אינך יכולה פלייבק קריוקי

39.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

אינך יכולה פלייבק קריוקי

החלונות הגבוהים

עיבוד והפקה אורן לב ( לא נאמן למקור )

האזן לדוגמית פלייבק / כתוביות

 

שמואל “שמוליק” קראוס (1 ביולי 1935 – 17 בפברואר 2013) היה זמר-יוצר, מוזיקאי ומלחין ישראלי, מחלוצי הרוק הישראלי וחתן “פרס שר החינוך” למפעל חיים לשנת 2006. קראוס היה בין המלחינים הבולטים בישראל, שהלחין שירי משוררים לצד פזמונים, ושחקן שהופיע בסרטי קולנוע ובסדרה “לול”.
שמואל קראוס נולד כבן הבכור לרוזה ומוסא בשכונת נחלת אחים בירושלים. האב מוסא נולד ב-1912 בירושלים. סבתו של שמואל גידלה את מוסא כאם חד-הורית, לאחר שהסבא עזב את המשפחה. מוסא הצטרף בגיל 13 להגנה ועבד כנהג, שהביא סחורות לקיבוץ בית הערבה המבודד ולמפעלי ים המלח. אמו של שמואל, רוזה הייתה אחותו של רחמו, בעל מסעדה מוכרת ומצליחה בעיר. השניים נמנו על העדה האורפלית. המשפחה גרה בדירה מרווחת בקצה רחוב עזה (רחוב שפרעם כיום). במהלך המרד הערבי הגדול נפצע מוסא ברגלו מירי של ערבים, במהלך נסיעה, והחלים במשך זמן רב בבית מן הפציעה. בתקופה זו נאלצה האם לפרנס את המשפחה בעבודות משק בית בשכונת רחביה. באמצע שנות ה-40 היו לשמואל אח ואחות והמשפחה עקרה לחולון.
בגיל 15 נשלח שמואל לכפר הנוער “הדסים”, ולאחר מכן הצטרף לחברת הנוער של קיבוץ שער הגולן ומשם עבר לחיפה. בנעוריו רקד סטפס והתפרנס מהופעות כרקדן וכמורה לריקוד בבית ספר לסטפס בחיפה. הוא הצטרף לגדנ”ע ים ושירות בצבא בחיל הים. לאחר שחרורו עבד כימאי בצי הסוחר והלחין נעימות. את הגיטרה גילה לראשונה ב-1958 בפאב הימאים “העוגן” בחיפה, כאשר חבר ביקש ממנו להחזיק עבורו לרגע את הגיטרה.
קראוס החל את הקריירה המוזיקלית בשירה ובנגינה בגיטרה בסוף שנות ה-50 כחלק מצמד “העופרים” יחד עם אברהם רייכשטט (מוכר כאבי עופרים). הוא הלחין וביצע אז את “בית הערבה”, שיר שנכתב לזכר אביו שהיה פעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה. לאחר כשנה בה הופיעו השניים, הכיר זמרת צעירה בשם אסתר זייד (לימים אסתר עופרים) והציע לרייכשטט לצרפה לצמד. רייכשטט וזייד התאהבו ונישאו, ואילו קראוס עזב את הצמד ויצא שוב להפלגות בים. מחרוזת החלונות הגבוהים פלייבק קריוקי
בשנת 1961, הקים קראוס פאב בבאר שבע בשם “בר שבע”. שם אירח את מיטב כוכבי התקופה, הופיע בחיקויים ושר משיריו המקוריים. ירון לונדון הכיר לו את העיתונאית שולה רון והיא הייתה נשואה לו שלושה חודשים. אינך יכולה פלייבק קריוקי
בהמשך פגש קראוס בג’וזי כץ, שהגיעה לישראל מארצות הברית בקבוצת נוער יהודי-אמריקאי, הפך לבן זוגה והחל להופיע אתה במועדון של רפי נלסון באילת. כץ שרה באנגלית וקראוס ליווה אותה בגיטרה ובשירה. השניים נישאו והשחקן והמפיק זאב ברלינסקי, שגילה את הצמד באילת, הביא אותם להופיע בקביעות במועדון “עומר כיאם” ביפו.
בשנת 1966 הקימו קראוס, כץ ואריק איינשטיין את להקת “החלונות הגבוהים”. קראוס הלחין את כל שירי הלהקה, שירי פופ ורוק רך שהיו חדשניים לזמנם, בהם “זמר נוגה” (הידוע בזכות הקריאה החוזרת בבית הראשון “התשמע קולי”), “הבובה זהבה”, “אינך יכולה”, “כל השבוע לך”, “אהבה ראשונה”, “יחזקאל” ועוד. “יחזקאל” נפסל לשידור כיוון שנתפס כזלזול במסורת. בניגוד ל”יחזקאל”, “חייל של שוקולד” נפסל רק בזמן מלחמת ששת הימים. הלהקה ניסתה לפעול גם באנגליה והדבר לא צלח. לאחר שנת פעילות ואלבום אחד, התפרקה הלהקה וקראוס שהה שלוש שנים בניו יורק. באותן שנים ניסה כוחו כשחקן בכמה הפקות בינלאומיות, לרבות בתפקיד בולט בסרט “הצייד המלכותי של השמש”, בכיכובו של כריסטופר פלאמר. יום רודף יום פלייבק קריוקי מחרוזת החלונות הגבוהים פלייבק קריוקי
בקיץ 1970 פגש קראוס לראשונה בפזמונאי יעקב רוטבליט. השניים התיידדו ושיתפו פעולה רבות במהלך השנים.
בתחילת שנות ה-70 היה קראוס חלק מ”חבורת לול” המשפיעה והנערצת, והשתתף בהקלטת אלבומיו של אריק איינשטיין. הוא הלחין שירים לאיינשטיין (“כשאת בוכה את לא יפה”), לאריק לביא (“זה קורה”) ולשני הרכבים שבהם השתתפה כץ: להקת כיף התקווה הטובה (“בלדה לעוזב קיבוץ”) וההרכב הטוב הרע והנערה (“ימים של קולנוע”). איינשטיין וקראוס לא השתתפו עוד בהרכבים מבצעים, אך ברבים מהאלבומים שהוציא איינשטיין בהמשך דרכו, הוא שילב שירים שקראוס הלחין. מחרוזת החלונות הגבוהים פלייבק קריוקי
ביוני 1971, הורשע קראוס בתקיפת בני אמדורסקי , באותה השנה, נשלח קראוס לכלא בעקבות איום בנשק על חיילים שבאו לפנותו משטח אדמה שקיבל בירושה. בזכות הסדר עם הנהלת הכלא, הותר לו להחזיק גיטרה ובעת מאסרו כתב שירים, אותם הקליט עם כמה חברים במהלך יום אחד בחופשת שחרור מהכלא. השירים יצאו לראשונה בשנת 1976 בגרסה מצומצמת. האלבום “מדינת ישראל נגד קראוז שמואל” בגרסה המלאה הופיע בשנת 1977 במספר עותקים קטן. בשנת 2004 הוציאה “נענע דיסק” את האלבום במהדורה מחודשת. אינך יכולה פלייבק קריוקי
אחד השירים, “שישי חם”, עסק בחשיש, כאשר התוכן מחויך. השיר נפסל לשידור, והקליפ בצבע סם הזיה (צבעים בהירים שקופים), שביים עידן זעירא, נפסל גם הוא לשידור מפני שקראוס מתועד שם מעשן קנביס. בשנת 1972 זכו שלישיית הטוב הרע והנערה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר “טוב לי לשיר לעולם”, עם מילים חדשות שהתאים אהוד מנור ללחן של “שישי חם”.
בשנת 1975 העלה קראוס יחד עם כץ את מופע שירי הילדים “לבד ביחד ולבד לבד” שהוקלט גם לאלבום באותו שם. כל מילות השירים נכתבו על ידי מרים ילן שטקליס והלחנים היו של קראוס. בין השירים הבולטים היו: “אצו רצו גמדים”, “נתפייסה”, “מיכאל” ו”ידידי טינטן”. לאחר מכן החלה כץ לפתח קריירה עצמאית שכללה אלבום בכורה שנגנז לבסוף. מחרוזת החלונות הגבוהים פלייבק קריוקי
בשנת 1981 הוציאה חברת התקליטים “הד ארצי” את האלבום “שבעים שמונים”, שקיבץ 11 הקלטות שבהן נטל קראוס חלק במהלך שנות ה-70 ולא יצאו עד אז על גבי אלבום. בין השאר קובצו לאלבום שירי להקת “כיף התקווה הטובה” שלא הקליטה חומר לאלבום שלם טרם התפרקותה. קראוס הלחין את מרבית שירי האלבום ובחלקם אף שר או ניגן. רוב השירים נכתבו על ידי חברו הטוב יעקב רוטבליט, בהם היו: “בלדה לעוזב קיבוץ”, “לוח וגיר”, “אצלי הכל בסדר” ו”סוסעץ” (אותו שר אריק איינשטיין והוקלט במקור לסרט בעל אותו שם בכיכובו של קראוס ובבימוי של יקי יושע). אינך יכולה פלייבק קריוקי
שנה לאחר מכן הקליט קראוס את האלבום “גלגל מסתובב” בו נכללו הלהיטים “גיטרה”, “חבר”, “איך עושים תקליט” ו”איך הגלגל מסתובב”. האלבום זכה להצלחה גדולה וכך גם המופע הנלווה אליו. באלבום זה שיתף קראוס פעולה עם חברו הפזמונאי יעקב רוטבליט והמשורר יבי ככותבי השירים, בעוד הוא הלחין את כל שירי האלבום, ואילן וירצברג עיבד את השירים. בהקלטות השתתפו טובי הנגנים בארץ באותה העת, ביניהם מאיר ישראל ואלון אולארצ’יק. מחרוזת החלונות הגבוהים פלייבק קריוקי
בשנת 1982 עזבה ג’וזי כץ את ישראל ועברה להתגורר בארצות הברית עם שני ילדיה בעקבות מריבה קשה בין השניים. הזוג התגרש לבסוף. ב-1983 הוציא קראוס עם וירצברג את השיר “רואים רחוק רואים שקוף” על גבי תקליטון. אינך יכולה פלייבק קריוקי
בשנת 1987 הוציא קראוס את האלבום “אחרי עשרים שנה”, שהיה מורכב ברובו משירים שהלחין למילותיו של יעקב רוטבליט, בהם: “אחרי עשרים שנה”, “אִם” וגם “רואים רחוק רואים שקוף” שהוקלט לאחר האלבום הקודם. אף שהשירים הושמעו רבות ברדיו ונחשבים עד היום לקלאסיקה של קראוס, האלבום לא הצליח מסחרית. אלבומיו הבאים היו “ידידותי לסביבה” (1994) ו”יום רודף יום” (2003) שזכו לביקורות טובות אך לא הותירו להיטים.
העבודה על האלבום “יום רודף יום” תועדה במשך שנה על ידי הבמאית יסמין הדס ליפשיץ, שיצרה מן החומר המתועד את הסרט “מעשה בתקליט”. הסרט מתמקד בעבודה על השירים מיצירתם בביתו עם המילים שעל הנייר והגיטרה דרך העבודה באולפן, מהלך ההקלטות ועד ליציאת התקליטור.
קראוס זכה עם השנים גם לגרסאות כיסוי לשיריו. באלבום עבודה עברית (1998), חמש מתוך חמישים ואחת גרסאות הכיסוי היו לשיריו.
בשנת 2003, נתפס קראוס כשהוא נוהג עם רישיון נהיגה שתוקפו פג 17 שנים קודם לכן. זאת לאחר שהיה מעורב בשלוש תאונות דרכים.
בשנת 2010, במסגרת פסטיבל ערד, התקיים ערב שירי שמוליק קראוס וב-2012 ללהקת החלונות הגבוהים.
ב-7 בפברואר 2013 אושפז קראוס במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב במצב קשה בשל שפעת החזירים. מצבו החמיר עוד בהיותו בבית החולים, והוא לקה בדום לב. לאחר עשרה ימים נפטר והובא למנוחות בבית העלמין ירקון ביום שלמחרת. גרושתו, ג’וזי כץ, ושני בניהם נעדרו מההלוויה.
קראוס נמנה עם בכירי המוזיקאים הישראלים, ותרם רבות למהפכת הרוק והפופ במוזיקה הישראלית בשנות ה-60 וה-70. בו בזמן הוא סבל ממשברים שונים ונעצר פעמים אחדות, ואף אושפז פעמים אחדות במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל בשל גילויי אלימות ועבירות שונות. ג’וזי כץ וקראוס חוו משברים רבים עקב מצבו הנפשי המעורער של קראוס, מעצריו ואשפוזיו הרבים. בשנת 1982, בעקבות מריבה קשה עם קראוס, עזבה כץ את ישראל בן לילה ועברה להתגורר בארצות הברית עם שני ילדיהם, בן ושם. מאוחר יותר הם התגרשו.
הסרט התיעודי “מעשה בתקליט” אפשר הצצה לתופעה קבועה לאורך הקריירה של קראוס: ההתפוררות וההרס הנפשי שעוברים עליו תוך כדי היצירה. קראוס שמח לחזור לאולפני ההקלטות לאחר שנים של היעדרות כשהוא רגוע ולבבי, ובמהלך השנה של העבודה על התקליט הוא הלך ועלה על גדותיו עד להתפרצות מחודשת של המחלה ואשפוז פסיכיאטרי באברבנאל. אינך יכולה פלייבק קריוקי
בשנת 2005, קראוס קיבל את פרס עמ”י של ערוץ 24 על תרומתו למוזיקה הישראלית. בשנת 2006 הוא קיבל את פרס שר החינוך למפעל חיים. החלטת משרד החינוך עוררה ביקורת בחוגים למניעת אלימות ולזכויות האישה, בשל עברו האלים של קראוס. בלטה בביקורת שלה חברת הכנסת שלי יחימוביץ. מחרוזת החלונות הגבוהים פלייבק קריוקי
כשנה לאחר מותו שודר בערוץ yes-דוקו סרט בשם “מאחורי עיניים כחולות” העוסק בקראוס. בסרט נטען כי קראוס סבל מהפרעה דו-קוטבית
עיריית תל אביב הציבה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב טרומפלדור 14 בתל אביב. יום רודף יום פלייבק קריוקי
בניגוד לגישתה של כוורת שיצרה תוכנית המבוססת על מסורת הלהקות הצבאיות ושמה דגש על הומור ומערכונים, ניסו אחרים לשים דגש על הצד המוזיקלי ועל רוקנרול כגישה כוללת. בולטת בהקשר זה להקת תמוז בה היו חברים שלום חנוך, אריאל זילבר, יהודה עדר, מאיר ישראל ואיתן גדרון, שפעלה בין השנים 1974 ל- 1976 והוציאה את האלבום סוף עונת התפוזים, שכלל בעיקר הקלטות ישנות של חברי הלהקה ונחשב לאחד האלבומים הישראליים החשובים מתקופה זו. תמוז הציגה רוק קשוח יותר וניסתה לפנות אל הקהל באופן ישיר, אך התפרקה לבסוף על רקע מחלוקות בין חברי הלהקה. אינך יכולה פלייבק קריוקי
מאפיין בולט של ההרכבים שפעלו בתקופה זו היה השפעתם של רוק מתקדם ג’אז ומוזיקה אתנית על יצירתם, שאמנם לא הביאה לפופולריות אך הביאו ליצירות מוזיקליות רבות חשיבות. ראשון מהרכבים אלו היה 14 אוקטבות, שכלל את יוני רכטר, אבנר קנר וזוהר לוי ושילב רוק מתקדם, ג’אז ופיוז’ן, ופעל בשנים 1974–1975. במקביל לו פעל ההרכב קצת אחרת, בו היו חברים שלמה גרוניך, שם טוב לוי ושלמה יידוב שנחשב לאחד ההרכבים החשובים בתחום זה. בשלב מאוחר יותר, בשנת 1977 הוקם ההרכב ששת, בו היו חברים יהודית רביץ, שם-טוב לוי, עדי רנרט, שמוליק בודגוב, שמוליק ארוך, ואיקי לוי. כל ההרכבים הללו הספיקו להוציא אלבום יחיד לפני שהתפרקו.
בתחום המוזיקה הפופולרית התבלטה להקת גזוז, בה היו חברים יוצאי כוורת דני סנדרסון וגידי גוב, מזי כהן ושישה נגנים נוספים, שפעלה בשנים 1978 – 1979. בדומה לכוורת התמקדה גזוז בשירים קלילים, הומוריסטיים ומלודיים והוציאה שני אלבומים שזכו להצלחה גדולה. בשנת 1980 פנו גוב וסנדרסון לרוק כבד יותר בלהקת דודה, אך השינוי לא התקבל בברכה על ידי הקהל והלהקה התפרקה לאחר צאת אלבומה הראשון. הרכב בסגנון שונה מעט היה צליל מכוון, בו השתתפו שלמה יידוב, שם-טוב לוי ויצחק קלפטר. הרכב זה כיוון גם הוא לתחום הרוק-פופ ופעל במהלך שנת 1979 בהצלחה יחסית.מחרוזת החלונות הגבוהים פלייבק קריוקי י
בסוף שנות השבעים החלו יוצרים שפעלו במסגרת הלהקות לעבור ליצירה אישית ולהוציא אלבומים עצמאיים. בין אבני הדרך המשמעותיות ניתן למנות את האלבום רוצי שמוליק של אריאל זילבר שהוקלט במקביל לחברותו ב”תמוז” (1975); אדם בתוך עצמו של שלום חנוך שסימל את חזרתו לארץ ולמוזיקה בעברית (1977); גבר הולך לאיבוד של שלמה ארצי שהיה הראשון להצליח לאחר ארבעה אלבומים שנכשלו (1978); שירי חג ומועד ונופל של מאיר אריאל שהציג את סגנונו הייחודי כסינגר-סונגרייטר; ופלונטר של רמי פורטיס, שנחשב לפורץ דרך בזכות השפעת הפאנק הכבדה באלבום (1978). לצד חדירתו של הרוק המשיכה המוזיקה הישראלית של התקופה להיות מושפעת ממגוון סגנונות אחרים שהשתלבו ביצירה הצעירה של התקופה. נטייה לג’אז בולטת באלבומי בכורה כמו תקליט ראשון של גידי גוב (1978) והתכוונות של יוני רכטר (1979), השפעות של פופ ניכרות באלבומיהם של אריאל זילבר ויגאל בשן, צביקה פיק הושפע מהצלחתה של מוזיקת הדיסקו ודני ליטני שילב בין רוק לבלוז.
במה משמעותית ליוצרי הרוק אלו ואחרים היה פסטיבל נביעות 1978 שמלבד הקהל הרב שנכח בו אפשר לאמנים להדגיש יותר את הצד הרוקי בפעילתם ולערוך ניסיונות חדשים ישירות מול הקהל הצעיר. פסטיבל זה סימל את סוף שנות השבעים שתקופה בה הפך הרוק הישראלי ללגיטימי, אך עדיין היה מושפע במידה רבה מיצירות חיצוניות שטרם הבשילו לכדי יצירה מקורית ועצמאית.