של הלהקה, וזאת במהלך איסוף חומרים לאלבומה החדש של ירדנה ארזי. השיר נקרא “שלום עירי נוחמה”, והוא בוצע על ידי ארזי וחברותיה ללהקה לאה לופטין ורותי הולצמן. בפסטיבל ערד של קיץ 2013 אירחה ירדנה את חברותיה ל״מיני איחוד״ של כמה שירים.
אהוד מנור נולד בשם אהוד וינר בתל השומר, לישראל ורחל וינר. משפחת וינר הגיעה לבנימינה בשנת 1936 והקימו בה תעשיית אבן לבנייה. ביתם היה קרוב למסילת הרכבת והשיר “הבית ליד המסילה” שכתב, מדבר על ביתו. מנור למד בבית הספר הריאלי בחיפה. בהיותו בן 15 נפטר אביו. שירת בצה”ל כקצין חבלה בהנדסה קרבית. לאחר שירותו הצבאי למד פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1962 התקבל לעבודה בקול ישראל כעורך מוזיקלי. שנה לאחר מכן נסע ללמוד תקשורת המונים בניו יורק, שם פגש את הזמרת עפרה פוקס, בתו של השחקן יהודה פוקס, לאחר זמן מה התחתנו השניים וחזרו לישראל. לזוג נולדו שלושה ילדים ששמותיהם גלי, ליבי ויהודה (על שם אחיו של אהוד, יהודה וינר.
בקיץ 1968, במלחמת ההתשה, נפל אחיו הצעיר יהודה וינר. אהוד, שהיה קשור עד מאוד לאחיו הצעיר, כתב עליו את השיר “אחי הצעיר יהודה” אשר הוקלט בחורף 1969 על ידי להקת גייסות השריון, וכן את השיר “בן יפה נולד”. הכאב על נפילתו של אחיו הצעיר ליווה אותו במשך השנים, ובא לידי ביטוי ברבים משיריו (בהם “אין לי ארץ אחרת”).
מראשית שנות השבעים וכמעט עד סוף ימיו ערך והגיש תוכניות מוזיקה, תרבות, ואירוח אמנים ואח”מים ברדיו ובטלוויזיה. מנור היה מנחה מבוקש למופעים ותוכניות שעסקו בתרבות ומוזיקה. חלק מתוכניות הטלוויזיה בערוץ הראשון שהגיש מנור היו : “הערב עם…”, “מפגש אמנים”, “מסך גדול-מסך קטן”, “בצוותא”, “זמרת הארץ”, “עד פופ”, “מסך אישי”, “סוף שבוע”, “הילוך חוזר”, “איפה היינו” ועוד. לצד זה, פרסם פזמונים שהפכו לפופולריים ביותר בביצועם של מיטב הזמרים של התקופה ותרגם מחזות לתיאטרון.
בשנת 1981 השלים תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג’.
בשנת 1995 זכה מנור בפרס אקו”ם על מפעל חייו בפזמונאות, ובשנת היובל לישראל, 1998, זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. בחודש מרץ 2005 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. תואר זה הוענק לו על תרומתו הגדולה לתרבות העברית (המנון שנת היובל של האוניברסיטה, “אני שייך”, הוא שירו האחרון של מנור.
ב-20 במאי 2003 נפטר אחיו הבכור, זאב ניר, בגיל 67, לאחר ששם קץ לחייו עקב סיבות כלכליות.
מנור, שהיה מעשן כבד, חלה בסרטן הריאות, ממנו החלים זמן קצר לפני מותו. הוא נפטר ב-12 באפריל 2005 מדום לב. בהלוויתו שנערכה בבנימינה השתתפו אישי ציבור, יוצרים ומבצעים רבים, והושרו בה שיריו “אין לי ארץ אחרת” (גלי עטרי), “מישהו” (מתי כספי) ו”ימי בנימינה” (חנן יובל). מנור הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים.ימי בינימינה פלייבק קריוקי.
לאחר מותו הוחלט במשרד החינוך להכניס את שיריו לתוכנית הלימודים של בתי הספר‏.
אהוד מנור תרגם וכתב מאות שירים ויצירות. הוא חתום על למעלה מאלף שירים. המלחינה הראשונה שמנור עבד אתה הייתה נורית הירש, עם השיר “הבתים שנגמרו ליד הים”, ולאחריו באו להיטים נוספים ללחניה: “בשנה הבאה”, “ללכת שבי אחרייך” ועוד. מאמצע שנות השבעים החל מנור לעבוד עם מתי כספי, שהלחין בלדות מורכבות של מנור הנוגעות בחיים האישיים, כמו “ברית עולם”, “ילדותי השנייה” ו”לא ידעתי שתלכי ממני” לצד שירי פופ קלילים והומוריסטיים כמו “אמור שלום” ו”נחליאלי”. מנור תיאר את עבודתם המשותפת כ”השלמה הדדית שלנו זה את זה”. במופע “ימי בנימינה” שעלה ב-1982 והוקדש לשיריו של מנור, החל שיתוף הפעולה הפורה שנמשך שנים בינו לבין חנן יובל. ב-1985 הקליט יובל את האלבום “דור”, אשר כלל שירים שכתב מנור והלחין יובל. האלבום הניב את השירים “ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר”, “דור” ו”ים תיכוני”. האלבום “באמצע החיים” שיצא באותה השנה הניב את השירים “אמצע החיים” ו”אחרת לא הייתי שר”. בשנות השמונים הרבה מנור לשתף פעולה גם עם הזמר בעז שרעבי. בין להיטיהם המשותפים היו “הלוואי”, “משאלה”, “כשאת נוגעת בי” ו”לשיר איתך”, שמנור כתב כמחווה לזמרת שהעריץ מאז ילדותו, שושנה דמארי, והוא בוצע כדואט בינה לבין שרעבי. החל משנות התשעים העלה מנור עם פרדי ברק את המופע “אין לי ארץ אחרת”. ברק, מנור ורעייתו עפרה פוקס העלו את המופע “שפה משותפת” והוציאו דיסק בשם זה הכולל אוסף משיריו בביצועים מחודשים.
מנור עבד עם זמרים רבים ומפורסמים כגון: אילנית, אריאל זילבר, ירדנה ארזי, רבקה זהר, חוה אלברשטיין, צביקה פיק, ריקי גל, עפרה חזה, שרית חדד ועוד רבים אחרים.
מנור חיבר אין ספור שירים לתחרויות זמר שונות. בפסטיבל הזמר והפזמון של 1969 בוצעו שיריו “בדרך חזרה”, אותו שר אבי טולדנו ו”שיר בארבעה בתים” בביצוע אילנית, וכעשור מאוחר יותר, ב-1978, ביצע אריאל זילבר באותו פסטיבל את שיר הפופ “תן לי כוח” ויהודית רביץ ביצעה שם את הבלדה “מישהו”, שנהפכה לשיר זיכרון ידוע. לתחרות האירוויזיון הראשונה שישראל השתתפה בה ב-1973, כתב לאילנית את השיר “אי שם” שזכה במקום הרביעי. בשנת 1976 ייצג את ישראל שירו של מנור “אמור שלום” בביצוע שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, ובשנת 1978 חיבר עם נורית הירש את השיר “אבניבי” שזיכה את יזהר כהן במקום הראשון בתחרות האירוויזיון, שנערכה בפריז. בשיר זה הוא כתב על שפת הבית מימי ילדותו (פירוש הפזמון “אבניבי אובוהבב אובותבך” הוא “אני אוהב אותך”). עפרה חזה הגיעה למקום השני באירוויזיון 1983 עם שירו “חי”. באופן סימבולי, בשיר חזרו המילים “עם ישראל חי”, כאשר התחרות התקיימה באותה שנה בגרמניה. שיריו הנוספים שייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון היו “את ואני” (שלמה ארצי, 1975), “בן אדם” (ירדנה ארזי, 1988) ו”זה רק ספורט” (דפנה דקל, 1992).
מנור כתב שירי ילדים רבים לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיגלים. מוכרים במיוחד השירים שכתב בשנות השבעים על ילדיו שלו, בהיותם בגיל הילדות: “גלי” בביצועים של רבקה זהר ונועם קניאל, “אחותי הקטנה” (“קוראים לה ליבי”) בביצוע יפה ירקוני ו”בן” (על בנו יהודה) בביצוע נתנאלה. עוד משירי הילדים שלו: “מי אוהב את השבת?”, “ילדים טובים, ילדים רעים”, “מי ראה את באני?”, “שלום היא מילה שימושית” ועוד.
מנור כתב שירי פופ קלילים כמו “לעולם בעקבות השמש” ו”בני ילד רע”, שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ ישראל, גם אם הדבר כרוך בכאב כמו “ללכת שבי אחרייך” ו”אין לי ארץ אחרת” (שיר שהתפרש, הן על ידי תומכי הימין והן על ידי תומכי השמאל כהבעת תמיכה בעמדותיהם), בלדות מרגשות כמו “ברית עולם”, “ילדותי השנייה” ו”הייתי בגן עדן”, פסקולים לסרטים ולהצגות כמו “חלומות שמורים” למחזמר “לילי גם”, “שיר הלהקה” לסרט “הלהקה”, “בלדה לשוטר” לסרט “השוטר אזולאי” ועוד. חלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה בנימינה, בהם: “ימי בנימינה”, “בשנה הבאה” שהפך ללהיט גדול, “הבית ליד המסילה”, “ברוש” ו”נחל התנינים”.
מנור כתב גם מספר להיטים ללהקות צה”ל, בהם “בוא איתי אל הגליל” ו”גשם אחרון” ללחניו של יאיר רוזנבלום, ו”רק בישראל” ללחנה של נורית הירש. על רון ארד כתב את השירים “כשתבוא” ו”לא מפקירים חבר”.