אמא שלי נועם קניאל פלייבק

35.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

אמא שלי נועם קניאל פלייבק

האזן לדוגמית פלייבק

קניאל נולד בתל אביב. אביו הוא הפסנתרן והמלחין אלי קניאל, יליד מצרים. קניאל התחיל לשיר בגיל 8 והתפרסם כשזכה במקום השני בפסטיבל שירי ילדים השני בשנת 1971 עם השיר “גלי”, שכתבו אהוד מנור וקובי אשרת, והפך בביצועו ללהיט גדול. בעקבות הצלחתו בפסטיבל הוא החל לשיר כילד במועדונים, שיחק בהצגה “אני שאיש לא מכיר” וביצע את השיר “מודה אני לפניך” בפסטיבל הזמר המזרחי של 1973, שיר שזכה גם לגרסה של עדנה לב שגם זכתה להצלחה.
בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, נקרא קניאל לשיר מול החיילים יחד עם מייק בראנט, שהצליח מאוד בצרפת. בראנט האמין כי קניאל יכול לפתח קריירה מצליחה בצרפת, ושכנע את המפיק חיים סבן להביאו לשם כדי להקליט שירים. למרבה הפלא, השיר הראשון שהקליט בצרפת, “Difficile de Choisir”, נכנס היישר לפסגת המצעדים. בשנים 1972-1978 הוציא קניאל בצרפת כמה סינגלים, הבולטים שבהם “Viens Maman on Va Danser” “Une Maman” , “Lollipop”, וכן שני אלבומים.
ב-1973 הוא הוציא בארץ תקליט בעברית שכלל את הלהיט “אמא שלי”.
בשנת 1975 הוציא קניאל אלבום ביפן שבו שר 12 שירים ביפנית. הוא החל בסדרת מופעים, הראשון בטוקיו, וכן ביוהנסבורג ובמקומות אחרים בעולם.
בשנת 1978 ביצע את שיר הנושא של סדרת האנימה Goldorak, הראשונה ששודרה בצרפת. השיר זכה להצלחה גדולה והסינגל נמכר ביותר מ-4 מיליון עותקים עד תום שידור הסדרה.
בסוף אותה שנה עבר קניאל עם הוריו ללוס אנג’לס שבארצות הברית, למד שם בבית ספר למוזיקה וכתב פסקולים לסדרות טלוויזיה. קניאל עבד יחד עם חיים סבן ושוקי לוי, שעברו גם הם לארצות הברית. סבן ולוי הפיקו שורה של סדרות אנימציה וקניאל ביצע עבורן את שירי הנושא.
בשנת 1980 כיכב קניאל בסרט הישראלי “כוכב השחר”, שבו שיחק נער-זמר שאפתן שמנסה לעזור לאביו הדייג העני. הסרט והשירים שבו לא זכו להצלחה.
בשנת 1988 הקליט את השיר “הפרפר שלי”, לזכר אשתו קירה שמתה מסרטן בגיל 23. לאחר מכן הפסיק כמעט לשיר ולהקליט.
לאחר היעדרות של יותר מעשור חזר קניאל לתחום המוזיקה כמלחין לאמנים ולסדרות טלוויזיה, אך הקריירה שלו דעכה והוא לא הצליח בקריירה מוזיקלית כמבוגר. הוא עבר לפריז ועוסק כיום בהלחנה וכתיבת שירים לזמרים בצרפת. ב-1998 חבר עם ג’וני ויליאמס ולואיס אלמנט להרכב בשם “מירנדה”, תערובת של טכנופופ ודאנס פיוז’ן.
אם או אימא היא הורה ביולוגי או סוציולוגי ממין נקבה. דהיינו, מי שמהביצית שלה, אחרי הפריה, התפתח צאצא, מי שילדה צאצא, או מי שאימצה צאצא שכבר בא לעולם ותפקדה כהורה במהלך גידולו.
קשר בריא ותקין בין אם לילדה הוא חלק חשוב בהתפתחות הפסיכולוגית התקינה של היונק והעוף.
צורת האימהות הבסיסית והנפוצה היא של אם ביולוגית, ולצדה מתקיימות דרכים נוספות של אמהות.
תרנגולת לצד אפרוחיה
אם ביולוגית היא מי שמהביצית שלה התפתח העובר. אצל יונקים, היא גם נשאה ברחמה את העובר וילדה אותו. במקרה של יונק, כאדם, האם הביולוגית מייצרת ביצית אשר מופרית והופכת לעובר. לאחר שהעובר מפותח דיו, האם מפתחת צירים ויולדת. לאחר שהתינוק נולד האם מייצרת חלב ומניקה את ילדה. לעתים רבות חלב האם הוא מקור התזונה היחיד בשנתו הראשונה של העולל, אך מקובל גם לגדל את העולל ללא הנקה, באמצעות תרכובת מזון לתינוקות.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אימוץ
אם מאמצת היא מי שמגדלת את הילד במקום אמו הביולוגית, או יחד עמה. אימוץ נעשה על ידי זוג שהילד מצטרף אל משפחתם, על ידי יחיד שמקים משפחה חד הורית או על ידי בן זוג חדש של מי שכבר יש לו ילדים, לדוגמה, אישה שהתחתנה עם גבר גרוש ומאמצת את ילדיו.
אם מאמצת שאימצה את הצאצא בעקבות מות אמו הביולוגית או אובדנה (מקובל אצל עוד יונקים מלבד האדם) קרויה אם חורגת.
סוג אחד של אם מאמצת הוא אם חורגת – הנקבה מבין ההורים, שאיננה האם הביולוגית והיא חיה כבת זוג של ההורה הביולוגי. בנוסף, בהורות הומו-לסבית של שתי נשים קיים המושג “אם אחרת” (Other Mother) המתייחס לבת הזוג שאינה האם הביולוגית.
אם פונדקאית היא אם אשר נושאת ויולדת תינוק שנוצר מביצית שאינה שלה, עבור זוג אשר אינו יכול להביא ילד לעולם. עם ההתפתחויות הטכנולוגיות בהפריה מלאכותית בשלהי המאה העשרים, הדבר הפך אפשרי. לאחר הלידה, האם הפונדקאית מוותרת על חובותיה וזכויותיה לגבי הילד. שימוש באם פונדקאית נעשה בהתנדבות או תמורת תשלום. זוג המשתמש בשירותי פונדקאות עושה זאת לרוב בגלל בעיות פוריות, חשש לבריאות האם בהיריון או כאשר מדובר בזוג גברים הומוסקסואליים.
בישראל, ל’ בשבט, יום מותה של הנרייטה סאלד, אשר עמדה בראש ארגון “עליית הנוער” והייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוניות “הדסה”, נקבע כיום האם
תפקיד סוציולוגי ודתי
באופן היסטורי, אימהות שימשו כעקרת בית וכמגדל העיקרי של הילדים, אך החל מסוף המאה ה-20 תפקיד האב בגידול הילד התרחב במרבית העולם המערבי, ובמדינות רבות חופשת הלידה ניתנת גם לאבות. חווית האימהות ומחויבותיה משתנות בהתאם למעמד ולמקום בו האם חיה. במדינות העולם השלישי ישנם יותר סיכויים שהאם תמות במהלך לידה, או שתראה את ילדה מת לפניה, מאשר במדינות מפותחות.
במדינות רבות חוגגים את יום האם, אשר נחגג לראשונה ביוון העתיקה כחגה של ריאה, אם האלים.
רוב הדתות המרכזיות, ובהן הנצרות האסלאם והיהדות, הגדירו תפקידים עבור האם דרך חוקים דתיים או דרך האדרה של אמהות באירועים דתיים משמעותיים. דוגמאות להאדרה הן מריה, אם ישו, בנצרות; האלה האם בהינדואיזם ודמטר בדת יוון העתיקה. באסלאם תפקידה של האם חשוב מתפקידו של האב אך היא אינה עומדת בראש המשפחה. ביהדות דתו של הילד נקבעת על פי דת האם.
המילה הראשונה או השנייה של עולל נשמעת במקרים רבים כ”אי-מא”, “מא” או “מא-מא”. הקשר החזק של הברות אלו עם המשמעות הלשונית של “אמא” קיים כמעט בכל השפות הקיימות, על אף התפתחותן הנפרדת. כך mom או mum באנגלית, matrika או mata בסנסקריט, maman בצרפתית ובפרסית, mama בסווהילית, במנדרינית, בפולנית ובסלובקית, má בווייטנאמית ובנאוואחו, umm בערבית, umama בזולו ו-eomma בקוריאנית. ביפנית mamma היא המילה למזון.

אימהות בתרבות