אוריאנה רבקה זוהר קריוקי

59.0069.00

נקה
קטגוריה:

תיאור

אוריאנה רבקה זוהר קריוקי

מילים: נתן אלתרמן
לחן: יאיר רוזנבלום
עיבוד: לא נאמן למקור
סולם: Am

האזן לדוגמית פלייבק / כתוביות


רבקה זהר-קָאלוֹ (נולדה ב-30 ביוני 1948) היא זמרת ישראלית.
הופיעה בתוכנית “תשואות ראשונות”. ב-1967 נבחנה ללהקת הנח”ל, אך לא התקבלה אליה.זמן קצר לאחר מכן נבחנה בפני אילן מוכיח לקבלה ללהקות צבאיות אחרות, והפעם עברה את מבחן הקבלה בהצלחה. בתחילת שירותה הצבאי הופיעה בצוות הווי של חיל הים, לצד אקורדיוניסט. הופעות אלו זכו להערכת החיילים, דבר שהביא את מחלקת החינוך של החיל להקמת להקת חיל הים.הלהקה החלה בחזרות לקראת העלאת התוכנית “וביום השלישי”, בהשתתפותה של זהר ובהפקתם של דני ליטאי ויאיר רוזנבלום. בעת תקופת החזרות הציג רוזנבלום בפני זהר את השיר “מה אברך”, שהלחין על פי מילים של רחל שפירא. זהר הייתה סולנית השיר, שהיה ללהיט הגדול ביותר מהתוכנית.
ב-1968 עלתה התוכנית “וביום השלישי”. זהר הייתה אחת הכוכבות הבולטות של התוכנית, שכללה לצד “מה אברך” להיטים כ”המלח שלי” (יורם טהרלב/משה וילנסקי), “אין כבר דרך חזרה” (טהרלב/רוזנבלום) ו”רק בישראל” (אהוד מנור/נורית הירש).
ב-1969 השתתפה במופע מיוחד של שירי נתן אלתרמן שנקרא “צץ וצצה”. אלתרמן כתב במיוחד עבור זהר את השירים “אוריאנה” שהלחין יאיר רוזנבלום ו”זמר שלוש התשובות” שהלחין אריה לבנון, שהפכו שניהם ללהיטים גדולים. שירים בולטים נוספים מהמופע בהשתתפותה של זהר היו “בכרם תימן” ו”גדליה רבע איש”. המופע הועלה פעמים רבות, לעתים אף פעמיים באותו היום. אוריאנה רבקה זוהר קריוקי
עוד ב-1969 השתתפה זהר בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר “על כפיו יביא” (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום). השיר הגיע למקום הרביעי בלבד בפסטיבל, למרות מחיאות הכפיים הסוערות ואהדת הקהל. מאוחר יותר התפרסם שיר זה יותר מכל שיר אחר מאותו פסטיבל, היה לאחד מלהיטיה הגדולים של זהר, ואף זכה בתואר “שיר השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל. זהר זכתה בשנה זו בתואר “זמרת השנה” של קול ישראל, וכן בפרס כינור דוד. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
אחד מלהיטיה הגדולים של זהר בשנות ה-70 היה “רבי עקיבא”, שכתבה דליה רביקוביץ בהשראת “ספר האגדה” של חיים נחמן ביאליק. השיר נכלל באלבום הסולו הראשון של זהר, שנשא את שמה. נכללו בו מספר שירים מ”צץ וצצה”, כ”אוריאנה” ו”זמר שלוש התשובות”. שירים בולטים נוספים באלבום היו “בן יפה נולד” ו”הבית ליד המסילה”, שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש. האלבום יצא ב-1970, ובשנה זו נבחרה זהר בפעם השנייה ברציפות ל”זמרת השנה” במצעד השנתי של קול ישראל. את רוב השירים באלבום עיבד אריה לבנון.
ב-1971 יצא אלבומה השני של זהר, “סבתא רֶבֶּקָה”. באלבום נכלל השיר “נגן לי ירדן” (יעקב שרת/מוני אמריליו), שאיתו התחרתה זהר בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה, וכן שירים מההפקה “שירי החומש” של איציק מאנגר, שבה השתתפה באותה שנה. את השיר “סיפורי סבתא” מהאלבום כתב דודיק סמדר על פי לחן השיר “בטי בם” של אריאל זילבר. כמו כן נכלל בו השיר “במדינת התפוז” שנוצר על ידי עלי מוהר ואפרים שמיר, אז יוצרים בתחילת דרכם. על העיבודים המוזיקליים של רוב השירים הופקד דוד קריבושי. אוריאנה רבקה זוהר קריוקי
באותה שנה השתתפה במחזמר “אירמה לה דוס”, וכן בפסטיבל שירי הילדים, שבו זכתה במקום השני עם שירם של אהוד מנור וקובי אשרת “גלי”. השיר התפרסם יותר בביצועו של ילד הפלא נועם קניאל מאותו פסטיבל. כמו כן השתתפה באותה שנה בפסטיבל “12 הנבחרים”, שבו שרה את שירם של מנור ומשה וילנסקי “אניית יעקב”, ובפסטיבל הזמר המזרחי, שבו התחרתה עם השיר “קינת יעקב”.
בשנת 1972 הייתה חלק משלישיית “גושפנקא”, שכללה את לאה לופטין ורות טובי, שגם הקימה את השלישייה. שלישייה זו לא זכתה להצלחה, והתפרקה זמן קצר לאחר מכן. הדרך אל הכפר פלייבק קריוקי
ב-1974 הוזמנה זהר להשתתף בתוכניות “דו רה ומי עוד” ברדיו. תוכניות אלה הוקדשו לשירי ארץ ישראל הישנה ולשירי תנועות הנוער. ב-30 בספטמבר באותה השנה נולדה בתה היחידה תמה.
בעלה הראשון של זהר, ביל, היה אזרח אמריקאי שעלה לארץ. בעקבות בעיות בין בני הזוג, עזבו שניהם את ישראל לניו יורק והתגרשו שם לאחר מכן. בארצות הברית עבדה זהר במועדון “הפינג’אן” והתמכרה להרואין.
לאחר שנכנסה בארצות הברית למכון לגמילה מסמים, שיכנעו אותה האמרגנים מיקי פלד וגברי מזור לחזור לישראל, לאחר 12 שנות העדרות, ולהשתתף בפסטיגל 1985.נורית הירש, שגרה באותה עת בניו יורק, השמיעה לזהר את הלחן שחיברה. זהר הקליטה סקיצה לשיר עם מילים מאולתרות, שאותה העביר מזור ליורם טהרלב, שכתב על פי המנגינה את השיר “הדרך אל הכפר”.השיר נכתב על פי סיפור חייה של זהר, מילדותה ועד חזרתה ארצה. בין השורות בשיר היו “אני קמה מעפר, אני שבה אל הכפר כמו ילדה שחוזרת אל ביתה”. זהר זכתה עם השיר במקום הראשון בפסטיגל. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
לאחר ההשתתפות בפסטיגל שבה זהר לארצות הברית, אך כעבור זמן קצר חזרה לגור בישראל. בפסטיגל של 1986 השתתפה זהר פעם נוספת עם שיר שכתבו טהרלב והירש, “חלקת אלוהים”. גם שיר זה זכה במקום הראשון בפסטיגל. השירים “הדרך אל הכפר” ו”חלקת אלוהים” הופיעו באלבומה של זהר “עבריה”, שיצא ב-1987, ומתוכו התפרסמו גם השירים “הלאה” (קובי לוריא/יצחק קלפטר), “דרך מוצא” (זאב טנא/מיקי גבריאלוב) ו”רגע ניצחון” (רחל שפירא/נחום היימן). באלבום נכללה גם גרסתה של זהר לשירה של להקת הנשמות הטהורות “היורדת”. את רוב השירים באלבום עיבד שם טוב לוי, שגם הלחין שלושה מהם. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
לאחר מכן השתתפה זהר גם בפסטיגלים של 1987, 1988 ו-1990. אוריאנה רבקה זוהר קריוקי
זהר הצטרפה לחבורה שהתגבשה סביב דמותו של המורה רוחני שלמה קאלו, נגמלה בתמיכתו באופן מוחלט מסמים ואף מסיגריות ונישאה לו בשנית ב-1990. תקליטוריה החדשים, האלבום “חסד מופלא” שיצא ב-1998 והסינגלים “ידידיי”, “כלת מלך” ו”אוהבת אותך”, הם ביצועים לשיריו. לתורתו של קאלו השפעה רבה עליה, הניכרת בהסתייגות שהביעה מאחד מלהיטיה הגדולים, שיר ימי הזיכרון “מה אברך”, כשאמרה כי זהו “שיר של מסכנות”, או כפי שהתבטאה בראיון שנערך עימה ברשת ג’ ב-2004: “אין אני רוצה לקונן, אלא לשיר שירים מעודדים נוטעי תקווה וזוקפי קומה”.
בספטמבר 2005, אחרי 14 שנים שבהן לא הופיעה על במה, שבה אליה זהר-קאלו באופן חד פעמי, וביצעה את שירו של קאלו “כלת מלך” בכנס חיל הים לדורותיו. בראשית 2007 פירסמה את ספרה הראשון, האוטוביוגרפיה “עץ הזית”, בהוצאת דע”ת.
ב-2007 שבה זהר לבמה למספר הופעות מועט, בעקבות הופעתה במסגרת פסטיבל ראשון לציון לזמר עברי בחודש ספטמבר בשנה זו. בערב יום הזיכרון לחללי צה”ל 2008 הופיעה זהר בטקס “שירים בכיכר” אשר שודר בערוץ 2. בטקס ביצעה זהר את השיר “כלת מלך”, וכמו כן את אחד מלהיטי העבר שלה, “בן יפה נולד” בדואט עם הזמר קובי אפללו. בסיום הטקס ביצעה גם את המנון המדינה, “התקווה”.
ב-2008 הקליטה מחדש את השיר “לחיות אותם עד תום” למילים ולחן של בעלה שלמה קאלו הפעם בעיבוד מלא עם להקה שהמעבד המוזיקלי המופקד עליה הוא אילן מוכיח. אוריאנה רבקה זוהר קריוקי
ב-2010 סיפרה זהר כי פגשה ברחוב בתל אביב אב שכול ששכל את בנו במלחמת ששת הימים, האב סיפר לה את סיפורו ואמר שהשיר שמנחם אותו הוא דווקא “מה אברך”. ואכן, באותה שנה הופיעה זהר במחווה ליאיר רוזנבלום וחזרה לשיר אותו בפעם הראשונה לאחר 20 שנה מול קהל. באותה שנה גם הופיעה זהר בטקס ביום הזיכרון לחללי צה”ל בראשון לציון “נקרא על שם” והופיעה עם מקהלת ילדי ווקאל ושרה איתם את השיר. באותה שנה חזרה גם לבצע את השיר “זמר שלוש התשובות” אותו גם סירבה לשיר במהלך השנים. אך כפי שהסבירה היא איננה מרגישה מאוימת עוד, ולכל שיר יש את המקום והמעמד שלו. בן יפה נולד פלייבק קריוקי
בדצמבר 2012, במהלך מופע מחווה לאריה לבנון בתיאטרון הקאמרי, ניגש הזמר הצעיר לירון לב ושאל את זהר אם עודנה מקליטה חומרים חדשים. הוא השמיע לה סקיצה לשיר שכתב וכך נוצר קשר בין השניים, שהוביל תוך חודש לכתיבת שירים חדשים, כשזוהר לראשונה בחייה כתבה מילים, ולב הלחין. השיר הראשון שיצא לרדיו, “תיקון כללי”, התקבל בברכה בתחנות הרדיו ואצל המעריצים, מה שהוליד גם מופע שבו בוצעו השירים החדשים לצד להיטיה של זהר. בינואר 2014 השיקה זהר יחד עם לירון לב את אלבומם המשותף “לא כמו אתמול”.בשנת 2015 לאחר סיבוב הופעות מוצלח יצא אלבום נוסף לשניים העונה לשם “אור מסביב”, שכלל בתוכו מבחר הקלטות מתוך המופע בין השאר “אבי הטוב שבשמיים”, “מביט בך”, “מה אברך”.
הפזמון יכול להיות כל קטע בשיר, בעל אופי מוזיקלי, קצבי, קולי, או כפי שהוא בדרך כלל, שילוב של כל אלה, אשר נקלט בקלות על ידי המאזין ואשר עוזר לשיר להתבלט. מגוון העקרונות של הפקה הנחשבת לטובה בפופ הם נרחבים ולכן, כאשר האדם העומד מאחורי המוזיקה הוא כותב, או מפיק, או מעבד מוכשר, אזי, כמעט מובטח כי התוצאה הסופית תהיה מבוססת על מספר רעיונות מוזיקליים החוזרים על עצמם כדי לגרות את אוזנו ואת עניינו של המאזין.
טכניקות ההפקה של מוזיקת הפופ עוקבות מקרוב אחרי האופנות המוזיקליות השולטות. בדרך כלל, ז’אנרי משנה של מוזיקה חתרנית שאינה מוזיקת הזרם המרכזי של הפופ, הם בעלי ההשפעה העיקרית על ההפקה של הזרם המרכזי של הפופ. המפיקים המבוקשים ביותר היום, הם לעתים, מוזיקאים הנמצאים בחזית של המוזיקה החדשנית ביותר. אצל בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, ריהאנה, קייטי פרי, ביונסה ואמני פופ מפורסמים אחרים בשנים האחרונות, ישנן השפעות חזקות של ראפ והיפ הופ ורית’ם אנד בלוז. ההשפעה שהיא קצת יותר חדשנית כיום היא ההופעה המחודשת של הסינתסייזרים. אני איתך אברהם טל פלייבק
ברוב המקרים במוזיקת הפופ, מפיק התקליטים הוא דמות מרכזית בתהליך היצירה. הוא זה שבוחר את השירים וגם זה שקובע את הסאונד ואת אופי המוזיקה.
סוג ייחודי של מוזיקת הפופ הם השירים אשר מכונים “בלדות האהבה”. אלו הם שירים בעלי קצב איטי אשר מילותיהם מאופיינות ברגשנות ותכניהם נסובים סביב הנושא הרומנטי באהבה. אוריאנה רבקה זוהר קריוקי
בדרך כלל, המוזיקה נגישה מיידית לכל מי שנוטה להשתתף בתרבות זו, גם אם הוא טירון מוזיקלי. מוזיקת פופ מוצלחת, שלרוב נמדדת במונחים של הצלחה מסחרית, מבוצעת בדרך כלל על ידי מבצעים צעירים, כריזמטיים, מושכים, לבושים בצורה אופנתית ואשר מסוגלים לרקוד היטב. כותבי השירים והמעבדים נשארים לרוב עלומי שם לקהל הרחב.
ראשיתה של מוזיקת הפופ היא בשנות ה-60 של המאה ה-20, מעט אחרי מהפכת הרוק אנד רול בעשור הקודם. בעוד להקות הרוק שקמו החל משנות השישים ואילך התיימרו ליצור יצירה בעלת ערך אמנותי, יוצרי הפופ של שנות השישים אמנם התרחקו בהדרגה מהצליל המקורי של הרוק אנד רול, אך נותרו נאמנים לשאיפה ליצור מוזיקה קלילה וקליטה הפונה אל הקהל הרחב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ניסה המפיק פרנק פריאן ליצור מופע בו המבצעים נמצאים בחזית הבמה ומבצעים תנועות בשפתיהם כאילו הם שרים, אך למעשה הקול הוא הקלטת קולם של זמרים אחרים (“תזמורת בצורת”). לתוצאה קראו מילי ונילי והיא הצליחה מסחרית עד אשר נתגלתה התרמית והתברר כי לצמד המופיעים אין שום קשר להפקה המוזיקלית. כיום, חלק מכוכבי מוזיקת הפופ עדיין משתמשים ב”פלייבקים” אך בכאלה שהוקלטו על ידם באולפן מראש. אותם כוכבים מסבירים זאת בכך שמטרתם היא לא לכסות על כישורי שירה ירודים, אלא לשמור על טיב הביצוע למרות שקשה מאוד לבצע את השיר תוך כדי הריקוד האינטנסיבי הנפוץ במוזיקת הפופ. מבקרי תופעה זו טוענים לעומתם, כי בהופעה חיה יצירת המוזיקה החיה (מושרת, מנוגנת או שתיהן יחד) היא לב העניין וצריכה לקבל קדימות על פני דברים הנחשבים בעיניהם למשניים כמו ריקוד והופעה תיאטרלית. הדרך אל הכפר פלייבק קריוקי
רבים מבקרים את המסחור של מוזיקת הפופ, ואת הנטייה, הקיימת לטענתם, לראות את רווחי חברות התקליטים, כשיקול בלעדי המתגבר על השיקולים האמנותיים. הטענה היא כי חברות התקליטים בוחרות מבצעים צעירים ונאים ללא קשר ליכולתם המוזיקלית ומשווקות אותם בכל ערוצי השיווק למטרת מכירת מוצר מוזיקלי רקיד שקהל היעד שלו הוא ילדים לפני או בתחילת גיל הנעורים. סגנון פופ זה מכונה בלעג “טין פופ” (Teen Pop, בתרגום חופשי: “פופ לבני נוער”).
תדמיתם של כוכבי הפופ נחשבת לעתים כחשובה יותר מהמוזיקה אותה הם יוצרים. עקב כך, כוכבי פופ ומנהליהם עושים מאמצים גדולים כדי להקרין את הדימוי המבוקש על ידם דרך ביגוד, קליפים המוקרנים בטלוויזיה, חדירה לידיעות באמצעי התקשורת הפופולריים ובאמצעים דומים נוספים. ואמנם, אמני ולהקות פופ רבים, מתוכננים ונבנים מראש על פי השאיפה להשיג דימוי מסוים. אוריאנה רבקה זוהר קריוקי
רידת הפופולריות של הרוק הישראלי שהחלה בעשור הקודם, אף התגברה בעשור הראשון של המאה ה-21, מסיבות דומות. המצב הביטחוני הקשה, ובפרט האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור הביאו להעדפה ציבורית של מוזיקה קלילה יותר, והצלחתן של תוכניות ריאליטי מוזיקליות כגון כוכב נולד חיזקו נטייה זו. במרכז המוזיקה הישראלית של תקופה זו עומדים סגנונות הפופ והמוזיקה מזרחית, ורוב היוצרים הצעירים משתייכים אליהם. עם זאת, בניגוד לתקופות קודמות נחשב הרוק בעיני המבקרים והציבור כיצירה “גבוהה” יותר מהמוזיקה הפופולרית והתגברה ההערכה ליוצרים בתחום זה.
בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. בין היוצרים הצעירים הללו התבלט כבר בשנת 2000 שלומי שבן, שבאלבום הבכורה שלו ניכרה השפעה של רקעו הקלאסי וכן שפה הומוריסטית ועשירה, מה שזיכה אותו בהערכה רבה כמו גם בהצלחה מסחרית. יוצרת צעירה אחרת שהחלה את פעילותה בתקופה זו היא רונה קינן, שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004, וזכתה לשבחים רבים ולקהל אוהד כיוצרת של רוק אישי ומקורי. באותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של נעם רותם, סולן להקת הבריטפופ הישראלית קרח תשע שהתפרקה מספר שנים קודם לכן, שיצירתו מתאפיינת בדומיננטיות של גיטרות חשמליות ובטקסטים אישיים. הדרך אל הכפר פלייבק קריוקי
שילובה של מוזיקה מזרחית במוזיקת הרוק שהחל בעשור הקודם עם להקות כדוגמת כנסיית השכל ואתניקס המשיך לבלוט ביצירתן של להקות אלה ואחרים. בייחוד התבלטה להקת אלג’יר שהוציאה בשנת 2004 את האלבום “מנועים קדימה” ששילב מוטיבים של מוזיקה מזרחית, מוזיקה אתנית ומוזיקה מסורתית וזכה לשבחים רבים. לאחר התפרקות הלהקה המשיכו חבריה אביב גדג’ וגבריאל בלחסן בפעילות עצמאית. יוצר בולט נוסף בתחום זה הוא דודו טסה שאלבומיו זכו להצלחה בקהל, ואף הוציא את האלבום “דודו טסה והכוויתים” בו שילב מוזיקה עיראקית ושירה בערבית. אני איתך אברהם טל פלייבק
לאחר שבמשך שנים רבות נעשתה רובה המוחלט של יצירת הרוק הישראלי בשפה העברית, החלו בתקופה זו אמנים צעירים רבים ליצור באנגלית, ועל אף שהדבר הגביל את קהל היעד שלהם קיבל יצירתם לגיטימציה שלא הייתה קיימת לפני כן. שי נובלמן הוציא בשנת 2001 את How To Be Shy עם הצליל הבריטי פסיכדלי של שנות השישים, שזכה להצלחה בינלאומית, ופתח את הדלת לרבים אחרים שהגיעו אחריו. בולט במיוחד בהקשר זה הזמר והיוצר אסף אבידן, שיחד עם להקת המוג’וז זכה להצלחה עצומה בארץ ובחו”ל. עוד פועלים באנגלית תמר אייזנמן, המערבת גם פאנק ובלוז, גבע אלון המושפע גם מפולק, להקת הפאנק יוסלס איי.די וכן אמנים אחרים המשתייכים לסצנת האינדי-רוק הישראלית. אוריאנה רבקה זוהר קריוקי
החל מאמצע העשור ניכרה בתווך שבין הרוק לפופ תופעה של יצירה מוזיקלית רכה ושקטה יחסית הכוללת לרוב טקסטים אישיים ורגשניים. תופעה זו נוצרה בקרב חבורה של זמרים צעירים כדוגמת יוני בלוך, אפרת גוש, דניאל סלומון, אריק ברמן ואחרים שנחלו הצלחה רבה בקרב הקהל הרחב.
בניגוד לעשור הקודם חלה בתקופה זו ירידה משמעותית בכמות הלהקות הפעילות, כשלצד להקות ותיקות כדוגמת מוניקה סקס, כנסיית השכל והיהודים שהמשיכו את פעילותן, קמו מספר מועט של להקות חדשות שנטה לכיוונים מוזיקליים רכים וקליטים יותר. דוגמאות אופייניות הן הלהקות סינרגיה, שהחלה את פעילותה בשנת 2002, בית הבובות, החל משנת 2005 והפיל הכחול החל מ2007 שיצרו רוק מלודי ונוח לעיכול שאכן התקבל בהצלחה בציבור הרחב. הלהקות שייגעצ, שפעלה החל משנת 2001 ומרסדס בנד שאלבומה הראשון יצא בשנת 2004 התאפיינו בפאנק רוק. לעומת להקות אלו פעלו שתי להקות אחרות שיצרו רוק קשוח ואף טקסטים מחאתיים חריפים, מה שהקנה להם קהל אוהדים מצומצם למדי אך הערכה רבה על יצירתם המוזיקלית- להקת הג’ירפות, שפעלה בהרכבים שונים החל משנות התשעים אך התבלטה החל מתחילת שנות האלפיים עם האלבומים משוחח עם כיסא וגג, ולהקת הבילויים, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2003. בנוסף התאחדו בתקופה זו מספר להקות שהתפרקו מספר שנים קודם לכן, בהן משינה, איפה הילד? ומופע הארנבות של ד”ר קספר, שחזרו להופיע וכן להוציא אלבומים חדשים.